ערעור על החלטת רשם על אישור מכר המקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל

ערעור על החלטת רשם על אישור מכר המקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל בקליפת האגוז יתוארו בקצרה העובדות הרלבנטיות לצורך הכרעה בבקשה אשר בפני וטענות הצדדים: תיק ההוצאה לפועל האמור לעיל, מתנהל למימוש משכנתא אשר נרשמה על זכויות החייבת -ז"ל (להלן :"המנוחה"), לטובת הזוכה - בנק לאומי לישראל בע"מ, הוא המשיב אשר בפני. המשכנתא האמורה נרשמה לצורך הבטחת פירעון הלוואה אשר ניתנה למבקש 1 ולמנוחה. המנוחה והמבקש 1 לא פרעו כסדרה את ההלוואה אשר ניתנה להם מעם המשיב ומשכך פתח המשיב בהליכים למימוש המשכנתא, כמו גם פנה בהליכים משפטיים כנגד המשיב 1, אשר אינם נשוא בקשת רשות הערעור אשר בפני. המשיב פועל בניסיון לממש המשכנתא האמורה כבר משנת 2000 ובמסגרת זו כבר נערכה במרוצת השנים פריסה מחודשת של החוב, אך ללא הועיל. כן ננקטו הליכים שונים בערכאות השונות (בין היתר בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון) בידי המבקשים לצורך מניעת מימוש המשכנתא, במסגרתם נדחו טענותיהם של המבקשים באשר לתוקפה של המשכנתא לטובת המשיב וכעת מצוי המשיב, כאמור, בהליכי אישור מכר המקרקעין נשוא המשכנתא במסגרת תיק ההוצאה לפועל דנן. במסגרת זו ולאחר שאותר רוכש מתאים, הגיש כונס הנכסים אשר נתמנה בידי רשם ההוצאה לפועל, בקשה לאישורו של המכר וניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל, מר הלר יניב, נשוא בקשת רשות ערעור זו. המשיבים בבקשה הינם בנק לאומי בע"מ - הזוכה בתיק ההוצאה לפועל וכונס הנכסים - עו"ד חכם, אשר מונה במסגרת תיק ההוצאה לפועל. המבקש 1 טוען כי יש לבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל בדבר אישור המכר ממספר טעמים: המבקש 1 טוען כי הוא ואחיו הינם יורשי המנוחה, אך איש מהם לא זומן להתמחרות וכלל לא התבקש ליתן את תגובתו להליך. המבקש טוען עוד כי בהליך המכר נפלו פגמים רבים דוגמת שיפוץ הנכס לצורך השבחתו, קיום התמחרות ללא ידוע המבקשים, אי מתן שהות למבקשים לפדות את הנכס, גביית שיעורי ריבית חריגה בזמן בו התנהלו הליכים משפטיים בין הצדדים וכן מכירת הנכס בפחות משוויו על פי חוות דעת שמאית המצויה בידי המבקש 1. המשיבים טוענים כי טענות המבקשים אין בהן ממש ואינן מגלות כל פגם בהליכי ההוצאה לפועל או בהחלטות רשם ההוצאה לפועל. יתרה מזו, לטענת המשיבים יורשיה החוקיים של המנוחה טרם הוכרזו ולפיכך אין למי מהמבקשים מעמד בבקשה. לטענת המשיבים ניתנו למבקשים אפשרויות רבות על מנת להגיע עם המשיב להסדר החוב, אך למבקשים אין כלל כוונה לפדות את נכס המקרקעין נשוא תיק המימוש ואף לא להסדיר את החוב, אלא כל כוונתם הינה לעכב את ביצוע הליכי המימוש. לטענת המשיבים, מעולם לא הוצעה הצעה קונקרטית לפדיון הנכס בידי מי מהמבקשים ולא ניתן לטעון כי המבקשים לא היו ערים להליכי המכר, שכן כונס הנכסים פעל כדין ופרסם בעיתונות הזמנות להציע הצעות לרכישת הנכס. בסופו של יום התקבלה הצעה אחת ולפיכך לא נערכה כלל התמחרות כנטען בידי המבקשים ונוהל מו"מ ממושך בין המציע לכונס הנכסים עד אשר הושגה ההצעה הגבוהה ביותר. המשיבים טוענים כי מחיר מכירת הנכס משקף את שוויו של הנכס בהתאם לשמאות הנכס אשר נערכה והוגשה לרשם ההוצאה לפועל וכי טענת המבקשים לפיה המחיר בו נמכר הנכס נמוך מדי, לא נמצאו לה תימוכין. המשיבים טענו כי עיכובם של הליכי מימוש נכס המקרקעין עשוי לגרום להם לנזקים כבדים וכי המבקש 1 לא גילה לבית המשפט כי הוא מצוי בחובות כבדים לגורמים נוספים העולים על סך של 5,000,000 ₪ ואין ביכולתו כלל וכלל לפדות את הנכס נשוא תיק המימוש. עוד טענו המשיבים כי יש להגן על הליך סופיות המכר ועקרון הוודאות בכל הנוגע למכר באמצעות לשכת ההוצאה לפועל וכי יש צורך בטענה לפגם ממשי שלא התקיים כאן, על מנת לבטל החלטה לאישורו של מכר. תחילה הוגשה הבקשה מטעמו של המבקש 1 בלבד ולאחר שהתנהל בפני ביום 22/5/13 דיון בו העלו שני הצדדים טענותיהם באריכות לגופה של בקשת רשות הערעור, הוסכם בין הצדדים על דחייתה של הבקשה למתן רשות ערעור ללא צו להוצאות. הצדדים שבו אל רשם ההוצאה לפועל לצורך המשך הליכי המימוש והמבקש 1 עתר בפניו לדון בבקשתו לביטול אישור המכר לגופה. רשם ההוצאה לפועל הנכבד שב ופנה לבית המשפט וקיבל הבהרת בית המשפט מיום 29/5/13 לפיה נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקש 1 על כל רבדיה. או אז, חזר בו המבקש 1 מהסכמתו בדיון מיום 22/5/13 והגיש בקשת רשות ערעור בבית המשפט המחוזי במסגרת רע"א 61518-05-13 בה טען כי לא הובן כראוי בפני בית המשפט קמא וכי יש להשיב את הדיון לבית המשפט קמא על מנת שתינתן החלטה מפורטת לגופו של עניין. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המבקש 1, בהסכמת המשיבים אשר ניתנה לפנים משורת הדין והשיב את הדיון בעניינם של הצדדים בפני מותב זה. לאחר שנקבע דיון בפני, הגישו המבקשים 2-3 בקשתם להצטרף להליך כמבקשים בה טענו כי הינם נכים ויורשים לנכס נשוא הליך המימוש, בהתאם לבקשה לקיום צוואה אשר הוגשה ביום 12/6/13 בפני רשם הירושות. לטענתם יש להגן על העיזבון באופן שמימוש הנכס יבוצע באופן ראוי ובמחיר הטוב ביותר. המבקשים 2-3 הצטרפו לטענות המבקש 1 והוסיפו עוד וטענו כי היה על כונס הנכסים לעתור למינוי מנהל עזבון ולא לפעול בהליך המימוש בלא לידע את היורשים. עוד חוזרים וטוענים המבקשים 2-3 כי הליך המכר בוצע במחיר נמוך מהשמאות המצויה בידיהם, לא בוצעה התמחרות ואין זה סביר כי היה רק מציע אחד לנכס. המבקשים 2-3 טוענים כי כעת יש להם מעמד בפני בית המשפט משהוגשה בקשה לקיום צוואה ועל בית המשפט להגן על עיזבונם בכל דרך. לטענת המבקשים 2-3 הם מבקשים לממש את הנכס במחיר השוק שלו על מנת להשאיר בידם לאחר המימוש את סכום הכסף הנחוץ להם. דיון : תחילה לעניין זכות העמידה של המבקשים - תיק ההוצאה לפועל הנדון נפתח לצורך מימוש משכנתא אשר נרשמה על זכויותיה של המנוחה במקרקעין נשוא תיק המימוש. המנוחה נפטרה, בהתאם למסמכים אשר צורפו לבקשות המבקשים 2-3 כבר ביום 21/1/10. אין ולא יכול להיות ספק בדבר ידיעתו של המבקש 1 אודות הליכי המימוש הננקטים במסגרתו של תיק ההוצאה לפועל הנדון, שכן הוא עצמו בצוותא עם אמו המנוחה נטל את ההלוואות מהמשיב 1, אשר לצורך הבטחת פירעונן, ניתנה הבטוחה בדמות שעבוד זכויותיה של המנוחה במקרקעין האמורים. כנגד המשיב 1 אף נפתח תיק הוצאה לפועל נוסף לצורך גביית חוב ההלוואות. המבקש 1 היה מודע היטב איפוא לכל אותם הליכים אשר ננקטו לאחר מותה של אמו והיה מודע היטב לכך כי ההלוואות אשר ניטלו מן המשיב לא נפרעו ולפיכך יפעל המשיב למימוש הבטוחה. המבקש 1 בחר שלא להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה או צו ירושה על מנת להבטיח זכויותיו כיורש והעדיף להותיר את זהות העיזבון לוטה בערפל, למעלה משלש שנים עד כה, ככל הנראה לא בכדי. אף אם תאמר כי המבקש 1 לא היה מודע כלל לצוואות אשר הותירה אחריה המנוחה, הרי שלא הייתה כל מניעה כי תוגש מטעמו בקשה למתן צו ירושה על מנת להבהיר זכויותיו בעיזבון המנוחה. המשיבים טענו ואף צירפו תימוכין לכך כי קיימים כנגד המבקש 1 חובות בסך של למעלה מ 5,000,000 ₪. משכך, לכשירשמו זכויות המבקש 1, ככל שקיימות לו זכויות שכאלה בעיזבון אמו המנוחה, הרי שנושיו יבקשו להיפרע מהן. יתכן כי עניין זה הדריך את המבקש 1 עת נמנע מפנייה בבקשה למתן צו קיום צוואה או מתן צו ירושה. המבקשים 2-3 טענו כי לא היתה בידיהם צוואה עד כה וכעת היא נמצאה. טענה זו הינה תמוהה, זאת בלשון עדינה, בשים לב למועד פטירתה של המנוחה לפני למעלה משלש שנים. אף אם לא הייתה בידי המבקשים 2-3 צוואה, לא הייתה כל מניעה לפניה בבקשה למתן צו ירושה. יתרה מזו במועד הדיון הציגו המשיבים לא פחות משתי צוואות, אשר לכאורה נחתמו שתיהן בידי המנוחה, באותו היום ממש (!) וכל אחת מהן מצביעה על יורשים שונים למנוחה. הצוואות הוצגו מתוך כתבי בי-דין שונים שהגישו המבקשים בפני ערכאות שונות. במצב דברים זה ברי כי אין לדעת מהי זכות עמידתם של המבקשים והאם אכן הם רשאים להתכנות יורשי המנוחה אם לאו, עד אשר ינתן צו קיום צוואה, אם וכאשר ינתן. נסיונותיו של בית המשפט לברר עם המבקשים עניין זה, תחילה עם המבקש 1 ולאחר אף ניסיון לקבלת הסברים מהמבקשים 2-3, נתקלו בהסברים תמוהים ובלתי סבירים כפי שפורט לעיל ואין בהם על מנת להצביע על זכות עמידה של ממש. הפסיקה קבעה כי מי אשר טוען לזכויותיו כיורש, אין בטענותיו על מנת למנוע מהבנק הנושה לממש את המשכנתא ואין בטענותיו על מנת לבטל הליכים אשר נעשו. ראה ברע"א 1871/04 בנק לאומי למשכנתאות נ. עזבון המנוח חרדאן מוחמד ז"ל נט (3) 721. המבקשים 2-3 טוענים כי על בית המשפט להגן על זכויות העיזבון ולטעמם, על מנת להגן על זכויות המבקשים 2-3 המציגים עצמם כיורשים, על בית המשפט למנות מנהל עזבון. ברי כי על המבקש סעד מבית המשפט לבוא בידיים נקיות. המבקשים עצמם שקטו על שמריהם משך למעלה משלש שנים מאז פטירת המנוחה ורק כעת פנו בבקשה למנות מנהל עזבון, עיתוי הבקשה הינו מתמיה. עוד הציגו המבקשים צוואה אחת, כאשר מסתבר כי קיימות שתי צוואות, מאותו היום עם הוראות שונות בכל אחת מהן ושתיהן לכאורה בחתימת המנוחה. בנסיבות אלו, ספק אם יש להעניק למבקשים את הסעד הנדרש על ידם מחמת "צדק ומוסר" כהגדרתם. זאת ועוד, אף לו היו הנסיבות כאלו אשר מעניקות למבקשים מעמד בבקשה, הרי שזכויותיהם אינן עתידות כלל להיפגע כתוצאה מהשלמת הליך המימוש, אלא דווקא להיפך. לנכס המהווה חלק מן העזבון, אם לא את כל העזבון, מונה כונס נכסים ובעת חלוקת קופת הכינוס, לו תיוותר יתרה לאחר פירעון השעבוד המוטל על הנכס, שמור חלקם של המבקשים ככל שיוכח מעמדם החוקי. כפי שפורט לעיל קיים ספק של ממש במעמדם של המבקשים בבקשה אשר בפני, ברם על אף האמור, תיבחן בקשתם על כלל נדבכיה אף לגופה: המבקשים טענו לפגמים בניהול הליך המכר- המבקשים טענו כי הנכס שופץ על חשבון קופת הכינוס, לא ניתנה להם זכות הפדיון, בוצעה התמחרות ללא ידוע המבקשים ולבסוף נמכר הנכס במחיר הנמוך מזה הנקוב בשמאות המצויה בידם. עיון בהחלטות רשם ההוצאה לפועל אשר צורפו לעיוני בידי המשיבים, מעלה כי בהתאם להוראות רשם ההוצאה לפועל, נערכה שמאות לנכס והשמאי העריכו ביום 7/1/13 בסך של 2,550,000 ₪ ובמחיר למימוש מהיר 2,167,500 ₪. העתק השמאות אף צורף לתגובת המשיבים (נספח 11). השמאי מצהיר כי אין לו עניין בנכס האמור. המבקשים הציגו חוות דעת שמאיות ישנות יותר ובהן הנכס מוערך בסכום גבוה יותר. המבקשים טוענים בבקשתם כי חוות דעת אלו היו בידיהם בעת הליכים קודמים אשר היו בין הצדדים בבית המשפט העליון, שם נדונה עתירתו של המבקש 2 כנגד תוקפה של המשכנתא אותה מבקש לממש המשיב 1. הנה כי כן, באם הייתה בידיו של המשיב שמאות שכזו, תמוה מדוע זה לא פנה הוא עצמו אל רשם ההוצאה לפועל וביקש להציגה בפניו. חוות הדעת הנוספת נערכה לבקשת המבקש 1 וסביר כי זו נערכה על רקע מעורבותו וידיעתו אודות הליכי המימוש שכן אחרת לא ברור מדוע זה יטרח המבקש 1 וישלם מיטב כספו לשמאי פרטי אשר יערוך עבורו חוות דעת, שעה שאין הממון מצוי, כאמור, בכיסו. לא הוצגה לעיוני כל אסמכתא לטענה לפיה אין לסמוך על השמאות האובייקטיבית אשר הוצגה לרשם ההוצאה לפועל לפי בקשתו ובדין סמך רשם ההוצאה לפועל את ידיו עליה בעת אישור המכר. בהתאם להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל , פרסם הכונס הזמנה להציע הצעות (נספח 12 לתגובת המשיבים לבקשת רשות הערעור) ופרסום זה הניב הצעה אחת בלבד בסך 1,700,000 ₪. עניין זה מייתר את הדיון בשמאות כזו או אחרת, שכן גם אם תוצג שמאות המעריכה את הנכס במחיר גבוה יותר מהמחיר אשר הוצע בידי המציע היחיד אשר נענה להצעה, אין בנמצא מציע אחר המוכן להציע הצעות בהתאם לשמאות הגבוהה יותר. כונס הנכסים מילא תפקידו נאמנה ולאחר מו"מ אשר קיים עם המציע הבודד, העלה המציע את הצעתו לסך של 2,250,000 ₪, סך הגבוה מהערכת השמאי למכירת הנכס במימוש מהיר. מאחר ומדובר בהצעה יחידה שהוצעה - אין כל בסיס לטענות המבקשים בדבר העדר זימונם להתמחרות שכן כזו, לא ניתן היה כלל לקיים בהעדרן של הצעות נוספות. אף טענתם של המבקשים בדבר שיפוץ הנכס בידי כונס הנכסים, כמטילה פגם בהליך המכר, תמוהה. ברי כי כונס נכסים אשר מבקש לממש נכס תקופה ארוכה ודרכו אינה צולחת בשל מצבו של נכס המקרקעין, ככל שניתן לשפר את מצבו של הנכס, על הכונס לפעול לשם כך מתוך כספי קופת הכינוס. כך פעל אף הכונס , על מנת להעלות את ערך הנכס והסדיר את המשך זכויות החכירה אל מול מינהל מקרקעי ישראל. לא ברור איפוא, מדוע מלינים המבקשים על השבחת הנכס אשר תכליתה לגרום למימושו במחיר גבוה יותר בפרט, ולמימושו בכלל. המבקשים טוענים כי לא נמסרו להם הודעות פדיון - בעניין זה די אם אפנה להחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 24/4/13 (נספח 8 לתגובת המשיבים) ובה ניתנו הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל כיצד לבצע את ההודעה בדבר פדיון באמצעות פרסום בעיתונות, וכך אכן פעל כונס הנכסים (ראה נספח 9-10 לתגובת המשיבים). נוכח האמור, לא ניתן לקבל טענותיהם של המבקשים כי הודעה בדבר פדיון לא נמסרה להם כדין, שהרי כונס הנכסים פעל בהתאם להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל. יודגש, המבקשים היו מודעים היטב להליך מימוש הנכס ואף היו פעילים בעניין זה מול הערכאות השונות בשנים עברו. הם עצמם בחרו להתעלם מן ההודעות אשר פורסמו בעיתונות בדבר הזמנה להציע הצעות ולאחר מכן בדבר זכות הפדיון ובחרו להתעלם מן ההודעות אשר הודבקו על דלת הנכס עצמו ומוענו ישירות עבורם, באשר זוהי כתובתם בהתאם למרשם האוכלוסין וכעת אין להם להלין אלא על עצמם ואין לקבוע כי נפל פגם בהליך המכר בשל כך. אדרבא, עיון בהחלטות רשם ההוצאה לפועל, מלמד כי כונס הנכסים הגיש בפניו דו"חות במועדם, פעל כדין ומילא בדיוק אחר הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל. איש מן המבקשים לא פנה אל כונס הנכסים בהצעה של ממש לפדות את הנכס, אף שכאמור הם ידעו היטב על הליכי המימוש של הנכס ויתרה מכך, לו הייתה מתבצעת פניה מטעמם בכל שלב עד לאישור המכר כי אז הייתה אף הבקשה לאישור המכר מועברת לעיונם. מן העובדה כי המבקש 1 הגיש בקשותיו לביטולו של אישור המכר יום למחרת מתן החלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין, ניתן ללמוד כי המבקשים, אשר המבקש 1 טען בכתבי טענותיו בין היתר כי הוא פועל בתיאום עימם ואף מתגורר עימם, ידעו היטב על הבקשות המוגשות בתיק ההוצאה לפועל, אך העדיפו שלא להתערב בהליך המימוש ולהלין על כך רק לאחר אישור המכר, במטרה ברורה לעכבו. יודגש, המבקשים בחרו שלא לנקוט בהליכים משפטיים להסדרת מעמדם כיורשים, לאורך למעלה משלש שנים. לו היו המבקשים עושים כן, ניתן היה על הנקלה, על פי רישומי מינהל מקרקעי ישראל או רשם המקרקעין לפנות אליהם ישירות. אלא שהמבקשים בחרו להותיר עניין זה בלא הסדרה ומשום כך , לא זו בלבד שזכותם לפדיון מוטלת בספק (שהרי טרם הוכרזו כיורשים) הרי שאף אין להם להלין בעניין זה אלא על עצמם בלבד. כך או אחרת כפי שפירטתי לעיל, פורסמו ההודעות בעיתונות ואף הודבקו על דלת הנכס נשוא תיק המימוש ולא יכול להיות ספק בדבר יידועם של המבקשים כדין בהליכים. הנה כי כן, אף טענתם זו של המבקשים , לא ניתן לקבל כפוגמת בהליך המכר. המבקשים טענו כי המשיב 1 חייב אותם בריבית חריגה עת נוהלו הליכים משפטיים בין הצדדים וכתוצאה מכך תפח החוב עד מאד. כאשר נוהלו הליכים בערכאות השונות ידעו המבקשים היטב כי מתנהל אף תיק למימוש המשכנתא וכי חובם צובר רביות שונות בהתאם לחוק ההוצאה לפועל ובהתאם להסכמי ההלוואה. המדובר בסיכון אותו נטלו המבקשים על עצמם ואכן הסיכון התממש וטענותיהם נדחו. אף הטענה אשר בפני כעת דינה דחיה, שכן כאמור זכאי המשיב 1 לזכויותיו בהתאם לחוק ובהתאם להסכמי ההלוואה עליהם חתם עם המבקש 1. בחנתי בחון היטב את החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל, אשר הובאו בפני בכתבי הטענות של הצדדים, ולא מצאתי כי בהליך מכר הנכס נשוא תיק המימוש נפל פגם. טענותיהם של המבקשים בדבר שיפוץ הנכס בידי כונס הנכסים, אי הזמנתם להתמחרות ואי ידוע המבקשים אודות זכות הפדיון ואישור המכר נדחו על ידי אחת לאחת. עמדתי על כך, כי טרם הוסדר מעמדם של המבקשים כיורשים בשל מחדליהם שלהם וכי מחדליהם שלהם מהווים בין יתר הסיבות אשר מניתי לעיל, סיבה נוספת לדחיית טענותיהם. גם לו יושלם הליך המכר, זכויותיהם של המבקשים, ככל שהללו יוסדרו, עומדות להם באשר לקופת הכינוס ואינן נפגעות. משכך, יש לדחות את בקשת רשות הערעור. בטרם סיום, יאמר כי ראוי לבחון היטב טענות כנגד הליך המימוש ואישור המכר, אל נוכח הפגיעה בעקרון הוודאות במסגרת הליכי מימוש ועקרון סופיות המכר. הפסיקה העניפה בעניין זה עמדה על כך, כי יש לשמור על עקרון הוודאות בהליכי מימוש ומכר במסגרת כינוס נכסים, על מנת להגביר את אמון הציבור בהליכים אלו. נדרש פגם מהותי במיוחד על מנת לגרום לביטולה של עסקת מכר שנעשתה במסגרת הליכי מימוש בידי כונס נכסים וכזה, לא היה במקרה אשר בפני , כפי שפורט לעיל. ראה בע"א 555/71 אמסטרדמר נ. מוסקוביץ כו(1) 793 ורע"א 10518/08 סאקס נ. כונס הנכסים עו"ד דורון זר (ניתן ביום 18/12/08) אשר על כן, איני מוצאת כי יש להתערב בהחלטת רשם ההוצאה לפועל, מר יניב הלר, בדבר אישור המכר, נשוא בקשת רשות הערעור וודאי שאיני מוצאת כי יש להורות על ביטולה ולפיכך אני דוחה בקשת רשות הערעור של המבקשים. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים ושכר טרחת עו"ד, בסך של 6000 ₪. הסך דלעיל יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. הליכי המימוש ימשכו כסדרם במסגרת תיק ההוצאה לפועל 12-08347-08-5. רשםערעור על החלטת רשםערעורמקרקעיןהוצאה לפועל