צו סגירה לעסק לפני הקראת כתב האישום

צו סגירה לעסק לפני הקראת כתב האישום זכותה של המבקשת ושל משטרת ישראל ובעיקר חובתה להילחם בכל מה שהיא רואה כפעילות עבריינית. חובה זו נובעת מהדין הכללי וכן מסעיף 3 לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל"א - 1971 הקובע כי: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש". סעיף 17 לחוק רישוי עסקים מאפשר לבית המשפט אשר אליו הוגש כתב אישום ליתן צווים האוסרים או מגבילים עיסוק בבית עסק - בדומה לצווים אותם רשאי בית המשפט ליתן לאחר שניתן פסק דין. הוראת חוק זו מגבילה תוקפם של הצווים עד למועד ביטול כתב האישום או עד למתן גזר דין ולחילופין פסק דין המזכה "זיכוי סופי". מטרתם של צווים בהתאם לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים אינה ענישה אלא מניעה. המטרה היא להסיר סכנה או מפגע אותם יוצרים בתי עסק הפועלים ללא רשיון (ור' למשל 3329/05, חברת קו המים אירועים בחוץ מכמורת בע"מ נגד מדינת ישראל) בטרם ייתן בית המשפט צווים בהתאם לסעיף 17 לחוק הרי עליו לנקוט מבחן כפול: ראשית - בחינת קיומה של תשתית ראייתית לכאורה לאמור בכתב האישום; שנית - בחינת קיומה של תשתית ראייתית לכאורה וכן עילה לסגירת בית העסק או להגבלת פעילותו. בחלק השני של אותו בוחן בית המשפט עליו לבדוק האם אכן עצמת הסיכון מהפעלת בית העסק מחייבת הוצאת צווים וכן לבחון ההשלכות הנובעות מהוצאת הצווים ולחילופין מאי מתן צווים מקבילים (ע"פ 25350-10-11, מפעלי ברזני בע"מ נגד עיריית נצרת עילית) בעת בחינת חומר הראיות הרי די יהיה "בבחינת כח ההוכחה הגולמי הטמון בחומר החקירה. בית המשפט נדרש לבחון האם קיים סיכוי סביר שעיבוד הראיות במהלך המשפט - תוך כדי העברתן בכור ההיתוך של חקירות ומבחני קבילות ומשקל - יוביל בסופו של דבר להרשעה" (רעפ 4384/03, מדינת ישראל נגד מיאו והאו בע"מ ואח'). בנוסף יתייחס בית המשפט לשאלת הפגיעה במשיב/נאשם עוד טרם הורשע, בשאלת האינטרסים המוגנים על ידי חוק חופש העיסוק ומנגד אף בשאלה האם לבית העסק היה בעבר רשיון כדין או שמא מדובר בבית עסק אשר פעל מאז ומתמיד ללא רשיון (פסק הדין בענין "מיאו והאו בע"מ" הנזכר לעיל). משפט פליליצו סגירהצווים