תביעה נגד השכנים בגין נזילה באמבטיה

תביעה נגד השכנים בגין נזילה באמבטיה הצדדים ועיקרי הטענות התובעת הגישה בת"ק 25475-11-11, לתשלום סך של 7,795 ₪, בגין נזקים, שנגרמו לטענתה, כתוצאה מנזילה מדירתה של הנתבעת. לכתב התביעה צירפה התובעת מכתב, אותו הפנתה לנתבעת, ממנו עולה כי שילמה עבור חוות דעת מומחה סך של 1,624 ₪, עבור תיקון הרטיבות - סך של 1,500 ₪, עבור החלפת ארון המטבח סך של 2,171 ₪. עוד צירפה התובעת חוות דעת מיום 26.9.13, לפיה קיימת נזילה מחדר האמבטיה, כך שמים מחלחלים לדירת התובעת. בחוות הדעת נכתבה הערה, לפיה במבט ויזואלי, לא נמצא כשל באיטום הדירה. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי אכן קיימת נזילה באמבטיה, אלא שלטענת הנתבעת הרטיבות בבית התובעת מקורה בשני גורמים, האחד - נזילה מינורית מדירתה של הנתבעת, והשני - הזנחה של הקירות החיצוניים בדירת התובעת. הנתבעת צירפה תצלומים של הקירות החיצוניים של דירת התובעת וכן תצלומים של הרטיבות בסלון, ובמטבח כך שהרטיבות במטבח, נראית בצילום רבה יותר. תביעה נוספת הוגשה על ידי התובעת, כנגד הנתבעת, בתיק ת"ק 16913-04-12, אף היא בגין נזקים, שנגרמו לטענתה, כתוצאה מנזילה מדירתה של הנתבעת. בכתב התביעה נטען כי אירע פיצוץ בדוד מים אצל הנתבעת. כן נטען שאף לאחר תיקון הדוד, המשיכה הנזילה עד שתוקנה, על ידי הנתבעת. התובעת תיארה בכתב התביעה את עגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מהנזילה, וטענה כי אושפזה בגין הרטיבות בבית החולים. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי עילת התביעה, זהה לזו שבת"ק 25475-11-11 וכי אכן הרטיבות שנגרמה בסלון ביתה של התובעת נגרם כתוצאה מחוסר באיטום קל בחדר האמבטיה של הנתבעת, הממוקמת מעל סלון דירתה של התובעת. הנתבעת תיקנה את בעיית האיטום, ומוכנה הייתה לשאת בתשלום תיקון הרטיבות בסלון. עם זאת טענה הנתבעת, כי הנזקים במטבחה של התובעת, אין מקורם בדירתה, שכן המטבח אינו ממוקם מתחת לדירת הנתבעת. הנתבעת אישרה כי נגרם פיצוץ בדוד מים קטן, אם כי לא ציינה בכתב ההגנה באיזה מועד התפוצץ הדוד. בדיון, שהתקיים לפני ביום 2.1.13, טענה התובעת כי נגרם פיצוץ בצנרת בדירת הנתבעת. לדבריה נזלו מים במרכז התקרה, ובפינות הקירות הפנימיים. כשהתפוצץ אצל הנתבעת הדוד, נזלו מים רבים. גב' עמליה כהן, אחיינית של התובעת סיפרה כי החלה נזילה ראשונה בדירה, הוגשה תביעה, ולאחר מכן החלה נזילה נוספת. לדברי הנתבעת רכשה את הדירה בחודש יוני 2011. לדבריה ראתה את הרטיבות בבית התובעת, אך סברה כי מקורה באיטום לקוי של הקירות החיצוניים. גג המטבח של התובעת, בו נמצאה רטיבות, אינו מתחת לדירתה. בדיקה בבית הנתבעת העלתה כי יש בעיה באיטום בחדר האמבטיה, הגורם רטיבות בבית התובעת בסלון. אנשי מקצוע, אליהם פנתה הנתבעת, אמרו לה שמקור הרטיבות בגג דירתה של התובעת. לדבריה לאחר שהסירה התובעת את הארונות במטבח, התגלו קירות שחרים משחור, שעה שהנתבעת התגוררה חודשיים בלבד בדירה, כך שלא סביר, לטענתה, כי הנזק נובע מנזילה בדירתה. התובעת לא הזמינה לדיון את המומחה מטעמה ונקבע כי ימונה מומחה, מטעם ביהמ"ש שייקבע האם הרטיבות בדירתה של התובעת, מקורה בדירתה של הנתבעת. ביום 24.3.13 הורתה סג"נ כב' השופטת גרוסמן על איחוד התיקים. מחוות דעת המומחה, מטעם בית המשפט, מר בללי, עולה כי התובעת תיארה בפניו שני אירועים, שגרמו לנזקי רטיבות בדירתה. האחד - במהלך חודש נובמבר 2011, בו החל חלחול מים לתוך הדירה. לטענת התובעת נגרם נזק לארון קיר במטבח ולנזק טיח וצבע לקיר הסלון. נזק שני, אירע על פי הטענה בחודש פברואר 2012, לאחר שאירע פיצוץ דוד מים בדירתה של הנתבעת, מה שגרם לנזק חוזר לארון השירות במטבח, נזק טיח וצבע בקיר, בגינו הוגשה התביעה השניה. לטענת המומחה מטעם בית המשפט מקור הנזק בבית התובעת, הינו, בין היתר, כשל באיטום גג המרפסת במטבח, שהינו חשוף ובולט החוצה. המומחה העריך את הנזק בבית התובעת, בגין הנזילה הראשונה, שמקורה באיטום לקוי בחדר האמבטיה של הנתבעת, בסך של 800 ₪ ( 944 ₪ כולל מע"מ). באשר לנזילה מדוד המים בדירתה של הנתבעת - קבע המומחה כי אכן נגרם לתובעת נזק, אותו העריך בסך של 4,960 ₪ (5,853 כולל מע"מ). לדיון שהתקיים ביום 11.9.13 לא הביאו הצדדים כל מומחים מטעמם, למרות שהמומחה מטעם בית המשפט מונה לצורך מתן חוות דעת בעניין ת"ק 16913-04-12. התובעת ביקשה שלא לדחות את הדיון, על מנת לזמן מומחה מטעמה, והסכימה לקבל את הערכת הנזק, כפי שנקבעה על ידי המומחה מטעם בית המשפט. התובעת ביקשה לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט עבור הדיון, אליו לא התייצבה בזמן, דיון אליו זימנה התובעת את המומחה מטעמה. עוד ביקשה להתייחס להוצאותיה עבור חוות דעת המומחים, וכן תיארה את עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מהנזילות. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו להם ובחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, הגעתי למסקנה כי דין שתי התביעות להתקבל, אם כי בחלקן. בכל הנוגע לת"ק 25475-11-11, מוסכם על הצדדים כי גובה הנזק עומד על סך של 800 ₪, ובתוספת מע"מ על הסך של 944 ₪. מכתב התביעה עולה כי התובעת שילמה עבור חוות דעת מטעמה סך של 1,624 ₪. באשר לנזקיה הבלתי ממוניים של התובעת (עוגמת הנפש והטרחה), הרי שאלה לא הוכחו לפני, ואני מעמידה אותם על דרך האומדן על סך של 300 ₪, בין היתר בהתחשב בחוות דעת המומחה מטעם התובעת, לפיה רק על סמך בדיקה ויזואלית, התרשם המומחה כי אין כל כשל באיטום החיצוני בדירתה של התובעת. מחוות דעת, אותה צירפה הנתבעת לכתב ההגנה בת"ק 16913-04-12, מתמונות שצורפו על ידה, ומחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, עולה כי בהחלט יתכן והאיטום אינו מוצלח, כך גם איטום הגג החיצוני, והחשש שמא פתחי הניקוז סתומים. מכל אלה עולה כי בהחלט יתכן שהרטיבות במטבחה של התובעת, נובעת, בין היתר מחדירת מי גשמים. באשר לת"ק 16913-04-12 המומחה מטעם בית המשפט העריך את גובה הנזק, שנגרם לתובעת כתוצאה מנזילה בדוד של הנתבעת, על הסך של 5,853 ₪ (כולל מע"מ). לטענת התובעת שילמה למומחה מטעמה סך של 1,500 ₪. נזקיה הבלתי ממוניים של התובעת לא הוכחו לפני. לא הובאה כל ראיה התומכת בטענה כי התובעת חלתה בשל רטיבות שנגרמה בדירתה. עם זאת שוכנעתי כי בהיותה של התובעת אשה מבוגרת, ובהתחשב בעובדה כי הנזילה מהדוד התרחשה זמן קצר לאחר שנגרמה רטיבות כתוצאה מאיטום לקוי בחדר האמבטיה של הנתבעת, הרי שנגרמו לתובעת עגמת נפש וטרחה, אותן אני מעמידה, על דרך האומדן, על הסך של 700 ₪. סוף דבר אני מקבלת את התביעות, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,921 ₪ וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת, בתוך 30 יום, הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪, בהתחשב בעובדה שלדיון הראשון, אליו איחרה הנתבעת, הגיע לדיון עד מטעמה של התובעת. בהתחשב בעובדה כי לא קיבלתי את התביעות במלואן, יישא כל צד בתשלום מחצית שכר הטרחה של המומחה מטעם בית המשפט. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום. נזקי מיםנזילה