בקשתם של המבקשים ליתן להם רשות ערעור על החלטתה של כבוד רשמת ההוצאה לפועל, דואני-בהירי מיכל , מיום 29.05.13 , שניתנה בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-57977-12-5 , בה חייבה את צד שלישי , מבקש מס' 1 , להעביר לידי ב"כ המשיבה עותק מהסכמי שכר הטרחה שנערכו בינו לבין לקוחו, מבקש מס' 2, וכן את פירוט התשלומים שהועברו למבקש מס' 1 על ידי מבקש מס' 2 , ולציין לגבי כל תשלום ששולם למבקש 1, על ידי מי בוצע התשלום, באיזה אופן בוצע התשלום ומקור המימון, ולפרט את הסכומים שמבקש מס' 2 התחייב לשלם ואשר טרם התקבלו אצל מבקש מס' 1. עיקרי העובדות הצריכות לענייננו: 2. בחודש יוני 1988 הגישה המשיבה תביעה נגד המערער מס' 2 בסך של 11,781,780 ₪ אצל בנק מזרחי טפחות בע"מ על חריגות חח"ד בתוספת 4% לחודש מתאריך 23.06.98 עד התשלום המלא בפועל ובתוספת מע"מ . בתאריך 05.03.12 ניתן פסק דין אשר חייב את מערער מס' 2 לשלם למשיבה את מלוא סכום התביעה. בתאריך 27.06.12 פתחה המשיבה תיק ההוצאה לפועל נגד מערער מס' 2 על סכום של 32,700,859 ₪. מערער מס' 2 הגיש תשובה לשאלון חקירת היכולת, חקירת היכולת נערכה בפני כבוד הרשמת בתאריך 24.04.13. בתאריך 30.04.13 הגישה המשיבה בקשה לחייב את מערער מס' 1, ב"כ של מערער מס' 2 , כצד שלישי, להגיש לתיק ההוצאה לפועל העתק מהסכם שכ"ט בינו לבין מערער מס' 2 , וכן העתקי חשבוניות בגין שכ"ט ששילם לו מערער מס' 2 בתקופה של 5 שנים האחרונות. בתאריך 29.05.13 ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור על ידי כבוד הרשמת, בה חייבה את מערער מס' 1 למסור העתקים מהסכמי שכ"ט של מערער מס' 2 לידי ב"כ המשיבה, פירוט התשלומים שהועברו , לציין במסגרת כל תשלום , על ידי מי בוצע , באיזה אופן הועבר ומה מקור המימון, ולהעביר את רשימת הסכומים אשר מבקש מס' 2 התחייב בהם ושטרם התקבלו על ידו. טענות המערערים: 3. המערערים טוענים כי המידע והמסמכים אשר מבקש מס' 1 חוייב להמציא נוגעים להוצאות החייב בגין שכ"ט וככאלו אינם נכללים במסגרת סעיף 7 א (א) (2) לחוק ההוצאה לפועל. המערערים טוענים כי כבוד הרשמת לא התמודדה כלל עם טענת חוסר הסמכות ומיקדה את החלטתה בחתימת מערער מס' 2 על טופס ויתור על סודיות, וכי מעצם קיומן של הוראות סעיפים 47 ו 48 לחוק ההוצאה לפועל ומעצם ההסתייגות של לשכת עורכי הדין לגבי הפעלת הוראות אלה אתה למד שני דברים, כי סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות לצד ג' למסור מסמכים ומידע אינה מוגבלת , וגם במקום שהרשם מוסמך לתת צווים כאמור לצד ג', הסמכות אינה גוברת על חסיון עורך דין לקוח , אלא במקום בו קיימת הוראת חוק מסמיך, אשר גוברת על החסיון. המערערים טוענים כי כבוד הרשמת חרגה מסמכותה, שכן התיעוד ההיסטורי שהם חוייבו לספק במסגרת ההחלטה לא יכול לספק מידע בדבר מצבו הנוכחי של מערער מס' 2 , אלא על מצבו בעבר, וכי מערער מס' 2 לא נדרש לוותר על סודיות ו/או על החיסיון המשתרע על מידע ומסמכים בינו לבין בא כוחו, שכן המסמכים נשוא ההחלטה , אינם כלולים בהוראות סעיף 7 א (א) 2 לחוק ההוצאה לפועל, על פי הרשימה הסגורה של גופים ומסמכים אשר בטורים א' וב' שבחלק הראשון לתוספת השנייה, וכי כתב הוויתור אינו וויתור על חיסיון עורך דין לקוח , שהוא נושא ספציפי שאינו מופיע בהוראות החוק המסמיך. המערערים ייטענו כי אם ימסור מערער מס' 1 את המידע לא תעמוד לו הוראת הפטור מאחריות במסירת מידע לפי סעיף 7 ב. 1 לחוק ההוצאה לפועל, שכן, הפטור מצומצם למסירת מידע בתום לב והוא ייחשב כמי שמעל בחובת החיסיון. המערערים טוענים כי כבוד הרשמת התייחסה בכלליות לטענה של חיסיון עורך דין , וכי חשיפת פרטי הסכם שכ"ט חוסה בצילו של חיסיון עורך דין. המערערים טוענים כי חיובו של מערער מס' 1 לחשוף את הסכמי שכ"ט הינה בלתי מידתית , שכן מבקש מס' 2 השיב לשאלות שנשאלו לגבי מנגנון החיוב בשכר טרחה בתיק זה ואף חשף את סדרי הגודל של הסכומים אותם הוא משלם, וכי במסגרת חקירתו מבקש מס' 2 אישר כי הוא מוציא סכומים נכבדים לצורך מימון וכי כבוד הרשמת לא הבהירה מדוע נדרשת מעבר לכך חשיפת התשלומים ששולמו, וכי הפסיקה שצירפה המשיבה ניתנה לפני שנחקקו חו"י כבוד האדם וחירותו וחו"י חופש העיסוק . המערערים טוענים כי המשיבה הטעתה את כבוד הרשמת כאשר טענה כי מערער מס' 2 הסתיר את הוצאותיו במסגרת שאלון חקירת היכולת, וכי מערער 2 לא היה צריך להתייחס להוצאות אלו משום שהן אינן ממומנות על ידו. תגובת המשיבה: 4. המשיבה טוענת כי נקבע בפסיקה כי שכר טרחתו של עו"ד אינו חוסה בצילו של חיסיון התקשרות בין עו"ד ללקוח, וכי קיימת חובה שלא להטעות את בית המשפט אשר גוברת על החיסיון, ובכך שאין מערער מס' 2 מגלה כמה כספים הינו מגייס , כמוהו כהטעיה של כבוד הרשמת. המשיבה טוענת כי באשר לטענתם של המערערים כי הפסיקה שצירפה ניתנה בטרם נחקק חו"י כבוד האדם וחירותו וחו"י חופש העיסוק, צירפה עתה פסיקה מאוחרת לחוקי היסוד וכי התיקונים לחוק ההוצאה לפועל, כולל תיקון 29 מכוחו נחקק סעיף 7 ב לחוק מאוחרים לחוקי היסוד. המשיבה טוענת כי מערער מס' 2 ויתר על חיסיון מכוח יחסי עו"ד לקוח בחותמו על כתב ויתור על סודיות, וכי קיים חריג של גילוי במסגרת חובה שלא להטעות את בית המשפט. המשיבה טוענת כי כבוד הרשמת עושה איזון ראוי ומעדיפה את זכותה הקניינית של המשיבה שאף היא זכות יסוד לעומת זכותו של מערער מס' 2 לפרטיות , עליה ויתר במסגרת כתב הויתור על סודיות . המשיבה טוענת כי חיסיון לא מתקיים במקרה דנן, וכימערער מס' 2 וויתר על סודיות במפורש כאשר חתם על כתב הוויתור, וכי מרגע שנדחית טענת חוסר סמכות במתן הצו , נדחות טענות מערער מס' 1בכך שהינו חשוף לתביעות מצד מערער מס' 2 , וכי ישנה החלטה המורה למערער מס' 1 לגלות מסמכים אשר בהתאם לדין גילויים נדרש. תשובת המערערים לתגובת המשיבה: 5. המערערים עומדים על טענתם כי אין בפסיקה לאחר חקיקת חוקי היסוד תמיכה לטענה שחיסיון עו"ד לקוח אינו משתרע על הסכם שכ"ט ו/או כי דיני הפרטיות אינם חלים עליו. לחלופין, טוענים המערערים כי גם אם תתקבל הגישה לפיה כתב הויתור מאפשר לפנות לכל גורם שהוא, עדיין אין בכך משום ויתור על חיסיון כלשהו, וחיסיון עו"ד לקוח בפרט. המערערים טוענים כי ויתור על חיסיון צריך להיעשות באופן ברור ומפורש, וכי סודיות ערך בפני עצמו המוגן על ידי חוק הגנת הפרטיות, ואילו עו"ד לקוח הוא נושא נפרד מנושא הסודיות והוא מצומצם וחמור ממנו, וכי החייב אינו חייב לחתום על כתב ויתור, שכן, אם לא יחתום יוגדר כ"חייב משתמט" ויינתן נגדו צו מסירת מידע , המוגבל לגופים המנויים בתוספת השנייה והשלישית בלבד, ולכן לא היה מקום לתפוס את מערער מס' 2 במילה ולקבוע כי כאשר חתם על כתב הוויתור הוא ויתר גם על חיסיון עו"ד לקוח. המערערים טוענים כי נקודת האיזון מצויה בגישה המתירה חקירה בעניין סדרי הגודל של הוצאות שכ"ט של החייב ואף בעניין דרך המימון שלהן , אך אינה מחייבת חשיפת הסכמי שכ"ט ופרטי חשבוניות, כל עוד תשובות החייב מספקות וסבירות, וכי מערער מס' 2 לא התחמק ממתן תשובות ענייניות לשאלות קשות בקשר לפרמטרים ולסדרי הגודל של הסכומים אותם הוא משלם, ובכך איפשר למשיבה להציג לכבוד הרשמת תחשיב סביר לכאורה של הוצאותיו המשפטיות, ומדגיש שוב מערער מס' 2 כי אין להביא בחשבון את הוצאותיו בגין הייצוג, כי אלה משולמות על ידי צדדים שלישיים. באשר לטענת המשיבה כי היא זקוקה לפרטי שכ"ט בכדי להשלים את הפער בין הוצאותיו השוטפות לבין הכנסותיו, טוענים המערערים כי עמדת המשיבה היא כי כל הסכומים שמגייס החייב צריכים להיזקף כתוספת להכנסותיו , הרי המשיבה אינה מסכימה כי יש לנטרל את הסכומים המשולמים כשכ"ט מהסכומים שיש לייחס להכנסות החייב, לכן , לשיטת המשיבה, ההפרדה אינה חשובה. מערער מס' 1 טוען כי יש לו עניין אישי בבקשה, אשר עומד בפני עצמו, הסכמי שכ"ט וכללם ההסכם דנן, וסכומי החיובים הספציפיים בהם חייב את לקוחו , מבקש מס' 2, הינם סודות מסחריים ופרטיים של מבקש מס' 1, אשר מוגנים באמצעות חוק הפרטיות תשמ"א 1981, וכי חשיפת החישובים בין מבקש מס' 1 לבין מבקש מס' 2 יכולה להיות מנוצלת לרעה על ידי המשיבה ו/או באי כוחה , וכי חשיפת הנתונים יהיו חשופים לכל מי שירצה לעשות בהם שימושים לרעת מי מהמבקשים, וכי מסיבה זו כשלעצמה יש לקבל את הבקשה. דיון והכרעה: 6. לאחר עיון מעמיק בנתונים שלפניי, מצאתי כי יש מקום לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור לגופו, ולקבלה בחלקה בנימוקים שאפרט להלן. חיסיון עו"ד - לקוח: 7. הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א, 1971 מורה כך: (א) דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עורך דין או עובד של עורך הדין. על פי הסעיף הנ"ל נדרשים קיומם של שני תנאים לצורך קיום החיסיון: האחד, דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין לבין לקוחו, השני, יש לדברים ולמסמכים קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוחו, במקרה דנן אין קשר ענייני לייעוץ המשפטי שניתן למערער מס' 2, שכן, מה שנדרש מהמערערים הוא לחשוף את הסכמי שכ"ט, משכך ניתן להיווכח כי התנאי השני לא מתקיים . 8. בנוסף, חיסיון מכוח יחסים שבין עורך הדין לבין לקוחו שייכים ללקוח , ורק הוא שרשאי לוותר עליו, בעת שחתם מערער מס' 2 על מכתב הוויתור על סודיות כלפי כל גורם , ויתר הוא גם על החיסיון שבינו לבין מערער מס' 1 וגם על סודיות . למערער 1 אין זכות לחסיון משל עצמו ולכן דין ערעורו להדחות על הסף. כתב הויתור על הסודיות : "לפי סעיף 7א(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 אני הח"מ ... הנושא תעודת זהות מס' ... מוותר בזה על סודיות מידע ומסמכים בדבר נכסי ומקורות הכנסתי המצויים בידי כל גורם. אני מסכים ונותן בזה רשות לכל אדם ו/או גוף כלשהו, פרטי ו/או ציבורי, למסור ללשכת ההוצאה לפועל כל מידע ו/או מסמך בדבר כתובתי, נכסיי או מקורות הכנסתי, וכל מידע או מסמך הדרוש לרשם ההוצאה לפועל לשם בדיקת יכולתי לפרוע את חובי." 9. סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967 קובע כך: "(א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לרשם ההוצאה לפועל ... בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו: (1) הצהרה מנומקת ... בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו ... (2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, ובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי ..., או בידי תאגיד בנקאי ..., וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו (להלן - כתב ויתור על סודיות)". תקנה 14א לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, קובעת כך: "שאלון וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א לחוק ייערך לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה". סעיף 7ב (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע. ( כל ההדגשות לא במקור ) ... (א2) רשם ההוצאה לפעול רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה." סעיף זה הוסף לחוק בעקבות תיקון מס' 29 , מבהיר כי כאשר ישנו חייב אשר מבקש להשתמט מחובותיו והינו בעל יכולת ניתן לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השני לגלות מידע גם ללא חתימה על כתב ויתור על סודיות. במקרה דנן, מערער מס' 2 חתם על כתב ויתור על סודיות , בהתבסס על וויתורו המפורש ניתן לפנות לבא כוחו על מנת שיחשוף את הסכמי שכר הטרחה ואין מערער מס' 1 יכול לטעון כי הסכמי שכ"ט מוגנים מכוח חיסיון עו"ד לקוח באשר מערער מס' 2 וויתר עליהם. מערער מס' 2 טוען כי בכך שיחשוף את הסכמי שכ"ט על פי דרישתה של כבוד הרשמת, יהיה חשוף הוא לתביעות מצד מערער מס' 1 שהביע התנגדותו לעצם חשיפת הסכמי שכ"ט שבינו לבין מערער מס' 2 . אין ממש בטענה שכן הגלוי נעשה לאחר שמערער 2 חתם על כתב ויתור והגלוי בהוראת בהמ"ש. ניתן לראות כי בהחלטתה כבוד הרשמת מאזנת בין זכות הקניין של המשיבה , לזכותה קיים חוב פסוק, לעומת זכותו של מערער מס' 2 לפרטיות. חו"י כבוד האדם וחירותו : 10. מהוראות חוק היסוד ניתן ללמוד כי החוק צופה מצב , שהוראת חוק, במקרה הנדון חוק ההוצאה לפועל, תיפגע בהוראת חוק אחר, במקרה דנן, הזכות לפרטיות הנגזרת מחו"י: כבוד האדם וחירותו, ומשכך נחקק סעיף 8 המורה כך : 8. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. החוק המסמיך את כבוד הרשמת הינו חוק ההוצאה לפועל, ניתן לראות כי הינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל באשר מגן על זכותה של המשיבה להיפרע ממערער מס' 2 ובכך להגן על קניינה ומשכך הינו לתכלית ראויה, וניתן להיווכח כי אין בהעברת העתקים מהסכמי שכ"ט כדי לפגוע במערער מס' 2 במידה שאינה עולה על הנדרש, הגם שמצאתי כי יש לצמצם את התקופה של 5 שנים כפי שהחליטה כבוד הרשמת ולהגבילה לתקופה שמיום 01.01.12. תכליתו של חוק ההוצל"פ לסייע לזוכים בגביית חובם מחייבים, והגלוי הינו לתכלית ראויה להשגת מטרת החוק. 11. בענייננו מדובר בחקירת יכולת ובצורך לקבוע את יכולתו הכלכלית של מערער 2 לצורך מתן חיוב בתשלומים, כאשר מערער מס' 2 לא עובד ואינו יכול להציג תלוש שכר ולטענתו הוא מתקיים מתרומות, ניתן להיווכח כי בדיקת היקף התרומות היא קשה , וכי לא ניתן לגלות כמה כספים מתקבלים אצל מערער מס' 2 מתרומות , כמה מתוכם הינו משלם לצורכי שכ"ט וכמה מתוכם משמשים אותו לצרכיו האחרים, נראה כי במקרה דנן לא עשה מערער מס' 2 את כל שביכולתו על מנת לסייע בידי כבוד הרשמת לחשוף מסמכים רלבנטיים לחקירתו, ואשר מטרתם להתחקות אחר נכסיו , ולכן החלטת כבוד הרשמת הינה נכונה וראויה. ניתן לראות כי כל הרכיבים אשר הורתה כבוד הרשמת למערערים להגיש נובעים מהסכם שכ"ט, בהם פירוט התשלומים הנובע מהסכם שכ"ט , על ידי מי בוצע, באיזה אופן הועבר, מהו מקור המימון, הסכומים בהם התחייב מערער מס' 2 לשלם למערער מס' 1, כלומר, כולם אחד, וכולם מקורם בהסכם שכ"ט. סיכום: 12. לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל בחלקו.נדחית הטענה לקיומו של חסיון ואולם לטעמי יש לצמצם את התקופה בה נדרשים המערערים לחשוף את הסכמי שכ"ט ולהגבילה לתקופה שמיום 01.01.12 ועד היום. המערערים ישלמו הוצאות הערעור על סך של 2,500 ₪ לידי המשיבה. רשות ערעור (בזכות או ברשות)רשםערעורהוצאה לפועל