המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות - עבירה לפי סעיף 152 + 155 לחוק העונשין

המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות - עבירה לפי סעיף 152 + 155 לחוק העונשין ; השתתפות בהתקהלות אסורה - לפי סעיף 151 לחוק העונשין ; וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בצוותא -עבירה לפי סעיף 274 (1)+(2) לחוק העונשין +סעיף 25 + 29 לחוק העונשין. ביחס למשיב מספר 1 - מיוחסת, בנוסף לשלוש העבירות האמורות לעיל, גם עבירה נוספת של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 274 (1)+(2) לחוק העונשין. ביחס למשיב מספר 2 מיוחסות, בנוסף לשלוש העבירות האמורות לעיל, גם עבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין והתנגדות למעצר - עבירה לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט - 1969. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים. עובדות כתב האישום: בכתב האישום נטען, כי ביום 6.7.14 סמוך לשעה 17:00 בצומת טמרה התקיימה התקהלות אסורה של מאות אנשים אשר הבעירו צמיגים, זרקו בקבוקי תבערה ואבנים ואף ירו זיקוקים לעבר ניידות משטרה ושוטרים שהגיעו למקום על מנת להשליט סדר. מסכת אירועים כוללת זו תכונה להלן: ההתפרעות. על פי כתב האישום המשיבים נכחו בהתפרעות והשתתפו בה באופן פעיל תוך השלכת אבנים לעבר השוטרים. בשעה 17:30 לערך, קצין משטרה בדרגת ניצב למשנה נתן למתפרעים מספר פעמים הוראה להתפזר תוך שהוא מודיע, כי מדובר בהתפרעות לא חוקית וזאת באמצעות מכשיר רמקול. חרף הודעת ההתפזרות, ידויי האבנים, הבערת הצמיגים וירי הזיקוקים לעבר השוטרים נמשך, והתפרעות אף התגברה באופן שהוצתו בולי עץ ומשטחי עץ בכביש הכניסה לטמרה. לעניין המשיב 1 - לאחר שניתנה הוראת ההתפזרות, יידה המשיב 1 אבנים לעבר השוטרים כשהוא רעול פנים. השוטר אורן ממן רץ לעבר המשיב 1 תוך שהוא צועק לעברו מספר פעמים כי הוא עצור. בתגובה ניסה המשיב 1 להימלט, אולם השוטר תפס אותו ועל מנת למנוע בריחתו, נשכב עליו. המשיב 1 החל להכות את השוטר בכל חלקי גופו ורק בסיועם של שוטרים נוספים במקום הצליחו השוטרים להשתלט על המשיב 1. לעניין המשיב 2 - לאחר שניתנה הוראת ההתפזרות המשיך המשיב 2 להבעיר צמיגים וליידות אבנים לעבר השוטרים כשהוא רעול פנים ונושא בכיסיו סכין יפנית. השוטר יוסי פיקדר רץ לכיוונו של המשיב 2 תוך שהוא צועק לעברו " עצור משטרה", ואולם המשיב 2 נמלט מפניו בכוונה להכשילו בעת מילוי תפקידו. השוטר השיג את המשיב 2 והפילו לקרקע על מנת למנוע המשך בריחתו תפס את המשיב 2 ורק בסיועם של שוטרים נוספים, ואגב מאבק פיזי עלה בידו לעצור את המשיב 2. לעניין המשיב 6 - הרי שגם לאחר שניתנה הוראת התפזרות, המשיך ויידה אבנים לעבר כוחות המשטרה כשהוא רעול פנים. גם משיב זה ניסה להימלט ממעצר בעודו אוחז אבן בידו ורק לאחר מרדף, נעצר על ידי השוטרים. לגבי המשיבים 3, 4, 5 ו- 7 - הרי שגם לאחר שניתנה הוראת התפזרות, המשיכו משיבים אלו ליידות אבנים לעבר השוטרים ביחד עם יתר המתפרעים, כאשר המשיב 4 רעול פנים. המשיבים 3 ו - 7 נעצרו במקום, ואילו המשיבים 4 ו - 5 נעצרו מספר ימים מאוחר יותר. טענות המבקשת : לעניין קיומן של ראיות לכאורה - המבקשת טוענת, כי בידה ראיות טובות להוכחת המיוחס למשיב ובין היתר מפנה ל: תיעוד חזותי של אירוע ההתפרעות כפי שתועד באמצעות מצלמת וידאו משטרתית במלואו ובזמן אמת. לעמדת המאשימה, התיעוד מוכיח את אופיו האלים והמסוכן של האירוע, כמויות המתפרעים, ההצתות בזירה וכו'. עוד מציגה המבקשת, מזכר לעניין הוראת ההתפזרות שנערך על ידי הקצין שנתן את הוראת ההתפזרות, לדוחות הפעולה ומפנה לעדויות המשיבים שחלקם הודו במיוחס להם. לעניין המשיב 1 - מפנה המבקשת לדוחות הפעולות של השוטרים ולהודעת המשיב במיוחס לו. לעניין המשיב 2 - מפנה המבקשת לדוחות פעולה של השוטרים, שזיהו אותם בשעת מעשה ותיעדו באופן מפורט את השלכת האבנים על ידו ולסרט המשטרתי בו זוהה. עוד מפנה המבקשת, לחקירותיו של המשיב ולכך שהוא נעצר כשהוא לבוש באותם בגדים בהם הוא נצפה בשטח. לעניין המשיב 3 - מפנה המבקשת לדו"ח פעולה של השוטר משה אדגר אשר זיהה אותו כמשליך אבנים ועצר אותו במקום לאחר שהמשיב ניסה להימלט. ביחס למשיב 4 - משיב זה זוהה לאחר האירוע באמצעות צפייה בסרט המשטרתי, נעצר, נחקר והודה במעשיו. לעניין המשיב 5 - המשיב זוהה לאחר צפייה בסרט המשטרתי, נעצר ונחקר. תחילה הכחיש את המיוחס לו אולם לאחר שזיהה עצמו בסרט - הודה במיוחס לו. לעניין המשיב 6 - משיב זה נתפס בזירה לאחר שזוהה משליך אבנים כעולה מדוחות הפעולה של השוטרים. גם משיב זה הודה במיוחס לו. לעניין המשיב 7 - משיב זה זוהה במקום האירוע ונתפס כשהוא משליך אבנים. מידת מעורבותו וניסיונו להימלט תועדו בדו"ח פעולה של השוטר אלארי ערן. לעניין קיומה של עילת מעצר - המבקשת בבקשה טוענת לקיומה של עילת מעצר לפי סעיף 21 (א)(1)(ב) שעניינה מסוכנות לביטחון הציבור. בטיעוניה עותרת המבקשת לקרוא את עובדות כתב האישום דנן במסגרת ההקשר הכללי על רקע קיומו של מבצע צבאי בעזה והמצב הביטחוני החמור השורר בימים בכל רחבי הארץ. עוד נטען כי מדובר בעבירה החותרת תחת סדרי השלטון כאשר כל מה שעומד מאחורי העבירה ומי שמבצע אותה, היא כוונה למוטט את סדרי השלטון תוך סיכון ממשי לשוטרים המבצעים מלאכתם. עוד עתרה המבקשת, ליתן דגש לכך שהמצב הביטחוני עודנו לא יציב ולמסוכנות הגבוהה הנשקפת מפני המשיבים שספק גדול אם ניתן לאיינה על ידי חלופת מעצר. טענות ההגנה: באופן כללי בנסיבות העניין סבורים כל הסניגורים כי נוכח הרגעת המצב, הפעולות המשמעותיות שנעשו על ידי גורמים שונים, לרבות מכובדים וגורמים אחרים בתוך הקהילה להשבת השקט על כנו, הרי שהמסוכנות הנשקפת מן המשיבים, כולם יחד וכל אחד מהם לחוד, ניתנת לאיון על ידי שחרורם למעצר בית מלא המפקחים שהוצעו. עקב ריבוי המשיבים בתיק ההתייחסות תהיה לכל משיב בנפרד. לעניין משיב מספר 1 - לעניין משיב 1, הסכים הסניגור לקיומן של ראיות לכאורה ביחס לשלושת סעיפי האישום המשותפים, אך חלק על קיומן ביחס לעבירה שעניינה תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בהקשר זה טוענת ההגנה, כי אף שוטר לא נפגע וכי בשים לב למרחק הרב שהיה בין מקום ההתקהלות ומיקום השוטרים, הרי שכלל לא היה פוטנציאל של פגיעה בשוטרים. הסניגור טען, כי במקרה של המשיב 1, ניתן לאיין את המסוכנות הנטענת על ידי חלופת מעצר בית מלא בבית הוריו בטמרה או בבית אחותו בעיר נצרת בצירוף מפקחים וערבויות כספיות מתאימות. לעניין המשיב מספר 2 - הסניגור לא הביע באופן חד משמעי הסכמתו או התנגדותו לקיומן של ראיות לכאורה אלא העלה תהיות שונות לגבי חומר החקירה שהונח בעניינו של המשיב מספר 2. בין היתר, העלתה ההגנה טענות לעניין הקישור שנעשה באמצעות פריט לבוש, לטענת המשיב, כי היה בדרך הביתה מעבודתו ונאלץ לעבור באותו צומת וכיו"ב טענות כלליות באשר לאירועים. לעניין המסוכנות טענה ההגנה, כי מדובר בסטודנט שניתן לאיין את המסוכנות שלו באמצעות חלופת המעצר המוצעת. לעניין משיבים 3 ו - 7 - הסניגור חלק על קיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע להמשך התקהלות לאחר שהודעת ההתפזרות ניתנה. לעניין יתר העבירות נטען ביחס לשני המשיבים, כי גרסאותיהם לעניין נסיבות הימצאותם במקום והפעולות שננקטו על ידם, הייתה אחידה וסבירה וכי חומר החקירה היחידי בעניינם הוא דו"ח הפעולה של השוטר הרלבנטי. עוד הועלתה טענה לעניין הגשת כתב אישום אחיד ללא אבחנה ומתוך מה שנטען על ידו להיות אפקט מצטבר של רשויות החקירה והתביעה. לעניין עילת המעצר טען הסניגור, כי המשיבים נעדרי עבר פלילי וניתן לאיין את המסוכנות הנטענת ככל שקיימת באמצעות חלופות המעצר המוצעות על ידי מעצר בית מלא בלווי מפקחים ערבויות כספיות וכו'. לעניין המשיב 4 - הסניגור לקיומן של ראיות לכאורה. לעניין עילת המעצר ביקש הסניגור להדגיש את העובדה, כי המשיב בן 23, סטודנט, נעדר עבר פלילי שהודה במיוחס לו והביע חרטה על מעשיו. עתר לשחררו לחלופת מעצר בבית הוריו. לעניין המשיבים 5 ו - 6 - הסניגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה. לעניין עילת המעצר ציין הסניגור, כי נעשו פעולות רבות על מנת להבטיח את השבת השקט על כנו וביקש להדגיש, כי מאותו מועד לא היו אירועים נוספים בעיר טמרה. הסניגור עתר לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר על דרך של מעצר בית מלא בלווי הפקדות וערבויות. במעמד הדיון שמעתי את כל המפקחים המוצעים ביחס לכל המשיבים ככל שעלה בידם להציגם. כמו כן, שמעתי את ראש עיריית טמרה, אשר לא נכח באופן אישי במעמד האירועים המתוארים בכתב האישום אולם תיאר את הפעולות שננקטו לאחר מכן על מנת להשיב את הסדר על כנו לרבות השבת האמון מול כוחות המשטרה ואת בטחונו בכך שאירועים כאלה לא ישובו ויקרו בעירו. דיון והכרעה: כאמור לעיל, נרשמה הסכמת הסניגורים לקיומן של ראיות לכאורה בחלק מהעבירות המיוחסות למרשיהם על פי הפירוט שהוצג. לעניין אותן עבירות שנותרו במחלוקת - לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים ועיון בתיק החקירה אקבע, כי אכן קיימות ראיות לכאורה ביחס לכל העבירות המיוחסות למשיבים בכתב האישום, אשר די בהן לצורך שלב זה של הדיון ואף למעלה מכך. הראיות לכאורה הקושרות את המשיבים לביצוע העבירות המיוחסות להם עולות, בין היתר, מדוחות הפעולה של השוטרים שהיו מפורטים כדבעי ופרשו את כל התשתית הנדרשת לעניין, בוודאי לצורך השלב הזה של הדיון. הדברים פורטו בכל דוחות החקירה אליהם הפנתה המבקשת. לכך מצטרף הנתון, כי מרבית המשיבים זיהו עצמם בסרטונים ובחלקם אף הודה במידה כזו או אחרת במיוחס להם כך שהעלאת הטענות במעמד הדיון נותרה בעלמא. בעיקר לא ברורות לי כלל טענות ההגנה לעניין העדר קיומן של ראיות לכאורה בעיקר ביחס למשיבים 1 ו - 2 וזאת בשים לחומר החקירה שהוצג. נראה היה כי הסניגורים המלומדים של שני משיבים אלה הלכו במידה מסוימת שבי אחר טענותיהם שלהם ובחרו להתמקד בנתונים כללים ורחוקים במקום להתמודד עם חומר הראיות שהוצג בעניינם של מרשיהם ממנו עולה תמונה קשה מאוד של אירוע חמור ובעלת פן חמור ביחס למשיבים 1 ו - 2 . במעמד הדיון היום צפיתי בסרטון ההפגנה המציג תמונה קשה וחמורה של המון אדם המיידה אבנים כלפי יחידת המשטרה באופן שיש בו כדי לעורר פלצות ולא פחות מכך. עוד אציין, כי לעניין עבירת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות הרי שיש בחומר הראיות שהוצג כדי לעמוד בהיקף ובטיב הבחינה הנדרשת בשלב זה של ההליך וטענות ההגנה הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי ייבחנו על ידי המותב שידון בתיק העיקרי. לעניין עילת מעצר - לא ניתן לפתוח הדיון בעילת המעצר בתיק זה מבלי להתייחס ולו בקצרה לתמונה הכללית והרחבה יותר שתיק זה מהווה אך חלק קטן ממנה. כפי שעלה מטיעוני הצדדים בעצמם ודומה כי הדברים ידועים, הרי שמזה למעלה משבועיים שורר בארץ מצב בטחוני מורכב במיוחד שאפשר וניתן לסמן נקודת התחלתו בחטיפת שלושת הנערים מגוש עציון - פרנקל, שער ויפרח - ורציחתם, המשכו ברציחתו של הנער אבו חדיר מירושלים ועד פתיחתו של מבצע "צוק איתן" שהחל ביום 8.7.14 ועודנו ממשיך ומתנהל נכון למתן החלטה זו תוך חשיפת מדינת ישראל ואזרחיה מצפון ועד דרום לירי טילים ורקטות מתמשך. כוחות המשטרה אשר פועלים לשמירת הסדר הציבורי ושלטון החוק מהלך כל ימות השנה מגויסים בימים אלה למשימות מורכבות ורגישות על רקע האירועים שהתרחשו במהלך פרק הזמן שחלף ועודם מתרחשים. ההתפרעות המצוינת בכתב האישום הינה אירוע אחד מבין הפרות סדר רבות עמן נאלצה המשטרה להתמודד במהלך פרק הזמן שתואר, תוך ניסיונה המתמיד לשמור על השלום, הסדר הציבורי ובטחון הציבור כפי שהיא מחויבת מתוקף תפקידה. עיון בחומר החקירה בתיק זה מעלה תמונה קשה של התקהלות של מאות אנשים, תוך הבערת צמיגים ויידוי בקבוקי תבערה, אבנים וזיקוקים כנגד שוטרים המבקשים למלא תפקידם ועושים ימים כלילות על מנת לאכוף קיומו של סדר ציבורי למען בטחון הציבור בכללותו תוך סיכון גופם וחייהם. מדובר בעבירות שיש לראותן בחומרה יתירה בימים כתיקונם ועל אחת כמה וכמה בימים אלה. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט גלעד בעמ"ת 1870-01-09 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, החלטה מיום 8.1.09) בו נדון עניינו של קטין כבן 16 שהשתתף בהתפרעות שנערכה במהלך מבצע "עופרת יצוקה": "אולם, אזרח המדינה, ואף קטין אזרח הוא, הניזון מ"משמני" הארץ במובן של חיים תחת משטר דמוקרטי - ואין זה דבר מובן מאליו בכל מקום בעולם - המאפשר קיום הפגנה וחופש ביטוי לכל אדם, ואמירת דברים קשים והבעת ביקורת נוקבת, גם בתקופות ביטחוניות סוערות כבימים אלה, והמאפשר אמירת דברים בגנות המדינה ובעד אויביה אף בזמן שאלה ממטירים טילים על אזרחיה, חייב לציית לחוקיה ובוודאי שאסור לו לפגוע בשוטריה הבאים להשליט סדר. דומה הדבר לאותו אדם היורק לבאר ממנה הוא שותה. שוטר הינו אחד מסמלי השלטון והמדינה. התפרעות, זריקת אבנים והכשלת שוטרים, פוגעים בסמל המדינה, בביטחונה, בסדר הציבורי ומסכנים את הציבור. אבן כי תפגע בשוטר תפצע אותו או חלילה אף עלולה להורגו נפש גם אם נזרקה ע"י קטין. יידע כל אזרח - ואף קטין - כי אם יפגע או ינסה לפגוע בשוטר הבא לשמור על הסדר, עלול הוא לשים עצמו במו ידיו מאחורי סורג ובריח. אך מובן שיש לראות חומרה מיוחדת וסכנה מיוחדת לציבור, בפגיעה בשוטר הבא להשליט סדר, כאשר המצב הביטחוני מבחוץ סוער הוא. די לנו באויבי המדינה מבחוץ, ואסור לאף אחד להחליש את כוחות הביטחון - באמצעות התפרעות וזריקת אבנים עליהם - מבפנים". הדברים מדברים בעד עצמם ויפים גם לענייננו. מקריאת חומר הראיות נראה כי לא יכול להיות ספק שהעבירות המיוחסות למשיבים הן בראי התמונה הכוללת והן בשים לב לאירועים הספציפיים - משקפות מסוכנות לביטחון הציבור שיש בה כדי להקים עילת מעצר. הדברים מצאו ביטוי בשורה ארוכה של החלטות אשר ניתנו במהלך השנים האחרונות בנסיבות דומות ואף ניתנה בימים האחרונים פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה הנוגעת לסיטואציה המתהווה בימים אלו. בעניין זה אפנה להחלטת כב' השופטת נאות - פרי בעמ"ת (חיפה) 24985-07-14 אגבריה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, החלטה מיום 17.7.14, להלן ההחלטה בעניין אגברייה) והפסיקה שהובאה שם. בין היתר נקבע על ידי כב' השופטת נאות - פרי כי רף המסוכנות בעבירות מסוג זה אינו נקבע רק על פי מה שהיה בפועל אלא גם על פי שעלול היה לקרות ועדיין אפשר שיקרה: "דומה כי אין כמו המקרה הנוכחי כדי להמחיש את הקושי בקביעת רף המסוכנות, לגבי עבירות כגון אלו, ובמיוחד שעה שרכיב מסוים מאותה מסוכנות תלוי במצב בארץ. "המצב בארץ" הינו משתנה שמעצם הגדרתו אינו קבוע, ולא יכול להיות כזה. המהומות בהן השתתף לכאורה העורר החלו בימים הראשונים של חודש יולי עקב רציחתו של הנער מוחמד אבו חדיר. גל ההתפרעויות ששטף את הארץ בעקבות הרצח, נקטע באחת עקב העובדה שמזה עשרה ימים נמצאת מדינת ישראל תחת מתקפת טילים קשה. מצד אחד, ניתן לומר כי הנסיבות הביאו לכך שהמהומות שבהן השתתף לכאורה העורר, פסקו ושהצפי לחידושן - על רקע רציחתו של הנער - אינו גבוה. מצד שני, אין לדעת כיום מתי ואיך יסתיים מבצע "צוק איתן", אשר נמצאים אנו בעיצומו ואין לדעת אם הימשכות המצב והמבצע תביא למהומות נוספות או שתביא דווקא לרגיעה. בית המשפט בוודאי שאינו יכול לשער השערות ולהעריך הערכות באשר לסוגיות כגון אלו ואף לא לנסות ולבחון את ההשלכות האפשריות של המצב על מסוכנותו הספציפית של העורר. ניתן רק לומר שכאשר ידיהם של השוטרים ושל שאר גורמי האכיפה וכוחות הביטחון מלאות בעיסוקים בשל העובדה שאנו במצב של מלחמה - אין הם יכולים להרשות לעצמם לעסוק גם בהפרות סדר, פיזור התקהלויות ומעצרים של מי שמיידה לעברם אבנים". הדברים האמורים יפים גם לעניין שבפניי. אשר על כן אקבע כי קיימת עילה למעצרם של כל המשיבים שבפניי עד תום ההליכים. עצם העובדה כי מרבית המשיבים נעדרי עבר פלילי אין בה כדי לשנות מקביעה זו. עם זאת יש להצביע על כך שהמסוכנות הנשקפת מהמשיבים 1 ו - 2 אשר מבטאת פגיעה חמורה עוד יותר בסמלי השלטון והחוק בשים לב לעבירות המיוחסות להן ולהתנהלותם - מקימה עילת מעצר בעצימות גבוהה יותר משל יתר המשיבים. לעניין חלופת המעצר המוצעת - הגם שהתמונה הכוללת חשובה להבנת מכלול נסיבות העניין והמסוכנות הנחזית ממנה, הרי שהבחינה בכל תיק הינה בחינה ספציפית של מסוכנות המשיב הספציפי בראי העבירות המיוחסות לו, עברו הפלילי, נסיבותיו האישיות, חלופת המעצר המוצעת על ידו וכיו"ב. כאן גם תבוא לידי ביטוי האבחנה בין המשיבים הספציפיים. ממילא בית המשפט נדרש תמיד לבחון חלופת מעצר וזאת אף בעבירות ברף חמור יותר מזה המיוחס למשיב שבפניי. כב' השופטת נאות - פרי בהחלטה בעניין אגברייה התייחסה גם לסוגיית בחינת חלופת מעצר במקרים כגון אלה ודומיהם וסקרה בהרחבה את הפסיקה המגוונת שניתנה במהלך השנים. עיון בפסיקה מלמד כי בחלקה הארי מבוטאת עמדה כי נסיבות של אירועים מסוג זה - שכשלעצמם הינם חמורים- מוחמרים שבעתיים בצירוף נתון של מצב בטחוני חמור. ר' לדוגמא בש"פ 8576/00 מדינת ישראל נ' מחמוד יוסף אלג'מל, פ"ד נד(5) 817, 818 שהובא בהחלטה בעניין אגבריה: "... משום מה במהלך השבועות שחלפו הוסט הדגש מחומרת העבירות האמורות לשאלה אם "הרוחות בארץ שקטו", באיזו מידה, ובאילו אזורים גאוגרפיים, והיו כאלה שניסו להסיק מכך שראוי לנהוג ביתר מתינות לגבי מקומות שבהם הרגיעה ניכרת יותר. על-פי השקפתי, גישה זו שגויה, וכבר הבעתי את דעתי בהחלטות מספר, כי מעשים מן הסוג שביצע המשיב, גם אם היו מתרחשים בימים של רגיעה מוחלטת, חומרתם הינה מופלגת ומצדיקה מעצר. יידוי אבנים ובקבוקי תבערה עלול לקפח חיים, ואם המבצע פועל ממניעים אידאולוגיים סכנתו גדולה שבעתיים. אין, ולא יכולה להיות, מחלוקת על זכותם של היחיד או של ציבור להביע דעה, למחות ואפילו להפגין, אך הכול מצווים להקפיד על "כללי משחק", ובראשם הכלל האומר כי יישום אותן זכויות לא ייהפך לפרץ של אלימות. אותן מהומות נועדו לפרוק זעם ותסכול, וגם אם אלה מוצדקים, אותן מהומות גרמו לשיבושים קשים בחיי המדינה, ובעיקר בנתיבי תחבורה. על-מנת למנוע את אלה, נשלחו שוטרים להשליט סדר, ולא ייתכן להשלים עם התופעה שבמקום לקיים את החוק, הפכו אלה שביקשו להשליטו למטרה ליידוי אבנים ובקבוקי תבערה. אכן, רבים מאלה שחטאו לאחרונה בעבירות דומות הינם אנשים נורמטיביים וללא עבר פלילי, אך עניין זה מתגמד לנוכח הסכנה שהמעשים הללו יחזרו על עצמם. את הסכנה הזו צריך לקדם על-ידי הצבתו של תמרור שיבהיר לכול, כי מי שייתפס חוטא בהתפרעויות דומות, עלול לשלם על כך בחירותו גם במהלך בירור משפטו." דוגמא נוספת שהובאה התייחסה לקביעה בבש"פ 379/09 מדינת ישראל נ' פלוני (14.01.2009), בו הורה כב' הנשיא גרוניס על מעצרו עד תום ההליכים של קטין, ללא עבר פלילי, אשר יוחסה לו עבירה של יידוי אבנים לעבר שוטרים בשים לב לכך שהיה מדובר בתקופה בה התרחשו הפרות סדר רבות ברחבי הארץ ועוד. דומה כי לא יכולה להיות מחלוקת כי המצב הביטחוני המיוחד מוסיף ומתקיים ואשפר שאף מוחמר - ומשכך קיים פוטנציאל לחידושו ולהישנות מעשים דומים כגון אלה המפורטים בכתב האישום. בהחלטה בעניין אגבריה מנה בית המשפט המחוזי שורה של שיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו לשקול שחרור לחלופת מעצר של משיב בנסיבות דומות ובין היתר : - המצב השורר בארץ במועד קבלת ההכרעה בשים לב לכך שעם שינוי העיתים אפשר ויש מקום לשקול מחדש את רף המסוכנות ואת הסיכוי להישנות המעשים; מיקום חלופת המעצר המוצעת - כאשר על פי הפסיקה חלופות שהוצעו בביתם של משיבים, אותו בית שממנו יצאו לביצוע העבירות ולאותו יישוב שבו או בסמוך לו בוצעו העבירות ובפיקוח אלה שאפשרו זאת ללא כל הסתייגות - לא תיחשב כחלופה ראויה. קבלת תסקירי מבחן - פעולה שמטיבה אורכת זמן מסוים שאפשר שגם בו יש כדי "להקהות את המסוכנות פן תפרוצנה מהומות דומות בהן ישתתפו המשיבים" וכן להוות "מימד מרתיע" ראו ההחלטה בעניין אגברייה והאסמכתאות שהובאו שם. מן הכלל אל הפרט - בנסיבות העניין שבפניי, עותרים הסניגורים להורות על שחרורם של המשיבים לחלופות מעצר ביתיות, מרביתן בתחומי העיר טמרה בה אירעו ההתפרעויות בפיקוח הוריהם או קרובי משפחה אחרים מרביתם מדרגה ראשונה. לעניין המשיב 1 : בשים לב לעילת המעצר החזקה בעניינו ולאחר ששמעתי את שני המפקחים, לא התרשמתי כי יש בחלופה כדי לענות על השיקולים הנדרשים בנסיבות העניין: מדובר בחלופה המצויה באותו ישוב בו מתגורר המשיב ובו התקיימו האירועים נשואי כתב האישום, וכן לא התרשמתי כי המפקחים שהוצעו יוכלו להוות דמויות מפקחות משמעותיות למשיב, בשים לב לכך שכלל לא היו מודעים למעשיו בזמן אמת ולחומרתם בדיעבד. יחד עם זאת, מאחר ובית המשפט נדרש תמיד לבחון אפשרות קיומה של חלופת מעצר, וזאת גם בעבירות במדרג חמור אף יותר מזה הקיים בתיק זה, הרי שעל מנת לאפשר למשיב למצות את מלוא האפשרות להציג חלופת מעצר אני מורה על קבלת תסקיר מעצר, אשר יבחן בין היתר חלופת המעצר הקונקרטית שהוצעה ע"י המשיב וכן חלופות מעצר טובות ממנה ככל שיעלה בידו להציגן. לעניין המשיב 2 : בשים לב לעילת המעצר החזקה בעניינו ולאחר ששמעתי את ארבעת המפקחים שהוצעו בעניינו, התרשמתי כי האח והאם לא יהוו מפקחים ראויים מאחר ולא נראה כי יש בהם כדי להוות דמות סמכותית. דודו של המשיב, שהינו מנהל בית ספר, עשה רושם חיובי ואולם נדרשת בדיקת יכולתו לפקח על המשיב בפועל במהלך המשך ההליכים. כך גם לעניין האב. משכך, אני מורה על קבלת תסקיר מעצר, אשר יבחן בין היתר חלופת המעצר הקונקרטית שהוצעה ע"י המשיב וכן חלופות מעצר טובות ממנה ככל שיעלה בידו להציגן. לעניין המשיבים 3 עד 7 : הרי שעילת המעצר בעניינם הינה בעצימות גבוהה בהתאם לפסיקה שהוצגה לעיל, אך היא פחותה במידה מסוימת מזו של המשיבים 1 ו - 2 ואולם וגם בעניינם יש אבחנה ביחס למפקחים שעלה בידם להציג. לעניין המשיב 3: ביחס למשיב זה הוצגה חלופת מעצר בבית ההורים ובפיקוחם. שני המפקחים המוצעים עשו רושם מספק ונראה, כי במקרה של משיב זה ניתן להורות על שחרורו לחלופת מעצר תוך קביעת תנאים נוספים שיהיה בהם כדי להבטיח את תכלית המעצר : המשיב 3 ישהה במעצר בית מלא בבית הוריו בפיקוחם לסירוגין של הוריו. המשיב יחובר לאיזוק אלקטרוני על כל המשתמע מכך. תופקד הפקדה כספית בסך 4,000 ₪. המפקחים יחתמו על ערבויות צד ג' בסך 5,000 ₪ כל אחד והמשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪. לעניין המשיב 4 : המשיב 4 בניגוד ליתר המשיבים - הודה במיוחס לו והביע חרטה על מעשיו. ניתן היה להתרשם כן גם במעמד הדיון. שני המפקחים המוצעים מטעמו של המשיב 4 עשו רושם חיובי ובמיוחד האב אשר ניכר היה כי הוא אכן המום מעצם הסיטואציה אליה נקלע על רקע התנהגות בנו. בשים לב למכלול נסיבות העניין ביחס למשיב זה אני מורה על שחרורו בתנאים הבאים: המשיב 4 ישהה במעצר בית מלא בבית הוריו בפיקוחם לסירוגין של הוריו. תופקד הפקדה כספית בסך 4,000 ₪. המפקחים יחתמו על ערבויות צד ג' בסך 5,000 ₪ כל אחד והמשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪. לעניין המשיב 5 - מטעם המשיב 5 הוצעה חלופת מעצר בבית הוריו אשר נחקרו במעמד הדיון. לא התרשמתי כי הוריו יוכלו לשמש דמויות פיקוח אפקטיביות ונדרשת בחינה מקצועית נוספת לבחינת נתון זה והמסוכנות הכללית של החשוד. אני מורה על קבלת תסקיר מעצר, אשר יבחן בין היתר חלופת המעצר הקונקרטית שהוצעה ע"י המשיב וכן חלופות מעצר טובות ממנה ככל שיעלה בידו להציגן. לעניין המשיב 6 : בדיון הקודם הוצע האב כמפקח אחד בלבד. לאחר ששמעתי את האב במעמד הדיון ועיינתי במרשם הפלילי שהוצג בעניינו, הרי שאני קובעת כי הוא לא יוכל לשמש כמפקח למשיב 6. במעמד הדיון היום הגיעו שתי מפקחות נוספות בעניין משיב זה. מידת יכולת הפיקוח שלה שנדמית בעיני מוגבלת, טעונה בחינה של גורם מקצועי. משכך, אני מורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 6 אשר יבחן את חלופת המעצר הקונקרטית וכן חלופות מעצר טובות יותר ככל שיעלה בידו להציגן. לעניין המשיב 7 : בעניינו של משיב זה הוצגו שני מפקחים - האחד אחיו הגדול ממנו במספר שנים והשני - האב. הגם שהאח עשה רושם חיובי בסך הכול, הרי שספק אם יוכל להיות דמות סמכותית במידה מספקת והוא עצמו התייחס לכך בחקירתו, כי ככל שלא יצליח לפקח על המשיב יפנה לקבל עזרת המפקח הנוסף המוצע (האב). ואולם לאחר ששמעתי את חקירת האב התרשמתי כי לא יוכל לשמש כמפקח. במעמד הדיון היום הוצגו שני מפקחים נוספים שלתא התרשמתי מיכולתם לשמש דמויות סמכותיות למשיב. משכך, אני מורה על קבלת תסקיר מעצר, אשר יבחן בין היתר חלופת המעצר הקונקרטית שהוצעה ע"י המשיב 7 וכן חלופות מעצר טובות ממנה ככל שיעלה בידו להציגן. באופן כללי יובהר, כי אין בעצם הפניית המשיבים או מי מהם לתסקיר שרות מבחן, כדי להביע עמדה ואין לראות בכל האמור לעיל כגיבוש עמדה סופית או כהתחייבות שיפוטית לתוצאה כזו או אחרת לרבות קבלת המלצת שרות המבחן. משפט פליליחוק העונשיןהתפרעות