סמכות עניינית: מחיקת השעבוד הרשום על הנכס לטובת הבנק

סמכות עניינית: מחיקת השעבוד הרשום על הנכס לטובת הבנק סמכות עניינית: ראיתי מקום להתחיל בטענת המבקשים בנושא הסמכות העניינית שכן, מובן הדבר, ככל שאגיע לכלל מסקנה שלפיה הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה אכן לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט זה, מתייתר הצורך בבחינת יתר הטענות ואלה יצטרכו להתברר לפני בית המשפט אשר לו מוקנית הסמכות העניינית לדון בתביעה. ביחס לטענה זו, נכתב כי יש להכריע בשאלת הסמכות על פי כתב התביעה, שהוא שלב ההקשה על הדלת טרם כניסה לטרקלין הדיון - יצחק כהן "הלכת פיצול הסעדים לבתי משפט שונים והלכת העיקר והטפל - בין המצוי על תקלותיו לרצוי על תקוותיו" הפרקליט, כרך נ(1) (2008). ראו לעניין זה ע"א 9379/03 צ'רני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 6.12.2006): "חלוקת סמכויות השיפוט הענייניות בין ערכאות השיפוט הינה שאלת יסוד בתחום המשפט הדיוני. ממקור הסמכות העניינית שואב בית המשפט את כוחו ומרותו. המשפט אמור להגדיר הגדרה ברורה וסדורה מהם סוגי העניינים שכל ערכאה אמורה להיזקק להם, ולהבטיח בכך מסגרת של סדר, יציבות, ודאות, וכיבוד הדדי בין הערכאות. הסדר הסמכויות אמור להבהיר לציבור המתדיינים לאיזו ערכאה עליהם לפנות בבקשתם לסעד מבית המשפט. הותרת שאלות סמכות בערפל של אי-ודאות או באיזור דמדומים של סימני שאלה אינה רצויה מבחינה מערכתית ומבחינת המתדיין הפרטי... לכן, שאלות של סמכות עניינית צריכות להיחתך, במידת האפשר, בדרך פשוטה, ברורה, ודאית ויציבה. לא במקרה פתח גדול השופטים במשפט הדיוני, הד"ר זוסמן, את ספרו על סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995), עמ' 11 בפרק הסמכות) במילים הבאות: 'הרוצה להביא עניינו בפני בית משפט חייב תחילה לברר לאיזה בית משפט עליו לפנות...". בהקשרה של הטענה הנ"ל, השאלה הטעונה הכרעה הינה זו: האם זכויותיו של הבנק הן זכויות חוזיות או זכויות קנייניות, שאלה זו יש בה כדי להשליך על הטענה שעניינה חוסר סמכות עניינית לבית משפט זה. סעיף 40 (1) לחוק בתי המשפט קובע כי, לבית המשפט המחוזי סמכות שיורית לדון בכל נושא שאינו נופל תחת סמכותו של בית משפט השלום. לפי הוראות סעיף 51(א) לחוק בתי המשפט: 51. (א) בית משפט שלום ידון באלה: ... (2) תביעות אזרחיות- למעט תביעות הנוגעות למקרקעין- כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה; (3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין". (ההדגשה אינה במקור) ניתן לראות כי, ישנה אבחנה בחוק בין תביעות שהסעד הנתבע בהם הוא חזקה/שימוש/חלוקה במקרקעין, שהסמכות לגביהן נתונה לבית משפט השלום, לעומת תביעות בדבר חכירה לדורות או "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" המצויות בגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי. ככלל, המבחן הקובע לעניין הסמכות העניינית של בית משפט להיזקק לתובענה שלפניו הוא מבחן הסעד, ראו לעניין זה ע"א 510/82 רינה חסן נ' יפה פלדמן, פ"ד לז(3) 1 (1983); ע"א 2846/03 ריצ'ארד ב' אלדרמן, עודד נ' דו ארליך תק-על 2004(4). מעיון בכתב התביעה עולה שהסעדים המבוקשים במסגרת כתב התביעה הינם: צו עשה שתכליתו מתן הוראה למבקשים להסיר שעבוד ופעולת רישום קיימת על הנכס, וכן צו עשה להורות על הפסקת פירעון הלוואת המשכנתא המוטלת על התובעת, ראו לעניין זה סעיף 48(ב) לכתב התביעה. במילים אחרות, עתירתה של המשיבה בתביעתה נשוא תיק זה הינה ביטול הסכם שבו נקשרה המשיבה עם המבקשים ומכוחו חתמה על שטרי משכנתא ורשמה שיעבוד על זכויות החכירה הרשומות על שמה בנכס מקרקעין הרשום כדין בלשכת רישום המקרקעין. מסמך ההלוואה הינו למעשה שטר חוב שנחתם על ידי המשיבה ובעלה מנשה ביום 28.1.2007 במסגרתו חתמה המשיבה על שטר משכנתא ראשונה לפני רשם המקרקעין, ובמסגרתו שיעבדה זו טובת הבנק את זכויותיה הקנייניות בנכס, הכל לשם הבטחת פרעון ההלוואה שהועמדה לה על ידי הבנק. אין מחלוקת בין הצדדים בדבר מהות זכויותיה של המשיבה בנכס. המדובר הוא בזכויות קנייניות הרשומות בפנקסי רישום המקרקעין (ראו לעניין זה נ/8 לבקשת המבקשים לסילוק התביעה על הסף). כפי שכבר צוין לעיל,חוק בתי המשפט קובע בסעיף 40(1) כי לבית המשפט המחוזי סמכות שיורית לדון בכל נושא שאינו נופל בגדר סמכותו של בית המשפט השלום. סעיף 51 לחוק בתי המשפט מפרט את הסעדים אשר הינם בסמכותו העניינית של בית המשפט השלום. ההלכה הפסוקה קובעת כי, בהיעדר רישום זכויות בנכס על שמו של התובע בפנקס רישום המקרקעין, ניתן יהא לומר כי אין לו זכות במקרקעין כמובנו של מונח זה בחוק המקרקעין. מסקנה זו נתמכת בשורה ארוכה של פסקי דין, לפיה אין כל זכות במקרקעין אלא אם כן היא רשומה בלשכת רישום המקרקעין, וזאת לפי הגדרת חוק המקרקעין. מכאן ניתן ללמוד כי, כאשר הזכות אינה רשומה אזי העניין נוגע למיטלטלין, והסמכות לדון בה נתונה לכל ערכאה הכל לפי שווי העניין (ראו לעניין זה ת"א 74/88 דמרי נ' דניאלוביץ ואח', פ"מ תשמ"ט (3) 240, 244 (1988), שם נקבע על ידי השופט גרוניס כי "כאשר המדובר בזכות חוזית בלבד, אפילו יש לה קשר מסוים למקרקעין, אין בכל כדי לשלול את סמכותו של בית משפט השלום"). ראו גם ת"א (מח'-חי') 276/05 עיריית טמרה נ' אבו רומי (מיום 4.5.2006), שם נקבע כי: "כיוון שהמקרקעין אינם רשומים בספרי המקרקעין, אלא בספרי מס רכוש בלבד.. ברור כי הנתבע 2 לא מכר לתובעת זכויות בעלות במקרקעין, כי אם זכויות חוזיות בלבד, אשר לכל היותר הן זכות לקבל זכות במקרקעין, אם וכאשר המקרקעין יירשמו בספרי המקרקעין.. הזכויות שרכשה התובעת היו איפוא זכויות חוזיות בלבד, ודינן כדין זכויות במטילטלין. תביעות לסעד הצהרתי, הנוגעות לזכויות מסוג שכזה דינן להתברר לפי שווין". ראו גם בש"א (מח'-ים) 9052/07 שילו נ' מרטין (ניתן ביום 7.5.2007); ת"א 4337/02 גבע נ' הרך (ניתן ביום 10.4.2003). אלא שבענייננו, זכויותיה של המשיבה בנכס אינן זכויות חוזיות אלא זכויות קנייניות הרשומות על שמה בפנקס רישום המקרקעין. כאמור הכלל לפיו תבדק הסמכות הענינית נקבע כבר בע"א 145/58 קלקודה נ' "אגד" (א.ש.ד.) בע"מ ואח', פ"ד יג(1) 261, לפיו בוחן בית המשפט מהי עילת התביעה העיקרית ומהו אופי הסעד העיקרי המבוקש. הסעד העיקרי המבוקש בתביעה זו הוא סעד לביטול השעבודים הרובצים על הדירה סעד הנוגע לזכויות במקרקעין ואינו בגדר שימוש או חזקה. ברוח זו נקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי בה"פ (ירושלים) 684/97 אילנה אוגלי ואח' נ' אביב שני חברה לשירותים כלליים בע"מ ואח', תק-מח 99(3) 65535: "... יש להתמקד באופי הסעד העיקרי המבוקש שעניינו הצהרה על בטלות המשכנתא ומחיקתה מהרישום. ככזו, מדובר, על פי הטענה ב"תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין" אשר על פי סעיף 51(א)(2) ו- (3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984 אינה מצויה בסמכות בית משפט שלום, שהרי אין מדובר בתביעה כספית, ואף לא בתביעה בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או חלוקת מקרקעין המצויה על פי סעיף 51(א)(3) לחוק זה בסמכותו הייחודית של בית משפט השלום. ואם כך, הרי שהסמכות קנויה לבית המשפט המחוזי. נתתי דעתי לטיעוני הצדדים, ואני מוצאת לאמץ את עמדתם. עיקרו של הסעד המבוקש בתובענה נוגע לענין המשכנתא, ורק לחילופין נתבקשה הצהרה כי המבקשים הינם דיירים מוגנים. בבקשות לסעדים מהסוג הנדון, ככל שהדבר נוגע לבחינת תוקף משכנתא, רישומה או מחיקתה מהרישום נראה כי מקובל על בתי המשפט כענין של פרקטיקה לראות בדבר "תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין" ונראה כי אין בודקים את היקף החוב שלהבטחתו ניתנה המשכנתא כדי "לכמת" את התביעה מבחינת היקפה הכספי. מכאן גם כי תביעות כגון אלה נדונות בבית המשפט המחוזי ..." במסגרת פס"ד אילנה אוגלי הנ"ל, נעשתה אבחנה בין הסמכות לדון בתוקף המשכנתא, הנתונה לבית המשפט המחוזי, הסמכות לדון במימוש המשכנתא, הנתונה לראש ההוצאה לפועל, והסמכות לדון בסכום החוב המובטח במשכנתא, הנתונה לבית המשפט המוסמך בהתאם לשווי הסכום. שאלת הסמכות לדון בתוקפו של משכון על זכויות לא רשומות במקרקעין, אינה נדרשת במקרה הנוכחי שכן אין חולק כי זכויות המבקשים מכוח השיעבוד וזכויות המשיבה עצמה, עליהן הוטל השיעבוד, רשומות כדין אצל רשם המקרקעין. ראו גם (עמ"ש (נצ') 36/03 תמיר קובי נ' רשם המקרקעין, (ניתן ביום 27.5.04 ); בש"א (חי') 17372/05 ליאורה גרני נ' שמעון לפידות ( ניתן ביום 25.7.06); ת.א. 36754-05-10 אליהו נ' אדלר (ניתן ביום 8.5.2011)) . ברוח הדברים הנ"ל הלך בית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת ת.א 23633-10-10 עזבון המנוח גרגורה ז"ל נ' שלופה מיסה ואח' (מיום 27.1.2011), שם נקבע מפי כב' הש' עילבוני כי: "על פי ההלכה הפסוקה תביעה שעניינה הצהרה על בטלות משכנתא נופלת בגדר "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין", ומשכך, מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי (ראה למשל ה"פ (נצרת) 155/02 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' עזבון המנוח ג'מאל סלים סעד ואח' (לא פורסם); ה"פ 684/97 אוגלי ואח' נקר אביב שגי חברה לשירותים כלליים בע"מ (20.10.1999); י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 53)." עיון בכתב התביעה מעלה כי כל כולו נועד למטרה אחת בלבד מחיקת המשכנתה הרשומה על הנכס. משכנתה היא זכות קניינית אשר ההכרעה בתוקפה ובקיומה נתונה באופן בלעדי לסמכותו של בית המשפט המחוזי. ראו גם י' זוסמן, בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמוד 53: "נראה הדבר שתביעה למחיקת רישומה של משכנתא מלשכת רישום מקרקעין עקב פרעון חוב היא "תביעה אחרת" הנוגעת למקרקעין, יהא אשר יהא גובה החוב". בענייננו המבקשים צירפו לבקשתם אישור לפיו המדובר במשכנתא רשומה, מלשכת רישום מקרקעין. כלומר עסקינן זכות שהיא זכות במקרקעין, ולא זכות חוזית. התוצאה היא, אם כך, שמדובר בזכות הנתבעת במסגרת תביעה הנופלת בגדר "תביעה אחרת" המצויה בסמכותו של בית המשפט המחוזי. בכל הנוגע להוראות סעיף 51 (3) לחוק בתי המשפט, ניתן אף להפנות ראה פקודת הפרשנות [נוסח חדש] הקובעת כי : "מקרקעין" - קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע זולת מחוברים הניתנים להפרדה; אולם מקום שהמלה "מקרקעין" באה בחיקוק שניתן לפני תחילת חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תהא משמעותה כמשמעות שהיתה נודעת לה אלמלא החוק האמור". ובחוק הפרשנות, התשמ"א-1981: "מקרקעין" - קרקע, כל הבנוי עליה והנטוע בה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה". מכל האמור לעיל, ניתן לראות כי, כל תביעה הנוגעת למקרקעין, שאינה עוסקת בסוגיות שעניינן חזקה/שימוש במקרקעין, בין רשומים ובין אם לאו, מסורה לסמכותו של בית המשפט המחוזי. הסעדים שעניינם מקרקעין, כמו תביעה לאכיפת הסכם מקרקעין, הצהרה על זכות או היעדר זכות במקרקעין וכיו"ב - כל אלו נמצאים בסמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי. במילים אחרות מבחן הוא מבחן הסעד ללא קשר אם התביעה היא לגבי מקרקעין רשומים או לגבי זכויות אובליגטוריות במקרקעין. על יסוד הטעמים המפורטים לעיל, סבורני כי אין מדובר בתביעה בדבר חזקה או שימוש במקרקעין ועל כן, בית משפט זה איננו מוסמך לדון בתביעה. בנסיבות אלה, דין הבקשה להתקבל וזאת אף בלא להידרש לשאר נימוקיה שחזקה על בית המשפט הנעבר כי יתן דעתו להן ויכריע בהן.סמכות ענייניתשעבודבנק