תביעה נגד HOT על גביית יתר, התנערות מהתחייבות, החזר כספי בקיזוז ללא הסכמת הלקוח








תביעה נגד HOT על גביית יתר, התנערות מהתחייבות, החזר כספי בקיזוז ללא הסכמת הלקוח

תביעה נגד HOT על גביית יתר, התנערות מהתחייבות, החזר כספי בקיזוז ללא הסכמת הלקוח

לפניי תביעה שעניינה דרישה לפיצוי כספי בגין הפרת הסכם, חיובי יתר, החזר כספי בשיעורים על דרך של זיכוי חודשי ולא על דרך של השבה מידית, טרחה ועוגמת נפש שנגרמו בגין הצורך לפעול לקידום החזר הגבייה:

הערה מקדימה באשר לזהות הצדדים:

התובע ערך התקשרות עם "הוט". ההתקשרות נערכה על גבי מסמך של חברות מקבוצת "הוט". בתחתית מסמך ההתקשרות מצוינת הערה: "התאגידים איתם אתה/ת מתקשר/ת מקבוצת המותג HOT", כאשר ישנה רשימה של שש חברות. התובע הגיש את התביעה כנגד חברה אחת, כאשר החברה כאמור טענה שחברה אחרת מקבוצת "הוט" היא החברה עמה נקשר התובע. לא ברור כיצד אמור היה התובע לדעת עם איזו חברה מקבוצת החברות "הוט" הוא התקשר, לא ברור כיצד משתמשות שש חברות נפרדות באותו מסמך התקשרות ומדוע לא מצוין בבירור במסמך איזו חברה נקשרה עם התובע בהסכם. כמו כן, מהאמור בסעיף 2 לכתב ההגנה קיימת אפשרות שבמסגרת הסכם אחד שערך התובע הוא נקשר למעשה עם מספר חברות, אחת בכל הקשור לאספקת שירותי טלוויזיה בכבלים ואחת בכל הקשור לאספקת שירותי תשתית אינטרנט. משהתביעה מתייחסת לכלל השירותים שסיפקו חברות בקבוצת "הוט" לתובע ומשהתאפשר לחברות להעלות את טענותיהן לגופם של דברים (ר' עמדת הגב' פיטרו בדיון האחרון, לפיה היא התייצבה לדיון מטעם שתי החברות הנזכרות בכותרת פסק הדין), פסק-הדין ניתן כנגד שתי החברות הנזכרות, ביחד ולחוד. שתיהן ייקראו בפסק הדין להלן – "הנתבעת".



בחודש דצמבר 2009 נקשר התובע עם הנתבעת בעסקה שעניינה אספקת שירותי כבלים, טלפון ואינטרנט ("חבילת טריפל"). עבור מכלול השירותים שכללה העסקה אמור היה התובע לשלם סך של 219 ₪ בחודש. שירותי הכבלים והטלפון אמורים היו להיות מסופקים על ידי הנתבעת באופן ישיר. שירותי האינטרנט – המורכבים משירותי תשתית ושירותי תוכן – אמורים להיות מסופקים בשיתוף פעולה עם הצד השלישי – 012 סמייל טלקום בע"מ, באופן שהנתבעת מספקת את שירותי התשתית וצד ג' מספק את שירותי התוכן.




אין מחלוקת שהתובע עצמו היה צד להסכם התקשרות אחד, בינו לבין הנתבעת. לא היה כל הסכם בין התובע לבין צד ג'.




כאמור, התשלום עבור מכלול השירותים הכלולים בעסקה הסתכם בשיעור של 219 ₪, כאשר היה על התובע לשלם לתובעת סך של 130 ₪ לחודש, כאשר היתרה ע"ס 89 ₪ משולמת על ידי התובע לצד ג' במישרין. התובע קיים את חלקו בעסקה.




כשנה לאחר העסקה הסתבר לתובע שהוא מחויב למעשה, מדי חודש, בסך כולל של 298 ₪: סך של 130 ₪ נגבה על ידי הנתבעת (בהתאם למוסכם בין התובע לנתבעת); סך של 89 ₪ נגבה על ידי צד ג' (בהתאם למוסכם בין התובע לנתבעת); סך נוסף של 79 ₪ נגבה על ידי הנתבעת – בניגוד למוסכם בין הצדדים כאמור.




עם גילוי חיובי היתר פנה התובע אל הנתבעת בעל-פה ובכתב בדרישה להשבת החיובים העודפים.




הנתבעת ערכה בירור ומסקנותיה היו כדלקמן: התובע אמור היה לשלם עבור שירותי האינטרנט סך של 89 ₪, הן עבור שירותי התשתית (שירותים שאמור היה התובע לקבל מהנתבעת) והן עבור שירותי התוכן (שירותים שאמור היה התובע לקבל מצד ג'). צד ג' – אשר גובה את התשלום עבור שירותי האינטרנט – אמור להעביר אל הנתבעת את חלקה באספקת השירותים (עבור אספקת שירותי התשתית). עם זאת, בהתאם לרישומי צד ג', שירותי התשתית סופקו לתובע על ידי תאגיד אחר ("בזק") ולא על ידי הנתבעת, על כן לא הועבר לנתבעת תשלום כלשהו. משלא הועבר לנתבעת תשלום כלשהו והיא מבחינתה סיפקה לתובע שירותי תשתית, החלה הנתבעת לגבות מהתובע תשלום עבור שירותי התשתית – במישרין. נטען שגביית היתר הינה תולדה של טעות מצד צד ג', על כן על התובע להפנות את טענותיו אל צד ג' ולא אל הנתבעת.




התובע הדגיש שההתקשרות נעשתה בינו לבין הנתבעת בלבד, על כן הנתבעת היא שנדרשת ליתן לו מענה מספק ומניח את הדעת. בסופו של יום ניאותה הנתבעת להעניק לתובע החזר חלקי ע"ס 432 ₪, זאת – "לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב" (סעיף 4.8 לכתב ההגנה).




החזר כספי בשיעור כאמור לא הועבר לחשבון התובע באופן מיידי, אלא בשיעורים, באמצעות קיזוז כנגד התחייבויות חודשיות שוטפות. כאשר הפסיק התובע את ההתקשרות עם הנתבעת, שולמה לתובע היתרה. התובע מסתייג מאופן ההחזר.




משזכה התובע להחזר חלקי בלבד, הוגשה על ידו התביעה. לאחר דיון ראשון שהתקיים בתיק הוגשה על ידי הנתבעת הודעה לצד ג'. בעקבות הדיון השני (דיון ראשון ויחיד בו נכח צד ג') שילם צד ג' לתובע את היתרה של הסכום העודף שנגבה. התביעה מתייחסת אפוא כיום לדרישת התובע לקבלת פיצוי עבור התנהלות הנתבעת.




לאחר בחינת כתבי הטענות, טיעוני הצדדים בדיונים ובכתבי הסיכומים ונסיבות העניין, נחה דעתי שעלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית בדבר קיומה של עילת תביעה מוצקה ומבוססת לחיוב הנתבעת בפיצוי כספי, על אף העובדה שבסופו של יום, עוד טרם שניתן פסק-הדין, זכה התובע להחזר כספי מלא של הסכום שנגבה ביתר.


מצאתי מקום לזכות את התובע בפיצוי כספי (בשיעור נמוך מהסכום שנתבע על ידו) מכוח הוראות הדין הכללי והעובדה שנזקיו של התובע – נזקים לא ממוניים – הוכחו, ולא מכוח הדין עליו נסמך התובע בסיכומיו (הוראת סעיף 31א(א)(5) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן – "חוק הגנת הצרכן")).

להלן הנימוקים המבססים את המסקנה כאמור:



צרכן המתקשר עם עוסק בהסכם לקבלת שירותים שונים כדוגמת השירות שסיפקה הנתבעת לתובע עושה כן לאחר ניהול משא ומתן ועריכת סקר מחירים אצל חברות מתחרות, כאשר ההוזלה בעלויות מסתכמת על-פי רוב בשקלים בודדים או עשרות שקלים לחודש. כל המאמץ הכרוך בניסיון להביא לחיסכון בעלות השירות יורד לטמיון כאשר בסופו של יום ישנם שיבושים באספקת השירות או תקלות בנושאי בירוקרטיה (לרבות גביית יתר וטיפול של הלקוח בגביית היתר מחשבונו); הנחת המוצא הינה שהחזר כספי של גביית יתר – בשיעורו הנומינלי בלבד – שבוצע רק לאחר שהלקוח נאלץ לפנות פעמים רבות אל העוסק, בעל-פה ובכתב, ובסופו של יום הוא נדרש להגיש תביעה משפטית, אינו מהווה מענה משפטי מניח את הדעת, אינו מהווה פיצוי מספק ואינו מעמיד בפני העוסק תמריץ למתן שירות הולם;




בענייננו, צודק התובע בטענתו, לפיה ההתקשרות החוזית הינה בינו לבין הנתבעת בלבד. היינו, כל שיבוש או תקלה באספקת השירות או בנושאי גבייה אמורות להיות מטופלים על ידי הנתבעת עצמה. הפנייתו של התובע אל צד ג' אינה אלא התנערות של הנתבעת מהתחייבויותיה החוזיות כלפי התובע;




משהסתבר לנתבעת שהיא אינה זוכה מצד ג' לחלקה בתשלום (עבור שירותי התשתית) שהתובע משלם עבור שירותי האינטרנט, היה עליה לפנות אל צד ג' ולבחון מה מקור הבעיה. מששילם התובע סך כולל של 219 ₪ (אופן התשלום – העברת סך של 89 ₪ במישרין לצד ג' – נקבע על ידי הנתבעת עצמה), לא הייתה רשאית הנתבעת לגבות מהתובע תשלום נוסף כלשהו. בוודאי שלא היה בסמכותה לגבות ממנו תשלום נוסף כלשהו, מבלי לקבל את אישורו – מראש ובכתב, זאת גם אם נמנע צד ג' – מחמת טעות או כל סיבה אחרת – מלהעביר לנתבעת את חלקה בתשלום עבור שירותי האינטרנט;






משהועלתה דרישה להחזר כספי, כאשר בסופו של יום אישרה הנתבעת החזר כספי (חלקי), היה על הנתבעת להשיב את הכספים בפועל לתובע ללא דיחוי. בהיעדר הסכמה – מראש ובכתב – לא הייתה רשאית הנתבעת להחליט על דעת עצמה שההחזר יבוצע באמצעות קיזוז של החיובים החודשיים. למעשה, הנתבעת נטלה לעצמה – שלא כדין – את החירות לפרוס את חובה לתובע לתשלומים, בשיעורים שנקבעו על ידה. מהלך כאמור מהווה למעשה הפעלת לחץ על התובע להוסיף ולצרוך שירותים מהנתבעת (בשל חשש מאובדן ההחזר, בהנחה שלא יהיו חיובים נגדיים בגינן יתבצע הקיזוז). יצוין שבסופו של יום התובע עמד על הפסקת ההתקשרות עם הנתבעת והנתבעת שילמה לתובע את יתרת חובה אליו.




לתובע נגרמו טרחה, עוגמת נפש ואובדן זמן יקר בגין הצורך לטפל בהחזר הכספי. מדובר בנזק מצטבר מוכח וממשי, גם אם אין מדובר בנזק ממון. התובע זכאי לפיצוי בגין נזק זה.




קבעתי, כאמור, כי לתובע נגרם נזק. כבר מהטעם כאמור, בענייננו מתייתר הצורך לבחון אפשרות לפסוק לטובת התובע פיצוי מכוח סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, שעניינו "פיצויים לדוגמה". מעבר לאמור, התובע מבקש לפסוק לו פיצוי על יסוד הוראת סעיף 31א(א)(5) לחוק הגנת הצרכן, לפיו מוסמך בית המשפט לפסוק לטובת לקוח ולחובת עוסק פיצוים לדוגמה במצב דברים לפיו: "ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי סעיף 17ב(ד), אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך". איני סבור שהוראת הסעיף כאמור מתייחסת לענייננו, וזאת כבר מהטעם שהנתבעת העניקה לתובע שירות ואין מדובר במכירה של טובין (הוראת סעיף 17ב(ד) לחוק הגנת הצרכן עוסקת במכירה של טובין ולא באספקה של שירותים).




בנסיבות העניין, אני מעמיד את הפיצוי הכולל המגיע לתובע בשיעור של 5,000 ₪. הפיצוי נקבע על יסוד האמור לעיל, ובעיקרם של דברים, לנוכח הנסיבות הבאות:


(א) הנתבעת ביצעה גביית יתר, שלא כדין ואף ללא התראה מוקדמת;
(ב) התנערות הנתבעת מהתחייבויותיה כלפי התובע והפנייתו אל צד ג', עמו אין לתובע הסכם;
(ג) אישור החזר כספי רק לאחר פניות חוזרות של התובע אל הנתבעת, בעל-פה ובכתב;
(ד) הענקת החזר כספי חלקי בלבד;
(ה) הענקת החזר כספי בדרך של קיזוז ובשיעורים, ללא קבלת הסכמת התובע, מראש ובכתב;
(ו) התנהלותה כאמור לעיל של הנתבעת גרמה לתובע טרחה רבה, עוגמת נפש ובזבוז זמן יקר.



על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 5,000 ₪, בצירוף אגרת משפט ע"ס 50 ₪ (בהתאם לשיעור היחסי של הסכום שנפסק), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף הוצאות משפט ע"ס 500 ₪ (הבאתי בחשבון את העובדה שהנתבעת שילמה זה מכבר לתובע את הוצאות הדיון הראשון ע"ס 500 ₪).




בהיעדר התייצבות מטעם צד ג' לדיון האחרון, ההודעה לצד ג' – מתקבלת. על צד ג' לשלם לנתבעת בתוך 30 יום סך של 5,050 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל (שיעור הפיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובע), בצירוף אגרת משפט ע"ס 150 ₪ (שיעור האגרה שהנתבעת שילמה) והוצאות ע"ס 500 ₪.



המזכירות מתבקשת לשלוח את פסק הדין אל הצדדים.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ניתוק מיס

  2. dtt ערוצים

  3. חוב לחברת יס

  4. תקציב ערוץ 33

  5. ביטול אגרת טלויזיה

  6. ערעור אגרת טלויזיה

  7. העברת ערוצים בלווין

  8. מי משלם אגרת טלויזיה

  9. סיווג שידורי טלוויזיה

  10. אגרת טלוויזיה מקולקלת

  11. תביעה על אגרת טלוויזיה

  12. טעות בחיוב החודשי בהוט

  13. הרשות השלישית לטלויזיה

  14. ביטול אגרת רשות השידור

  15. הרשות הרביעית בטלוויזיה

  16. כמה מרוויח צלם טלוויזיה

  17. כתוביות בטלוויזיה לחרשים

  18. פטור מתשלום אגרת טלוויזיה

  19. אכיפת פרס תוכנית טלוויזיה

  20. תביעה נגד הוט בתביעות קטנות

  21. תביעה נגד הוט על חיוב טלפון

  22. חיוב לקוח למרות שביקש להתנתק

  23. הגבלות שידורים למבוגרים בלבד

  24. אגרת טלוויזיה לפי יחידות דיור

  25. תביעת משתתף בשעשועון טלוויזיה

  26. מה כוללת אחריות למסך טלויזיה ?

  27. הגבלות על תשדירי מין בטלוויזיה

  28. איחוד שידורי הטלוויזיה המסחריים

  29. מגורים עם ההורים - אגרת טלוויזיה

  30. ייצוג עולים במועצה לשידורי כבלים

  31. הארכת זיכיון זכויות שידור בכבלים

  32. ביטול מינוי מנהל הטלוויזיה בערבית

  33. פגיעה בפרנסה בעקבות כתבה בטלויזיה

  34. תביעה נגד ערוץ הקניות - קניית מזרון

  35. עיקולים בגלל אי תשלום אגרת טלוויזיה

  36. מיזוג הטלוויזיה החינוכית עם רשות השידור

  37. פיצוי בגין אי טשטוש פנים בכתבה בטלוויזיה

  38. תביעה לחייב להחזיר סכומים שנגבו עבור שירותי כבלים

  39. התקנת צלחות לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין

  40. תביעה נגד HOT על גביית יתר, התנערות מהתחייבות, החזר כספי בקיזוז ללא הסכמת הלקוח

  41. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - הודעת סוחר במקלטי טלוויזיה), התשס''ב-2002

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון