חזקה תכופה הינה חזקה שבעובדה, המתבססת על ההיגיון וניסיון החיים, לפיה ניתן להסיק כי הימצאותו של חפץ, שנמצא זמן לא רב לאחר הגניבה, בחזקתו של פלוני, מעידה על קשר בין אותו פלוני לבין מעשה הגניבה. חזקה זו משמשת כלי עזר חשוב בידי התביעה, שכן בכך פטורה היא מהבאת עדויות ישירות בקשר לביצוע עבירת גניבה או שוד, והדבר יעיל במיוחד כאשר מדובר במקרה בו לא היו עדי ראייה למעשה העבירה. בע"פ 480/88 בן דוד פרץ נ. מ"י פ"ד מ"ג (4) 397 נפסק לעניין הכלל בדבר החזקה התכופה, שהיא אינה אלא אחת מהחזקות שבעובדה ולפיו על פי ההגיון ונסיון החיים ניתן להסיק להימצאותו של חפץ שנגנב זמן לא רב לאחר הגניבה בחזקתו של פלוני, על הקשר שבין פלוני למעשה הגניבה. (ר' גם: ע"פ 15/78 ביבס נ. מ"י). בבש"פ 3212/02 פבל נ' מ"י (לא פורסם), נפסק בין היתר, כי: "התוצאה היא שאותה "חזקה תכופה" הנובעת ממציאתו של חלק משלל ההתפרצות בחזקת העורר לא זו בלבד שלא נפגם תוקפה אלא שהיא נותרה על כנה מבלי שמי שחייב להציע לה הסבר אשר יניח את דעתו של בית המשפט עושה זאת". יחד עם זאת, חשוב לציין כי חזקה זו ניתנת לסתירה, ובכל מקרה - בית-המשפט אינו מחויב להרשיע על-פיה, וזאת אם מפקפק הוא בקשר הסיבתי בין החזקת הרכוש הגנוב, ובין מעשה הגניבה עצמו. וכך נקבע: "הנחה זו בדבר הקשר בין מחזיק הסחורה הגנובה לבין מעשה הגניבה הנו בגדר הנחה בלבד. הנאשם רשאי להביא ראיות שיהיה בהן סתירה של ההנחה העולה מהמצאות הסחורה הגנובה בידיו, או בכדי להטיל ספק במשתמע מהימצאותה בידיו. בסופו של ענין, על בית המשפט לשקול את הנסיבות כולן, אפילו הסברו של הנאשם לא נמצא מהימן, ולקבוע אם יש בחזקה כאמור, ובהתחשב בכלל נסיבות המקרה, לבסס מסקנה במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי להרשעתו של הנאשם (ע"פ 480/88 פרץ נ' מדינת ישראל). שאלות משפטיותחזקה תכופה