תביעה להשבת תכולת מחסן וכספים שנגנבו ממועדון ספורט לעיוורים

תביעה להשבת תכולת מחסן וכספים שנגנבו מן התובעים וממועדון ספורט לעיוורים אשר התובע 2 משמש כיושב ראשו, והתובע 1 הינו בעלי המחסן בו אוחסן ציוד נשוא התובענה. התובעים טוענים כי הנתבע 1, עורך דין אשר שכרו את שירותיו, אחראי להשבת הציוד והכספים נשוא התובענה, שכן פעל בהליכי הוצאה לפועל כנגד התובעים, בשיתוף עם נתבע 2, שלא כדין. התובעים טוענים גם כי נתבע 3, הינו שותפו של נתבע 1, ולפיכך נתבע בתובענה. אלה העובדות הרלבנטיות אשר ניתן היה ללקט מכתב התביעה ויתר הראיות שהוגשו. נתבע 1 עתר בבקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה וכן לסילוק התובענה על הסף בשל מעשה בית דין וכן עשה ב"כ נתבע 3; ההליכים כנגד נתבע 2 עוכבו בשל הכרזתו כפושט רגל ולפיכך פסק דין זה אינו נוגע לעניינו. מהבקשות הנ"ל שהוגשו עולה כי הרקע לתובענה הינו תביעה שהוגשה על ידי נתבע 1 כנגד התובעים ונתבע 2, שעניינה אי תשלום שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שסיפק נתבע 1 לתובעים ולנתבע 2. תובענה זו נדונה בפני הנתבע 3, כבוד השופט אחסאן כנעאן, בבית משפט השלום בחיפה (תיק 18391-09-11), ובתאריך 5.11.2012 ניתן פסק דין לפיו חויבו התובעים ונתבע 2 לשלם לנתבע 1, סך 7,300 ₪, הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ והוצאות לאוצר המדינה בסך 5,000 ₪, לכל אחד מן הנתבעים (להלן: "פסק הדינו של כבוד השופט כנעאן"). נתבע 1 טען, בין היתר, כי התובענה דנן אינה אלא שימוש לרעה בהליכי משפט שכן התובע 2 איים עליו כי אם לא יבטל כנגדו תיקי הוצאה לפועל, יתבע אותו בכל רחבי הארץ. עוד טען כי יתר טענות התובעים אינן אלא סיפור בדים חסר כל בסיס משפטי או עובדתי. מטעם נתבע 3 הוגשה כאמור בקשה לסילוק התובענה על סף, מטעמים דומים. כנטען, התובעים כבר עתרו בתביעה דומה בבית משפט השלום בראשון לציון, בה נטענו טענות דומות כנגד הנתבעים דנן ואף כנגד ראש העיר תל אביב, ותביעה זו נמחקה על הסף, בהיעדר עילה [כבוד הנשיאה בלטמן קדראי - ת.א. 32389-10-12]. עוד נטען כי הסיבה להליך דנן הינה פסק דינו של כבוד השופט כנעאן, אשר פסק לחובת התובעים. בנסיבות אלה טען נציג הפרקליטות כי יש לסלק את התובענה על הסף שכן כתב התביעה אינו מגלה עילה והינו טורדני וקנטרני. עוד נטען כי קיים מעשה בית דין, שכן התובע מנוע מלהעלות במסגרת הליך עצמאי טענה כלשהי ביחס להליך עיקול שבוצע כתוצאה מאכיפתו של פסק דין חלוט. אפשרתי לתובעים להשיב לבקשות וכן ניתנה זכות תשובה לתשובה. אציין כי תשובת התובעים לבקשות התייחסה לעניינים אחרים שאינם קשורים לתביעה תוך השתלחות בנתבעים בטענות שאין בינן ובין התביעה דנן דבר. חלף סילוק התביעה על בסיס כתבי הטענות ובשים לב לכך כי התובעים אינם מיוצגים, נקבע דיון במעמד הצדדים, על מנת לאפשר לתובעים להשמיע את טענותיהם. כפי שעלה מטענות התובע 2 בדיון שהתקיים, התביעה דנן הוגשה כתוצאה מהליכי אכיפה שבוצעו מכח פסק דינו של כבוד השופט כנעאן, הן על ידי התובע שם, הנתבע 1 כאן, והן על ידי המדינה, בעקבות חיוב התובעים בהוצאות לאוצר המדינה (ראה עמוד 1, שורות 28-29; עמוד 2, שורות 7-8). אמנם נטענו טענות נוספות אך בכל הכבוד אין בינן ובין ההליך דנן ו/או בינן ובין הנטען בכתב התביעה, דבר וחצי דבר ובכללן דרישה להשבת תרומות שקיבלו התובעים מגופים שונים כלשהם ועוד. לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפני, החלטתי לדחות את התביעה על הסף. כתב התביעה מנוסח באופן מעורפל וכולל טענות כלליות ולקוניות שלא ניתן להבין מהן מהי כוונת התובעים. הלכה למעשה, אין בפני בית המשפט כתב תביעה המפרט כנדרש טענות עובדתיות ומשפטיות המקימות עילת תביעה; לא ברור אף מה חלקם של כל אחד מן הנתבעים באירועים הנטענים, ומה הסעד המבוקש כנגד כל אחד מהם. די בכך כדי לקבל את הבקשות ולסלק את התביעה על הסף. כאמור, בדיון שהתקיים הסתברה מפי התובע 2 תמונה אחרת ושונה מהמפורט בכתב התביעה, לפיה הבסיס לתביעה הינו פסק דינו של כבוד השופט כנעאן, הנתבע 3, והליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו מכוחו, כאשר לתובעים השגות בקשר עם אותו פסק דין והחיובים שחויבו מכוחו. סבורני כי בנסיבות אלה קיים מעשה בית דין המונע מן התובעים לשוב ולדון בעניינים שהוכרעו במסגרת פסק הדין החלוט הנ"ל. התובעים אף מאשרים הלכה למעשה את קיומו של מעשה בית דין, שכן בדיון שהתקיים כאמור, טען התובע 2 כי התובעים התכוונו להגיש ערעור על פסק הדין, אלא שבשל ערבון שבו חויבו, נזנח הערעור. ברי כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסק דינו של כבוד השופט כנעאן, וממילא עסקינן בענין שכבר הוכרע, הפך חלוט וקיים מעשה בית דין לגביו. קבלת טענות התובעים משמעה כי בכל מקרה בו בעל דין הפסיד בהליך משפטי, תפתח האפשרות בפניו לתבוע את הזוכה להשבת כספים ששילם, מכח אותו פסק דין שגוי לשיטתו. ברע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נגד רלה וינשטיין קבע בית המשפט העליון, כבוד השופטת (כתוארה אז) נאור, בין היתר, כדלהלן: "בפסקי הדין הנזכרים עובר כחוט השני הרעיון לפיו הכרעה בפלוגתא העיקרית שעניינה בעצם חבותו של הנתבע על פי פסק הדין הראשון, שניתן בהעדר הגנה, יוצרת השתק. כך, למשל, ציינה השופטת מזרחי בעניין אטיאס כאשר הגיעה לכלל מסקנה כי קיים בסיטואציה כזו השתק פלוגתא: "...שהרי אחרת לא תהא כל משמעות להתדיינות הקודמת, אם גם הפלוגתא העיקרית אינה 'סגורה', וגם לא מתקיים השתק עילה. אם כך יהא המצב, אזי הנתבע בהתדיינות הקודמת יבחר לו את הזמן להתדיין כפי נוחיותו. ירצה - יתגונן, לא ירצה - ימתין להזדמנות נוחה, ואז חרף ההתדיינות הראשונה, בהסתמכו על עילת תביעתו (שכאמור אינה חסומה) יוכל להביא לביטול תוצאות ההתדיינות הראשונה. מסקנה כזו היא בלתי מתקבלת על הדעת, ואינה מתבקשת ע"י עקרונות של צדק" ... בעניין חזן הנזכר ציינה השופטת ארבל, בדחותה את בקשת רשות הערעור: "גם על-פי הלכת יחזקאלי [הלכת אליהו, מ.נ.], ברי הוא שפסק הדין בסופו של ההליך יוצר מעשה בית דין. אחרת, הנתבע, אשר בקשת הרשות להתגונן שהגיש נדחתה, יוכל לתבוע את התובע בהליך הקודם בתביעה עצמאית, שבה הוא יצא כנגד הקביעות שהיוו את הבסיס ההכרחי לפסק הדין שניתן בסדר דין מקוצר. תוצאה כזו תאיין את מטרת סדר הדין המקוצר, ותביא לריבוי מיותר של התדיינויות". 20. מקובלת עלי המדיניות השיפוטית שבוטאה בבהירות הן על ידי השופטת ארבל (בדן יחיד) והן על ידי השופטת מזרחי בקטע שהובא לעיל (וצוטט אף בפסקי דין אחרים)." [סעיפים 19 ו - 20 לפסק הדין מיום 8.3.2009, ]. בפסק הדין בענין וינשטיין הנ"ל, נדון מעשה בית דין במקרה בו ניתן פסק דין בהיעדר הגנה וברי כי הדברים יפים בדרך של מקל וחומר לענייננו. לאור האמור התובענה נדחית. בשים לב לשלב בו נדחתה התביעה לא מצאתי לחייב את התובעים בהוצאות. יחד עם זאת, הואיל ואין מדובר בהליך ראשון באותו ענין, הרי שתנאי להגשת תביעות עתידיות באותו ענין על ידי התובעים הינו הפקדת סך 10,000 ₪ כערובה להוצאות, לכל נתבע ונתבע. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים. זכות ערעור תוך 45 יום. עינייםדיני ספורטעיווריםמחסן