סעיף 7 ג לחוק ההוצאה לפועל סעיף 7ג(א) לחוק ההוצל"פ חזקה, הניתנת לסתירה, בדבר יכולת החייב לפרוע חובותיו, כאשר על החייב מוטל הנטל להוכיח לרשם ההוצאה לפועל, את יכולתו לפרוע את החוב הפסוק, ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לכך. 12. המבקש טוען חוזר ושנה כי המציא לכב' הרשמת את מלוא המסמכים שברשותו המעידים על הוצאותיו והכנסותיו, לרבות שאלון מפורט, עוד ביום 1.10.13, ולאור החלטת כב' הרשמת מיום 26.4.13 בדבר המצאת מסמכים נוספים, פעל והגיש לעיונה כל מסמך שברשותו או בחזקתו (סעיף 7 לבקשתו להפחתת צו התשלומים וסעיף 2 לבקשה שלפניי). 13. כב' הרשמת נימקה החלטתה בדבר דחיית הבקשה להפחתת גובה צו התשלומים, באי המצאת מסמכים כנדרש בהחלטתה, כלשונה: "לבקשה לא צורפו כל המסמכים הנדרשים. לא צורפו אסמכתאות על ההוצאות הנטענות". מעבר לאמור, כב' הרשמת פירטה בהחלטתה את הנתונים הרלבנטיים שהובילו להעלאת סכום צו התשלומים בתיק האיחוד. למבקש תיקי הוצל"פ רבים, וסכומם המצטבר מגיע לכדי מיליוני שקלים. 14. עיון בבקשה שהוגשה לכב' הרשמת (הבקשה אינה נושאת תאריך - ס"י), כפי שהוגשה לתיק בית המשפט, מלמד כי המבקש צירף שאלון המפרט את גובה הכנסותיו וכן את הוצאותיו החודשיות, תלושי שכר שלו המעידים על הכנסה של כ- 4,989 ₪ (ברוטו), הסכם שכירות לעניין הוצאות דיור בסך 550$ (2000 ₪), ואישורים רפואיים לגבי מצבו הרפואי. 15. ככל הנראה, מדובר במסמכים שהוגשו לעיונה של כב' הרשמת באיחור, לאחר המועד שנקבע בהחלטתה מיום 26.4.13 (אשר כאמור לא הומצאה לעיוני), ולכן אלה לא היו בפניה במועד מתן החלטתה נשוא בקשת הערעור. כך מלמדני סעיף 4 לבקשת המבקש להפחתת צו התשלומים בו הוא מודה כי "אי המצאת המסמכים והפרטים במועד הנתון ע"י החייב לא נבעה חלילה מזלזול או חוסר אכפתיות אלא, אך ורק בשל קושי אובייקטיבי ונתון או בשל מצב קשה או אי הבנה מצערת, וכעת פועל החייב להסרת המחדל שנוצר לכאורה ואשר בעטיו נקבע צו התשלומים". 16. עוד עולה מן השאלון, כי אשת המבקש משתכרת אף היא, והמבקש ציין לצד הוצאת הדיור, כי אשתו נושאת בחלק ניכר מתשלום דמי השכירות. 17. אשר ליתר ההוצאות הנטענות על ידו, לרבות חשמל, מים, טלפון, ביגוד, נסיעות ודמי כיס, לא הובאו כל אסמכתאות. אולם, מן ההיגיון, שלמבקש ולמשפחתו הוצאות בגין חשמל מים וכד'. חישוב פשוט של כלל ההוצאות הנטענות מוביל לסכום של כ- 4,600 ₪. 18. בהתחשב בהכנסות המבקש ורעייתו וגובה הוצאותיהם החודשיות, למול סכום חובותיו הכולל של המבקש בתיק האיחוד המסתכם במיליוני שקלים, אינני סבור, כי יש בהעלאת גובה צו התשלומים מ- 600 ₪ ל- 1,000 ₪, משום גזירה שהמבקש לא יוכל לעמוד בה. 19. יש לזכור, כי מחד צו התשלומים נועד לאפשר לחייב לפרוע את חובו לפי יכולתו, אך מאידך, תכלית הליכי הגביה בהוצאה לפועל היא יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ביעילות ובזריזות (ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פישמן), מבלי להנציח את החוב. כאמור, למבקש נושים רבים, וחובות בסדר גודל עצום של עשרות מיליוני שקלים, וספק אם יהא בצו התשלומים החדש שהושת עליו, בסך 1,000 ₪, לכסות את מלוא חובותיו ביעילות ובזריזות, כפי תכלית החוק. הואיל וכך, ברור אפוא, כי הצעת המבקש להוסיף ולשלם במסגרת תיק האיחוד בהתאם לצו התשלומים הקודם, בסך של 600 ₪, אינו ריאלי, ולא יהא בו כדי לאפשר למבקש לעמוד בתשלום מלוא חובותיו תוך התקופה הקבועה בסעיף 69 לחוק. 20. כאמור לעיל, אינני סבור כי בנתוניו, כפי שהוא מציגם, לא יוכל המבקש לעמוד בתשלום הצו בסך 1,000 ₪. לאור המקובץ, לא נותר לי אלא לדחות הבקשה, ולהצטרף לדברי כב' הרשמת בהחלטתה, כי בפני המבקש פתוחה האפשרות לפנות להליך של פשיטת רגל. 21. סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות. הוצאה לפועל