לטענת התובעים, בכתב תביעתם, נציג הנתבעת, עמו חתמו על ההסכם, הבטיח להם כי המוצרים יסופקו תוך 14 יום ממועד ההזמנה. לטענת התובעים מרבית ההזמנה סופקה, ואולם חלק מהמוצרים לא סופקו וחלק סופקו בחסר או סופקו כפי שיפורט להלן: פריט מס' 5 בהזמנה, כיור לבן 1.40 מ"ר לא סופק כלל- בגין העובדה שהוזמן כיור בגודל 1.40 מטר כפי התחייבות הנתבעת, פנו התובעים לנגר מטעמם להכנת ארון בגודל מתאים, משהוברר להם על ידי הנתבעת כי אין כיור בגודל האמור נאלצו לפנות לנגר ועלות תיקון הארון היתה בסך של 1,200 ₪. עד היום הכיור לא סופק ולמרות זאת חויבו 1572 ₪. כתוצאה מכך נגרמו עיכובים בעבודות הנגר, והקבלן והתובעים נאלצו לתור אחר כיור חילופי. פריט מס' 6 בהזמנה - ריצוף קוקוס טרטורה- סופק כשבועיים לאחר המועד המוסכם, ולא במועד. לטענת התובעים דבר זה, בין שאר הדברים שיפורטו, גרם לעיכוב בכניסה לדירה. בנוסף, הגיעו רק 6.4 מ"ר בלבד במקום 8 שהוזמנו, ולאחר פניות רבות לנתבעת נאלץ הקבלן שהיה באמצע הריצוף לפרק חלק מהקרמיקה ולרצף בקרמיקה אחרת. בגין הפירוק שלך הריצוף והריצוף של הקרמיקה האחרת גבה הקבלן עוד 500 ₪. וכן עלות הריצוף הנוסף עצמו הוא 400 ₪. פריט 7+8 להזמנה- במקום 9 מ"ר "לום נאסר" סופקו 17 מ"ר, ובמקום 17 מ"ר "גזר נאסר" סופקו 9 מ"ר. רק לאחר פניות מרובות הריצוף סופק כפי שהוזמן, הדבר גרם לעיכוב רב. דבר שגם גרם לעיכוב בכניסה לדירה. פריט 10 בהזמנה. ריצוף לפטו 30*30, סופק עם חוסר של 4 אריחים, שסופקו רק לאחר זמן מה. פריט 15 להזמנה - סופק ללא מאחז. פריט 24- ריצוף שיין "נובה בל", סופק באיחור של כחודש ימים. פריט מס' 24 - ריצוף אמבט הורים צבע שחור, הוזמנו 4 מ"ר, בפועל סופק 4 מ"ר שחור ו1 מ"ר כחול שלא הוזמן כלל, ובנוסף הנתבעת חייבה אותם בגין אותו מ"ר כחול. למרות שהוא הוחזר לנתבעת עדיין היא חייבה ב388 ₪, וסכום זה יש להשיב לתובעים. פריט מס' 25 אסלות- סופקו ללא מושבים וכיסוי מושב, וזאת למרות שבמעמד ההזמנה ביקשו התובעים מושבים ספציפיים לפי טעמם, משום שהם מתגוררים כבר תקופה מבלי מושבי אסלה עליהם לתור לחפש אסלה תואמת, הנזק על כך 1200 ₪. לטענת התובעים כתוצאה מכל העיכוב לעיל, שילמו הנתבעים לקבלן 5000 ₪ נוספים וכן 1200 ₪ לנגר לצורך ביצוע השינויים וההתאמות, כמו כן נשאו בדמי שכירות לחודש נוסף בסך של 3200 ₪. מעבר לכך הכספים המגיעים מהנתבעת הינם: זיכוי ע"ס 4000 ₪. תשלום לנגר עבור ההתאמת הכיור 1500 ₪. אי אספקת פריט 6 בהתאם לכמות המוזמנת 400 ₪ אי מתן זיכוי בגין פריט 24 - 388 ₪ אי אספקת מושבים לאסלות 1200ש"ח. הנזק שנגרם מריצוף האמבטיה ב2 דגמים שונים- 1500 ₪. לטענת הנתבעת במעמד ההזמנה מסר להם חיים נציג הנתבעת, כי הפריטים יסופקו מוקדם ככל האפשר ואולם נמסר לתובעים מפורשות כי המוצרים יסופקו לכל היותר תוך 30 ימים, שכן הם אינם נמצאים במלאי, מועד בו עמדה הנתבעת. כך שכל טענות התובעים אשר לעיכוב לא נגרמו כתוצאה מהנתבעת. כמו כן לעניין הכיור, הנתבעת אמרה לתובעים כי תבדוק האם ניתן לספק כיור בגודל הזה. בתאריך 14.7.09 סופקה רובה של הסחורה, וביום 15.7.09, 16.7.09 סופקו האמבטיות והאינטרפוצים. לטענת הנתבעת בתאריך 5-6/8/09 סופקו אריחים שהיו חסרים מהאספקה. לטענת הנתבעת הדבר מלמד כי התובעים לא השלימו את עבודת הריצוף ולכן טענתם לגבי עקירת הריצוף, והעלויות כתוצאה מכך אינה נכונה. לטענת הנתבעת, בניגוד לטענת התובעים אשר לפריט מס' 6- סופקו 8 מ"ר של ריצוף קוקוס טרטורה כפי שהוזמן, ולא 6.4 מ"ר כטענת התובעים, וניתן לראות זאת בבירור מתעודת המשלוח מס 75843. לטענת הנתבעת נאמר לתובעים מפורשות שלא ניתן להתאים ארון לכיור בלי לדעת את מידות הכיור, והנתבעת סייגה את אפשרותה לספק את הכיור במידות שהוזמנו במועד ההזמנה. היה על התובעים להמתין עד לקבלת התשובה ואז להכין ארון תואם. לטענתה, חזקה על התובעים כי ימתינו עם ביצוע העבודות על קבלת מלוא הפריטים מהנתבעת, ולהמתין עד 30 יום כפי שהבטיחה הנתבעת, ולא 14 יום. הנתבעת חזרה וטענה כי התובעים "הפריחו סכומים לאויר" מבלי לצרף כל אסמכתא לכך, וכי כל תביעתם באה לעולם בשל פעולות הנתבעת לגביית שיק על סך של 5 אלפים ₪, שיק שהתובעים ביטלו שלא כדין. דיון אין מחלוקת בין הצדדים כי מרבית הסחורה שהוזמנה מהנתבעת סופקה במועד. המחלוקת היא תחילה האם הוסכם כי כל הסחורה תסופק תוך 14 יום (כטענת התובעים) או תוך 30 יום (כטענת הנתבעת). מעיון בחוזה לא נכתב דבר ביחס למועד האספקה. אף אחד מהצדדים לא צרף לי את התנאים הנוספים לחוזה, כך שאני למדה כי גם בתנאים אלו לא נכתב דבר לעניין מועד האספקה. על פי חוק המכר : "תחולה 4. (א) הוראות חוק זה יחולו על מכר של מטלטלין, ובשינויים המחוייבים - גם על מכר של מקרקעין וזכויות. (ב) הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים. הסכם ונוהג 5. (א) פרטים של חוזה מכר שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה - לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג. (ב) נזקקו הצדדים לביטויים או לתניות שנוהגים להשתמש בהם בהליכות סחר, יפורשו הביטויים והתניות בהתאם למשמעות הנודעת להם בסחר הנדון. מועד המסירה 9. (א) מקום שהממכר לא נמסר על אתר, תהא המסירה זמן סביר לאחר גמירת החוזה. (ב) הוסכם על מסירה תוך תקופה פלונית, רשאי המוכר לקבוע את מועד המסירה בתוך אותה תקופה. (ג) במקרים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), על המוכר להודיע לקונה זמן סביר מראש על מועד המסירה. (כל ההדגשות אינן במקור - צ.ג.פ). אין מחלוקת כי הוסכם מועד אחרון לאספקה, אך כאמור לטענת התובעים מדובר היה בלא יאוחר מ- 14 יום ממועד ההזמנה ולטענת הנתבעת לא יאוחר מ- 30 יום ממועד ההזמנה. בענייננו מונחות לפניי שתי גרסאות, והנטל להוכיח מוטל על התובעים, משהאחרונים הם אלו שהגישו התביעה נגד הנתבעת. לאור האמור, משכל אחד מהצדדים העיד ודבק בגרסתו, הרי שמצאתי כי התובעים לא הרימו נטל זה להוכיח שהוסכם כי המוזמן יסופק תוך 14 יום ולא 30 יום. יש לציין מעבר לאמור, כי לו אכן היה הדבר כה מהותי וקריטי כטענת התובעת סביר בעיני כי הדבר היה מוצא ביטוי בהסכם. זאת ועוד, לא מצאתי כי תקופה של 30 יום לאספקת הסחורה היא מעבר לזמן סביר כמצוות סעיף 9 לחוק המכר, ככל שלא הוסכם מועד אחר לאספקת המוצרים. מכאן אפנה לבחינת ראשי הנזק הנתבעים - ראש נזק של זיכוי לרכישת מוצרים אצל הנתבעת בסך של 4,000 ₪ - נציג הנתבעת טען בדיון, כי אכן מגיע לתובעים זיכוי לרכישת מוצרים בסך האמור. נציג הנתבעת טען כי עדיין מופיע הזיכוי במחשבי החברה והתובעים רשאים לממשו. התובעים טוענים כי הם אינם מוכנים לרכוש מוצרים אצל הנתבעת והם מבקשים להמיר זיכוי זה בסכום כסף שיוחזר אליהם. אין דעתי כדעת התובעים, ההתחייבות אליה הגיעו הצדדים היא זיכוי לרכישת מוצרים וזיכוי זה, כאמור, מצוי במחשבי הנתבעת, התובעים יכולים לממש זיכוי זה לרכישת מוצרים. יצויין כי אף על פי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981 קיימת אפשרות של זיכוי לרכישת מוצרים אצל אותו ספק ואין חובה לספק להמיר סכום הזיכוי לרכישת מוצרים עתידית בסכום כסף. שכר דירה בגין חודש איחור, סך של 3,200 ₪ - על פניו, על פי הסכם השכירות שהוצג סיום השכירות נקבע לשנת 2010 ולא לשנת 2009, כך שעל פניו לא נאלצו התובעים לשלם עבור חודש נוסף. התובע כשנשאל לעניין זה השיב: "ת. אין לי מסמך להציג אך על סמך הודעה של בעלת הבית יהיה ניתן להוכיח זאת. היינו אמורים להכנס בתאריך מסוים, בערך היינו אמורים להכנס אם אני זוכר נכון, הגענו להסכמה עם בעל הדירה שנפנה בתאריך מסוים, עברו שנתיים ואני לא זוכר. חשוב להדגיש שהשכירות של הדירה של ההורים שלי, זה לא אדם זר. אז מה אם יש חוזה, זה ההורים שלי, אנחנו לא ממציאים סיפורים." ככל שהיו קיימות בידי התובע כי היה צריך והוסכם עם בעלת הדירה (אמו של התובע) כי יפנו את המושכר קודם לכן ורק בשל מחדלי הנתבעת התעכב הפינוי, היה על התובע להביא ראיות לעניין זה. תשלום ביתר לקבלן (5,000 ₪) ולנגר (1,200 ₪) בגין האיחור באספקת הסחורה המוזמנת- ראשית, כאמור, קבעתי כי לא הוכח לי שהיה איחור באספקה, די בכך כדי לדחות התביעה בראש נזק זה. שנית, לא הובאו כל ראיות התומכות בטענות התובעים לעניין זה, כגון מכתב מהקבלן או מהנגר שהתשלום בוצע בשל האיחור, לא הובאו הנ"ל להעיד, וחזקה ידועה היא כי הימנעות בעל דין מהבאת עד/ים או ראיות מקימה את החזקה כי עדותם של אותם עדין או הראיות האמורות היו פועלות לרעתו. תשלום לנגר עבור ההתאמת הכיור 1500 ₪ - כפי שהוברר, הרי שעל אף שהוזמן כיור לבן 1.4 מטר, לא קיים כיור במידה כזו. אין מחלוקת כי עד היום כיור במידה האמורה לא סופק. לטענת התובעים למרות שלא סופק הכיור הם חויבו בסך של 1572 ₪. וכן נדרשו לשלם לנגר עבור התאמת הארון למידת כיור 1.2 מטר, 1,500 ₪. נציג הנתבעת טען בדיון לעניין זה: "כיור 1.40 מ' רשום בהזמנה, הוא לא קיבל אותו, לא שקיבל כיור וניסה ליצר משהו וגם לא חויב. לכן אמרנו בדיקה. זה כתוב. שאלת בימ"ש: אתם בעלי מקצוע, אתם יודעים. ת. כשדיברנו בהזמנה דיברנו על 1.40 מ' אם קיים ואם קיים נבדוק, כתוב מחיר לא סופי, לבדיקה. המחר לא סופי, זה בדיקה. אם הייתי אומר לו שהכיור עולה 5,000 ₪? שאלת בימ"ש: כתוב כיור 1.40 מ' כשאין דבר כזה. ת. איך הוא הכין ארון אם אין לו כיור. 1.40 מ' זה הרוחב, אי אפשר ליצר ארון אם אין את הכיור עצמו". מעיון בהזמנה לא נכתב כי יש לבדוק האם קיים כיור ברוחב האמור, אלא נכתב כי המחיר אינו סופי. על פניו משנכתב כי המחיר אינו סופי ולא המידה אינה ברורה, הרי שטענת הנתבעת נסתרת. משכך בראש נזק זה אני קובעת כי יש לפצות את התובעים בסך של 1,572 ₪ שהתובעים חוייבו, ככל שחוייבו בפועל. מנגד לא הובא כל אישור של נגר כי אכן שולם סך של 1,500 ₪ בגין התאמת הארון למידה הנכונה של הכיור. אני אומדת פיצוי זה בסך של 1,000 ₪. אי אספקת פריט 6 בהתאם לכמות המוזמנת - נתבע 400 ₪ על פניו טענת התובעים לעניין זה הוא האיחור במסירת הכמות המוזמנת. כפי שקבעתי לעיל לא הוכח כי קיים איחור במסירה. אי מתן זיכוי בגין פריט 24 - 388 ₪ בראש נזק זה אני קובעת כי יש לפצות את התובעים בסך של 388₪ שהתובעים חוייבו בהם, ככל שחוייבו. אי אספקת מושבים לאסלות - 1200ש"ח. התובעים לא הוכיחו נזקים בראש נזק זה. ככל שנדרשו להוצאה בגין אי אספקת המושבים, ניתן היה בקלות ליתן ראיות שלא הוצגו. הנזק שנגרם מריצוף האמבטיה בשני דגמים שונים- 1500 ₪. התובעים לא עמדו בנטל להוכיח תביעתם בראש נזק זה. סוף דבר- על הנתבעת לשלם לתובעים על פי המפורט בפסק הדין. לתובעים זיכוי בסך של 4,000 ₪ לרכישת מוצרים בהתאם למחירון הנתבעת. לנוכח כל המפורט מעלה לא מצאתי לפסוק הוצאות למי מהצדדים. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.מוצר