תקיפת בת זוג בזמן מעצר בית כתב אישום 1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את ביצוען של העבירות הבאות: הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין) וכן תקיפת בת זוג לפי סעיף 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום הנאשם והגברת X X (להלן: X) היו בני זוג במועד הרלוונטי לכתב האישום. בנוסף, הנאשם היה אמור להיות ביום 5.8.13 בשעה 20:30 במעצר בית בעקבות החלטה שניתנה במ"ת 2045-11-12 של בית משפט השלום בראשון לציון. ביום 5.8.13, בשעה 20:30, בעוד הנאשם והX הולכים ברחוב בעיר לוד, ובעקבות דין ודברים ביניהם, תקף אותה הנאשם שלא כדין וללא הסכמתה בכך שהצמידה לחומה והיכה בפניה, בברכיה ובבטנה בסטירות ובאגרופים, והכל תוך שהיא בוכה ומנסה להתרחק ממנו והוא מושך אותה. 2. הנאשם כפר בכתב האישום ונשמעו הראיות בתיק לגבי העבירה של תקיפת בת זוג. הנאשם הודה בעבירה של הפרת הוראה חוקית. מטעם המאשימה העיד שוטר שהגיע למקום לאחר תום האירוע וכן שני עוברי אורח שחלפו במקום בדרך המקרה. מטעם ההגנה העידו הנאשם וX. ראיות התביעה 3. העדה המרכזית לאירוע התקיפה המתואר בכתב האישום היא הגב' X X (להלן: X) ואשר לטענתה עברה באופן מקרי ברחוב תלמים בעיר לוד וראתה בחורה שרצה מהחניה בצעקה ובחור רץ אחריה. הבחור תפס אותה, הצמיד אותה לקיר והחל להכות אותה בחוזקה בעוד שהיא צועקת. הבחור הצמיד את הבחורה לקיר ונתן לה אגרוף וסטירות וכן כיפף את ברכו וחבט באמצעותה בבטנה של הבחורה. בהמשך, הבחור חיבק את הבחורה וזו התנגדה (פרוטוקול מיום 20.11.13, עמ' 14 - 15). בכל מקרה הבהירה שאין לה כל היכרות קודמת לא עם X ולא עם עדת ראיה נוספת שהיתה במקום במקרה ואשר אתייחס אליה בהמשך (פרוטוקול מיום 20.11.13, עמ' 16). לטענת X היא עמדה מעבר לכביש והיתה תאורה טובה במקום והאירוע כולו נגלה למול עיניה בצורה ברורה ואף שמעה את X צועקת (פרוטוקול מיום 20.11.13 עמ' 18). 4. עדה נוספת שחלפה במקום באופן מקרי, היא הגב' X X (להלן: X). X טענה שבעת שהלכה ברחוב ראתה גבר ואישה כאשר האישה צועקת "תפסיק, תעזוב אותי" בשפה הרוסית, שהינה שפה ששגורה בפיה של X. מנקודת מבטה היה נראה כי האישה מנסה להתגונן מהגבר שהיה עימה אך הוא התקדם יחד איתה. האישה היתה עם גבה אל החומה והגבר עמד בצמוד אליה במרחק של סנטימטרים בודדים ובמקביל האישה צעקה שיעזוב אותה (פרוטוקול מיום 20.11.13, עמ' 7 - 8). בכל מקרה הבהירה שאין לה היכרות לא עם X וגם לא עם X (פרוטוקול מיום 20.11.13 עמ' 11). X טענה שהיתה מספיק קרובה לגבר ולאישה שהיו במקום על מנת לשמוע את הנאמר ולהבין את חילופי הדברים ביניהם בשפה הרוסית (פרוטוקול מיום 20.11.13 עמ' 12). בכל מקרה, X נשארה במקום עד להגעת המשטרה ואף דיברה עם השוטרים (פרוטוקול מיום 20.11.13 עמ' 12 - 13). 5. בנוסף, העיד השוטר פבל (להלן: פבל) שהגיע למקום בעקבות דיווח למשטרה ולטענתו שוחח עם הנאשם וX. X מסרה לו שלא היתה כל אלימות כלפיה. מאחר ודבריה של X לא התיישבו עם דבריהם של X וX שהיו במקום, החליט לעכב את הנאשם לחקירה במשטרה (פרוטוקול מיום 20.11.13 עמ' 1 - 3). ראיות ההגנה 6. מהנאשם נגבו שתי הודעות במשטרה, ואשר בשתיהן הכחיש כי תקף את X (ת/2 ו-ת/3). בנוסף, בהודעתו המאוחרת יותר מיום 7.8.13 הכחיש שהיתה מריבה כלשהי בינו לבין X (ת/3, ש' 18 - 25). בעדותו בבית המשפט, הנאשם טען שבאותו היום דיבר בקול רם כלפי X אך בכל מקרה לא היתה כל התנהגות אלימה מצידו כלפיה (פרוטוקול מיום 15.12.13 עמ' 8 ש' 7 - 17). 7. X העידה כעדה מטעם ההגנה ושללה מכל וכל שהיה אירוע אלימות מטעם הנאשם כלפיה. לטענתה באותו היום הנאשם התקשר אליה והיה עצבני מאחר ויצאה מהבית לבד. כשנפגשנו נתגלע ביניהם ויכוח אך שללה שהנאשם תקף אותה. כמו כן, טענה שמשקל גופה הוא קטן וזאת כאינדיקציה לכך שגופה לא יכול היה לעמוד בתיאורי המכות שמסרה X וזאת על מנת להמחיש את דברי הגוזמה שעלו מעדותה של X. בנוסף, בכל מקרה, לא היו סימני אלימות על גופה וזאת כחיזוק לטענתה שהטענה בדבר אלימות של הנאשם כלפיה היא מופרכת (פרוטוקול מיום 15.12.13 עמ' 14 15). בנוסף, הוסיפה שיתכן ועדות הראיה שהיו במקום, X וX, ראו זוג אחר ולא אותה ואת הנאשם (פרוטוקול מיום 15.121.13 עמ' 16 ש' 21 - 27). דיון והכרעה 8. X וX הינן שתי עוברות אורח שעברו באופן מקרי לחלוטין ברחוב. שתיהן הבהירו שאין לאף אחת מהן היכרות עם השניה וגם לא עם X והנאשם. מהתיאור שמסרה X ניתן להסיק שהיא היתה העדה הראשונה שראתה את האירוע שקרה בין הנאשם לבין X, ובעוד שX הגיעה בשלב מאוחר יותר. שתיהן שוחחו עם פבל, כך שלא יתכן שמדובר בהצבעה על זוג אחר שהיה במקום. בכל מקרה, הנאשם לא טען שהיה זוג אחר במקום והשערתה של X שיתכן ומדובר בזוג אחר הועלתה בעלמא ובכל מקרה אינה מתיישבת עם עדותן של X וX שכלל לא טענו שהיה זוג אחר במקום. במילים אחרות, הטענה של טעות בזיהוי שהעלתה X היא חסרת כל בסיס. 9. בנוסף לכך, בעת העדפת התיאור העובדתי כפי שנמסר ע"י X וX על פני התיאור העובדתי כפי שתואר ע"י הנאשם וX, יש לקחת בחשבון גם את הסתירה שעלתה מדברי הנאשם בנקודה מהותית. הנאשם מסר בחקירתו במשטרה שלא היה כל ויכוח או ריב בינו לבין X. לעומת זאת, בעדותו בבית המשפט אישר שפנה אליה בקול רם והיא אישרה שהנאשם היה עצבני. שתי העדות האובייקטיביות, X וX, השאירו רושם חיובי והיתה גם התאמה בעדותן בכל הנוגע להצמדתה של X בגבה לחומת הגדר שהיתה במקום והיצמדותו של הנאשם אליה. שתיהן התרשמו שX היתה במצוקה וכי הנאשם היה התוקף, כך שX ראתה את התקיפה ממש ובעוד שX ראתה את חלקו האחרון של האירוע. 10. בנסיבות אלה, הנני קובע כי הוכח מעל לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע עבירה של תקיפת בת זוג. לאור הודאתו של הנאשם בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, ברי שהוכחה מעל לכל ספק סביר גם עבירה זו. על כן, הנני מרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: קרי, הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין וכן תקיפת בת זוג לפי סעיף 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין. מעצראלימותמעצר ביתתקיפה