תביעה בגין אי החזרת אייפון שנמסר לתיקון 1. ביום 30.1.2011 הפקיד התובע בנקודת שירות של הנתבעת מכשיר אייפון לבדיקת תקינות ובמידת הצורך לשם תיקונו. במסגרת זו חתם התובע על טופס שכותרתו "ציוד שהופקד לבדיקה/תיקון/עדכון גרסה/תכנה" (להלן: "טופס ההפקדה"). שם הלקוח המופיע על גבי הטופס הנו X X (להלן גם " X"). התובע חתם על הטופס כמפקיד המכשיר. 2. משהגיע התובע לאסוף את המכשיר סורב. נודע לו, כי הנתבעת יצרה קשר עם הלקוחה הרשומה אצלה, X, והשיבה את המכשיר לידיה. התובע עותר לקבלת פיצוי בסך כולל של 31,900 ש"ח בגין שווי עלות המכשיר שלא הושב לידו, עוגמת נפש, ופגיעה בפרטיותו משמכשיר האייפון הנושא מידע אישי ותמונות הועבר לאחר. 3. אין מחלוקת, כי התובע לא רכש את המכשיר ישירות מהחברה הנתבעת. הנתבעת מאשרת כי השיבה את המכשיר לאחר הבדיקה ללקוחתה X, ולא לתובע. יתר העובדות שנויות במחלוקת בין הצדדים. 4. לטענת התובע, הוא רכש את מכשיר האייפון מאדם עמו התקשר באמצעות אתר "יד 2" (ואשר את פרטיו אינו זוכר), וזאת לאחר שערך בירור עם נציג הנתבעת, אשר הודיע לו כי המכשיר אינו חסום וכי לא דווח כאובדן/ גניבה. על סמך מידע זה טוען התובע, ביצע רכישת המכשיר. המכשיר נרכש בעלות של 2,000 ₪. לטענת התובע, כעבור מספר חודשים בהם תפקד באופן תקין, נתקל הוא בבעיה בשליחת מסרונים וניתוקי שיחות. התובע הפקיד את המכשיר לתיקון (ביום 30.1.11) וכן את מספר הטלפון שלו ליצירת קשר עמו בעת הצורך (שצוין גם על גבי הטופס). לכשהגיע התובע לאסוף את המכשיר (ביום 1.2.11) נאמר לו, כי נוצר קשר עם בעלת המכשיר, וכי הלקוחה דרשה לקבל את המכשיר בנקודת השירות גלילות. המכשיר נמסר ללקוחה. לטענת התובע, מדובר במעשה חמור ביותר, שכן הובטח לו כי ייווצר קשר עמו בלבד, ומכל מקום לא היה מקום להשיב את הפלא' לידי הלקוחה משלא הופקד על ידה. התנהלות הנתבעת, הביאה לטענת התובע לחשיפת מידע פרטי שלו לעין זרה, והכל בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. פניות התובע לנתבעת בעניין לא נענו. 5. לטענת הנתבעת, מסתיר התובע עובדה מהותית והיא כי היה בעבר עובד של הנתבעת. הפעולות שביצע במערכת הנתבעת נעשו תוך כדי שימוש לרעה בידע טכני ברישומי מערכות הנתבעת, וכמו גם בעובדיה של הנתבעת שנשארו מכריו. תקנת השוק על כן לא חלה. טוענת הנתבעת כי התובע מבקש להתעשר על חשבונה שלא כדין, בעוד שאין ידי התובע נקיות. לטענת הנתבעת, רב החשש כי מכשיר ה- "iPhone" השייך ללקוחתה הגיע לידיו של התובע בדרכים שאינן ראויות. הלקוחה דיווחה עוד ביום 5.11.10 על אובדן/ גניבת המכשיר, וביקשה לחסום אותו לשיחות יוצאות. בו באותו יום פנה התובע לאחד מעובדי הנתבעת, אשר עבד עם התובע בעבר וביקש ממנו לפתוח את המכשיר לשימושו של התובע. העובד סירב. ביום 2.12.10 פנה התובע בשנית אל מרכז שירות המכירה של הנתבעת וככל הנראה נגש לנציג שירות חדש, ניצל את תמימותו וביקש ממנו לפתוח עבור הלקוחה את המכשיר. לטענת הנתבעת, ידע התובע שהתשלום מבוצע באמצעות החשבונית החודשית של הלקוחה אך ביקש לשלם במזומן על מנת להעלים מידע זה מהלקוחה. 6. כשהגיע התובע לתיקון המכשיר, מסרו נציגי הנתבעת לידיו את כרטיס ה-sim של המכשיר, עליו נמצא חלק ניכר מהמידע. התובע חתם על טופס להפקדת המכשיר, בו מצויים פרטי הלקוחה- בעלת המכשיר. התובע חתם על הטופס כשלוחה של הלקוחה. התובע עבד בעבר בחברה, וידוע היה לו כי קיימת אפשרות להעברת בעלות של מכשירים. לאחר הבדיקה יצרו נציגי הנתבעת קשר עם הלקוחה, אשר דרשה את מכשירה באופן מיידי. הנתבעת קובלת על התייחסותו של התובע ללקוחה, כבעלים הקודם של המכשיר. דיון 7. לאחר ששקלתי טענות הצדדים נחה דעתי, כי דין התביעה להידחות. התביעה לוקה בחסר ראייתי מובהק. התובע לא הציג כל קבלה או מסמך המעיד על רכישת המכשיר בתמורה. בשום אופן לא הוכח כי התובע הוא בעליו של המכשיר, ולא הגב' X, הרשומה כבעלים אצל הנתבעת. גרסת התובע כי בטרם רכישת המכשיר פנה לסניף הנתבעת בחוצות המפרץ, ונמסר לו כי המכשיר אינו חסום ולא דווח כאבדן/ גניבה גם היא לא הוכחה. תמוה הדבר, כי לא ביקש התובע העברת הבעלות במכשיר על שמו, כבר בשעת הרכישה מהאדם ממנו רכש את המכשיר. המדובר בפעולה בסיסית והכרחית, ובפרט שהנה מצופה מן התובע כמי שעבד בעבר בחברה ומבין את משמעות היות אחר בעליו של המכשיר. כך שכבר בשעת הרכישה לכאורה נטל לידיו התובע את הסיכון כי הוא משתמש במכשיר שהוא אינו רשום כבעליו, על כל המשתמע מכך. 8. גם הראיה היחידה שצורפה לכתב התביעה, טופס ההפקדה, מלמדת על כך שידוע היה לתובע, לפחות החל ממועד זה, כי בעליו של המכשיר הנו לקוחה בשם "X X". חרף זאת, חתם התובע כ"מפקיד המכשיר", ולמעשה במצג של שלוחה של הלקוחה. למותר לציין, כי התובע טען לרכישת המכשיר מאדם ולא מאישה. הטענה כי הלקוחה X הנה הבעלים הקודם של המכשיר לא הוכחה. 9. טענת התובע, כי במועד ביצוע הרכישה, נמסר לו מנציגי הנתבעת כי המכשיר לא דווח כאובדן/ גניבה אף היא לא הוכחה. במעמד זה היה על התובע לבדוק את בעלותו של המוכר לכאורה במכשיר, ולבקש טופס מתאים המעיד על כך. גם את אלו לא הציג התובע. התוצאה הנה שהתובע לא הוכיח, כי רכש את המכשיר תחת תמורה ו/או כי פעלה הנתבעת שלא כדין משהשיבה המכשיר לבעליו הרשום אצלה ומכל מקום הוברר, כי בין התובע לנתבעת לא מתקיימים יחסי ספק- לקוח. 10. לעניין טענת התובע לפגיעה בפרטיותו, הרי שהתובע בחותמו על טופס התיקון, קיבל על עצמו בין היתר, תנאי הנתבעת כדלקמן: "למען שמירה על פרטיותך ועל ציוד שרכשת, שים לב לתנאים ולהוראות הבאים: לפני מסירת מכשיר לבדיקה ו/או תיקון ו/או ביצוע עדכון של גרסה/תוכנה במכשיר, עליך להסיר את התקני הזיכרון (כרטיס זיכרון) ואביזרים נלווים של המכשיר ולבצע גיבוי של כל המידע והנתונים (כולל תוכנות חיצוניות) אשר נמצאים במכשיר וזאת, בין היתר, מכיוון שיתכן כי עקב סוג התקלה במכשיר, נחזיר לך מכשיר מחודש שאינו המכשיר שמסרת לנו (בהתאם לתנאי שירות האחריות והתחזוקה או שירות התיקונים החלים עליך)". 11. התובע בחתמו על טופס ההפקדה, קיבל על עצמו את הסיכון כי יתכן שלא יושב אליו המכשיר הספציפי שהופקד כי אם מכשיר מחודש, על כן הנטל להיערך להגנה על מידע מוגן, ולרבות להסרת התקני הזיכרון ואביזרים נלווים, מוטל היה על התובע בטרם ההפקדה, ולא הוכח כי נבצר ממנו לעשות כן. עוד לא קבל התובע על טענת הנתבעת, כי כרטיס הסים נמסר לו בטרם הפקדת המכשיר. טעמים אלו אינני מוצאת, כי הנתבעת פגעה בפרטיותו של התובע בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, בעצם השבת המכשיר לבעליו הרשום. 11. לאור כל האמור, הנני מוצאת לנכון לדחות את התביעה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת על סך 1,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל. אייפוןסלולר (תביעות)