האם חרף הפרת חוזה השכירות והסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין יש לראות בהתנהגות המשכירה, אשר ביטלה את החוזה ודרשה את פינוי המושכר, משום שימוש בזכות שלא בתום לב. 18. הגעתי למסקנה כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה. 19. מקובל עליי, כי לו הודיעה המשכירה כבר במכתב הראשון של בא כוחה על ביטול החוזה ודרשה את פינוי המושכר ניתן היה להסיק כי חרף ההפרה מצד השוכרים, נעשה שימוש בזכות שלא בתום לב. זאת, משום שבאותו שלב הפרו השוכרים את הסכם הפשרה פעם ראשונה, וההפרה תוקנה לפני משלוח המכתב. ואולם, המשכירה לא הודיעה מיד על ביטול החוזה - היא בחרה להתריע מפני ההפרה, הזהירה לבל תימשך זו והבהירה כי אם יחזור הדבר על עצמו תפעל לפי המוסכם. חרף זאת המשיכו השוכרים להפר את החוזה ואת הסכם הפשרה ולא קיימו אותם ככתבם וכלשונם, ורק לאחר הפרות חוזרות ונשנות הודיעה המשכירה על ביטול החוזה ודרשה את פינוי המושכר. 20. כאן המקום לשוב ולציין כי התובענה דנן הוגשה לאחר שכבר בעבר הופר החוזה, ובגין ההפרה הנ"ל נקטה המשכירה את ההליך הקודם, שהסתיים בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין תוך סיכום מפורש כי אי-קיום הסדר זה יאפשר למשכירה לבטל את החוזה ולדרוש את פינוי המושכר. חרף דברים ברורים אלה, שחייבו את השוכרים לנקוט משנה זהירות ולהקפיד בקלה כבחמורה בחרו להתעלם מההסכמה החוזית. 21. אמנם נכון, השוכרים תיקנו את ההפרה, וביום הדיון לפניי התברר כי זה זמן מה (מאז סיום תשלום החוב הקודם) משולמים דמי השכירות במועד. אלא שההפרה תוקנה לאחר ביטול החוזה ודרישת פינוי המושכר. בשים לב לכך שבעבר הסכימה המשכירה להגיע להסדר ולהמשיך לקיים את חוזה השכירות חרף הפרתו, אין לבוא אליה בטרוניה אם הפעם עמדה בדקדקנות על מיצוי זכויותיה. 22. לנוכח טענת השוכרים, ולפיה לא הודיעה המשכירה על ביטול החוזה ייאמר, כי ביטול חוזה יכול שייעשה בדרך של התנהגות, ואף הגשת תובענה לבית המשפט יכולה להיחשב הודעת ביטול כדין. במקרה דנן לא השתמשה אמנם המשכירה בביטוי המפורש "ביטול החוזה" ברם התריע מפני ההפרה, הבהירה כי תנקוט את הצעדים שהדין מעמיד למימוש זכויותיה ואף דרשה את פינוי המושכר. בהמשך גם הגישה את התובענה דנן לפינוי המושכר. בכל אלה ניתן לראות הודעת ביטול כדין. 23. על יסוד האמור לעיל הגעתי למסקנה כי יש להיענות לתובענה. עם זאת, היות שהעתקת עסק מהסוג שמנהלים השוכרים במושכר מחייבת היערכות מיוחדת, מן הראוי לקבוע מועד פינוי שיאפשר להם לעשות-כן. 24. אשר על כן, אני מורה לנתבעים לפנות את המושכר הידוע כחלקה 37 בגוש 11580 חנויות 1, 2 ו-3 במרכז המסחרי המצוי ברחוב אח"י אילת 15 פינת רחוב הנוטר בקרית חיים, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייך להם ולהחזיר את החזקה בו לתובעת תוך 180 יום מהיום. אם לא יעשו-כן תוך המועד שנקבע תהא רשאית התובעת לנקוט נגדם הליכי הוצאה לפועל לפינוי המושכר. הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪. חוזה שכירותהפרת חוזהחוזהמתן תוקף של פסק דיןשכירותהסכם פשרה