החלטתו של הרשם ניתנה ללא תגובה של המשיבים, הזוכים בתיק ההוצל"פ לאחר שלא הגישו תגובה במועד שנקבע להם, ובקשתם למתן אורכה לצורך הגשת תגובה נדחתה על ידי הרשם, בהעדר הסכמת המערער. 2. מציין הרשם בהחלטתו כי לאחר עיון מעמיק בבקשה הינו סבור כי ניתן להכריע בבקשה ללא צורך בקבלת תגובה, שכן המערער לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו על פי הוראות סעיף 19, באשר לפירעון מלוא סכום החוב, אלא אך ורק לפרעון חלקי. 3. על פי הסכם הפשרה הוסכם כי החוב בתיק ההוצל"פ יועמד על סך של 413,128 ₪ המורכב מחוב למשיבים בסך של 364,355 ₪, וחוב לעוה"ד של המשיבים בסך של 48,793 ₪. הוסכם בהסכם הפשרה כי אם ישלם המערער סך של 250,000 ₪ למשיבים, סך של 37,500 ₪ לעוה"ד, ייחשב מלוא החוב למסולק. 4. בהתייחס לטענתו של המערער שטען כי פרע את מלוא החוב בשנת 2004, לאחר שהעביר לעוה"ד את חלקו הארי של החוב ואת היתרה העביר למשיבים במזומן, מציין הרשם כי המערער המציא תדפיסי בנק המעידים על ביצוע תשלומים לעוה"ד בסך כולל של 2,250 ₪, וכן המציא אישורים לפיהם שילם למשיבים סך כולל של 16,200 ₪, ומכאן שלא המציא אסמכתאות כי עמד בהוראות הסדר הפשרה, ולא הרים הנטל בטענת פרעתי. 5. בערעור טוען המערער כי ההחלטה ניתנה ללא דיון ובכך נמנע ממנו להוכיח כי פרע את כל החוב, שכן בקשה לפי סעיף 19 מצריכה דיון בכל הליך שיפוטי על כל המשתמע מכך. המערער חוזר על התנהלות העניינים שהביאה לחתימת הסדר הפשרה וטוען כי שילם לעוה"ד של המשיבים, שבינתיים נפטר, ויש צורך להורות למשיבים להמציא את התיק שנוהל על ידי עוה"ד המנוח. כן טוען המערער כי לא בוצעה בתיק ההוצל"פ הקטנת קרן בגין התשלומים ששילם, לרבות אלו שהמשיבים מודים ששילם, וכן מפנה לבקשה להטלת עיקולים שהגיש עוה"ד וציין כי החוב בתיק עולה בהרבה על 40,000 ₪, ומכאן שרוב סכום החוב שולם והחוב בתאריך 29.4.04 עמד על סך של כ- 40,000 ₪. עוד נטען כי מאז מאי 2004 ועד ליום 4.12.07, לא ננקטו הליכים בתיק ההוצל"פ, ואף בכך יש כדי ללמד שהחוב נפרע. 6. המשיבים טוענים שיש לדחות הערעור שכן טענותיו של המערער סתמיות והחוב לא שולם כפי העולה מהשתלשלות העניינים אותה מביאים המשיבים בעיקרי טיעוניהם. כן נטען שרשאי היה הרשם שלא לקיים דיון בהתאם לתקנה 27 א לתקנות ההוצל"פ, וכי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להראות כיצד ומתי שילם את הסכומים הנטענים. כן מפנים המשיבים לטענתו של המערער כי בידיו אסמכתאות בכתב המעידות על פרעון החוב, ולא צירף למרות חלוף הזמן, כפי שידע לצרף אסמכתאות לגבי הסכומים הקטנים שאין מחלוקת ששילם. באשר לאי נקיטת הליכים בשנים 2004-2007 נטען כי הדבר נובע מפטירתו של עוה"ד והעברת הטיפול לעו"ד אחר והרי המערער מנצל את הפטירה כדי להעלות טענות שהמנוח לא יכול לסתור. 7. אין ספק כי על הטוען שפרע החוב הנטל להוכיח את הטענה אך אין להתעלם מנסיבות המקרה. תקנה 27 א. לתקנות ההוצל"פ קובעת כי דיון בבקשה בטענת פרעתי יהיה בדרך הקבועה בפרק כ' לתקנות סדה"א וכי רשם ההוצל"פ רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא שהדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך. עוד קובעת התקנה כי רשאי הרשם לדחות את הבקשה בלי לקיים דיון. תקנה 241 בפרק כ' האמור קובעת הגשת בקשה בכתב, קבלת תגובת המשיב ומתן זכות תשובה למבקש. סעיף קטן (ד) קובע כי רשאי ביהמ"ש להחליט על יסוד כתבי הטענות בלבד או אם ראה צורך בכך להחליט לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם. 8. יש לעשות שימוש זהיר סביר ומידתי בשיקול הדעת לדחות בקשה ללא דיון או ללא חקירת מצהירים למקרים מתאימים כגון כאשר המחלוקת הינה משפטית בעיקרא, או במקרה בו הנסיבות וההתנהלות ברורים על פניהן עד שאין צורך לקיים דיון. הכלל הנכון שכאשר קיימת מחלוקת עובדתית יש לקיים דיון לאפשר חקירות כדי שיוכל הרשם להתרשם מנכונות הגרסאות וליתן החלטה מושכלת. המלומד בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה שביעית חלק ראשון בעמ' 266 סיפא קובע כי טוב יהיה אם תשמר הפרקטיקה הנהוגה לפיה דיונים לפי סעיף 19 והסעיפים הרלוונטיים האחרים יתנהלו רובם ככולם בנוכחות הצדדים. 9. בסעיף 16 לבקשה בטענת פרעתי טען המערער כי בידיו קיימות אסמכתאות בכתב המעידות על פירעון החוב בתיק ועל אופן התנהלות המשיבים המלמד על פירעון החוב. ניתן להניח כי המערער מתכוון למסמכים בכתב שאינם אלו שצירף לבקשה ולהודעת הערעור. יש לאפשר למערער להציג את ראיותיו שבכתב, הגם שלא הוסבר על ידו מדוע לא צרפם עד עתה. בנוסף, טוען המערער כי שילם לעוה"ד המנוח, כפי שנקבע בהסכם הפשרה, ומאחר ועוה"ד נפטר, יש לברר טענה זו אגב הטלת חובת הוכחה מוגברת על המערער הטוען טענות כלפי מי שאינו יכול להשיב לטענות. אף העובדה כי במשך 3 שנים לא ננקטו הליכים בתיק דורשת בירור האם הסיבה הינה פטירתו של עוה"ד בלבד. בנוסף ניתן להניח כי ניתן להציג את תיק הגביה שהתנהל אצל עוה"ד המנוח כדי לבדוק אילו תשלומים קיבל. אגב על המערער יהיה לפרט את התשלומים שטוען ששילם, מועדם וכיצד שילם, שכן עליו להציג שיקים, העברות בנקאיות, קבלות או כל מסמך אחר התומך בטענת הפירעון. ולבסוף יש לזכור כי ההחלטה ניתנה ללא תגובת המשיבים וללא תצהיר מטעמם שיציג את גרסתם בצורה מוסמכת. 9. מכל הטעמים האמורים מצאתי לקבל את הערעור, לבטל את החלטת הרשם ולהחזיר אליו התיק על מנת שידון בטענת פרעתי, במעמד הצדדים ולשם כך יתן החלטות דיוניות על האופן בו יתנהל הדיון. במקביל לבירור הבקשה יש לבצע בתיק ההוצל"פ הפחתות מהחוב בגין התשלומים ששולמו ואשר אינם שנויים במחלוקת. למותר לציין כי אין בכל האמור בפסה"ד זה כדי להביע דעה, עמדה או כדי להשפיע על תוצאת הדיון החוזר בפני הרשם. הפיקדון בסך 5,000 ₪ שהופקד בתיק יועבר על ידי מזכירות ביהמ"ש ללשכת ההוצל"פ לתיק הוצל"פ מספר 01-11109-03-4, וישוחרר רק על פי החלטת הרשם. 10. הערעור מתקבל בזאת. אין צו להוצאות בערעור. הוצאה לפועל