פתיחת תיק איחוד מחדש לפנים משורת הדין (הוצאה לפועל)

פתיחת תיק איחוד מחדש לפנים משורת הדין (הוצאה לפועל) בהחלטתה מיום 6.10.13 קבעה הרשמת הנכבדה לפנים משורת הדין ועל אף שלא מצאה בבקשה כל שינוי נסיבות מהותי אשר יצדיק פתיחת תיק איחוד מחודש, כי לאחר שיפקיד המבקש סך של 3,000 ₪ על חשבון פיגוריו, תוך 14 ימים ממועד ההחלטה, יחודש תיק האיחוד וצו החיוב במסגרתו יעמוד על סך של 400 ₪ לחודש כפי שהיה עובר לפיזור תיק האיחוד. עוד נקבעו בהחלטה הדברים הבאים: למבקש נפתח בעבר תיק איחוד אשר פוזר בחודש 12/09 עקב פיגורים. צו התשלומים בתיק האיחוד עמד על סך של 400 ₪ בחודש. המבקש לא עמד בצו החיוב וצבר פיגורים ואף לא שעה להתראות שניתנו לו טרם פיזור התיק. כנגד המבקש תלויים ועומדים 7 תיקי הוצאה לפועל כאשר סכום החוב הכולל בהם עומד על סך של 104,015 ₪. המבקש יליד 1970 גרוש ואב לשלושה ילדים אחד מהם קטין. המבקש אינו עובד והכנסת משק ביתו הנה בסך כולל של 1,697 ₪ לחודש ומקורה בקצבת מל"ל. הוצאות משק הבית כוללות השתתפות בהוצאות משק בית הוריו- 547 ₪, טלפון- 150 ₪, כלכלה ומזון- 1,000 ₪. אין בבעלות המבקש רכב פרטי, הוא חסר רכוש, מתגורר בבית הוריו ואינו מנהל חשבון בנק. הרשמת הנכבדה קבעה בהחלטתה כי לא צוינה כל מניעה בשלה המבקש אינו מממש את פוטנציאל השתכרותו ויוצא לעבודה על מנת להגדיל הכנסת משק ביתו. כן לא הובהר בבקשה כיצד מקבל המבקש את קצבת המל"ל לידיו משהצהיר כי אינו מנהל חשבון בנק. הרשמת הנכבדה הפנתה אף להוראותיה של תקנה 29(ב) לתקנות ההוצאה לפועל. ביום 11.11.13 הגיש המבקש בקשה להפחתת התשלום הראשוני וצו התשלומים החודשי, זוהי ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני. בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשמת מיום 11.11.13. הרשמת הנכבדה קבעה כי אין מקום לשנות מהחלטתה מיום 6.10.13, מהטעמים המפורטים באותה החלטה מיום 6.10.13. בבקשה אשר בפני מציין המבקש כי נכון להיום תלויים ועומדים כנגדו 9 תיקי הוצאה לפועל ותביעות חוב כאשר סכום החוב הכולל בהם עומד על יותר מ- 259,298 ₪. לטענת המבקש הוא ניסה להסדיר תשלום חובותיו אך מסיבות שאינן קשורות בו, הוא נקלע למערבולת כלכלית ממנה הוא מתקשה להיחלץ עד היום. המבקש מתגורר יחד עם הוריו בעיר מעלות ומשתתף עימם בהוצאות הבית. המבקש מובטל ומקבל קצבת הבטחת הכנסה בסך חודשי של 1,590 ₪. המבקש מפרט כיצד התגרש ובשנת 2001 מפעל טלרד בו עבד נסגר וכתוצאה מכך הפך המבקש למובטל. המבקש מצא אמנם עבודה נוספת, אך לא הצליח להמשיך ולעבוד במקום עבודה קבוע בשל הדרישות הרבות של גרושתו וילדיו, כך לטענתו. כתוצאה מאי תשלום המזונות לגרושתו, הוא נתבע על ידה, מה שהביא להידרדרות במצבו הכלכלי ובשל כך הוא אף נאלץ לעבור ולגור בבית הוריו ולהיות סמוך על שולחנם. לטענתו, הוא נאלץ לשאת בדמי מזונות לאשתו בסך חודשי של 3,000 ש"ח בעוד שהוא מקבל גמלת הבטחת הכנסה חודשית בסך של 1,500 ₪ בלבד. לעניין תיק האיחוד הקודם של המבקש אשר פוזר, טוען המבקש כי במסגרת תיק זה, הוא הצליח בעזרת הוריו לשלם צו תשלומים בסך של 800 ₪ אך בשלב מסויים לאור מצבו הכלכלי הוא הפסיק לשלם והתיק פוזר ביום 24.2.09. המבקש פנה באמצעות הלשכה לסיוע משפטי בבקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפשוט רגל ואכן ביום 16.5.11 ניתן כנגדו צו כינוס והושת עליו תשלום חודשי בסך של 500 ₪. ביום 20.11.12 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המבקש לפשיטת רגל. המבקש מציין כי אין לו כל הכנסה מלבד גמלת הבטחת ההכנסה אשר אינה מספיקה לו לקיומו. לטענתו אין לו אפשרות לשלם סכום העולה על 100 ₪ לחודש. לטענת המבקש יש לזמנו לחקירת יכולת. המבקש טוען כי מאחר ובקשתו להכריזו כפושט רגל נדחתה, הדרך היחידה לגביית החובות על יד הנושים היא במסגרת ההוצאה לפועל, גם אם התועלת בהליכים היא מעטה ועשויה להימשך שנים רבות. לטענתו מידת הצדק מחייבת קבלת בקשתו כחייב מוגבל באמצעים, לאחר חקירת יכולת כאמור. לטענתו, טעתה הרשמת הנכבדה כאשר לא התייחסה למצבו הכלכלי הקשה, הוא אינו מתעלם מהחלטות בעניינו והגשת הבקשה להכריזו כחייב מוגבל באמצעים, מעידה על רצונו לפרוע חובותיו בכל זאת במסגרת יכולתו הכלכלית. לטענתו של המבקש, החלטת הרשמת הנכבדה משמעה דחיית בקשתו בפועל והרשמת הנכבדה טעתה עת התנתה פתיחה מחודשת של תיק האיחוד בתשלום ראשוני. המבקש טוען כי החלטת הרשמת מהווה פגיעה בזכויותיו החוקתיות. דיון : לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיב. מעיון בהחלטת הרשמת נשוא בקשת רשות הערעור ובבקשת המבקש עולה כי למעשה מבוקש לערער על ההחלטה מיום 6.10.13 במסגרתה כאמור, קבעה הרשמת הנכבדה כי לפנים משורת הדין ועל אף שלא מצאה בבקשה כל שינוי נסיבות מהותי אשר יצדיק פתיחת תיק איחוד מחודש, לאחר שיפקיד המבקש סך של 3,000 ₪ על חשבון פיגוריו יחודש תיק האיחוד וצו החיוב במסגרתו יעמוד על סך של 400 ₪ לחודש כפי שהיה עובר לפיזור. בנסיבות אלו היה על המבקש להגיש את בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 6.10.13. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו. לפיכך, המועד להגשת בקשת ערעור ביחס להחלטה מיום 6.10.13 חלף, ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה. "הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)." ראה: כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית (עדכון 7 נובמבר 2013), ע"מ 110. הדברים יפים אף לענייננו. אין לאפשר למבקש בנסיבות אלו להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה נוספת באותו העניין כפי שעשה ואף מן הטעם הזה יש לדחות את בקשת רשות הערעור. כמו כן, אף לגופו של עניין יש לדחות בקשת רשות הערעור, ואפרט. מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי זו ניתנה לאחר שהרשמת הנכבדה עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה, היא פירטה אותם בגוף ההחלטה מיום 6.10.13, החלטתה סבירה ואין מקום להתערב בה. באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו. ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03) רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423) וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12). עיון בבקשה שבפני מעלה כי אין בה כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני הרשמת הנכבדה עובר למתן החלטתה בעניינו של המבקש, מכלול נתוניו של המבקש נלקחו בחשבון ואף מן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה. אף במסגרת הבקשה שבפני, ועל אף שהדבר צוין בפרוש בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 6.10.13, המבקש אינו מבהיר מדוע הוא אינו ממש את פוטנציאל השתכרותו וכיצד הוא מקבל את קצבת המל"ל לידיו, משהצהיר כי אינו מנהל חשבון בנק. לאור גילו של המבקש ובהתחשב בכך שלא הוצגה בפני הרשמת או בפני מותב זה כל אסמכתא אשר תעיד על מניעה כלשהיא של המבקש מלצאת ולעבוד, עליו לעשות הכל על מנת לממש את פוטנציאל השתכרותו, כפי שציינה הרשמת הנכבדה בהחלטתה ובטעם רב. כן יש לתת משקל להתנהלות של המבקש. כאמור בהחלטת הרשמת הנכבדה, נגד המבקש תלויים ועומדים 7 תיקי הוצאה לפועל כאשר בכום החוב בכולל בהם עומד על סך של 104,015 ₪. למבקש נפתח בעבר תיק איחוד אשר פוזר עקב פיגורים והוא אף לא שעה להתראות שניתנו לו טרם פוזר התיק. בנסיבות אלו עשתה הרשמת הנכבדה חסד עם המבקש כאשר לפנים משורת הדין ועל אף שלא הציג כל שינוי נסיבות מהותי בהתאם להוראות תקנה 29(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, אפשרה פתיחה מחודשת של תיק איחוד בכפוף לתשלום. יודגש, התשלום הראשוני וצו התשלומים החודשי שנקבעו למבקש הנם סבירים בנסיבות. התנהלות זו של המבקש כאשר הוא יוצר פיגורים בתיק האיחוד ומביא לפיזורו, מעידה על רצינות כוונותיו לפרוע את חובותיו בעתיד. לו היה המבקש משכיל בעבר לנצל את ההזדמנות הנוחה אשר ניתנה לו להסדרת חובותיו בדמותו של תיק האיחוד , לא היה כל צורך בבקשותיו כעת. אשר לטענת המבקש כי על הרשמת הנכבדה להזמינו לחקירת יכולת בפניה, הוראות חוק ההוצאה לפועל קובעות במפורש כי רשם ההוצאה לפועל עת מונחת בפניו בקשתו של חייב למתן צו חיוב בתשלומים המלווה בכל המסמכים כדין, רשאי להעתר לבקשת החייב וליתן צו חיוב בתשלומים לאחר שבחן יכולתו בהתאם לעיון בבקשה ובמסמכים הנלווים או רשאי אך אינו מחויב עפ"י דין, בהזמנת החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה על פי הוראות סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל, כך שאף טענת המבקש לעניין זה להידחות. ראה בעניין זה האמור בספרו של כבוד השופט בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית (עדכון 7 - נובמבר 2013) עמ' 432. לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה. בקשת רשות הערעור נדחית. מאחר ולא נתבקשה תגובת המשיב, אינני עושה צו להוצאות.לפנים משורת הדיןהוצאה לפועלאיחוד תיקים