בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל על פיה נדחתה בקשה לרכישת הנכס נשוא הכינוס בסך של 800,000 ₪. בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור נקבע, כי במסגרת הליך מימוש הנכס בתיק הכינוס, יש להביא למקסום התמורה ממכירת הנכס בהתייחס לשוויו בשוק. עוד נקבע כי משהשמאות העדכנית היא 1,400,000 ₪ ואף הערכה למימוש מהיר עומדת ע"ס של 1,120,000 ₪, הרי שאין מקום לאשר את ההצעה של המשיבה 4 - אבירם אדריכלים בע"מ. הנכס נשוא תיק המימוש הינו משרד המצוי בפרויקט ה"סיטי סנטר". המבקשות בבקשתן לא הבהירו מהו תפקידן או מעמדן באשר לאותו הנכס המצוי במימוש, אלא אך טענו כי הנכס נשוא הכינוס צובר חוב בדמי ניהול כלפי המבקשות ואף צובר חובות ארנונה. לטענת המבקשות החובות אשר צבר הנכס נשוא הכינוס עומדים כיום ע"ס של כ 750,000 ₪ וכונס הנכסים אשר התמנה ביום 2/3/08 במסגרת הליכי המימוש בתיק ההוצאה לפועל דנן, אינו פועל על מנת להביא למימוש הנכס. לטענת המבקשות עומד הנכס מני תפיסת החזקה בו ריק ואינו מושכר לאיש, כך שהנכס נשחק והחובות הנצברים בגינו הולכים ותופחים. המבקשות הבהירו כי פנו בעניין החובות בתביעה המתאימה לבית המשפט (ת.א 3995-03-10), אך לא יתכן כי הכונס משך יותר מחמש שנים אינו מצליח למכור את הנכס ואף לא להשכירו. המבקשות טענו עוד כי השמאות אשר הציג הכונס לרשמת ההוצאה לפועל אינה ריאלית ואילו ההצעה אשר הוגשה בידי המשיבה 4 אבירם אדריכלים בע"מ ריאלית והגיונית בנסיבות העניין והיה מקום לזמן דיון בפני רשמת ההוצאה לפועל ולבחון היטב את עמדת הכונס אשר יסביר מדוע טרם מומש הנכס וכן היה מקום לאשר את הצעתה של המשיבה 4. מטעמם של המשיבים הוגשה תגובתו של כונס הנכסים בלבד. זה טען להעדר יריבות עם המבקשות. לטענתו כל עוד לא הגישו המבקשות הצעה לרכישת הנכס, אין להן זכות עמידה בבקשה אותה הגישו. לטענת כונס הנכסים החלטת הרשמת הנכבדה בדין ניתנה ואין להתערב בשיקול דעתה. לטענת הכונס רק ביום 24/2/13-25/2/13 פרסם הכונס הזמנה להציע הצעות וביום 17/3/13 נמסרה לכונס הודעת המשיבה 4 על הצעתה, אשר הוגשה ישירות ללשכת ההוצאה לפועל ולא למשרדי הכונס וזו לא לוותה בשיק בנקאי מתאים בהתאם לכללי המכרז. לטענת הכונס הצעת המשיבה 4 הוגשה לבסוף למשרדי הכונס כאשר היא מלווה בשיק פרטי ולא בנקאי בהתאם לדרישות המכרז. לטענת הכונס, נערכה שמאות אחרונה לנכס ב 14/3/11 והוזמנה על ידו שמאות עדכנית אשר התקבלה ב 24/4/13 וזו השמאות האמורה בהחלטת הרשמת הנכבדה נשוא בקשת רשות הערעור. לטענת הכונס בידיו מצויות הצעות נוספות הגבוהות מזו של המשיבה 4 ונשלח אל המשיבה 4 מכתב הקורא לה להשוות את הצעתה למחיר השמאות למימוש מהיר. לטענת הכונס המשיבה 4 לא השיבה לכך. עוד טוען הכונס כי ביום 6/6/13 פרסם הכונס שוב הזמנה להציע הצעות וזו עומדת בתוקפה עד ליום 30/6/13. לטענת הכונס מוסיפות להתקבל הצעות והוא אף מסר את מפתחות הנכס למתווכים שונים על מנת להציגו. לפיכך, טוען הכונס כי יש לדחות את בקשת המבקשות ואין להתערב בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל , באשר אין לקבל הצעת המשיבה 4 שאינה מיטבית. דיון : ראשית לעניין זכות העמידה של המבקשות - המבקשות בבקשתן לא הסבירו כלל מה תפקידן ומהו הקשר שלהן לתיק המימוש נשוא בקשת רשות הערעור. כאשר נדרשו המבקשות לתן לכך הסברים בדיון אשר נערך בפני, הן טענו כי הנכס נשוא הכינוס צובר חובות דמי ניהול ומשכך הן בעלות אינטרס כי הנכס ימומש במסגרת תיק ההוצאה לפועל, אזי תוכלנה להיפרע מקופת הכינוס. כלל לא ברור האם המבקשות שתיהן חברות המנהלות את פרוייקט הסיטי סנטר בו מצוי הנכס נשוא הכינוס ומידע מפורט על כך לא ניתן בידי המבקשות. עניין זה מעלה ספק של ממש בזכות עמידתן של המבקשות בבקשת רשות הערעור אשר בפני. יחד עם זאת לא אעשה מלאכתי קלה ואבחן לגופה של בקשה, האם היה מקום לקיים דיון בבקשה אשר הגישו המבקשות בפני רשמת ההוצאה לפועל כטענת המבקשות. המבקשות עצמן מודות כי אין כל חיוב לקיים דיון בפני רשם ההוצאה לפועל בכל בקשה המועלית בפניו והן אף לא הצביעו על חיוב שכזה בחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967, מן הטעם הפשוט כי חיוב שכזה אינו מצוי בו. המבקשות טענו כי המקרה אשר בפני רשמת ההוצאה לפועל חריג הוא ולפיכך היה עליה לקיים בו דיון. לטעמי, בידי רשמת ההוצאה לפועל די והותר כלים אשר יאפשרו בחינת בקשת המבקשות אשר הובאה בפני אף בלא צורך בדיון פרונטלי בנוכחות הצדדים האמורים, כפי שיובהר לעיל. כשם שאין על רשם ההוצאה לפועל חיוב לזמן הצדדים בפניו בעת שמאושרת הצעה למכר המובאת בידי כונס נכסים, קל וחומר כי מקרה בו מובאת בידי גורם אשר אינו החייב או הזוכה בתיק המימוש, הצעה של גורם נוסף אחר, לרכישת הנכס נשוא המימוש לאישור בפני רשמת ההוצאה לפועל, ברי כי אין מקום לקיום דיון בבקשה זו בפני רשמת ההוצאה לפועל. הצעות לרכישת הנכס נשוא המימוש מוגשות בפני כונס הנכסים לאחר שמפורסמת על ידו הזמנה להציע הצעות. לאחר שמתקבלות מלוא ההצעות, עורך כונס הנכסים התמחרות וההצעה הזוכה מובאת לאישורו של רשם ההוצאה לפועל בידי הכונס. כונס הנכסים משמש כזרועו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל ותפקידו לנהל הליך המכירה ומשכך לא היה כלל מקום לקיום דיון בבקשתן של המבקשות. ככל שהגישה המשיבה 4 הצעה, עליה לפעול בצינורות המקובלים אל מול הכונס. לא היה מקום לפניית המבקשות בבקשה לרשמת ההוצאה לפועל כי דווקא הצעת המשיבה 4 תאושר בידי רשמת ההוצאה לפועל בלא קיום התמחרות, שהרי זהו בדיוק תפקידו של כונס הנכסים. החלטת רשמת ההוצאה לפועל שלא לקיים דיון בבקשה, בדין ניתנה. אך בצד קביעה זו סבורני כי יש מקום להתערב בהחלטתה של הרשמת הנכבדה - במובן זה שהיה עליה לבחון היטב התנהלות כונס הנכסים. עצם העובדה כי תיק הכינוס מתנהל למעלה מחמש שנים מעוררת תהיה כשלעצמה, אך פרט לקביעה כי יש לדחות בקשת המבקשות מאחר ואין מקום לאישור הצעת המשיבה, לא מצאתי כי ניתנה הדעת לשאלה האם הוגשו דו"חות כונסים לאור כל תקופת הכינוס כסדרם, ככל שהוגשו דו"חות שכאלה האם הם מכילים דו"חות אלו מידע אשר ניתן ללמוד ממנו מדוע זה עומד הנכס בשיממונו משך תקופה כה ארוכה וצובר חובות ניהול וחובות ארנונה, האם נעשה ניסיון להשכיר את הנכס, מדוע זה רק ביום 24-25/2/13 פורסמה לראשונה הזמנה להציע הצעות כאשר הכונס תפס את החזקה בנכס כבר ביום 2/3/08 ומדוע ביום 6/6/13 היה צורך בפרסום הזמנה חדשה להציע הצעות. אכן יש מקום לשאלה האם מידע זה אמור להיחשף בפני מי שאינו צד לתיק ההוצאה לפועל ולמעשה אף אינו מגיש הצעה במסגרת הליכי המכר, כי אם צד חיצוני אשר מחזיק הנכס נשוא הכינוס חב לו בגינו דמי ניהול וכן חב בגינו דמי ארנונה. אך יחד עם זאת היה מקום מפאת הגשת הבקשה לבחון את תקינותו של הליך הכינוס בידי רשמת ההוצאה לפועל ולו מפאת הזהירות. לצורך הכרעה בבקשה אשר בפני, לא ניתן היה להיעזר בתגובת כונס הנכסים לבקשת המבקשות, אשר הכילה טענות עובדתיות רבות שמן הראוי היה לצרף להן אסמכתאות המעידות על אמתותן. זאת על מנת לפרוש בפני בית המשפט הדן בבקשת הרשות לערער את מלוא היריעה. למרבה התמיהה כונס הנכסים לא צירף, לא תצהיר מטעמו לאימות הטענות העובדתיות, לא אסמכתא לאף לא אחת מהן ואף לא דו"ח כונס בודד אחד, אשר הוגש בפני רשמת ההוצאה לפועל במשך כל אותן שנים. הדבר מתבקש מאופי טענותיו של הכונס ומעצם העניין הנדון והעובדה כי כונס הנכסים בחר שלא לעשות כן, אומרת דרשני. כאשר נדרש הכונס להבהיר לבית המשפט, במסגרת הדיון בבקשת רשות הערעור, אימתי בכוונתו לערוך התמחרות בין ההצעות השונות אשר נאספו על ידו, חמק כונס הנכסים ממתן לוח זמנים מפורט ומדויק ועניין זה, יאמר בלשון עדינה, מעורר תמיהה. הכונס אף התנגד נמרצות להשתתפות המציעה - המשיבה 4 בהתמחרות אשר תיערך בין ההצעות שהתקבלו בגין הנכס נשוא הכינוס וטען כי הוא מתנגד משום שמדובר בהצעה נמוכה. הסבר זה לא ניתן להגדיר אלא כתמוה, שהרי באם אכן מדובר בהצעה נמוכה, יתכן כי המציעה תשווה הצעותיה לגבוהות יותר שבידי הכונס וקופת הכינוס תצא נשכרת מהעניין. הכונס שב ועמד בתקיפות על כך כי אל לו לבית משפט זה להתערב בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל, אך סירב לספק את ההסברים המתאימים אודות אופן התנהלות הכינוס עד כה. נוכח הדברים האמורים, מצאתי כי החלטת רשמת לפועל הנכבדה בכל הנוגע לאי אישור הצעת המשיבה 4 מצויה במתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה ואף אין מקום להתערב בהחלטתה שלא לקיים דיון בנוכחות הצדדים בבקשת המבקשות. יחד עם זאת מצאתי לנכון לקבל הבקשה חלקית, לדון בטענות המבקשת לעניין אופן ניהול הליך הכינוס כבערעור ולהשיב את התיק אל רשמת ההוצאה לפועל על מנת שזו תבחן את הליך הכינוס אל נוכח הנתונים שעלו במסגרת בקשת המבקשות: יש לבחון היטב האם התקבלו בפרקי הזמן אשר קצבה רשמת ההוצאה לפועל דו"חות כונס הנכסים והאם ניתן ללמוד מהם מדוע טרם מומש הנכס משך השנים הארוכות בהן פתוח תיק המימוש. על רשמת ההוצאה לפועל, בהתאם לשיקול דעתה, לדרוש מכונס הנכסים דו"ח מבהיר לכל אותן תמיהות העולות מבקשת המבקשות, להנחת דעתה ובכלל זאת יובהר מדוע פורסמה הזמנה להציע הצעות בשלב כה מאוחר לאחר תפיסת החזקה בנכס ומדוע היה צורך בפרסום נוסף. על רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה לוודא כי כונס הנכסים עורך התמחרות בפרק זמן סביר וכי הצעת המשיבה 4 התלויה ועומדת בפני כונס הנכסים תשתתף בה - זאת לאור סירוב כונס הנכסים למסור לבית המשפט מועד מדויק אימתי תיערך התמחרות שכזו והודעתו כי כלל לא תכנן לבצע התמחרות בנכס. יהא על רשמת ההוצאה לפועל לבחון היטב אל נוכח הדברים האמורים, את פרוטוקול ההתמחרות ולוודא כי נערכה כדין וזאת בטרם אישורה של ההצעה הזוכה בידי רשמת ההוצאה לפועל. אשר לשאלת הוצאות ההליך - נוכח הספק אותו פירטתי לעיל בזכות עמידתן של המבקשות ואף שבקשת המבקשות התקבלה כאמור חלקית, איני מוצאת כי יש לפסוק להן הוצאות בגין הליך זה. יחד עם זאת, לאור התנהלות המשיבים 1 ו 3 אשר אילצו את בית המשפט להמתין כשעה להופעתם לדיון אשר נקבע בפניו וזאת בשל דיון אחר אשר התנהל לטענתם בפני רשם ההוצאה לפועל ובו נדרשה נוכחות הכונס, אני מוצאת כי יש לחייב את המשיבים 1 ו 3 - כונס הנכסים מטעמו של הזוכה בתיק ההוצאה לפועל דנן והזוכה בתיק ההוצאה לפועל, בהתאמה בסך של 1500 ₪ לטובת אוצר המדינה. זמן שיפוטי הינו משאב יקר במיוחד, אשר מן המפורסמות כי אינו מצוי בשפע ויש לעשות בו שימוש מושכל. משרדו של כונס הנכסים מונה כמה וכמה עורכי דין וניתן היה על הנקלה, לגרום להופעת מי מהם במועד אשר קבע בית המשפט לדיון. לו היה מדובר באיחור מינורי בן מספר דקות, ניתן היה אולי להסתפק באזהרת כונס הנכסים לבל ישנה הדבר, אך כונס הנכסים בחר למסור לחברו כי יתעכב מספר דקות, עשה דין לעצמו והותיר את בית המשפט ואת הצד שכנגד להמתין לא פחות משעה להופעתו לדיון. במצב דברים זה אין מנוס מחיובו של המשיב 3 - הזוכה בתיק ההוצאה לפועל שהכונס הוא מייצגו וכן את כונס הנכסים, בהוצאות לטובת אוצר המדינה וכך אני מורה. סוף דבר, בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה באופן אשר פורט לעיל. החלטתי תועבר אף אל תיק ההוצאה לפועל 02-37463-06-3 (באמצעות מזכירות לשכת ההוצאה לפועל בחיפה) לצורך המשך הליכי מימוש הנכס בהתאם להוראות אשר לעיל. אין צו להוצאות המבקשות. המשיבים 1 ו-3 ישלמו הוצאות בסך 1500 ₪ לטובת אוצר המדינה. רשות ערעור (בזכות או ברשות)רכישת נכסערעור