תאונת דרכים אי עצירת רכב למרות צפצוף מצד הרכב השני

ראתה שהנתבע נוהג את רכבו אחורנית, צפצפה לו "מלא" והוא לא עצר ורכבו נכנס ברכבה רכבה של התובעת נפגע בצד קדמי שמאלי ואילו רכבו של הנתבע נפגע בצד ימני אחורי, כפי שניתן לראות בתמונות שהוגשו ע"י הצדדים. 3. עד מטעם התובעת מר מיכאל לאונטייב העיד כי בעת אירוע התאונה הוא עמד בעמדת תדלוק בתחנת הדלק וראה שרכבה של התובעת יצא מהעמדה שבה בצע התדלוק והתחיל לנסוע לכיוון היציאה מהתחנה ושמע צפירות, וכשהסתכל ראה שהרכב של התובעת עומד מול הכניסה לחנות התחנה ושמע רעש של הפגיעה. העד העיד שהסתכל על מנת לראות מה קרה וראה שהנתבע נסע עם רכבו אחורנית. 4. הנתבע העיד כי יש לו חנות באותה תחנת הדלק , וכי באותו יום החנה את רכבו ליד החנות ונכנס לחנות על מנת להביא משהו והמשיך להעיד כדלקמן: "חזרתי לחנות ועליתי לרכב. הנעתי אותו כשהוא היה בחניה, שכחתי להביא חומר לסופר שהיה בחנות שלי, חזרתי לחנות ועליתי לרכב. פתאום שמעתי מכה ושמעתי גם צפצוף, ירדתי וראיתי את התובעת... יצא רכב מהעמדה השלישית. התובעת יצאה לפניו, הוא צפצף והתובעת נבהלה מהצפצוף והסתכלה ימינה ונכנסה בי מאחור". הנתבע העיד שעל מנת לצאת מהתחנה הוא נוסע קדימה ועושה סיבוב במקום. דיון והכרעה בשאלת האחריות לאירוע התאונה: 5. לגרסת הנתבע, בעת אירוע התאונה, הוא היה בתוך רכבו והתכוון לצאת מהתחנה. על מנת לצאת מהתחנה הנתבע היה צריך לשנות כיוון נסיעתו ע"י החזרת רכבו אחורנית, או ע"י הסעת רכבו קדימה לכיוון עסק השטיפה ולהסתובב סיבוב פרסה ולחזור לכיוון היציאה מהתחנה. 6. קיימות מחלוקת בין הצדדים בשני עניינים, הראשון, מקום חניית הרכב של הנתבע עובר לאירוע התאונה, והשני, אם ההתנגשות אירעה כאשר רכבה של הנתבעת היה בעצירה מוחלטת, כגרסת הנתבע, או תוך כדי נסיעה אחורנית, כגרסת התובעת. 7. גם אם נאמץ את גרסת הנתבע ונקבע שהרכב חנה בסמוך לחנותו ולא בחניון שליד מכונת ניפוח הגלגלים, הרי, לא יתכן מצב שרכבה של התובעת יפגע ברכבו כשהוא חונה מול החנות, מאחר וקיימת מדרכה המפרידה בין החניות שבקדמת החנות של התחנה, לבין מקום החניה הנטען, ונסיעת רכבה של התובעת אינה יכולה לגרום להתנגשות. ההתנגשות אפשרית באחת משתי הסיטואציות, הראשונה, שחלקו האחורי של רכב הנתבע בולט מעבר למדרכה לכיוון משאבות התדלוק, והשנייה, שרכבו של הנתבע נסע אחורנית תוך כדי כניסה לתחום נסיעת הרכבים היוצאים מתחנת התדלוק, ובשתי הסיטואציות קיימת רשלנות מטעם הנתבע. 8. מוקדי הנזק בשני הרכבים מתאימים לגרסה אשר לפיה תוך יציאת רכבה של התובעת מעמדת התדלוק, רכבו של הנתבע חזר ממקום חנייתו מול חנותו התובע אחורנית בכוונה לצאת מתחנת הדלק. 9. על אף האמור, ברור שהתובעת אשר היתה בעמדת התדלוק עזבה את העמדה מבלי לוודא שלא קיימת סכנה כלשהי שרכבים אחרים, כולל רכבו של הנתבע, אמורים להיכנס למסלול נסיעתה וכי נדרך פנויה עד למכונת הניפוח. 10. סיכומו של דבר ולאור האמור לעיל, אני מחלק את האחריות להתרחשות התאונה באופן שהנתבע יהיה אחראי בשיעור 70% לקרות התאונה והתובעת בשיעור 30%. דיון והכרעה בשאלת הנזק: 11. לעניין הנזק, ב"כ הנתבעים צמצם את המחלוקת סביב שיעור שכר טרחת שמאי בלבד, כאשר לטענתו מגיע לתובעת עבור שכ"ט שמאי 500 ₪. לעומתו, התובעת תבעה בתביעה סך של 1,324 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכר טרחת שמאי. 12. הנזקים עפ"י חוות הדעת כולל ירידת ערך הרכב של התובעת מסתכמים בסך 5,071 ₪ ושיעור שכ"ט השמאי מהווה 26% מהסכום הנ"ל בתוספת מע"מ שנראה בעיני גבוה במיוחד. 13. להערכתי שכ"ט שמאי ראוי בנסיבות המקרה הינו בסך 750 ₪ כולל מע"מ. 14. סה"כ הנזקים שנגרמו לתובעת מסתכמים בסך 5,071 ₪ בתוספת 750 ₪ עבור שכ"ט שמאי ובסה"כ 5,821 ₪. סיכומו של דבר: 15. אני מקבל את התביעה בכפוף לאמור לעיל ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן: א. סך 4,075 ₪ (המהווים 70% מהנזק הכולל) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 25/9/12 ועד התשלום המלא בפועל. ב. סכום האגרה ששולם ע"י התובעת בפועל בסך 372 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (8/8/12) ועד למועד התשלום בפועל. 16. מאחר והעדויות נשמעו בישיבת קדם המשפט, אני פוטר את התובעת מתשלום מחצית שניה של האגרה המגיעה בגין התביעה . 17. הסכומים שנפסקו בפסק דין זה ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת העתק ממנו אצל הנתבעים. רכבתאונת דרכים