בקשה בדרך של טען ביניים ליתן הוראות למי לחלק כספים

בקשה בדרך של טען ביניים, ליתן לה הוראות, למי מהטוענים, לחלק את הכספים המוחזקים בידיה, בגין ביצוע עבודות במסגרת פרויקט במחלף גולני, בסך של 26,154 ₪. (להלן: "העבודות"). טענות הצדדים לטענת המבקשת, במסגרת ביצוע הפרויקט הנ"ל, התקשרה עם הטוענת 1 (להלן: "המשיבה 1) כאשר ההתנהלות עם האחרונה התבצעה אל מול הטוען 3 (להלן: "המשיב 3") כחודש לאחר ביצוע העבודות, העבירה המבקשת למשיב 3 המחאה על סך של 19,554 ₪ לפקודתה של המשיבה 1. הוסיפה המבקשת וטענה כי בעקבות מכתב ב"כ המשיבה 1 מיום 13/8/12, התברר לה כי המשיב 3 אינו נמנה עם מנהלי משיבה 1 ו/או בעל הרשאה או סמכות לחתום בשם המשיבה 1, ולפיכך, ביום 21.08.12 התקיימה פגישה בין המבקשת לבין מנהלי משיבה 1, בה בוטלה ההמחאה שלעיל, וניתנה במקומה המחאה אחרת לבעלי המשיבה 1, בגין העבודות שבוצעו בחודש 05/2012. בישיבה זו חתמה המשיבה 1 על אישור גמר עבודה וחיסול תביעות. עוד טענה המבקשת, כי לאחר אישור גמר עבודה וחיסול תביעות, חתמה על הסכם התקשרות חדש עם המשיבה 2, באמצעות המשיב 3, להמשך ביצוע העבודות. עוד טענה המבקשת כי נכון ליום הגשת הבקשה, קיימים אצלה יתרת כספים בגין ביצוע עבודות בפרויקט, בסך של 26,154 ₪, כספים אותם דורשות המשיבות 1 ו- 2. המשיבה 1 הגישה תגובתה לבקשה, בה טענה כי העבודות משוא טען הביניים בוצעו על ידה בלבד, ועל כן מגיעים לה הכספים כאמור בדו"ח החשבון לחודש 06/2012, שהופק על ידי המבקשת בגין עבודתה, כאשר אין נפקות לאישור גמר עבודה, ככל והינו מתייחס לעבודה שבוצעה בחודש 05/2012 ולא בחודש 06/2012. הוסיפה המשיבה 1 וטענה כי, המשיב 3 הציג את עצמו בפני המבקשת כמנהל המשיבה 1, הגם שמעולם לא מונה לתפקיד ולא קיבל הרשאות שהן, כאשר ביום 31.05.12 קיבל מידי המבקשת המחאה ראשונה המשוכה לטובת המשיבה 1, הגם שלא היה מורשה לעשות כן. לציין כי המחאה זו בוטלה בסופו של יום והוחלפה בהמחאה אחרת שניתנה לפקודת המשיבה 1 באמצעות מנהלה. המשיבה 1 הוסיפה כי בגין התנהגותו של המשיב 3 פנתה היא לבית המשפט בבית שאן וביקשה צווי מניעה, צו עשה נגד המשיב 3, וצו עשה זמני נגד המשיבו הפורמאליות, שהמבקשת אחת מהן, כאשר בית המשפט אישר את הסכמת המשיבה 1 והמשיב 3, ונתן החלטה עוד ביום 4/6/12, לפיה יחזיר המשיב 3 למשיבה 1 את פנקס המחאות השקים מספר 1, יינתן צו מניעה במסגרתו ייאסר על משיב 3 לבצע כל פעולה בשם המשיבה 1 בין שמדובר בקבלת כספים ו/או התקשרות עם צדדים שלישיים ומשיכת המחאות בשם המשיבה 1, ובאותה החלטה ניתן צו עשה זמני המופנה למשיבות הפורמאליות, כאשר המבקשת הינה אחת המשיבות הפורמאליות, לפיו הן מתבקשות להעביר את כל הכספים והתשלומים המגיעים למשיבה 1 לידיה בלבד, וכי שתי המשיבות יימנעו מהעברת כספים כלשהם המגיעים למשיבה 1, לידי המשיב 3. טענות המבקשת כי רק ביום 13/8/12 ולאחר קבלת מכתב המשיבה 1 נודע לה כי המשיב 3 אינו נמנה על מנהלי המשיבה1 אינה מבוססת, ככל שהמבקשת הייתה צד להליכים שנקטה המשיבה נגד המשיב 3 בבית המשפט, וככל שאלה הובאו לידיעת מנהלי המבקשת כמו ב"כ המבקשת והמפקחים מיד בסמוך להגשתם. לטענת המשיבה 1, התשלום נשוא טען הביניים הינו בגין עבודה שבוצעה בפרק הזמן שבין 31.05.12, מועד מתן ההמחאה הראשונה, ועד לסיום ביצוע מעבר המים בפרויקט, כאמור בדו"ח דין וחשבון של המבקשת (נספח א' לתגובה), ואין באישור גמר עבודה מתאריך 21.08.12, כדי להוות אישור בגין תשלום כספים נשוא טען הביניים, כפי שצוין לעיל. עוד הוסיפה המשיבה 1, כי אין לקבל את טענת המבקשת כי ההתקשרות עם המשיבה 2 באמצעות המשיב 3, באה לאחר שנחתם אישור גמר עבודות עם המשיבה 1, ככל והתקשרות זו באה עוד הרבה קודם לכן, ביום 29/5/12, וככל ומשיבה 2 הועסקה במקום אחר באתר ובביצוע עבודה אחרת. משיבה 1 מבקשת להורות למבקשת על העברת הכספים לידיה, לרבות תשלום הפרשי הצמדה וריבית, ממועד בו היו אמורים הכספים להיות משולמים, ועד לתשלומם בפועל, וכן בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. המשיבים 2 ו- 3 לא הגישו תגובתם לבקשה. דיון ומסקנות בדיון אשר נערך בפניי ביום 05.11.13 התייצבו ב"כ המבקשת ורואה חשבון מטעמה. כן התייצבו מטעם המשיבה 1 בא כוחה וכן מנהל האחרונה. לדיון זה לא התייצבו טוענים 2 ו- 3, על אף שנשלחה להם הזמנה כדין. לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים, ושמיעתם בפניי, אין חולק כי על המבקשת לשאת בתשלום הסך של 26,154 ₪, וזאת אף כפי שמסר רואה החשבון מטעמה בדיון בפני. בעניין זה אציין כי בהתאם לנספח א' שצורף לתגובת המשיבה 1, הרי סכום זה יש לשלמו לאחרונה, ככל ודו"ח חשבון מחודש 06/2012 מופנה למשיבה 1 ולא למי מהמשיבים 2 ו-3, במיוחד ולא הוצגה בפניי כל אסמכתא ו/או עדות לכך כי המשך העבודה בפרויקט, מושא הבקשה, בוצעה על ידי משיבים 2 או 3. זה המקום לומר כי צודקת המשיבה 1 בטענתה, כי אין במסמך גמר חשבון מתאריך 31.08.12, כדי להצביע על סיום ההתחשבנות בין הצדדים, או אישור לתשלום הסכום נשוא הבקשה, ככל ואישור זה מתייחס לעבודות שבוצעו בחודש 05/2012, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר חודש זה, בוצעו עבודות נוספות בפרויקט. לראיה לביצוע העבודות על ידי המשיבה 1 יש לראות דו"ח חשבון בגין חודש 06/2012 (נספח א' לתגובה) המופנה אל המשיבה 1, וכן בחשבונית מס של האחרונה, מיום 11.02.14 (נספח ה'1 לתגובה), הנושאת את סכום העבודות נשוא הבקשה. חשוב לציין כי על אף שבבקשתה טענה המבקשת כי נחתם עם משיבים 2 ו- 3 הסכם חדש לביצוע עבודות לאחר שהמשיבה 1 חתמה על אישור גמר עבודות, אלא שעיון בהסכם שנתחם בין המבקשת לבין המשיבה 2 מעלה כי ההסכם נחתם ביום 29/5/12, ואילו ההתחשבונות עם המשיבה 1, הייתה ביום 21/8/12, כלומר ההסכם נחתם כשלושה חודשים לפני ההתחשבנות, וכפי ששילמה המבקשת למשיבה 1 את חשבון חודש 5/12 יה עליה ללשלם לה את חשבון חודש 6/12 . אומנם רואה החשבון של המבקשת בעדותו בפניי, לא ידע לומר מי ביצע את העבודה נשוא הבקשה שבפנינו (עמ' 2 ש' 24-25), אלא שבעדותו של הדירקטור ובעל המניות אצל המשיבה, ציין האחרון כי העבודה נשוא בקשה זו, בוצעה ע"י המשיבה 1 ועדות זו לא נסתרה (עמ' 2 ש' 30-31). בהקשר זה אציין כי, אין להסתמך על החשבונית אותה שלח משיב 3 למבקשת בגין ביצוע העבודות נשוא הבקשה שבפניי, ככל ובהתאם להחלטה שניתנה נגדו בבית משפט זה מיום 04.06.12, הרי משיב 3 מנוע מלעשות כל פעולה בשם המשיבה 1, לרבות קבלת כספים מצדדים שלישיים, ומשיכת המחאות בשם האחרונה. זאת ועוד, תמוהה בעיניי העובדה כי חשבונית זו הונפקה ביום 30.05.12, טרם מועד עריכת דו"ח החשבון שהונפק על ידי המבקשת, היינו חודש 06/2012. מהאמור לעיל, הרי על המבקשת לשלם את הסכום נושא בקשה זו, לידי המשיבה 1. יחד עם זאת, נשאלת השאלה, האם יש לחייב את המבקשת בתשלום ריבית והצמדה על האיחור בתשלום, וכן לחייבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בגין איחור זה? מהמסמכים שהונחו בפני עולה כי עוד בחודש 06/2012 הונפק דו"ח חשבון בגין עבודה שביצעה המשיבה 1 למבקשת. כמו כן, בחודש 07/2012 הנפיקה המשיבה 1 חשבונית מס בגין עלות עבודה זו. כאמור, וכפי שקבעתי לעיל, אין לראות במסמך מתאריך 21.08.12, כמסיים את ההתחשבנות בין המבקשת למשיבה 1, ככל ומסמך זה התייחס לעבודות שבוצעו בחודש 05/2012, בגינם שולם הסך של 19,556 ₪, ואין להם כל קשר לתשלום נשוא בקשה זו, ע"ס של 26,154 ₪. במצב דברים זה, היה על המבקשת לשאת בתשלום ביצוע יתרת העבודות בפרויקט, בחודש 07/2012 או לכל היותר, בתאריך 21.08.12, לאחר הפגישה שנערכה בין נציגי המבקשת לנציגי המשיבה 1. לא זו אף, המבקשת ידעה על ההליכם המשפטיים אשר נקטה המשיבה נגד המשיב 3, כאשר הייתה צד פוארמאלי להם, ידעה על צווי המניעה, צוו העשה המופנים כלפי המשיב 3, ואף צו עשה זמני המופנה אליה, ומורה לה להעביר את כל הכספים להם זכאית המשיבה 1 לידיה בלבד ולא לידי המשיב 3, ואף ידעה על פסק הדין אשר ניתן למשיבה 1 נגד המשיב 3, ואף על פכן החליטה להחזיק את הכסף בידיה בטענה כי שתי המשיבות דרשו אותו. לא ברור גם מדוע לא בדקה המבקשת ברשם החברות את מצבה של המשיבה 2 סמוך למועד ההתחשבנות עם המשיבה 1 על מנת שתלמד על מצבה לרבות אם היא פעילה ומי הם מנהליה ובעלי המניות בה. משלא עשתה כן, ומשלא הגישה דאז את בקשתה המונחת בפניי, על אף שמכתבי המשיבות 1 ו- 2 במסגרתם דרשו ממנה את הכסף, האחרון בהם נשלח בסוף שנת 2012, ומאז לא הצביעה המבקשת על הליכים כלשהם בינה לבין המשיבות 1 ו- 2, ככל והיו לה ספקות בנוגע לזהות מקבל התשלום, אזי יש מקום לחייב את המבקשת, בתשלום הכספים המוחזקים בידה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לרבות בהוצאות המשיבה. סוף דבר לאור האמור, אני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבה 1, את הכספים המוחזקים בידה בגין ביצוע העבודות נשוא הבקשה. המבקשת תעביר את הכספים שבידה, על סך של 26,154 ₪, למשיבה 1, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מיום 21.08.12 ועד למועד התשלום בפועל. הסכום יועבר בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין לידי המבקשת. ניתן בזה צו גודר כלפי המשיבים/ הטוענים 2 ו-3, לגבי הכספים נשוא הבקשה. אני מחייבת את המבקשת בהוצאה משפט המשיבה 1 בסך של 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד המשיבה 1 על סך של 3,000 ₪. טען ביניים