תביעה בגין אספקת בלוני גז בפניי תביעה ותביעה שכנגד, אשר במסגרתן עותרים הצדדים לחיוב הדדי, בגין בלוני גז אשר סיפק התובע לנתבע ואשר תמורתם לא שולמה לו, כך לטענת התובע ומנגד, חיוב התובע בפיצוי הנתבע בגין הנזקים אשר נגרמו לו, כך לטענתו, בשל גז לקוי ופגום שסיפק התובע המקורי לנתבע. לטענת התובע המקורי, הוא בעל עסק לתיקון ומכירת חלקי חילוף וכן עוסק במכירת גז למילוי מזגנים. כן טוען התובע, כי הנתבע הינו בעל מוסך ועוסק, בין היתר, בהתקנת מזגנים בכלי רכב. מוסיף וטוען התובע, כי הנתבע רכש ממנו מספר פעמים במשך השנים שעברו ועד לאחרונה מזגנים לרכב והתובע סיפק לנתבע מספר פעמים גז למילוי כלי רכב בעסקו של הנתבע ביפיע. מוסיף וטוען התובע, כי ביולי 2010 רכש ממנו הנתבע 5 מיכלי גז למזגנים, כל אחד במשקל 13,600 ק"ג ובמחיר כולל של 2,350 ₪ ללא מע"מ, היינו, 2,726 ₪ כולל מע"מ. עוד מוסיף וטוען התובע, כי התובע עצמו מסר את הסחורה לנתבע בעסקו, שנמסרה לידי בנו של הנתבע, זאת תוך הזמנה ותיאום עם הנתבע בהקשר זה. לטענת התובע, הנתבע לא שילם לו את תמורת בלוני הגז ולמרות פניות חוזרות ונשנות בעניין זה, עד עתה לא שולמה התמורה כנדרש. בשל אלה טוען התובע, כי הנתבע מבקש להתעשר על חשבונו שלא כדין, עובדה המקנה לתובע את הזכות לדרוש ולקבל את סכום החוב שהנתבע חב לו בתוספת פיצויים, הפסדי ימי עבודה, עוגמת נפש, המוערכים על ידו בסכום של 3,000 ₪. לאור כל האמור לעיל, עותר התובע בחיוב הנתבע לשלם לו סך 5,986 ₪, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום המלא בפועל. בכתב הגנתו טוען הנתבע, הוא התובע שכנגד, כי דין התביעה להידחות. הנתבע מכחיש את כל הקשור לתעודת המשלוח שצירף התובע לכתב תביעתו ומכחיש את רכישת חמשת מיכלי הגז, כטענת התובע. כך מוסיף וטוען הנתבע בהקשר זה, כי תעודת המשלוח שצורפה לכתב התביעה, אינה כוללת את חתימתו או מי מטעמו וכי אין לה כל אחיזה במציאות. עוד טוען הנתבע, כי הוא רכש שני מיכלי גז למזגנים, אחד מסוג 134A והאחר מסוג FR12 ותו לא. עוד טוען הנתבע, כי הוא נהג לרכוש מהתובע מיכל אחד או שני מיכלים לכל היותר בכל פעם. לטענת הנתבע, בבדיקה ולאחר מילוי גז לקליינטים נתגלה בתוך מיכל הגז מסוג 134A חול ובשל כך, נגרמו לכלי הרכב שמילא הנתבע בגז זה, נזקים רבים. בין היתר, כך לטענת הנתבע, הוא נאלץ לתקן רכב מסוג "אופל", עקב מילוי גז עם חול, לרבות החלפת שסתומים ומייבש, ניקוי מערכת מיזוג ומילוי גז ושמן בעלות של 1,400 ₪. זאת ועוד, לטענת הנתבע, למכונת מחזור הגז של הנתבע נגרמו נזקים רבים, אשר עלות תיקונם עולה כ-2,000 ₪, זאת כתוצאה מהחול שהיה בתוך המיכל שסיפק התובע לנתבע. לאור כל האמור לעיל, עותר הנתבע לדחיית התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות. בצד הגשת כתב ההגנה, כאמור, הגיש הנתבע כתב תביעה שכנגד כנגד התובע המקורי ובשל האמור לעיל, עותר הנתבע לחיוב התובע לשלם לו סך 3,400 ₪ וכן לפצותו בגין עוגמת הנפש ופגיעה במוניטין שנגרמו לו בסך 1,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כמו גם חיוב התובע בהוצאות משפט. בכתב הגנתו לתביעה שכנגד דוחה התובע את טענות הנתבע והדגיש, כי התובע שכנגד קונה גז למזגנים מספקים שונים ואף נוהג לקנות גז גנוב שמקורו בצבא במחיר מציאה. זאת ועוד, התובע המקורי טוען עוד, כי הוא משווק אך ורק גז תקין אשר עבר בדיקת איכות ואישור של מכון התקנים הישראלי וכי אין בטענות הצד שכנגד, כאמור, כל ממש. עוד טוען הנתבע שכנגד, כי אם יתקלקל רכב כלשהו של לקוחות התובע שכנגד, הרי שהדבר נגרם בשל שימוש שעשה התובע שכנגד בגז גנוב או בגז בלתי מזוהה ולא בגז שסופק לו על ידי התובע המקורי. בנסיבות אלו ונוכח כל האמור לעיל, עותר הנתבע שכנגד לדחיית התביעה שכנגד ולקבלת התביעה המקורית. בתובענה דנן התקיימו בפניי שני דיונים, האחד מיום 9.12.12 והאחר מיום 7.5.13. בדיון מיום 9.12.12 נשמעה עדות התובע המקורי, כמו גם עדות הנתבע המקורי ולאחר שנשמעו עדויותיהם ניתנה החלטה בדבר זימון עדים נוספים. בדיון מיום 7.5.13, נשמעה עדותו של מר מוחמד אבו סאמחה, אשר הובא להעיד מטעם התובע המקורי וכן נשמעה עדותם של סובחי ג'מעמה - בנו של הנתבע המקורי וכן עדות ויסאם כנאנה, אשר הובאו להעיד כעדי הגנה מטעם הנתבע המקורי. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, את העדויות שהובאו בפניי, עיינתי בכתבי טענות הצדדים, באסמכתאות שהובאו לעיוני, כמו גם בחנתי את גרסאות הצדדים והעדים אשר הובאו מטעם כל אחד מהצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה המקורית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות. לאחר שבחנתי את גרסת ועדות התובע המקורי מכאן ומנגד, את עדות וגרסת הנתבע המקורי משם, מצאתי את עדות התובע המקורי באשר היא מהימנה ואמינה, עקבית וסדורה ושעה שגולל אותה בפניי, אותות האמת עלו הימנה. עדותו זו נמצאה על ידי מהימנה וראויה ולפיכך, רואה אני לאמצה ולבכרה על פני עדות הנתבע המקורי ולבסס עליה ממצאים. מנגד, מצאתי את עדות הנתבע המקורי כעדות בלתי אמינה בעליל ורואה אני לדחותה בשתי ידיים. זאת ועוד, עדות התובע המקורי מצאה את עיגונה הראייתי בתעודת המשלוח שצורפה לכתב תביעתו ואשר יש בה כדי לעלות בקנה אחד עם הנטען בכתב התביעה, לעגנו ולתמוך בו. זאת ועוד, מצאתי את עדות בנו של הנתבע המקורי בלתי מהימנה ורואה אני לדחותה בשתי ידיים. מעבר לעובדה, כי עסקינן ב"עד מעוניין", כהגדרתו של זה, הרי שגם לגופה של עדות, התרשמתי, כי מדובר בעד המעוניין לסייע לאביו בעדותו בכל דרך. זאת ועוד, עדותו נמצאה בלתי הגיונית ואשר עומדת היא בניגוד לשכל הישר, להיגיון הדברים ולניסיון החיים. כך לדוגמא העיד מר סובחי ג'מעמה, כי אביו אף פעם לא יצא מהעסק (ראה עמוד 5 לפרוטוקול שורות 14-15), עובדה אשר אינה מתיישבת עם ניסיון החיים והשכל הישר. בהקשר זה, הבן אף הגדיל והעיד, כי אביו לא יוצא בכלל מהמוסך, שוהה במוסך למן השעה 8.00 ועד לשעה 16.00, אוכל במשרד ולא יוצא ממנו (ראה עמוד 6 לפרוטוקול). עדותו זו של העד, מעבר להתרשמותי הבלתי אמצעית ממנו, באשר זו, כאמור, אינה מהימנה, הרי שעומדת היא בניגוד לשכל הישר, לניסיון החיים ורואה אני, אפוא, לדחותה בשתי ידיים. מודעת אני לעדותו של מר ויסאם כנאנה, אשר הובא כעד הגנה מטעם הנתבע המקורי בדבר הנזקים שנגרמו לרכבו, כמפורט בעדותו שם. יחד עם זאת, מקום בו ראיתי לאמץ את גרסת התובע, באשר זו מהימנה עלי ומעוגנת אף במסמך שצורף, הרי שאין בעדותו של ויסאם כנאנה כדי לתמוך בגרסת הנתבע המקורי, כי גם אם נגרמו נזקים למזגן של אחד מלקוחותיו, הרי שהדבר נובע דווקא מגז שרכש מהתובע המקורי, מקום בו, לטענת התובע, עשה הנתבע כדי לרכוש גז ממקורות נוספים. בנסיבות הללו, אין בקיומו של נזק כזה כדי לתמוך בטענת הנתבע ולפיה, דווקא הגז שסיפק לו התובע הוא זה שהיה לקוי ופגום. זאת ועוד, מטעם התובע אף העיד, מר מוחמד אבו סמאחה, אשר במסגרת עדותו מסר, כי התובע סיפר לו, כי הנתבע גירש אותו מעסקו (ראה עמוד 3 לפרוטוקול) וכן העיד, כי הוא שמע מהתובע אודות עסקה שבוצעה בינו לבין הנתבע בה סיפק התובע לנתבע חמישה בלונים, זאת לאחר שהתובע סיפר לו אודות כך לפני תקופה קצרה (ראה עמוד 4 לפרוטוקול). נוכח כל האמור לעיל ומקום בו ראיתי לאמץ וליתן אמון בעדות התובע המקורי ומנגד, לדחות את גרסת הנתבע המקורי ובנו באשר אלה אינן מהימנות עלי, כמו גם בשים לב לתעודת המשלוח שצורפה לכתב התביעה, אשר יש בה כדי לעלות בקנה אחד עם גרסת התובע המקורי ולחזקה, הרי שבאתי לכלל מסקנה, כי עלה בידי התובע המקורי להוכיח, כי הוא סיפק לנתבע, כפי שסוכם בין השניים, חמישה בלוני גז בעלות של 2,350 ₪ ללא מע"מ וכי תמורתם לא שולמה לו ולפיכך, דין התביעה המקורית להתקבל וכך אני מורה. מנגד, לא עלה בידי הנתבע שכנגד להוכיח תביעתו ולפיה, התובע המקורי סיפק לו בלון גז המכיל חול ולפיכך, דין התביעה שכנגד להידחות וכך אני מורה. לאור תעודת המשלוח שצורפה לכתב התביעה המקורי ואשר רואה אני לאמצה ולבסס עליה ממצאים, הרי שעלה בידי התובע המקורי גם להוכיח את התמורה המגיעה לו בגין חמשת בלוני הגז שסיפק לנתבע באמצעות בנו ולפיכך, עלה בידי התובע להוכיח את נזקו ככל שהדבר מתייחס לחיוב הנתבע המקורי לשלם לו את תמורת בלוני הגז בסך 2,350 ₪ ללא מע"מ. מנגד, בנסיבות העניין, אינני רואה לחייב את הנתבע בפיצוי התובע בגין עוגמת נפש. באשר לטענת התובע בדבר הפסד ימי עבודה שנגרם לו וחיוב הנתבע לפצותו בגין כך, הרי שראש נזק זה לא הוכח. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע המקורי לשלם לתובע המקורי סך 2,726 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (30.1.11) ועד לתשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הנתבע המקורי לשלם לתובע המקורי הוצאות משפט בסכום כולל של 800 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אספקהגז