תביעה לתשלום דמי השתתפות עצמית, במסגרת פוליסת חבות מעבידים, בעקבות תאונת עבודה שאירעה לעובד בזמן שהועסק בנתבעת 1, חברת מובילי רחובות בע"מ, אשר הינה בבעלות הנתבע. טענות התביעה התובעת טוענת, כי הנתבע הוא מנהלה של חברת מובילי רחובות בע"מ (להלן: "החברה") וכי הן הנתבע והן החברה מבוטחים בביטוח עסק, אחריות מעבידים. תובעת מכוח היותה המבטחת שילמה תגמולי ביטוח לעובד של החברה אשר היה מעורב במקרה ביטוח ולכן היא דורשת מהנתבעים דמי השתתפות עצמית בהתאם לתנאי הפוליסה. לטענת התובעת, בכותרת הפוליסה נשוא התביעה מצוין במפורש מול שם המבוטח: "מובילי רחובות בע"מ ו/או יאיר ישעיהו" ומכאן שהנתבע והחברה חייבים בתשלום דמי ההשתתפות העצמית ביחד ולחוד. כשם שהנתבע נהנה מזכויות על-פי הפוליסה כך עליו לשאת בחובות תשלום דמי השתתפות עצמית בגינה. התובעת טענה, כי הנתבע מעולם לא השיג על הפוליסה וכי רק עתה, עת דורשת התובעת תשלום, טוען הנתבע כי יש לחייב את החברה בלבד. טענות הנתבע טענתו העיקרית של הנתבע היא, כי אין בינו לבין התובעת כל יריבות וכי אין לתובעת עילת תביעה כלפיו מכוח הפוליסה דנן, שהרי מדובר בביטוח חבות מעסיקים והוא עצמו אינו מעסיק וכי על התובעת להפנות טענותיה לחברה הנתבעת 1 בלבד. התובע טוען, כי אינו מבוטח באופן אישי אלא החברה היא המבוטחת. גם אם הנתבע הוא בעלים של החברה מדובר בישויות משפטיות נפרדות והתובעת לא מצביעה על כל עילה משפטית בגינה יש לחרוג מכלל האישיות המשפטית הנפרדת, אשר הינו כלל בסיסי בדיני חברות. הנתבע לא קיבל כל שירות והתובעת גם לא ראתה אותו כמקבל שירות, מפעיל הפוליסה או מבוטח. הנתבע אף לא ידע כלל כי הוא חלק מהפוליסה נשוא התביעה. זאת ועוד, כשעורכת דין מטעם התובעת טיפלה במקרה הביטוח של עובד החברה והיה ניסיון להגיע עימו (עם העובד) להסדר, היא פנתה לחברה וביקשה הסכמה להסדר מהחברה בלבד. דיון והכרעה הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה אין ביניהם מחלוקות עובדתיות והמחלוקת ביניהם היא משפטית בלבד ועל כן הסכימו לוותר על דיון ההוכחות ולהשמיע את סיכומיהם בהסתמך על החומר המונח בפני בית המשפט. אבהיר כי טענות שהועלו בסיכומי הצדדים לראשונה ואין להן כל זכר בכתבי הטענות מהוות הרחבת חזית אסורה כך שאינני מביא אותן בחשבון בהכרעתי. אין חולק, כי הנתבע ידע על קיום הפוליסה נשוא התביעה ולו סבר כי נפלה בה טעות וכי אין הוא אמור להופיע כמבוטח בה היה עליו להודיע על כך לחברת הביטוח. משלא עשה כן, ניתן לראותו כמי שהסכים עם הרשום בפוליסה. בעניין זה ראה ע"א 682/82 בן אריה נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ: "ואולם, מכל מקום, התנהגותו של המערער לאחר קבלת הפוליסה לידיו יוצרת מצג של הסכמה וקיבול לתוכנה, ועל-כן מנוע כעת המערער מלטעון, שלא ידע על פרטי ההצעה החדשה שבפוליסה ולא התכוון להסכים להם. כך פסק השופט לנדוי (כתוארו אז) בע"א 550/66 [8], בעמ' 246: "השתק על-ידי התנהגות יכול להיווצר לא רק כאשר הצד המושתק ידע את העובדות לאמיתן אלא גם כאשר היה יכול לגלותן אילו נהג בזהירות סבירה". לית מאן דפליג, שזהירות סבירה מצד אדם, המקבל לידיו פוליסת ביטוח, היא לטרוח ולעיין בה, בפרט לאחר שחלה הפסקה של מספר שנים בביטוחיו ולאחר שהצהיר לפני חברת הביטוח על נכות צמיתה, שנגרמה לו עקב פגיעה בעבר, ועל מודעותו לאפשרות שתוסף הגבלה לפוליסה." השאלה המשפטית העיקרית אשר עומדת בפני אפוא, היא האם החבות בדמי ההשתתפות העצמית חלה על החברה המעבידה בלבד, או ביחד ולחוד על שני המבוטחים, קרי גם על הנתבע. בת"א (שלום) 23357/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' בית גזית בע"מ ואח' התייחס כבוד השופט ש. פרידלנדר לשאלה המשפטית דנן וקבע כך: "נהוג להבחין בין מקרים שבהם הפוליסה מתייחסת לכל המבוטחים גם יחד, כגון ביטוח רכוש השייך למספר בעלים; לבין מקרים שבהם הפוליסה מתייחסת לכל מבוטח בנפרד, כאילו הוצאה לכל אחד מהם פוליסה נפרדת, כגון ביטוח חיים קבוצתי. במקרה הראשון, חיובי המבוטחים כלפי המבטח, כמו גם נשייתם בו, יהיו 'ביחד ולחוד'. במקרה השני יהיו 'לחוד' בלבד. המבחן הוא אם מדובר באינטרס ביטוחי אחד, או אם לכל מבוטח אינטרס ביטוחי שונה ומובחן מזה של המבוטח האחר. לדוגמא: ברור שבביטוח חיים קבוצתי, לא יחוב מבוטח אחד בדמי הביטוח שמבוטח אחר מפגר בתשלומם; ובקרות מקרה הביטוח למבוטח אחד לא תקום כל זכות לקבלת תגמולי הביטוח למבוטח אחר. לעומת זאת, בביטוח נכס השייך למספר בעלים-מבוטחים - לכולם אינטרס משולב בשימור הביטוח על ידי תשלום דמי הביטוח, ולכולם אינטרס משולב בזכייה בתגמולי הביטוח בקרות מקרה הביטוח. לפיכך אך הגיוני הוא כי יחובו ביחד ולחוד בדמי הביטוח, ויזכו ביחד ולחוד בתגמולי הביטוח. בהתאם לכך, הגיוני כי גם בדמי ההשתתפות העצמית יחובו ביחד ולחוד, בהתאם לעקרון הכללי בהקשר של ריבוי חייבים ונושים בדיני החיובים [י' אליאס, דיני ביטוח א, "בורסי", תשס"ב-2002, עמ' 62-64]. בענייננו, צוין בכותרת הרשימה לפוליסה במפורש כי המבוטח הוא גזית ו/או רוזטו. מונח זה מסמן במובהק קשר של 'ביחד ולחוד'. (סימון בקו שלי ע.א.). במקרה שבפני, יש לנתבע אינרטס ביטוחי מובהק בקיום הפרק של ביטוח חבות מעבידים, למרות שהנתבעת 1 הינה המעביד הישיר, שכן לא אחת, עובדים מגישים תביעות בגין נזק שנגרם להם במקום עבודתם במסגרת פוליסת חבות מעבידים, לא רק נגד החברה בה הועסקו אלא גם נגד מנהלי החברה, כאחראים באחריות אישית לנזקיהם, הן מכח התרשלותם והן מכח דוקטרינת הרמת המסך. כמובן שיש למנהל החברה עניין כי יהיה לו כיסוי ביטוחי מפני תביעות מסוג זה, אם חלילה יוגשו נגדו. גם השופט ר. כהן בת"א 703660/04 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ר.פ. הנדסה וביצוע עבודות חשמל בע"מ ודיסקונט ליסינג בע"מ קבע כי:"נתבעות 1 ו- 2 היו רשומות כמבוטחות בפוליסת הביטוח וזאת על פי הוראת הנתבעת 2 בהסכם השכירות. למעשה, מדובר בביטוח משותף, אשר מחייב אותן ביחד ולחוד. משלא הצליחה התובעת לגבות את ההשתתפות העצמית מאחת, אין כל מניעה לקבלה מהאחרת (לעניין מבוטחים משותפים ראו: י.אליאס , דיני ביטוח (מהדורה ראשונה) בעמ' 63) ." אביא עוד מדבריו של המלומד ירון אליאס בספרו "דיני ביטוח" כרך א' בעמ' 63 בפרק העוסק במבוטחים משותפים נאמר: "...המבוטחים המשותפים הם גם נושים של המבטח, כמתואר לעיל, אולם גם חייבים שלו (לעניין דמי הביטוח, למשל). בדומה המבטח הוא גם נושה של המבוטחים (לעניין דמי הביטוח) וגם חייבם (לעניין תשלום התגמולים). לפי סעיף 54 לחוק ,"שניים שחייבים חיוב אחד חזקה שהם חייבים ביחד ולחוד", ואילו לפי סעיף 55 לחוק, "שניים שחייבים ביחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד…". במקרה שלפני, ברשימת הפוליסה אשר צורפה לכתב התביעה מצוין במפורש כי המבוטחים הם "מובילי רחובות בע"מ ו/או יאיר ישעיהו". הכיתוב הנ"ל והתנהגותו של הנתבע אשר מעולם לא השיג על הכתוב בפוליסה מסמלים כי גם הנתבע וגם החברה מבוטחים "ביחד ולחוד". אשר על כן, אני קובע, כי הנתבע הינו מבוטח בפוליסה נשוא התביעה וכי הוא חייב ביחד ולחוד עם החברה הנתבעת. לפיכך הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 5,889 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, כן ישלמו הנתבעים את סכום האגרה כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל ובנוסף ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪. ביטוח חבות מעבידיםהשתתפות עצמיתפוליסה