ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ לפיה סירב לפתוח תיק הוצל"פ ע"פ הוראות סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 כב' הרשם, בהחלטתו המקורית מיום 22.5.13, קבע כי תכליתו של סעיף 84 לחוק הוצל"פ, נועדה לתת סעד בידי חייב המעוניין לקדם את חיוביו לפי פסק הדין, אולם נתקל בקשיים בשל חוסר שיתוף פעולה מצד הזוכה או מסיבה אחרת. בענייננו, כאשר הבקשה הוגשה מייד בחלוף 30 יום, אין עסקינן בעיכוב בלתי סביר, ואין כל אסמכתא לחוסר שיתוף פעולה של הזוכה-המשיבה בפרעון החוב. בהחלטה השניה מיום 5.6.13, קבע כב' הרשם כי לא מצא מקום לשנות מהחלטתו הקודמת, בשים לב לעובדה שהבקשה נעדרת כל תימוכין לחוסר שיתוף פעולה מצד הזוכה-המשיבה. המבקשת הדגישה בבקשתה לערער על ההחלטה, כי מדובר ברשות מקומית שנמצאת בקשיים כלכליים, ומונה לה חשב מלווה. למבקשת חובות רבים נוספים, ומתום שנת 2012 נתקבלו נגדה פסקי דין ותביעות חוב בסכום העולה על 10 מיליון ₪. פריסה מתאימה תאפשר לעירייה להמשיך ולתת שירותים חיוניים לתושבים ולהחזיר את החובות לנושים השונים. המבקשת ביקשה לצמצם נזקיה ולהימנע ממצב בו ייפתח נגדה תיק ביוזמת המשיבה, אשר היה משית עליה הוצאות נוספות מקופת הציבור, ומשכך ביקשה לפתוח תיק הוצל"פ, במסגרתו יינתן צו תשלומים עד לפרעון מלא. המבקשת טוענת כי בהתאם להוראות ס' 84 לחוק הוצל"פ, הטעם לפתיחת תיק הוצל"פ ע"י חייב, הוא בחוסר שתוף פעולה מצד הזוכה או מכל סיבה אחרת. מצבה הכלכלי הרעוע של המבקשת והרצון לחסוך בכספי ציבור, הוא בגדר טעם זה ראוי ומהווה "סיבה אחרת". עוד נטען, כי זוהי זכותה וחובתה של המבקשת לפעול לצמצום נזקיה והוצאותיה לפי ס' 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970. נטען כי ע"פ ההלכה הפסוקה, הליך של הוצל"פ אינו נתון בבלעדיות לשירותו של הזוכה ולא נקבעה כל קדימות לזוכה בפתיחת תיק הוצל"פ. המשיבה התנגדה לבקשה למתן רשות לערער. לטענת המשיבה, ע"פ פסק הדין היה על המבקשת לשלם את מלוא החוב בתוך 30 יום. לאחר שהמבקשת לא פרעה את החוב, פתחה המשיבה תיק כנגדה בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה ביום 30.6.13. המשיבה הדגישה, כי המבקשת כלל לא פנתה אליה בנסיון להסדיר את תשלום החוב, דבר אשר היה מייתר את פתיחת תיק ההוצל"פ וחוסך בהוצאות שני הצדדים. בנסיבות אלה, נטען כי פתיחת התיק אינה חיסכון אלא הכתבת תנאים ע"י פריסת החוב. עוד נטען כי המבקשת הגישה ערעור נגד פסק הדין, במסגרת ע"א 3913/13, במסגרתו הוגשה גם בקשה לעיכוב פסק הדין, אשר נתקבלה בכפוף להפקדת 120,000 ₪. המבקשת בתשובתה חזרה על עיקר טענותיה. לטענתה, היה על המשיבה לפנות למבקשת כדי לחסוך פתיחה בהליכים מיותרים. פתיחת תיק הוצל"פ ע"י המבקשת מאזנת כראוי בין ההכרח לתשלום החוב לבין הצורך לשמור על כספי הציבור. המבקשת אף ציינה כי היא נכונה להפקיד מדי חודש בחודשו כספים בקופת בית המשפט לתשלום חובה. בהחלטה מיום 14.11.13, לאחר עיון בעמדות הצדדים, הורה בית המשפט לצדדים להתייחס למועד בו הומצא לידיהם פסק הדין. עוד נתבקשו הצדדים להתייחס לאפשרות להגיע להסכמות לנוכח עיכוב הביצוע וההפקדות בבית המשפט העליון, אשר אפשר כי ייתרו בכלל הליכי הוצל"פ. המבקשת בתגובתה ציינה כי פסק הדין הומצא לידה רק ביום 19.4.13. המבקשת הוסיפה וציינה כי לנוכח עיכוב הביצוע, למעשה מתייתרת ההכרעה בערעור, אולם נוכח סירובה של המשיבה לוותר על שכר הטרחה בפתיחת תיק הוצל"פ מטעמה, אין מנוס מהכרעה בערעור. המשיבה לא הגישה תגובה. המצב המשפטי סעיף 6 (ב) לחוק הוצל"פ קובע כדלקמן: "...לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין....". ס' 84 לחוק הוצל"פ מוסיף וקובע: "לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק-הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק-הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום-לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל...". מצירוף שתי ההוראות עולה, כי כל עוד מדובר בחיוב כספי שלא נקבע לו מועד מיוחד, הזכאי רשאי לפתוח תיק הוצל"פ רק 30 יום לאחר מועד פסק הדין, ואם ניתן פסק הדין בהעדרו, מיום שהומצא לו. החייב מצדו, רשאי לפתוח תיק הוצל"פ, רק אם: "לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין...". דהיינו רק בחלוף התקופה המינימאלית בה רשאי זוכה לפתוח תיק הוצל"פ, קמה זכותו של החייב לעשות כן, ולחסוך בכך תשלום שכר טרחה א'. הפסיקה בעניין פרשנות סעיף 84 לחוק הוצל"פ מעלה פנים לכאן ולכאן. בעניין בר"ע (מח' נצרת) 151/08 סופר אכונומיק 1999 בע"מ נ' מועצה מקומית אעבלין (20.11.2008), דחה בית המשפט המחוזי בקשת רשות לערער על החלטה נוגדת, שלא לסגור תיק הוצל"פ שפתחה החייבת. בהחלטה מציין בית המשפט כי אחת ממטרותיה של פתיחת תיק ע"פ הוראות סעיף 84 לחוק ההוצל"פ היא חיסכון בהוצאות החייב. בהקשר זה, הודגשה חובת תום הלב המוטלת על זוכה להקטין נזקיו והוצאותיו, כאשר במקרה הנדון, שבו החייבת חדלת פירעון, ואף פתוח נגדה תיק איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל, והתיק הפרטני אותה פתחה החייבת צורף לתיק האיחוד - אין טעם וסבירות בסגירת תיק החייבת ובפתיחת תיק הזוכה תחתיו. בית המשפט ציין עוד, כי כאשר מדובר ברשות מקומית שנתונה תחת נטל חובות כבדים, זכותה וחובתה לחסוך מעצמה הוצאות שצריכה הייתה לשלם אם הזוכה היתה פותחת את תיק ההוצל"פ, כאשר ממילא צורף תיק זה לתיק האיחוד בו היא משלמת תשלום חודשי קבוע על חשבון כלל חובותיה. בפסק הדין לא מצויין מועד הגשת הבקשה ע"י המועצה החייבת, אלא רק שהבקשה הוגשה בסמוך לאחר מתן פסק הדין. במסגרת בר"ע (מח' נצרת) 1005/05 חלאק נ' קדי סטייל בע"מ ואח' (23.3.2005), נקבע שוב כי מטרת סעיף 84 לחוק הוצל"פ לתת סעד בידי חייב שרוצה לקיים את חיוביו לפי פסק דין. לא קיימת קדימות או עדיפות מיוחדת למי מהצדדים. הזוכה רשאי לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בבקשת ביצוע, אך משלא עשה כן, אין הדבר מונע מהחייב לפנות מיוזמתו ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע פסק הדין. אף כאן אין פסק הדין מפרט מועד הגשת בקשת החייב לפתוח תיק הוצל"פ. לעומת זאת, במסגרת רע"צ (של' אשקלון) 2/09 רחמים חביב נ' סריזדה ניסן (10.5.2010), קבע בית המשפט כי אין מקום לאפשר לחייב להזדרז ולפתוח תיק הוצל"פ בטרם חלפו 30 ימים ממתן פסק הדין, רק כדי להמנע מפסיקת שכ"ט א'.נפסק כי על פי לשונו של החוק, זכות החייב לפי ס' 84 לחוק הוצל"פ קמה רק לאחר שהזוכה לא פעל למימוש פסק הדין. אם הזוכה איננו יכול לפעול למימוש פסק הדין עקב מגבלת הזמנים הקבועה בסעיף 6 לחוק, טרם הגיע המועד לפנות בבקשת החייב למתן הוראות בדרך של פתיחת תיק הוצל"פ על ידי החייב. תכלית הוראת סעיף 84 אינה למנוע מהזוכה שכ"ט לו הוא זכאי, אלא למנוע מהזוכה ניצול של הליכי הוצל"פ על מנת להגדיל את החוב בתיק ההוצל"פ. בית המשפט הדגיש כי מגבלת שלושים הימים בפתיחת תיק הוצל"פ, נועדה לאפשר לחייבים לפנות לזוכים ולפרוע את חובם טרם נקיטת הליכי הוצל"פ וחיוב ההוצאות הכרוך בהם, ואין מטרתה לאפשר לחייבים לעקוף את הוראת החוק. ההכרעה בענייננו, בטרם בחינת הטיעונים המשפטיים כבדי המשקל, שומה לעמוד על לוח הזמנים בנסיבות שהביאונו הלום: ביום 14.4.2013 ניתן פסק הדין בתיק ת"א (מחוזי ת"א) (להלן: "פסק הדין") 2104/08, לפיו על המבקשת לשלם למשיבה סכום של למעלה מ- 600,000 ₪. מעיון בתיק עולה כי פסק הדין הנושא תאריך 14.4.13 נחתם רק ביום 18.4.13 ונשלח לצדדים. מעיון באישורי המסירה בדואר רשום שבתיק עולה כי פסק הדין הומצא כנראה ביום 24.4.13, אם כי הוא שוגר גם בפקס ביום 21.4.13. מכל מקום, ודאי שלא היתה המצאה לזוכה- המשיבה לפני 18.4.13. ביום 13.5.13 הגישה המבקשת בקשה לפתיחת תיק הוצל"פ בלשכת ההוצל"פ בבאר-שבע תיק 14-05007-13-9. ביום 22.5.13 נדחתה הבקשה לפתיחת התיק. המבקשת לא השלימה עם הבקשה והגישה ביום 29.5.13 בקשה נוספת לעיון חוזר, אשר נדחתה בהחלטה מיום 4.6.13 היא ההחלטה נשוא ענייננו. ביום 30.6.13 פתחה המשיבה תיק הוצל"פ כנגד המבקשת בלשכת הוצל"פ בחיפה 02-31858-13-9. כמפורט לעיל, תנאי יסוד לתחולת סעיף 84 לחוק הוצל"פ הוא כי: "לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין...". תנאי יסוד להגשת בקשה לביצוע פסק הדין מטעם זוכה הוא חלוף 30 יום ממועד המצאת פסק הדין. מכאן שבטרם חלוף 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, אין הזוכה יכול בכלל לפתוח בקשה, כאמור בסעיף 6 לחוק הוצל"פ, ולכן אין החייב יכול לפתוח תיק הוצל"פ לפי ס' 84 לחוק הנ"ל. משפסק הדין נחתם ונשלח לצדדים רק ביום 18.4.13, הרי שלכל המוקדם יכול היה הזוכה לפתוח בהליכי הוצל"פ בתוך 30 יום, ביום 17.5.13. כמתואר לעיל, המבקשת הגישה את הבקשה לפתיחת התיק בלשכת ההוצל"פ בבאר-שבע עוד ביום 13.5.13, היינו בטרם התמלאו התנאים לפתיחת בקשה מעין זו. די בכך בלבד כדי להביא לדחיית הבקשה למתן רשות לערער על החלטתו של כב' הרשם. אין אני מתעלם מפסיקת בית המשפט המחוזי בנצרת כאמור לעיל. ואולם, בעניין בר"ע 151/08 ובר"ע 1005/05, לא עמד בית המשפט על המועדים המדוייקים, ולא ברור אם בקשת החייב הוגשה לפני שהחייב בכלל יכול היה לפתוח תיק הוצל"פ. בעניין בר"ע 151/08 סופר אקונומיק, מדובר היה גם בחייבת שכבר היה לה תיק איחוד תיקים אליו צורף התיק הנוכחי, ואף כאן קיים שוני ניכר מענייננו. מאמץ אני את הקביעות שבפסק דינה של השופטת סבין כהן בעניין רע"צ 2/09 חביב. המחוקק קבע בסעיף 6 כי זוכה לא יוכל להגיש פסק דין לביצוע ללשכת הוצל"פ בטרם חלפו 30 יום ממועד המצאת פסק הדין. תקופה זו נועדה לשם מימוש פסק הדין באופן עצמאי, על מנת לחסוך הוצאות הכרוכות בפתיחת תיק הוצל"פ. המבקשת בענייננו, לא פנתה בתקופה זו למשיבה, ולא הציעה פרעון חובותיה בצורה זו או אחרת. תחת זאת, היא הזדרזה ופתחה תיק הוצל"פ, עוד בטרם חלפה התקופה ובטרם קמה זכותה של המשיבה עצמה לפתוח תיק הוצל"פ. המבקשת נקטה בדרך זו, כאשר בד בבד עם הבקשה לפתיחת תיק ההוצל"פ, היא מגישה ערעור ובמסגרתו מבקשת לעכב ביצוע פסק הדין. חובות שני הצדדים להקטנת הנזק ולהתנהגות בתום לב בקיום זכויות וחובות עומדות בעינן. לשם כך מוטל על שני הצדדים לבוא בדברים, בסמוך לאחר המצאת פסק הדין, ובתקופה שנקבעה ל- 30 יום, הכל במטרה לחסוך את ההוצאות שבפתיחת תיק הוצל"פ, תהא זהות פותח התיק אשר תהא. פתיחת תיק הוצל"פ באופן מיידי, עוד בטרם חלפה תקופת 30 הימים שהקנה המחוקק לזוכה, ללא כל פניה קודמת לזוכה, איננה משתלבת עם חובת תום הלב. גם העובדה שבד בבד עם פתיחת תיק ההוצל"פ, הגישה המבקשת ערעור, במסגרתו ביקשה לעכב ביצוע פסק הדין (עובדה שלא עלתה בבקשת הרשות לערער, וד"ל), מקשה על קבלת עמדתה בעניין תום הלב בפתיחת התיק. קשה לשלב את טענת המבקשת, כי בפתיחת תיק הוצל"פ על ידה מדובר בנסיון כן ואמיתי לתשלום החוב ע"פ פסק הדין, עם הגשת ערעור ובקשה לעכב ביצוע פסק הדין. החלטת כב' הרשם הינה מוצדקת איפוא, עקב העדר חלוף הזמן (שלא נבדק או לא היה ידוע לרשם). בנסיבות העניין כמפורט לעיל, ההחלטה ראויה ונכונה, בין נוכח ניסוח הוראת סעיף 84 לחוק ההוצל"פ בהשלכה לסעיף 6 לחוק הנ"ל, והן מבחינת הכוונה להתנהגות של חייב וזוכה לאחר פסק דין. יודגש כי אין אני מביע כל עמדה בעניין פתיחת תיק ההוצל"פ הנגדי ע"י המשיבה. נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן רשות לערער. סברתי כי לנוכח עיכוב הביצוע בערעור, ומועד המצאת פסק הדין, מתייתרת ההכרעה בבקשה זו, אולם המבקשת עמדה על מתן פסק דין. באשר להוצאות, המשיבה הגישה תגובה קצרה ללא ייצוג משפטי, ולא הגיבה לבקשת הבהרה שהפנה בית המשפט לצדדים. בנסיבות אלה, תהיינה ההוצאות מינוריות ותעמודנה על 750 ₪ בלבד בהן תשא המבקשת. ערעור על החלטת רשםרשםערעורהוצאה לפועל