מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בקרית ביאליק ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בקרית ביאליק ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בקרית ביאליק ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי קרית ביאליק, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בקרית ביאליק ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בקרית ביאליק ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בקרית ביאליק תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בקרית ביאליק##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בקרית ביאליק, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בקרית ביאליק, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל קרית ביאליק הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בקרית ביאליק הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בקרית ביאליק - סקירה משפטית:

##(1) הוצאה לפועל בקרית ביאליק - עיקולים על עסק## בת.ט 55925-11-10 הבקשה נסובה על עיקולים, שהוטלו על נכסי הנתבעים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, בטרם הועבר הדיון בהתנגדות לבית המשפט. התיק עסק בהתנגדות שהוגשה, אולם רק במהלך הדיון בהתנגדות, ביקשו עורכי דין הנתבעים לבטל את העיקולים שהוטלו טרם המצאת אזהרה בלשכת ההוצאה לפועל. ניתנה לתובע הוראה להגיש בקשה למתן סעדים זמניים תחת הסעדים שניתנו בלשכת ההוצאה לפועל, שהוגשה בסופו של יום, לאחר ארכות שניתנו. בהחלטה זו הובהר, בין היתר, כי מבקשת עורך דין התובע עולה חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין ויש בה גם כדי להצביע, לכאורה, על עילת תביעה. כפי שניתן היה להבין הן מבקשת הנתבעים והן מהדיון, עיקר טענות נתבע כוונו כלפי עיקול מיטלטלין – ציוד ומכונות - שבוצע בתחילה ברישום במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בעסק שהתנהל בקריית ביאליק בו פעל בית עסק, בעוד שההסכם נשוא התביעה התייחס לעסק שנוהל ברחוב אחר. מכל מקום, הלכה למעשה, הוטלו העיקולים עוד בלשכת ההוצאה לפועל לפני חודשים רבים. בסופו של דבר בית המשפט לא מצא ממש בטענה לפיה הסתמכו על ההחלטה וסברו, בין בטעות ובין אם לאו, כי הכרעה בדבר הבעלות במיטלטלין תינתן במסגרת דיון בבקשה לביטול עיקולים. ##(2) הסדר תשלומים עם עירית קרית ביאליק בהוצאה לפועל## ברע"צ 24229-07-13 הוגשה בקשת רשות ערעור, באמצעות עורך דין, על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטה במסגרתה הוגדל צו תשלומים חודשי. לאור אי עמידת המבקשת בצו התשלומים בתיק האיחוד, בגין חובות לעיריית קרית ביאליק, הגיש אחד הזוכים בתיק פרטני,באמצעות עורך דין, בקשה לפיזור התיק. בהחלטתה הרשמת הורתה למבקשת להשלים פיגוריה בתיק האיחוד. לאחר שהתברר למבקשת כי הוטלו עיקולים על חשבון הבנק שלה היא פנתה אל לשכת ההוצאה לפועל והתברר לה כי תיק האיחוד פוזר. נקבע כי תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל לבצע ולממש פסקי דין שניתנו על יד בתי המשפט בערכאות השונות ביעילות ובמהירות ופריסת החוב לסכומים כה נמוכים אינה מתיישבת עם תכליתם של הליכי ההוצאה לפועל. בית המשפט פסק כי משמעות צו התשלומים הנו הלכה למעשה הנצחת החוב אשר לא ייפרע לעולם ומתן הפטר למבקשת דבר שאינו בסמכות רשם ההוצאה לפועל. בית המשפט הוסיף כי, חסד עשתה הרשמת עם המבקשת כאשר איחדה מחדש את תיקיה לאחר שזו לא עמדה בצו החיוב בתשלומים, על אף הוראות חוק ההוצאה לפועל הקובעות כי משפוזר תיק האיחוד לא יאוחד. ##(3) מסירת אזהרת הוצאה לפועל בקרית ביאליק## בה.פ 2718-01-10 המבקשת הגישה נגד המשיבים, בקשה למתן צו הצהרתי בדרך של המרצת פתיחה בה עתרו להצהיר כי החברה הינה הבעלים היחידים של המיטלטלין המצויים במקום עסקה של החברה. בית המשפט נתן צו זמני, לבקשת המבקשת, לפיו מעוכב הליך הוצאת מיטלטלין ממבנה ואשר המשיבה הטילה עליהם עיקול ברישום בשל חוב. הצדדים זומנו לדיון במעמד שני הצדדים בבקשה, המשיבה נדרשה להגיש תגובה להמרצה. נגד המבקשת נפתח תיק הוצאה לפועל בשלכת ההוצאה לפועל ובמסגרת תיק זה הוטל במקום עסקה שלהמבקשת, עיקול ברישום, זאת בשל חוב אשר לטענת המבקשת נטען כי אין לה כל נגיעה לחוב זה. בדו"ח היה רשום מפורשות-על הראיה שהמשיבההמציאה לבית המשפט, שכתובת המשיבה בקרית ביאליק ולא במתחם. טענתה העיקרית בעניין זה של המשיבה הוא כי המבקשת והמשיבה הינן חברות בבעלות משפחתית אחת, כולן פועלות ממקום עיסוק אחד בקרית ביאליק, ויש קשר בין בעלי המניות של המבקשת והמשיבה. מכל האמור לעיל, בית המשפט קבע כי המשיבה לא הצליחה להפריך טענות המבקשת בדבר בעלותה הבלעדית על המיטלטלין ומכאן אני נותן פסק דין הצהרתי לפיו המבקשת הינה הבעלים של המיטלטלין הנמצאים במקום עסקה הרשום באור תעשיה קרית ביאליק ואין למשיבה כל זכות בהם, ואין המשיבה רשאית לנקוט בהליכי הוצאה לפועל בגין החוב. ##(4) הוצאה לפועל בקרית ביאליק - סמכות מקומית## בבש"א 1345/08 ‏הוגשה בקשתו של המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו לטובת המשיבה בהעדר הגנה, וכן כי יורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל אשר המשיבה נקטה כנגדו בעקבות פסק דין זה. בבקשתו טוען עורך דין המבקש כי פסק הדין ניתן בהעדר סמכות מקומית שכן ההסכם בין הצדדים נחתם באזור התעשייה קרית-ביאליק ולפיכך הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט השלום באזור. עוד טען עורך דין המבקש בבקשתו כי כתב התביעה מעולם לא הומצא לו וכי ידע על פסק הדין רק מקבלת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל. לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי המבקש קיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל. בית המשפט בסביר כי על פי סעיף 7(א) לחוק ההוצאה לפועל, הרי שהאזהרה נמסרת יחד עם פסק דין מאושר או פסיקתא ולפיכך זהו מועד מסירת פסק הדין לידי המבקש. ##(5) הוצאה לפועל לגבי קרקע חקלאית בקרית ביאליק## בת.א 14889-10-12 הוגשה תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו ייקבע כי התובעת הינה בעלת זכות החזקה והשימוש בחלקה חקלאית בשטח שבמשבצת היישוב של התובעת. האגודה פנתה אל הרשות בבקשה למתן התחייבותה לרישום משכנתא והוראה בלתי חוזרת והסכמה לרישום משכון מטעם חבר באגודה חקלאית. ניתן צו מימוש משכון, ומונה עורך דין לשמש כונס נכסים בגין הנכס שבכינוס: זכויות ממושכנות בקרקע חקלאית ובית מגורים בקרית ביאליק. בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל, כונס הנכסים החליף את עורך הדין תוך שהובהר כי תנאי המינוי הינם התנאים שנקבעו בהחלטה, שכן, הנכס שבכינוס נשוא אותה החלטה היה זכויות ממושכנות בקרקע חקלאית ובית מגורים בקרית ביאליק. בית המשפט סיכם כי, משלא העלתה התובעת כל טיעון בהקשר זה, ובהינתן המסכת הראייתית החלקית אשר הוגשה מטעם הצדדים, ולאור העובדה כי מתנהל תיק בלשכת ההוצאה לפועל, שבמסגרתו מונה הכונס ונקבעו, בין היתר, הנכס שבכינוס וסמכויותיו של הכונס, פשיטא כי עניין זה נתון לסמכותה של לשכת ההוצאה לפועל.

 

הוצאה לפועל בקרית ביאליק - תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל

לטענתה חיובה בצו חודשי בסך של 300 ₪ בנסיבות בהן לא חל כל שינוי במצבה הכלכלי והוא אף הורע, אינו סביר. לטענתה הכנסותיה מסתכמות בסך של 5,880 ₪ בעוד שהוצאותיה עומדות על סך של 10,918 ₪. המבקשת טוענת כי הצהרותיה בפני הרשמת ניתנו בתום לב. המבקשת מבהירה כי זכאותה להשתתפות בשכר הדירה הנה מחודש 5/11 ואילך וכי מאז קבלת הזכאות לא הגישה כל הצהרה לעניין הכנסותיה ולכן הדבר לא צוין. עוד טוענת המבקשת כי ביום 23.5.13 היא צרפה לבקשתה להחייאת תיק האיחוד, דף חשבון ממנו ניתן ללמוד על זכאותה לגמלה והעדר ציון הדבר בבקשת המבקשת נבע מתום לב בלבד. עוד טוענת המבקשת כי שיעור קצבת הילדים צפוי לרדת משמעותית, עובדה נוספת אשר תרע את מצבה הכלכלי. לטענת המבקשת היא חפצה להסדיר את חובה אך לאור מצבו הרגיש ביותר של בנה בן השש החולה בסרטן ובשל הצורך לטפל בו, אין באפשרותה להשתלב במעגל העבודה. לעניין זה טוענת המבקשת כי רק בשנה האחרונה השתלב בנה בגן הילדים ומאז שהה בגן תקופה קצובה בלבד בשל מצבו הבריאותי. המבקשת טוענת כי אין לה נכסים או רכוש, חסכונות או פקדונות הרשומים על שמה. לטענתה הוצאותיה הנן בבס ך כולל של 10,918 ₪ וכוללות: 3550 ₪- שכירות, 400 ₪ חשמל, 2270 ₪ מים, 280 ₪ גז, 203 ₪ ארנונה, 100 ₪ ועד בית, 4000 ₪ מזון וכלכלה, 400 ₪ הלבשה הנעלה, 375 ₪ נסיעות, 900 ₪ טלפון (חשבון פלאפון עבור שלושה קוים, אינטרנט והסגר תשלומים עבור חוב עבר), 100 ₪ תשלום לבית ספר, 190 ₪ תרופות לבת, 150 ₪ הסדר תשלומים עם עירית קרית ביאליק בגין חוב ארנונה. המבקשת טוענת כי היא מתעתדת להגיש בקשה להכרזתה כפושטת רגל. עוד טוענת המבקשת כי לחובתה חובות נוספים שטרם נפתחו שבגינם תיקי הוצאה לפועל, חוב גז- 11,97 ₪, חוב מיום, 2,475 ₪, חוב לבית הספר 600 ₪, חוב אגרת טלויזיה בסך 356 ₪. דיון : לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים. מעיון בהחלטות הרשמת ובבקשת המבקשת עולה כי למעשה מבוקש לערער על ההחלטה מיום 29.5.13 במסגרתה כאמור הורתה הרשמת הנכבדה על העלאת צו התשלומים בתיק האיחוד לסך של 300 ₪. בנסיבות אלו היה על המבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 29.5.13. ב, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו. לפיכך המועד להגשת בקשת ערעור ביחס להחלטה מיום 29.5.13 חלף, ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה. "הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)." ראה: כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, ע"מ 110. הדברים יפים אף לענייננו. אין לאפשר למבקשת בנסיבות אלו להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה נוספת באותו העניין כפי שעשתה ואף מן הטעם הזה יש לדחות את בקשת רשות הערעור. כמו כן, אף לגופו של עניין יש לדחות בקשת רשות הערעור, ואפרט. מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו כי זו ניתנה לאחר שהרשמת הנכבדה עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה, החלטתה סבירה ואין מקום להתערב בה. באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו. ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03) רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423) וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12). בבקשה שבפני אין כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני הרשמת עובר למתן החלטתה בעניין המבקשת. במסגרת הבקשה שבפני המבקשת אינה טורחת לתמוך טענותיה באסמכתאות מתאימות. כך למשל לא הוצגו לעיוני אסמכתאות לעניין ההוצאות וההכנסות. איני מקבלת את טענות המבקשת לפיהן הצהרותיה בפני הרשמת ניתנו בתום לב באשר היא סברה כי אין צורך לדווח על זכאותה בהשתתפות בשכר הדירה. היה על המבקשת לפרוש בפני הרשמת את מלוא המסכת העובדתית ולא את רק את הנתונים אשר משרתים את מטרת בקשתה. כמו כן, לא הוצג בפני כל אישור רפואי או חוות דעת מקצועית אשר יעידו על מניעה מצדה של המבקשת לצאת לעבודה. עם כל ההבנה למצבו של בנה הצעיר, אף המבקשת מודה כי מתחילת שנת לימודים זו אושר לבנה להשתלב במסגרת חינוכית ובנסיבות אלו אין מניעה מצדה של המבקשת לצאת לעבודה ולו במשרה חלקית. חסד עשתה הרשמת הנכבדה עם המבקשת כאשר איחדה מחדש את תיקיה לאחר שזו לא עמדה בצו החיוב בתשלומים, על אף הוראות חוק ההוצאה לפועל הקובעות כי משפוזר תיק האיחוד לא יאוחד שוב אלא בשינוי נסיבות מהותי ובטעם נקבע בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור כי גובה צו החיוב הנמוך כמוהו כהנצחת חובותיה של המבקשת. לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה. בקשת רשות הערעור נדחית. מאחר ולא נתבקשה תגובת המשיבים, אינני עושה צו להוצאות. הוצאה לפועל