תביעה לפיצוי נזקים עקב נזילה בצינורות המים בדירה

תביעה לפיצוי נזקים אשר התובע טוען כי נגרמו עקב נזילה בצינורות המים של דירת הנתבע רקע וטענות הצדדים 1. הצדדים מתגוררים באותו בנין מגורים, כאשר התובע גר בקומה השלישית והנתבע הוא הבעלים של דירה בקומה הרביעית; דירותיהם ממוקמות זו מעל זו. יצוין כי בינואר 2010 מכר הנתבע את דירתו למר שלמה אמיתי (להלן: "אמיתי"). 2. לטענת התובע, בחורף 2009, כתוצאה מחדירת מים לדירתו, נותר ללא חשמל במשך יומיים וכל תכולת המקרר נזרקה לפח. התובע טוען כי פנה לנתבע על מנת שזה יתקן את הנזילה, אך ללא הועיל וכעבור מספר חודשים החלו להתנתק גושי בטון מתקרת דירת התובע בחדר האמבטיה. בעקבות זאת, פנה התובע לשוכרים בדירת הנתבע והתברר לו כי הדירה נמכרה לאמיתי. התובע טען כי אמיתי לא ידע דבר אודות הנזילה, אולם הזמין שרברב אשר תיקן את הנזילה, אך אמיתי סירב לתקן את הנזק שנגרם לתקרת דירת התובע, בטענה כי מדובר בנזילה ישנה שאינה באחריותו אלא באחריות הנתבע. התובע ביקש פיצוי בשל הצורך לתקן את תקרת הדירה, פיצוי בגין ירידת ערך הדירה ושיפוי בגין הוצאות שנגרמו לו ולבנו, סך כולל של 18,044 ₪ וכן תבע בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו. 3. מנגד טען הנתבע כי ביום 1/1/09, מיד עם דרישתו של התובע לתיקון הנזילה (להלן: "הנזילה הראשונה"), הוזמנו על ידו אינסטלטור וחשמלאי לטיפול בנזילה. לדבריו מבדיקת האינסטלטור עלה כי אכן קיימת רטיבות בתקרת חדר האמבטיה של דירת התובע. הנתבע מסר כי הנזילה תוקנה עוד באותו היום, לאחר חיזוק ההברגה של הצינור עם ברז המים שמעל הכיור בחדר האמבטיה בדירתו. כתוצאה מכך אף תוקן הקצר החשמלי ולכן לא נגרם כל נזק לדירת התובע וגם לא לתכולת המקרר. עוד מסר הנתבע כי למחרת, בבדיקה שערך האינסטלטור עלה כי ישנם סימני התייבשות בתקרת דירת התובע ומכאן הסיק שהנזילה תוקנה. 4. הנתבע המשיך וטען כי כעבור שנה, ביום 21/2/10 אירעה נזילה נוספת (להלן: "הנזילה השניה"), כאשר הדירה כלל לא הייתה בבעלותו אלא בבעלות אמיתי. בשונה מקודמתה, מיקום הנזילה היה באביק האמבטיה והיא תוקנה עוד באותו היום ע"י חברת הביטוח "שחר" אשר הזמין אמיתי. 5. הנתבע טען כי שתי הנזילות אירעו בהפרש של כשנה זו מזו, כאשר במהלך שנה זו התובע לא פנה לנתבע בתלונה על נזילה קיימת, דבר המלמד לדבריו, כי הנזילה הראשונה תוקנה, והנזילה השנייה היא באחריות אמיתי. 6. ביום 3/5/10 הגיש התובע תביעה שמהותה "צו עשה" ותביעה כספית שמספרה תיק 84/10 בפני המפקח על רישום המקרקעין. בדיון מיום 12/7/10 בפני המפקח על רישום המקרקעין ניתנה החלטה כי, התביעה נגד הנתבע נמחקת ולתובע אפשרות להגיש תביעה מתוקנת באופן שיוסף שמו של בעל הדירה נכון למועד הגשת כתב התביעה. 7. ביום 7/11/10 הגישו התובע ואמיתי תביעה נוספת נגד הנתבע בבית הדין לדיני ממונות-צדק ומשפט, ובכתב תביעתם חזרו על טענות התובע כפי שהועלו בפני המפקח, כפי הנראה גם תביעה זו נמחקה. מכאן הגשת התביעה דנן. 8. בפרוטוקול הדיון מיום 24/7/13, בית המשפט הסביר לצדדים כי לצורך ליבון הראיות יש להזמין עדים רבים (שלושה אינסטלטורים, שני מומחים, אמיתי, אשתו של התובע, הדיירים הקודמים של הנתבע) ולמנות מומחה מטעם בית המשפט, וכי הדבר כרוך בהוצאות נוספות ובהיקף דיון המתאים למסגרת של הליך אזרחי רגיל. חלף העברת הדיון להליך אזרחי רגיל, הצדדים הסכימו כי בית משפט יפסוק על סמך החומר שמונח בפניו. חוות דעת מטעם הצדדים 9. התובע צירף חוות דעת הנדסית מיום 4/3/10 לתמיכה בטענותיו, שנערכה על ידי עמירם גוטמן (להלן: "חוות הדעת הראשונה"). מחוות הדעת עולה כי קיימים סימנים של חדירה מסיבית של מים בתקרת חדר האמבטיה, מרפסת שירות, מטבח וסלון; במועד הביקור כל מוקדי הרטיבות היו יבשים למעט מקומות בודדים; גם בדירת הנתבע לא נתגלתה רטיבות במצע הריצוף. כמו כן נקבע בחוות הדעת שחדירת המים לדירת התובע היא כתוצאה מדליפה בצנרת דירת הנתבע וכיום הדליפות בדירת הנתבע תוקנו. עוד נאמר בחוות הדעת כי יש להמתין חודשיים ימים ולערוך בדיקה חוזרת כדי לבדוק את המקומות שעדיין רטובים. לעניין אומדן הנזקים, המהנדס העריך את תיקון נזקי הרטיבות בסך של 5,400 ₪ לא כולל מע"מ. לעניין ירידת ערך הדירה, קבע המהנדס גוטמן כי המים שחדרו לתקרה גרמו לנזק בלתי הפיך לחוזקה ויציבותה של התקרה וקיצרה את אורך חייה. 10. הנתבע צירף חוות דעת נגדית מטעמו מיום 21/11/12 שנערכה על ידי המהנדס ב. סדצקי. בחוות הדעת צוין כי בסלון, בחדר האמבטיה ובמרפסת, ישנם סימני רטיבות ישנים יבשים, ולחות קלה באמבטיה. עוד צוין בחוות הדעת כי הנזילה הראשונה תוקנה באופן מידי. המומחה העיר כי גם במועד בדיקתו גילה דליפה פעילה מדירת הנתבע מהאמבטיה אשר יש לתקנה בדחיפות. לטעמו התיקון שנעשה בעבר לא צלח ואף החמיר את המצב בדירת התובע, שכן לא הוחלף החול הרטוב מתחת לאמבטיה. בנוסף, מסביר המהנדס סדצקי כי, מניתוח מצב הבלאי של מוטות התקרה, ברור כי לא מדובר בנזק שאירע לפני חצי שנה אלא זהו "תהליך שנמשך שנים רבות". לעניין אומדן הנזקים, המהנדס ציין כי יש לבצע תיקונים בשטח של 7 מ"ר בלבד, בהם נזקי הרטיבות, והעריך את הנזקים בסך של 1,750 ₪ לא כולל מע"מ. לעניין ירידת ערך הדירה, סבר המהנדס כי לאחר ביצוע התיקונים לא תיגרם ירידת ערך. 11. התובע הגיש חוות דעת משלימה (להלן: "חוות דעת המשלימה"), בה מציין המהנדס עמירם גוטמן כי במקומות בהם התקרה הייתה עדיין רטובה, החמירו נזקי הצבע והטיח, אך מדובר בהחמרת מצב זניחה. בנוסף, לדעתו יש לצבוע את כל התקרות שנפגעו מהרטיבות בשלמותן, כדי למנוע הבדלי גוון, ועלות הצביעה הינה 1,400 ₪. כמו כן לדעתו יש לבצע תיקוני טיח וטיפול בברזל חלוד לצורך שיקום הביטון ועלות התיקון הינה 4,000 ₪ ללא מע"מ. לעניין המועד בו נגרם הנזק לתקרה קובע המהנדס כי כבר במועד ביקורו הראשון בדירת התובע תואר המצב הירוד של מוטות הזיון, וזאת 14 חודשים לאחר תיקון הנזילה הראשונה. המסקנה של המהנדס גוטמן היא כי הרטיבות הייתה קיימת למעלה מ-20 חודשים. דיון והכרעה 12. אין מחלוקת כי אכן ארעה נזילה בינואר 2009, וכי ארעה נזילה נוספת שתוקנה בפברואר 2010. המחלוקת היא האם הנזק לתקרה, הוא כתוצאה מהנזילות שאירעו, כאשר הבית היה בבעלות הנתבע. כמו כן חלוקים הצדדים בשאלת היקף הנזק. לאחר שקראתי את כתבי הטענות, עיינתי בחוות הדעת ובמסמכים המצורפים, ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבורה שדין התביעה נגד הנתבע להתקבל בחלקה. 13. לעניין מועד קרות הנזק, חוות הדעת אינן חד משמעיות ואינן מצביעות באופן מפורש ודווקני על מועד קרות הנזק. מדובר בבניין ישן שקיים עשרות שנים ובמהלך השנים היו נזילות, כפי שהודה בנו של התובע: "היו בעיות אינסטלציה, לפני כמעט 20 שנה היו נזילות עקב פיצוץ... זו הייתה נזילה רצינית והורמה כל הרצפה.." (ר' פרוטוקול הדיון מיום 24/7/13 עמ' 6, ש' 13-16). יובהר כי התנתקות גוש הבטון בחדר האמבטיה ארעה יותר משנה לאחר הנזילה הראשונה וכחודש לאחר הנזילה השניה. 14. כפי שעולה מחוות הדעת הראשונה, רוב מוקדי הרטיבות התייבשו והדבר מצביע על כך שהנזילות בדירת הנתבע תוקנו. 15. בחוות הדעת מטעם הנתבע נאמר כי ברור שאין מדובר בנזק שארע כתוצאה מדליפה בת חצי שנה, אלא זהו תהליך שנמשך שנים רבות, יתכן ולפני שהנתבע התגורר בדירה. 16. בדו"ח ביצוע מתאריך 21/2/10 מטעם אינסטלטור של חברת הבטוח "שחר", שהוזמן על ידי אמיתי לתיקון הנזילה השנייה, צוין כי הנזילה קיימת למעלה מחצי שנה ומדובר בנזילה ישנה. 17. בחוות הדעת המשלימה מטעם התובע, כמעט שנתיים לאחר חוות הדעת הראשונה, צוין כי המסקנה היא שבעת הבדיקה הראשונה, וכחודש בלבד לאחר הנזילה השנייה, הרטיבות הייתה קיימת חודשים רבים לפני כן ועל כן נראה כי סביר כי הנזילה הראשונה היא שגרמה לרטיבות המסיבית ולרוב הנזקים בתקרה, זאת כתוצאה מהמצאות ברזל זיון בתוך בטון רטוב במשך 20 חודשים, מה שגרם לשיתוך. 18. אציין כי החל מהנזילה הראשונה ועד לנזילה שנייה חלפה שנה, אשר במהלכה היה מצופה מהתובע להקטין את נזקיו וליידע את הנתבע בדבר הימשכות הנזילה והופעת הרטיבות והנזקים בתקרה ולא להמתין עד לקרות נזק כה גדול. כפי שמסביר בן התובע : "מה שקרה שנה קודם לכן חיכינו שיתייבש ואני חושב שהגענו אולי פעם אחת לשאול אם הכל תקין" (ר' פרוטוקול הדיון מיום 24/7/13 ע' 10, ש' 28). 19. אני סבורה כי מקור הנזק בתקרת התובע היה ברובו כתוצאה מנזילות בזמן שהנתבע היה הבעלים של הדירה. נראה כי המים המשיכו לחלחל לתקרת התובע בין אם כתוצאה מכך שהנזילה לא תוקנה כראוי, בין אם כתוצאה מהנזילה השנייה עד שנתגלתה לבסוף, ובין אם כתוצאה ממים שהצטברו בין הנזילה הראשונה ועד לתיקונה כאשר החול לא הוחלף. אומנם בחוות הדעת מטעם התובע הוערכה עלות התיקונים לסך של 6,264 כולל מע"מ, ברם, מתוך חוות הדעת עצמה לא עולה באופן חד משמעי כי הנזק כולו אירע כתוצאה מהנזילה הראשונה וברור שחלקו נגרם לאחר חילופי הבעלות בדירה. כמו התחשבתי בפערים בין חוות הדעת לגבי עלות התיקון. על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום של 5,000 ₪ (סכום זה כולל מע"מ) וזאת בשל הנזק לדירה, כולל צביעת כל התקרות, על מנת למנוע הבדלי גוון. 20. לעניין ירידת ערך הדירה, המומחה מטעם התובע מציין כי ישנה ירידת ערך לדירה כתוצאה מנזק ליציבות התקרה, אך אין אומדן לנזק בחוות הדעת ולכן התובע לא עמד בנטל השכנוע להוכחת רכיב זה. בנוסף לכך אני מקבלת את דברי המהנדס סדצקי כי לאחר תיקון מלוא הנזק לא ירד ערכה של הדירה ועל כן איני מחייבת את הנתבע בשל רכיב זה. 21. בעניין תכולת המקרר שהתקלקלה בעקבות קצר חשמלי, גרסת התובע לא הייתה חד משמעית לעניין משך זמן הקצר החשמלי, מה גם שהתובע לא פעל להקטנת נזקיו, שכן יכול היה להסתייע בשכניו ולפחות להעביר למקרר אחר את התרופות ומוצרי מזון יקרים, אך בחר שלא לעשות כן (ר' פרוטוקול הדיון מיום 24/7/13 ע' 9 ש 11-18). עם זאת, יש להניח כי אכן נגרמו לתובע סבל ועוגמת נפש בעקבות הקצר החשמלי ואי-תפקוד המקרר בדירתו וכן ממצב התקרה והחשש כי יפלו עליו חלקים ממנה כמו כן התחשבתי בכך שבשל גילו המבוגר של התובע בנו נזעק לסייע לו, ולכן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בשל רכיבים אלה. 22. לא מצאתי לקבל את רכיב התביעה בייחס ליעוץ משפטי, שלא הוכח בגין מה ניתן וכן בהתחשב בכך שמדובר בתביעה קטנה שעל פי טיבה אינה מחייבת ייעוץ כזה. 23. כמו כן לא מצאתי לקבל את התביעה בדבר הוצאות פתיחת תיק בפני המפקח, שכן התובע בחר למחוק את התביעה, והמקום לבקש הוצאות היה במסגרת ההליך שם. 24. באשר להוצאות המשפט, התובע מפרט בכתב תביעתו את עלות חוות הדעת הראשונה, בסך של 1,400 ₪ ועלות חוות הדעת המשלימה בסך 3,245 ₪. באשר לחוות הדעת המשלימה, מדובר בסכום מופרז, שכן חוות הדעת המשלימה היא קצרה והצריכה ביקור נוסף במקום בדומה לזמן שהושקע בחוות הדעת הראשונה. כמו כן אתחשב בכך שלנתבע היו הוצאות משפט כמו עלות חוות הדעת מטעמו בסך 1,200 ₪ וזאת לצורך הוכחות טענותיו שהתקבלו בחלקן. לפיכך, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט. 25. נוכח האמור, התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבע ישלם לתובע סך של 7,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. זכות בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק דין זה.נזקי מיםפיצוייםנזילה