ערעור במסגרתו נדחתה בקשה להמרת התנאי בדבר העמדת ערבים

ערעור במסגרתה נדחתה בקשת המערער להמרת התנאי בדבר העמדת ערבים אותו הציבה הרשמת הנכבדה בהחלטתה נשוא הערעור. מפאת חשיבות הדברים להלן סדר האירועים הכרונולוגי בתיק: ביום 4.7.13 הגיש המערער בקשה לצאת מהארץ למשך 30 יום החל מיום 11.11.13, על מנת להשלים הליך פונדקאות בחו"ל. בהחלטתה מאותו היום של הרשמת הנכבדה, נקבע כי צו עיכוב היציאה מהארץ או ההגבלה המוטל על המערער יבוטל בכפוף לתשלום סך של 1,000 ₪ על חשבון החוב, תשלום מלוא הפיגורים בתיק ככל שיש כאלו וכן המצאת ערבות של שני ערבים טובים שיחתמו על כתב ערבות בפני פקיד המדור, לפיה יערבו הערבים לכלל חובו של החייב בתיק ותעוכב יציאתם מן הארץ ולחלופין הורתה הרשמת על המצאת ערבות בנקאית אוטונומית על מלוא יתר החוב. בין יתר התנאים שנקבעו , הורתה הרשמת הנכבדה כי על הערבים להיות ערבים טובים שגילם אינו עולה על 55 שנים, שכירים ומשכורתם לא תפחת מסך של 7,000 נטו. ביום 1.9.13 הגיש המערער בקשה להמרת העמדת ערבים בהפקדת פקדון כספי לצורך יציאתו מהארץ. כנטען בבקשה, האם הפונדקאית מצויה בשבוע ה- 25 להריונה והמערער נדרש להגיע לתאילנד לצורך הנפקת דרכון לתינוק שיוולד. כן טען המערער כי לא הצליח למצוא אלא ערב אחד המשתכר שכר של כ- 5,000 ₪ נטו. בקשה זו נדחתה בהחלטתה מאותו היום של כב' הרשמת, ההחלטה נשוא הערעור שבפני. בהחלטתה ציינה הרשמת הנכבדה כי ערב המשתכר סך של 5,000 ₪, אינו יכול להבטיח את סילוק החוב במקרה בו המערער לא ישוב ארצה, בוודאי כאשר סך חובותיו של המערער עומדים על למעלה מ 500,000 ₪. בנסיבות אלו נקבע כי על המערער למצוא דרך להבטיח שובו ארצה, בין בדרך של ערב ובין בדרך של שיעבוד נכס ששוויו נטו (לאחר משכנתאות וכד') עולה על סך חובותיו. באותו היום הגיש המערער אל תיק ההוצאה לפועל בקשה ובה מסמך מטעם משרד הרווחה, ועתר כי הרשמת הנכבדה תיתן התייחסות לאמור בו. בהחלטתה, ציינה הרשמת הנכבדה כי אין בהמלצת מחלקת הרווחה המאשרת כי המערער לא מצא ערבים מתאימים, בכדי לשנות מהחלטתה שנועדה להבטיח את סילוק החובות במקרה בו לא ישוב המערער ארצה. בבקשה אשר בפני מציין המערער כי הוא ורעייתו ניסו שנים רבות להגדיל את התא המשפחתי ולהביא ילד לעולם, אולם לצערם הרב כל הטיפולים הרפואיים וניסיונותיהם הרבים כשלו. בשל כך פנו בני הזוג להליך של פונדקאות בתאילנד , אשר נשא פרי והפונדקית מצויה בשבוע ה 32 להריונה. לטענתו של המערער מאחר ומדובר בקשר גנטי של המערער בלבד אל תינוק אשר עתיד להיוולד, רק הוא רשאי על פי דרישת מדינת תאילנד ועל פי דרישות פרקליטות המדינה משרד הפנים ומשרד החוץ להיות נוכח בלידת התינוק ולהשיבו לישראל. עוד מציין המערער כי מלוא האישורים לעניין הפונדקאות הומצאו על ידו לתיק האיחוד. לטענתו, ללא נוכחותו בתאילנד כאב הביולוגי והאפוטרופוס הטבעי והחוקי היחיד על התינוק שעתיד להיוולד, רשויות תאילנד לרבות הנציגויות הישראליות במקום, לא יאשרו הנפקת דרכון ורישום התינוק כאזרח ישראלי. עוד מציין המערער כי רעייתו תיוותר בישראל על מנת לחסוך בהוצאות המשפחה ובכדי להבטיח חזרתו ארצה עם התינוקת מיד לאחר השלמת הסידורים וההליכים להנפקת דרכון לתינוק שעתיד להיוולד. דיון : לאחר שעיינתי בערעור, אני עושה שימוש בסמכות המוקנית לבית המשפט על פי דין ודוחה אותו אף בלא צורך בתשובת המשיבים. לאחר עיון בבקשה על נספחיה, אני מוצאת החלטתה של הרשמת הנכבדה סבירה ולא מצאתי מקום להתערב בה. העובדות אותם מפרט המערער בבקשה אשר בפני היו ידועות לרשמת הנכבדה ונלקחו בחשבון עובר למתן החלטותיה. לטעמי הרשמת הנכבדה איזנה כראוי בין זכותו של המערער לחופש תנועה לבין זכות הקניין של הנושים. בנסיבות בהן חובותיו של המערער בתיק האיחוד מגיעים לסך של כ- 500,000 ₪, קביעת הרשמת לפיה ערב המשתכר סך של 5,000 ₪, אינו יכול להבטיח את סילוק החוב במקרה בו המערער לא ישוב ארצה, ניתנה בטעם. הרשמת אף הלכה לקראתו של המערער, קיבלה בקשתו ונתנה לו את האפשרות לביטולו של צו עיכוב היציאה מן הארץ אך כנגד המצאת הערבויות המתאימות לפרעון חובותיו. לא זו אף זו, הרשמת הנכבדה אפשרה למערער לחלופין להמציא ערבות בנקאית אוטונומית על מלוא יתרת החוב או להמציא לתיק האיחוד שיעבוד נכס מטעמו, ששוויו נטו (לאחר משכנתאות וכד') עולה על סך חובותיו. המערער לא פעל כאמור ואף במסגרת הבקשה שבפני הוא אינו מבהיר מה מנע ממנו מלעשות כן. לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה. ככל שיעמוד המערער בתנאים הנקובים בהחלטה נשוא הערעור, יבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ , כאמור בהחלטת הרשמת הנכבדה נשוא הערעור. הערעור נדחה. מאחר ולא נתבקשה תגובת המשיבים, אינני עושה צו להוצאות. ערבים (ערבות)ערעור