האם חובה לזמן לחקירה לפני מתן צו חיוב בתשלומים בהוצאה לפועל ? אשר לטענת המבקשת כי על הרשמת הנכבדה לזמנה לחקירת יכולת בפניה, הוראות חוק ההוצאה לפועל קובעות במפורש כי רשם ההוצאה לפועל עת מונחת בפניו בקשתו של חייב למתן צו חיוב בתשלומים המלווה בכל המסמכים כדין, רשאי להעתר לבקשת החייב וליתן צו חיוב בתשלומים לאחר שבחן יכולתו בהתאם לעיון בבקשה ובמסמכים הנלווים או רשאי אך אינו מחויב עפ"י דין, בהזמנת החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה על פי הוראות סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל, כך שאף טענת המבקשת לעניין זה דינה להידחות. ראה בעניין זה האמור בספרו של כבוד השופט בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית (עדכון 7 - נובמבר 2013) עמ' 432. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' ברלינר- לוי מיכל), מיום 11.11.13, בתיק מס' 02-19275-01-9, הדוחה את בקשת המבקשת להפחתת התשלום הראשוני וצו התשלומים החודשי שנקבעו לה בהחלטה מיום 6.10.13. ביום 3.10.13 הגישה המבקשת בקשה להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים. המבקשת ציינה בבקשתה את נסיבותיה האישיות ומצבה הכלכלי וכן הגישה פירוט הוצאותיה והציעה תשלום חודשי בסך של 150 ₪. בהחלטתה מיום 6.10.13, קבעה הרשמת הנכבדה כי על המבקשת להפקיד סך של 3,000 ₪ תוך 14 ימים ממועד ההחלטה, כתנאי לפתיחה מחודשת של תיק האיחוד וכן נקבע לה צו תשלומים בסך 500 ₪ במסגרת תיק האיחוד, לכשיפתח. בהחלטה נקבעו הדברים הבאים: למבקשת נפתח בעבר תיק איחוד אשר פוזר עקב פיגורים אותם צברה המבקשת בתשלומים השוטפים. פיגוריה של המבקשת במועד הפיזור, היו גבוהים. צו התשלומים בתיק האיחוד עמד על סך של 500 ₪. החייבת לא מילאה אחר צו החיוב, צברה פיגורים ואף לא שעתה להתראות שניתנו לה טרם פוזר התיק. כנגד המבקשת תלויים ועומדים 20 תיקי הוצאה לפועל כאשר סכום החוב הכולל בהם עומד על סך של כ- 251,293 ₪. לא צוינה מניעה או מגבלה רפואית בשלה המבקשת אינה מממשת את פוטנציאל השתכרותה ויוצאת לעבוד. כמו כן לא הוכח כי אין באפשרות הבעל למצות את פוטנציאל השתכרותו. המבקשת לא ציינה בבקשתה כי בעבר הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים ופוזר תיק האיחוד בשל פיגוריה, דבר המעיד על חוסר תום לב. הרשמת הנכבדה קבעה כי לא מצאה כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחה מחדש של תיק האיחוד. עם זאת לפנים משורת הדין קבעה הרשמת הנכבדה כי ככל שתפקיד החייבת סך של 3,000 ₪ על חשבון פיגוריה, יחודש תיק האיחוד וצו התשלומים בו יעמוד על סך של 500 ₪ בחודש. ביום 11.11.13 הגישה המבקשת בקשתה להפחתת התשלום הראשוני וצו התשלומים החודשי. בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 11.11.13, ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני. הרשמת הנכבדה קובעת בהחלטתה כי לא מצאה מקום לשנות מהחלטתה הקודמת, מהטעמים המפורטים בהחלטתה הקודמת. בבקשה אשר בפני מציינת המבקשת כי נכון להיום תלויים ועומדים כנגדה 22 תיקי הוצאה לפועל בסך כולל של כ- 203,380 ₪. לטענתה, היא ניסתה להסדיר את תשלום חובותיה אך מסיבות שאינן קשורות בה, היא נקלעה למערבולת כלכלית ממנה היא מתקשה להיחלץ. המבקשת מציינת כי היא נשואה ואם לשלושה ילדים, כולם בגירים ואינם סמוכים על שולחנה. היא מתגוררת יחד עם בעלה בדירה בכפר ג'ת והיא חסרת רכוש מעבר למיטלטלין המצויים בבית. המבקשת עקרת בית, היא ובעלה מובטלים. המבקשת מקבלת גמלת הבטחת הכנסה בסך של כ- 3,000 ₪ לחודש. לטענת המבקשת, הסתבכותה הכלכלית מקורה בהסתבכות כלכלית של בעלה אשר במהלך שירותו הצבאי ערב לחבריו לצורך קבלת הלוואות ומשכנתאות אשר מסיבות שונות לא נפרעו. המבקשת טוענת כי תיק פש"ר שנפתח כנגדה, נסגר בשל מחדליה. לטענתה, אין לה כל הכנסה מעבר לקצבת המל"ל ממנה היא מתקיימת ואין לה אפשרות לשלם את התשלום הראשוני וכן לא יותר מסך של 150 ₪ לחודש. לטענתה, היה על הרשמת הנכבדה להתייחס למצבה הכלכלי והרפואי. לטענתה, הגשת הבקשה להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים מעידה על רצונה לפרוע חובותיה. לטענת המבקשת, טעתה הרשמת הנכבדה כאשר התנתה את פתיחת תיק האיחוד מחדש בתשלום ראשוני וכן כאשר לא נתנה למבקשת הזדמנות להשמיע דבריה ולהבהיר מדוע לא היה ביכולתה לעמוד בהחלטות קודמות, שניתנו במסגרת תיק האיחוד שפוזר. דיון : לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיב. מעיון בהחלטת הרשמת נשוא בקשת הערער שבפני ובבקשת המבקשת עולה כי למעשה מבוקש לערער על ההחלטה מיום 6.10.13 במסגרתה כאמור, קבעה הרשמת הנכבדה כי לפנים משורת הדין ועל אף שלא מצאה בבקשה כל שינוי נסיבות מהותי אשר יצדיק פתיחת תיק איחוד מחודש, לאחר שתפקיד המבקשת סך של 3,000 ₪ על חשבון פיגוריה יחודש תיק האיחוד וצו החיוב במסגרתו יעמוד על סך של 500 ₪ לחודש. בנסיבות אלו היה על המבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 6.10.13. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו. לפיכך, המועד להגשת בקשת ערעור ביחס להחלטה מיום 6.10.13 חלף, ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה. "הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)." ראה: כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011 (עדכון נובמבר 2013), ע"מ 110. הדברים יפים אף לענייננו. אין לאפשר למבקשת בנסיבות אלו להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה נוספת באותו העניין כפי שעשתה ואף מן הטעם הזה יש לדחות את בקשת רשות הערעור. כמו כן, אף לגופו של עניין יש לדחות בקשת רשות הערעור, ואפרט. מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי זו ניתנה לאחר שהרשמת הנכבדה עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה, החלטתה סבירה ואין מקום להתערב בה. באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו. ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03) רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423) וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12). עיון בבקשה שבפני מעלה כי אין בה כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני הרשמת הנכבדה עובר למתן החלטתה בעניינה של המבקשת ומכלול נתוניה של המבקשת נלקחו בחשבון. אף במסגרת הבקשה שפני ועל אף שהדבר צוין מפורשות בהחלטת הרשמת, המבקשת אינה מבהירה פשר הסיבה בגינה ולא היא ולא בעלה ממצים את פוטנציאל השתכרותם ויוצאים לעבוד. כפי שציינה הרשמת הנכבדה בטעם רב בהחלטתה, לאור גילה של המבקשת ובהתחשב בכך שלא הוצגה כל אסמכתא אשר תעיד על מניעה כלשהיא מצדה לצאת ולעבוד, עליה לעשות הכל על מנת לממש את כושר השתכרותה וכך גם באשר לבעלה. כן יש לתת משקל להתנהלותה של המבקשת. כאמור בהחלטת הרשמת הנכבדה, נגד המבקשת תלויים ועומדים 20 תיקי הוצאה לפועל וסכום החוב הכולל בהם עומד על סך של כ- 251,293 ₪. למבקשת נפתח בעבר תיק איחוד אשר פוזר עקב פיגורים משמעותיים והיא אף לא שעתה להתראות שניתנו לה טרם פוזר התיק. תיק פש"ר שנפתח כנגד המבקשת נסגר אף הוא עקב מחדלים מצידה, כך לטענתה שלה. המבקשת לא ציינה בבקשתה בפני הרשמת כי בעבר הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים ופוזר תיק האיחוד בשל פיגוריה, דבר המעיד על חוסר תום לב בבואה בפני רשמת ההוצאה לפועל. בנסיבות אלו עשתה הרשמת הנכבדה חסד עם המבקשת כאשר לפנים משורת הדין ועל אף שלא הציגה כל שינוי נסיבות מהותי בהתאם להוראות תקנה 29(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, אפשרה פתיחה מחודשת של תיק איחוד בכפוף לתשלום. יודגש, התשלום הראשוני וצו התשלומים החודשי שנקבעו למבקשת הנם סבירים בנסיבות. התנהלות זו של המבקשת, כאשר היא יוצרת פיגורים בתיק האיחוד ומביאה לפיזורו, מעידה על רצינות כוונותיה לפרוע את חובותיה בעתיד שכן לו הייתה המבקשת משכילה בעבר לנצל את ההזדמנות הנוחה אשר ניתנה לה להסדרת חובותיה בדמותו של תיק האיחוד , לא היה כל צורך בבקשותיה כעת. האם חובה לזמן לחקירה לפני מתן צו חיוב בתשלומים בהוצאה לפועל ? אשר לטענת המבקשת כי על הרשמת הנכבדה לזמנה לחקירת יכולת בפניה, הוראות חוק ההוצאה לפועל קובעות במפורש כי רשם ההוצאה לפועל עת מונחת בפניו בקשתו של חייב למתן צו חיוב בתשלומים המלווה בכל המסמכים כדין, רשאי להעתר לבקשת החייב וליתן צו חיוב בתשלומים לאחר שבחן יכולתו בהתאם לעיון בבקשה ובמסמכים הנלווים או רשאי אך אינו מחויב עפ"י דין, בהזמנת החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה על פי הוראות סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל, כך שאף טענת המבקשת לעניין זה דינה להידחות. ראה בעניין זה האמור בספרו של כבוד השופט בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית (עדכון 7 - נובמבר 2013) עמ' 432. לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה. בקשת רשות הערעור נדחית. מאחר ולא נתבקשה תגובת המשיב, אינני עושה צו להוצאות. צו חיוב בתשלומיםשאלות משפטיותצוויםהוצאה לפועל