לטענתה, הרשמת לא התייחסה לעבודה כי היא לומדת והיא אינה יכולה לעבוד במהלך הלימודים ועובדה זו מהווה שינוי נסיבות דרסטי במצבה הכלכלי. לטענתה פריסת תשלומים בתיק הנוסף כפי שציינה הרשמת בחלטה מיום 13.5.13 משמעותה הגדלת התשלום החודשי הכולל בשני התיקים דבר שהוא מעבר ליכולתה הכלכלית. דיון : לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו. ההחלטה הראשונה נשוא בקשת הערעור שבפני ניתנה ביום 29.11.2012 ולפיכך המועד להגשת בקשת ערעור חלף, ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה. אציין כי המדובר על איחור בלתי סביר בהגשת הבקשה והעובדה כי המבקשת מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי ונדרש זמן לבירור זכאותה, אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק את מתן ארכה להגשת בקשת הערעור, ועל כן טענה זו נדחית. זאת ועוד, אין ספק כי ההחלטה השנייה מיום 13.5.2013 מתייחסת באופן ישיר להחלטה מיום 29.11.12 במסגרתה כאמור נדחתה בקשת המבקשת להכריז עליה כחייבת מוגבלת ונקבע לה צו תשלומים חודשי בסך של 700 ₪. לפיכך היה על המבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 29.11.2012. "הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)." ראה: כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, ע"מ 110. הדברים יפים אף לענייננו. אין לאפשר למבקשת בנסיבות אלו להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה נוספת באותו העניין כפי שעשתה ואף מן הטעם הזה יש לדחות את בקשת רשות הערעור. כמו כן, אף לגופו של עניין יש לדחות בקשת רשות הערעור, ואפרט. מעיון בהחלטות נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי אלו ניתנו לאחר שהרשמת הנכבדה עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה ואף פירטה אותם בגוף ההחלטה, החלטתה סבירה ואין מקום להתערב בה. באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו. ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03) רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423) וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12). עיון בבקשה שבפני מעלה כי אין בה כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני הרשמת עובר למתן החלטותיה בעניינה של המבקשת. ראשית, לעניין איחוד תיקי המבקשת כפועל יוצא מהכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים, הרי שההכרזה, כאמור בהחלטת הרשמת משמעותה הטלת הגבלות על מבקשת, ובנסיבות אלו קביעת הרשמת לפיה נוכח גובה חובותיה של המבקשת , היא מבקשת להימנע מהטלת הגבלות על המבקשת, סבירה ואף הולכת לקראת המבקשת ואין מקום להתערב בה. זאת ועוד, בבקשה שבפני כמו גם בבקשות אשר הונחו בפני הרשמת הנכבדה, לא ניתנה הבהרת המבקשת לבקשת הזוכה לעניין הרכב, על אף שנתבקשה לעשות כן על ידי הרשמת. כמו כן, המבקשת אינה מבהירה מדוע היא אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה. בהתחשב בגילה ובנסיבותיה של המבקשת, יציאה ללימודים אינם מהווה מניעה מצידה לעבוד ולו באופן חלקי, כפי שהדבר צוין בהחלטות הרשמת הנכבדה. לא הוצגו בפני הרשמת ואף לא בפני מותב זה כל אסמכתא או חוות דעת מקצועית אשר תעיד על מניעה כלשהיא מצידה של המבקשת לצאת לעבודה. בנסיבות אלו קביעת הרשמת לפיה על המבקשת לעשות על מנת להגדיל הכנסותיה ולהקטין הוצאותיה, ניתנה בטעם. מעבר לאמור ואף שהדבר לא ציין בהחלטות הרשמת הנכבדה, לא ברור מדוע בנסיבותיה של המבקשת היא מנהלת שני חשבונות בנק, המכבירים הוצאות על המבקשת ולא ניתן לכך כל הסבר מניח את הדעת, לא בפני הרשמת הנכבדה ולא בפני מותב זה. כמו כן, יש לתת משקל להתנהלות המבקשת במסגרת תיקי ההוצאה לפועל. המבקשת עצמה מודה בבקשתה כי בשלב כלשהו, על דעת עצמה בשל מצב כלכלי קשה אליו נקלעה, לטענתה, היא הפסיקה מלשלם את צו התשלומים שנקבע לה, זאת ללא כל פניה מתאימה לתיק ההוצאה לפועל ודומני כי עובדה זו יש בה בכדי להעיד על רצינות כוונותיה של המבקשת לפרוע את חובותיה. אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה מאחר ונאלצה לשאת בשכר הלימוד, לא התאפשר לה לעמוד בצו התשלומים. צו התשלומים היה ידוע למבקשת עובר להתחלת הלימודים והיה עליה לכלכל צעדיה בהתאם. עם כל הכבוד לרצונה של המבקשת לרכוש השכלה, תיטיב המבקשת לעשות באם תפרע חובותיה תחילה ואך לאחר מכן תפנה לרכוש דעת. לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה. בקשת רשות הערעור נדחית. מאחר ולא נתבקשה תגובת המשיבים, אינני עושה צו להוצאות. רשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעור