סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל עניינו בספק בבעלות במטלטלין

סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל עניינו בספק בבעלות במטלטלין וקובע בסעיף קטן א', הרלוונטי לעניינינו, חזקה לפיה מטלטלין שעוקלו בחצרו או באחזקתו של חייב, רואים אותם כנכסיו של החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצל"פ שאינם שלו. אין מחלוקת בעניינינו כי מדובר במטלטלין המצויים בדירתו של המשיב ולכן ההנחה היא כי הינם נכסיו. במצב דברים זה כאשר טוענים המשיבים כי המטלטלין אינם שייכים למשיב אלא באופן בלעדי למשיבה, עליהם הנטל להוכיח לרשם ההוצל"פ, להנחת דעתו, שאין המטלטלין שייכים למשיב. 6. סעיף 28 (ג) לחוק ההוצל"פ קובע כי צד הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם ההוצל"פ על פי סעיף זה, רשאי לבקש מהרשם לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר לו לפנות לביהמ"ש המוסמך לעניין הבעלות על המטלטלין המעוקלים. מיקוד המחלוקת בעניינינו הינה על מי מבין הצדדים לפנות לביהמ"ש לעניין הבעלות, שכן על פי החלטת הרשם נשוא הערעור על המבקש לפנות, שכן רואה הוא עצמו נפגע מההחלטה ואולם טוען המבקש כי החלטתו של הרשם שגויה, וכי על המשיבה לפנות לביהמ"ש המוסמך כדי להציג פסק דין לעניין המטלטלין אשר טוענת כי שייכים לה בלעדית. עניין נוסף שיש להידרש אליו הינו האם הצגת פסק דין של ביהמ"ש לענייני משפחה המאשר הסכם ממון, די בו כדי להעביר את הנטל לכתפי הזוכה ולהורות לו לפנות לביהמ"ש המוסמך, האם הצגת פסק דין כזה די בו כדי להניח את דעתו של רשם ההוצל"פ כי המטלטלין אינם שייכים לחייב. 7. בהחלטתו של הרשם מיום 7.6.13, בה הפנה את המשיבה ל "בית המשפט המוסמך" לא התכוון לבית המשפט לענייני משפחה הדן ביחסים שבין המשיבים לבין עצמם, אלא התכוון לבית המשפט המוסמך ליתן פסק דין הצהרתי לעניין בעלות במטלטלין כאשר כל הצדדים הנוגעים לדבר מופיעים בפניו. לאור החלטה זו לא היה מקום לקבל את פסק הדין של ביהמ"ש לענייני משפחה ועל בסיסו להורות על עיכוב הליכים שכן ההחלטה מיום 29.6.13, סותרת את ההחלטה מיום 7.6.13. עצם הצגת פסק דין של ביהמ"ש לענייני משפחה המאשר הסכם ממון אין בו כדי להעביר את הנטל לכתפי המבקש כדי שיפנה לביהמ"ש המוסמך, ובמיוחד כאשר מהמסמכים עולה כי ההסכם ואף הפניה לביהמ"ש לענייני משפחה נעשו לאחר שניתן כנגד המשיב פסק דין ונפתח תיק הוצל"פ. אין לרשם ההוצל"פ סמכות להחליט האם הסכם ממון כזה הינו פיקטיבי ולמראית עין וכי בא להבריח רכוש מהמבקש, ואולם לאור כלל הנסיבות והמועדים כפי שציינתי לעיל, לא היה בפסק דין זה כדי להניח את דעתו של הרשם כי המטלטלין אינם שייכים למשיב. 8. בספרו של המלומד דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות מהדורה שביעית בעמ' 541 נאמר כדלקמן: "עצם קיומו של הסכם יחסי ממון ואישורו על ידי ביהמ"ש אינם מהווים ראיה חד משמעית לכך שהמטלטלין שנמצאו בדירה הינם של החייב עובדה זו כשלעצמה כשנכרת הסכם ממון בין בני זוג וקיבל תוקף של פסק דין איננה מהווה ראיה לזכויות בני הזוג בנכסים. אישור הסכם ממון על ידי ביהמ"ש או בית דין דתי - לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973 ותקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני זוג התשל"ד 1973) - משמעותו היא שבני הזוג כרתו את ההסכם בהסכמה חופשית ולאחר שהבינו את משמעותו ואת תוצאותיו (סעיף 1 (ב) לחוק יחסי ממון). זאת ותו לא. האישור איננו בא בגדרו של פסק דין ואיננו משמש תחליף לפסק דין הצהרתי בדבר זכויותיהם של בני הזוג בנכסים ובוודאי שאין הוא יוצר כשלעצמו זכויות כלפי צד ג'" (ההדגשה לא במקור). בבר"ע (ב"ש) 76/94 בעניין מזרחי תמר נ' בנק מזרחי המאוחד ש קבע כב' הנשיא י. טירקל (כתוארו אז) כי אישור לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג איננו בגדר פסק דין ואיננו משמש תחליף לפסק דין הצהרתי בדבר הזכויות בנכסים ואין הוא יוצר כשלעצמו זכויות כלפי צד ג'. באותה החלטה אף מפנה ביהמ"ש לע"א 486/87 פד"י מב (3) עמ' 49. 9. לאור כל האמור לעיל מבוטלת החלטתו מיום 30.7.13, של כב' רשם ההוצל"פ וממילא מבוטלת אף ההחלטה מיום 29.6.13 בדבר עיכוב ההליכים. על המשיבים, או מי מהם לפנות לביהמ"ש המוסמך בתביעה הצהרתית, לה יצורף כמשיב המבקש, ולהציג בפני רשם ההוצל"פ פסק דין הצהרתי לפיו הזכויות במטלטלין שייכות למשיבה בלבד. לצורך הגשת תביעה כאמור אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ כנגד המטלטלין שבדירת המשיבים עד ליום 1.12.13 ובלבד שעד למועד זה יציגו המשיבים בפני רשם ההוצל"פ אישור לפיו הגישו תביעה כאמור. ככל שמבקשים המשיבים כי עיכוב ההליכים יימשך עד להכרעה בתביעה ההצהרתית, ככל שיגישו, עליהם לבקש עיכוב ביצוע בתיק התביעה שיגישו. המשיבים ישלמו למבקש הוצאות הערעור בסך של 3,000 ₪. הפיקדון אשר הופקד בתיק ההוצל"פ יישאר בשלב זה בתיק ורשם ההוצל"פ יחליט לגביו בהמשך. מטלטליןבעלותהוצאה לפועל