טעם שרשמת ההוצל"פ לא בחנה את מצבו הכלכלי, ולא התחשבה אף במצבו הרפואי לטענת המבקש התנית פתיחת תיק האיחוד בתשלום סכום ראשוני, אינה ישימה בהתחשב בנתוניו והוא אינו יכול לעמוד בתנאי ההחלטה. המבקש טוען עוד כי בהתחשב ביחס בין הכנסותיו והוצאותיו, לא יוכל לעמוד אף בתשלום החודשי אשר הושת עליו ואין לו כל מקור אשר יוכל לסייע לו כלכלית. דיון : לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בבקשת תשובת המשיבים. עיון בהחלטת כבוד הרשמת, נשוא בקשת רשות הערעור דנן מעלה כי ההחלטה ניתנה לאחר שהרשמת עיינה במסמכים אותם הגיש לעיונה המבקש וכי החלטתה בהתחשב באותם מסמכים אשר הומצאו לעיונה, סבירה, מנומקת ואין להתערב בה. נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו. ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03) רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423) וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12) עיון בהחלטת כבוד הרשמת , נשוא בקשת רשות ערעור זו מעלה כי החלטתה סבירה ומנומקת ומבוססת על המסמכים אותם המציא המבקש עצמו בפניה, ואין מקום להתערב בה. הרשמת הנכבדה מפרטת בהחלטתה את הנתונים העולים מהמסמכים אותם צרף המבקש לבקשתו ומבהירה כי בהתחשב בהוצאותיו והכנסותיו של המבקש, תוך שנלקח בחשבון גם מצבו הרפואי של המבקש, שומא עליו לצמצם את הוצאותיו ולעשות להגדלת הכנסותיו. הרשמת הנכבדה מפרטת בהחלטתה כי המבקש הינו יליד 1959, נשוי בשנית, כאשר חמשת ילדיו מגרושתו הינם בגירים ואינם מתגוררים עמו בביתו. לטענת המבקש הוא שילם עבורם מזונות בעבר בסך של 3200 ₪. לא הובא כל נתון בדבר חוב מזונות והרשמת הנכבדה קובעת כי למבקש אין תיק הוצאה לפועל הפתוח כנגדו בגין חיוב במזונות. כעת, סמוכים על שולחן המבקש שני ילדים קטינים בלבד, הוא אינו עובד ובשל היותו מכור לסמים בעברו, הוא מקבל קצבת מל"ל בסך 4000 ₪. לטענת המבקש, אשתו אינה עובדת מאחר ואין לה אזרחות. הרשמת הנכבדה ציינה בהחלטתה כי המבקש מתגורר בסמיכות לבית אמו וחולק עמה את את הוצאות הבית. עוד מציינת הרשמת הנכבדה כי המבקש מפריש 400 ₪ לחסכון מדי חודש וכי הוצאותיו על משק ביתו מגיעות מדי חודש בחודשו לסך של 4750 ₪. לא הוסבר בידי המבקש, מהו חלקה של אמו בהוצאות הבית אותן פרש בפני הרשמת הנכבדה, לא הוסבר מהן הכנסותיה של האם ומהו החלק בהוצאות בו היא נושאת (ראה סעיף 16 לתצהיר המבקש). יתרה מזו, לא הוסבר בידי המבקש כיצד זה הוא מכסה מדי חודש בחודשו את הפער בין הכנסותיו להוצאותיו הנטענות. המבקש אינו מבהיר מדוע זה אין בני הזוג פועלים להסדר מעמדה החוקי של אשת המבקש, על מנת שתינתן לה האפשרות לעבוד ותוכל לסייע בעדו בפרנסת המשפחה. המבקש מציין כי הוא נעזר בקרובי משפחתו לצרכי קיומו, אך אינו מפרט, לא בפני הרשמת הנכבדה ואף לא בפני מותב זה, מהם הסכומים הניתנים לו מדי חודש בחודשו. כאמור, קבעה הרשמת הנכבדה כי הפרשתו החודשית של המבקש לחיסכון אינה נחשבת בגדר הוצאה אשר יש להתחשב בה בכלל הוצאותיו של המבקש ולהיפך. הרשמת הנכבדה קובעת עוד כי למבקש פיגורים בתשלומים בתיקיו השונים, אשר סכום החוב בהם מגיע לסך של כ 64,000 ₪. אני מוצאת איפוא, כי בנסיבות אלו החלטת הרשמת הנכבדה בדבר תשלום סכום ראשוני כתנאי לפתיחת תיק האיחוד, על חשבון ולו מקצת פיגוריו של המבקש הינה סבירה נוכח אי עמידת המבקש בצו החיוב אשר נקבע לו במסגרתם של תיקי ההוצאה לפועל השונים הפתוחים כנגדו, מספרם של תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגד המבקש וגובה החוב כמפורט בהחלטת הרשמת הנכבדה נשוא בקשת רשות הערעור. לאור כל הנאמר לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה היא סבירה ואין מקום לטענות המבקש לפיה החלטת הרשמת הנכבדה אינה ישימה, באשר המבקש נשא בעבר בתשלום מזונות נכבד למדי אשר כיום אינו נושא בו עוד, הוא בוחר להעביר לחסכון סך של 400 ₪ בכל חודש ואינו מסביר כיצד זה הוא מכסה את הפער החודשי בין הכנסותיו המפורטות בבקשה להוצאותיו הנטענות. סופו של דבר, לא מצאתי כי יש להתערב בהחלטת כבוד הרשמת הנכבדה סיגלית גץ אופיר נשוא הבקשה, באשר זו ניתנה כאשר היא מנומקת ומתבססת על המסמכים אשר הונחו בפני הרשמת בידי המבקש עצמו. בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיבים - איני עושה צו להוצאות. רפואהמצב כלכליהוצאה לפועל