מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בקרית אתא ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בקרית אתא ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בקרית אתא ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי קרית אתא, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בקרית אתא ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בקרית אתא ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בקרית אתא תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בקרית אתא##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בקרית אתא, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בקרית אתא, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל קרית אתא הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בקרית אתא הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בקרית אתא - סקירה משפטית:

##(1) ערעור על החלטת רשמת הוצאה לפועל לגבי המספר המזהה של עיריית קרית אתא## ברעצ 41686-09-12‏ הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתה של הרשמת, בה דחתה את טענת המבקשים כי יעשה שימוש במספר המזהה של עיריית קרית אתא כמספר המזהה של החייבת בתיק - הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא. עוד קבעה רשמת ההוצאה לפועל בהחלטתה נשוא בקשת רשות הערעור כי יבוטלו עיקולים אשר הוטלו על פי המספר המזהה של עיריית קרית אתא, כי ימחק המספר המזהה של החייבת בתיק ההוצאה לפועל וכן כי יבוטלו מלוא ההליכים אשר ננקטו בתיק ההוצאה לפועל בטרם שינוי המספר המזהה. עורכי דין המבקשים טענו כי החלטת הרשמת מוטעית מיסודה וכי כך ניתן סיוע למשיבה שלא לשלם חובה עפ"י פסק דין המבוצע בתיק ההוצאה לפועל. נטען כי, לתכנון ובניה קרית אתא, לא היה מקום לשנות את המספר המזהה של עיריית קרית אתא המופיע בתיק ההוצאה לפועל כמספר זיהוי של החייבת ולא היה מקום לבטל את העיקולים אשר הוטלו במסגרת אותו תיק הוצאה לפועל. המבקשים טענו אף כי הבקשה לביטולם של עיקולים לא נתמכה בתצהיר והיה על רשמת ההוצאה לפועל לדחותה ומכאן בקשת רשות ערעור זו. המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף, היות והוגשה בחריגה ברורה מן המועדים הנקובים בתקנות ההוצאה לפועל. אף נסיונם של המבקשים לטעון כי מדובר בחשבון בנק אחד ובו מצויים כספי הועדה המקומית לתכנון ובניה כמו גם כספי עיריית קרית אתא, היה נסיון אשר נקבע כי לא היה לו מקום בהליך. בית המשפט ציין כי, אין מקום לנקיטת הליכים כנגד עיריית קרית אתא בעוד הועדה המקומית לתכנון ובניה היא החייבת אשר בתיק ההוצאה לפועל. בית המשפט הוסיף כי, באם סבורים המבקשים כי בידי עיריית קרית אתא מוחזקים כספי הועדה המקומית לתכנון ובניה היה עליהם לנקוט בהליך המתאים במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולעתור לעקל את כספי הועדה המקומית המוחזקים בידי הצד השלישי – עיריית קרית אתא. בסופו של דבר נקבע כי אין מקום להתערבותה של ערכאת ערעור על רשם ההוצאה לפועל, בתוכנה של תשובת צד שלישי אשר ניתנה לעיקול ולמבקשים קנויים סעדים שונים במסגרת חוק ההוצאה לפועל. ##(2) מימוש משכנתא בהוצאה לפועל על דירה בקרית אתא## בבש"א 10243/06 המבקשת עתרה בהליך העיקרי למתן פסק-דין הצהרתי לפיו היא בעלת הזכויות בבית צמוד קרקע בקרית אתא ובכלל זאת היא זכאית להרשם כבעלת זכויות בהקשר זה במרשם המקרקעין. במסגרת הליך זה נתבקש גם סעד זמני של עיכוב הליכי מימוש משכנתא בתיק ההוצאה לפועל. בית המשפט הביע תמיהה על כך שעורכי דין המבקשת עתרו לשינוי מועד דיון תוך הצעת מועדים מוסכמים לאחר הפגרה, מבלי שנושא המשך הליכי ההוצאה לפועל, שהיו כבר אז תלויים ועומדים, סוכם בין הצדדים. בית המשפט ציין דברים אלה מכיוון שלא קיבל כל תיעוד מאת עורכי הדין מטעם בעלי-הדין וכן לא היה מידע האם ביצוע פעולות פינוי על-ידי ההוצאה לפועל באיזור קרית אתא בימים אלה הינו ריאלי לאור הנחיות צה"ל, פיקוד העורף. ##(3) ביצוע פסק דין בהוצאה לפועל - תביעה נגד בנק בקרית אתא## בת.א 48641-05-10‏ ‏התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבע על מנת לחייבו להשיב לה כספים שגבה ממנה לטענתה שלא כדין, וכן בגין נזקים כספיים, ישירים ועקיפים, שגרם לה בנוסף לעוגמת נפש התובעת ניהלה אצל הבנק הנתבע בסניף בקרית אתא חשבון בנק. הנתבע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד התובעת עקב קשיי גבייה. במקביל עם הגשת כתב התביעה כנגד התובעת, הגיש עורך דין הנתבע בקשה למתן צו עיקול זמני על כל הכספים והזכויות שניתנים לעיקול עפ"י דין והמגיעים לתובעת בתיק ניירות הערך אשר התנהל אצלו, בסניף דאז, עד לגובה סכום התביעה. הנתבע הגיש את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. למרות האמור, במסגרת תיק ההוצאה לפועל הבנק זיכה את התובעת. בנוסף במסגרת תיק ההוצאה לפועל, אף הוטלו עיקולים על רכבי הנתבעת, כאשר אחד הרכבים נמכר עוד קודם להטלת העיקול. עורך דין הנתבע המשיך וטען כי התובעת טענה שהמועד למניית תקופת ההתיישנות הינו המועד שכפירתו של הנאמן הובאה לידיעתו של הנהנה, וכן כי רק ביום פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הבינה כי הבנק כפר בנאמנותו, נטענה לראשונה בסיכומיה. הערכאה הדיונית שביטלה את פסק הדין סברה לעניין ההשבה, כי יש צורך בהגשת תביעה שכנגד ואילו בית המשפט קבע כי לא היה צורך בכך וזהו הליך מקביל ויתכן אף מיותר, שכן ניתן היה וצריך היה על פי סעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל להמשיך ולנקוט בהליכים בתיק ההוצאה לפועל נשוא התיק הקודם, כאשר החייבת יכולה היתה לפנות לרשם ולבקש לחייב את הבנק , הזוכה בהשבת הסכומים שגבה והליך זה היה מתייתר. ##(4) תביעה נגד כונס נכסים בהוצאה לפועל בקרית אתא## בת.א 43633-10-12 הוגשה תביעה לתשלום היטל השבחה שהוגשה נגד כונס נכסים של נכס מקרקעין שנמכר. הנתבע, עורך דין, התמנה ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל במסגרת הליכי מימוש משכנתא שניטלה מהבנק לגבי זכויות בנכס הידוע בקריית אתא. הצד השלישי התמנה ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל במסגרת הליכי מימוש משכנתא שנטלו מהבנק לגבי זכויותיהם בנכס. הנכס נמכר לפי צו רשם ההוצאה לפועל והזכויות הועברו בנכס על שם הקונה. ראש ההוצאה לפועל אישר הסדר דיוני בין הצדדים, ונתן לו תוקף של החלטה ולפי אותו הסדר דיוני היטל ההשבחה ישולם מן התמורה שהתקבלה ממכירת הנכס בתיקי ההוצאה לפועל. הוסכם שהבנק יהיה זכאי להגיש השגה על גובה היטל ההשבחה בהשגה צוין כי היא מוגשת בגין מכלול טענות הבנק כלפי השומה, וכי היא מוגשת עתה לאחר שהושג הסכם בין הצדדים בפני ראש ההוצאה לפועל – ובידיעת עורך דין עיריית קריית אתא. להשגה צורפה שומה נגדית שערך השמאי. התובעות הגישו תביעה לתשלום יתרת היטל ההשבחה נגד עורך הדין וזה שלח הודעה לצד שלישי. התובעות טענו כי החלטת ראש ההוצאה לפועל, שנתנה תוקף להסדר הדיוני בין הצדדים, מהווה פסק דין חלוט המחייב את עורך הדין לשלם את היטל ההשבחה. בית המשפט קבע כי אילו היה בידיהן פסק דין, לא היו התובעות צריכות להגיש תביעה זו, שכן הן היו יכולות לפנות להוצאה לפועל בבקשה לביצוע פסק הדין, אי לכך, התוצאה היא שהתביעה התיישנה. ##(5) בקשה לעיכוב הליכים בתיק הוצאה לפועל בקרית אתא## בה.פ 7347-12-16 המבקשים הגישו תובענה למתן פסק דין הצהרתי ביחס לבעלותם במיטלטלין המצויים בדירה בקרית אתא כמפורט ברשימת המיטלטלין שצורפה לכתב התביעה. במסגרת הבקשה, בית המשפט נתבקש ליתן צו אשר הורה על החזרת המיטלטלין שעוקלו על ידי המשיבה, להורות על עיכוב מכירת המיטלטלין שהוצאו על ידי המשיבה מדירתם של המבקשים לאסור על המשיבים לבצע פעולות מנהליות או משפטיות אצל המבקשים בקשר להתחייבויותיו של המשיב ובכלל זה ליתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבה או מי מטעמה לעקל ולו ברישום או להוציא כל דבר מתכולת בית המבקשים. בית המשפט החליט כי המשיבים יודיעו אם בדעתם להתנגד לבקשה, אם כן ימציאו בתוך אותו מועד תצהיר. בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל בביתם המבקשים בקריית אתא במסגרת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגד המשיב וכי על המבקשים לדאוג להמצאת העתק החלטה זו ללשכות ההוצאה לפועל הרלבנטיות.

 

הוצאה לפועל - מימוש משכנתא על נכס בקרית אתא

##להלן החלטה בנושא בקשת רשות ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 58 לחוק ההוצל"פ:## בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל לפיה נדחתה בקשת המבקש, אשר הוגשה בהתאם לסעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967. במסגרתו של תיק הוצאה לפועל זה הוגשה בקשה למימוש משכנתא אשר ניתנה לטובת המבקש על זכויות המשיבים 1-2 (ראובן ואירמה יזראלי) בנכס הידוע כחלקה 55 גוש 11052 ברח' שלום עליכם 41 בקרית אתא. בנכס זה היו בעלי זכויות נוספים (אליהו ומרים יזראלי) ומימוש המשכנתא אשר נרשמה על זכויותיהם לטובת המבקש, בוצע במסגרת תיק הוצאה לפועל 02-10368-92-3. הן ב"כ המבקש - עוה"ד פינגרר והן המשיב 3 - עוה"ד סגל מונו ככונסי נכסים, האחד בתיק ההוצאה לפועל דנן ואילו האחר בתיק ההוצאה לפועל הנוסף. לשם יעילות המימוש, אוחדו שני תיקי ההוצאה לפועל ועוה"ד סגל טיפל ככונס נכסים בהליכי המימוש עד לביצוע המכר של שתי היחידות במהלכה של שנת 1999. המבקש טוען כי בשנת 2004 פנה אל המשיב 3 - עוה"ד סגל וביקש לדעת מה עלה בגורלה של תמורת המכר. עוה"ד סגל השיב למבקש במכתבו מיום 19/1/04 כי התמורה בגין הנכסים היתה 490,812 ₪. עוד כתב עוה"ד סגל במכתבו כי סך של 251,654 ₪ הועבר לידיו של עוה"ד פינגרר והיתרה אשר נותרה בקופת הכינוס בסך 239,158 ₪ חולקה כדלקמן : שכ"ט כונס הנכסים בסך 17,252 ₪ שכ"ט א' אשר נפסק בידי ראש ההוצאה לפועל (כתוארו דאז), בסך 3,107 ₪ מס שבח בגין עסקת ראובן ואירמה יזראלי בסך 60,751 ₪ מס שבח בגין עיסקת אליהו ומרים יזראלי בסך 60,752 ₪ נותרה אפוא יתרה בסך 97,296 ₪ אשר בגינה נתבקש המבקש למסור הוראותיו לעוה"ד סגל - כונס הנכסים, שכן כונס הנכסים הודיע למבקש שקיימים חובות בגין היטל השבחה וארנונה. כונס הנכסים - עוה"ד סגל הביע נכונותו להעביר הסך דלעיל לידי המבקש כנגד התחייבות המבקש, כי במידה ויידרש הסך של 97,296 ₪ בידי ראש ההוצאה לפועל מידיו, על מנת לשלם את החובות האמורים, יוכל לקבל מידי המבקש את הסך דלעיל. המבקש טוען כי היתרה אשר נותרה בקופת הכינוס בסך 239,158 ₪ מעולם לא הועברה אליו. לטענת המבקש לא שולם בגין מס שבח בגין עסקת יזראלי ראובן ואירמה ואילו מס השבח בגין עסקת יזראלי מרים ואליהו שולם מכספי המבקש בידי עוה"ד פינגרר. לטענת המבקש, סכום היתרה בסך 97,296 ₪ שולם לעיריית קרית אתא רק ב 4/12. לטענת המבקש, כונס הנכסים - עוה"ד סגל, לא מילא אחר הוראותיו של סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, כאשר לא העביר לידיו של המבקש את הסך של 239,158 ₪ ומשכך נגרם למבקש נזק בהיקף הסכום אשר לא נמסר לידיו מיתרת התמורה בסך 239,158 ₪ כערכם בשנת 1999. המבקש עתר אפוא בבקשה בפני רשם ההוצאה לפועל בהתאם לסעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל. המשיב טען כי בפעולתו ככונס נכסים, לא חרג כמלוא הנימה מהוראותיו של סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל. לטענתו, טענותיו של המבקש סובבות סביב התחשבנות כספית, הנטענת ומוכחשת בידי המשיב, בין המבקש למשיב וככזו אין מקומה בפני רשם ההוצאה לפועל במסגרת בקשה על פי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל. לטענתו של המשיב אין זה מסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להכריע, שנים רבות לאחר אישור המכירה ורישום הנכס על שם הרוכש וסגירת תיק ההוצאה לפועל, במחלוקות שבין המבקש לבין בא כוחו, כונס הנכסים - המשיב. המשיב טוען כי בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לחייב כונס בהתאם להוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, יש לעשות שימוש במשורה ואך ורק במקרים בהם לא נהג כונס הנכסים בהתאם להוראותיו של סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל. עוד טוען המשיב, כי אף לו היתה הבקשה נכנסת בגדרו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל היה מקום לדחותה מחמת התיישנות. המשיב טוען כי מאז אישור המכר בשנת 1999, עברו למעלה מ 13 שנים בהן לא פנה המבקש אל המשיב ולו פעם אחת, למעט פניה בשנת 2001, עליה הגיב המשיב. לטענת המשיב, בשנת 2004 חדל מלייצג את המבקש והעביר לידיו את מלוא תיקי המבקש אשר היו בייצוגו של המשיב עד אותו המועד. אף באותו המועד לא פנה המבקש אל המשיב בדרישה כלשהיא ובקשותיו כעת נולדו בעקבות תביעה אשר הוגשה בידי עיריית קרית אתא כנגד ב"כ המבקש עוה"ד פינגרר, בגין אי תשלום היטל ההשבחה. לטענת המשיב התנהלותו זו של המבקש לוקה בחוסר תום לב ומהווה שימוש לרעה בהליך השיפוטי. רשם ההוצאה לפועל בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור דחה את בקשת המבקש וקבע כי בירור הטענות אשר העלה המבקש אינו מצוי בסמכותו. רשם ההוצאה לפועל קבע כי קיימת לו סמכות לחייב כונס בנזק שגרם אגב מימוש המשכון ומדובר בנושא ברור ומוגדר ופעולות אשר בוצעו במסגרת ולצורך מימוש המשכון בלבד. הרשם הנכבד קבע כי הטענות שהועלו בידי המבקש נוגעות למערכת היחסים שבין הכונס למבקש וכן בין כונסי הנכסים עצמם ולפיכך יש לבררן בפני הערכאה השיפוטית המתאימה. רשם ההוצאה לפועל דחה את הבקשה וקבע עוד כי בין הצדדים כבר מתנהל הליך שיפוטי במסגרתו ילובנו כל טענות המבקש. למען פרוש המסכת העובדתית כולה יובהר כי ביום 27/12/12 הוגשה בקשה בידי המבקש דכאן בפני רשם ההוצאה לפועל למתן הוראות, בה עתר המבקש למתן הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל בכל הנוגע לאי מילוי חובותיו הנטען של כונס הנכסים. רשם ההוצאה לפועל, לאחר שעיין בתגובת כונס הנכסים ומבלי לקיים דיון בעניינם של הצדדים, הורה ביום 28/12/12 על דחיית הבקשה וקבע כי אין בירור טענותיו של המבקש בגדר סמכותו. המבקש הגיש בקשתו לערער על החלטת רשם ההוצאה לפועל וביום 3/2/13 לאחר ששמעתי הצדדים בפני ובהסכמתם, נמחקה בקשת רשות הערעור והמבקש הופנה להגשת בקשתו בהתאם להוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל. המבקש אכן עתר בהתאם בפני רשם ההוצאה לפועל, אך זה קבע שוב כי אין טענותיו של המבקש בגדר סמכותו ומכאן בקשת רשות ערעור זו. דיון : כבר בראשית הדברים יאמר כי בהתאם להוראותיו של חוק ההוצאה לפועל, סעיף 58 (ב) לחוק קובע כי "לעניין הוצאה לפועל, דין החלטת הרשם כדין פסק דין" ומשכך, כאשר ניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה על פי הוראות סעיף 58 אשר הגיש המבקש, לא היה כלל מקום להגשת בקשת רשות ערעור, כי אם קנויה לו זכות להגשת ערעור. ראה בעניין זה אף האמור בהוראותיו של סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967. לפי תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, בוטלה הזיקה להליכים בדרך המרצה בדיני ההוצאה לפועל ולפיכך הדיון בסעיפים 19, 25, 48 ו 58, יהיה בדרך הקבועה בפרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי אשר עניינו "בקשות בכתב" ובשינויים המחויבים. יחד עם זאת, ניתנה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לסטות מאותם סדרי דין באם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך ההוצאה לפועל. כל אותם סעיפים בחוק ההוצאה לפועל אשר אוזכרו לעיל מכילים את סמכויותיו השיפוטיות הבודדות של רשם ההוצאה לפועל ובהפעלתן, על אף הוראותיו של פרק כ', ניתן שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל ובלבד שיפעל בסבירות, מידתיות, תום לב, העדר שרירות וללא שיקולים זרים. תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, מותירה כאמור בידי רשם ההוצאה לפועל שיקול דעת אם לדון בבקשה, המוגשת בתחום סמכויותיו השיפוטיות, בהעדר הצדדים או בנוכחותם ועליו להקפיד כי הדיון בהעדרם לא יפגע בזכויותיהם המהותיות, שכן במקרה של דיון בהעדרם לא יוכלו להביא בפניו את מלוא הטיעונים שיש בפיהם וביחוד כאשר עלול להיווצר מצב בו ירצה צד כלשהוא לחקור את בעל הדין שכנגד על תצהירו. סבורני כי מן הראוי הוא, הן לאור העובדה כי מדובר בהפעלת סמכות שיפוטית של רשם ההוצאה לפועל והן לאור החשיבות אשר יחס לה המחוקק עצמו עת קבע כי החלטתו זו של רשם ההוצאה לפועל בבקשה בהתאם להוראותיו של סעיף 58 דינה כדין פסק דין לעניין הוצאה לפועל, כי רשם ההוצאה לפועל יקיים דיון בפניו בעת שמובאת בקשה בהתאם להוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל. לגישה זו תימוכין אף בספרו של כבוד השופט בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית (עדכון 6 אפריל 2013), עמ' 266, אשר הביע דעתו והבהיר כי "טוב יהיה אם תישמר הפרקטיקה הנהוגה לפיה דיונים לפי סעיפים 19, 25, 48, ו- 58 יתנהלו רובם ככולם בנוכחות הצדדים". רשם ההוצאה לפועל בבקשה שבפני לא נהג כך במתן החלטה בבקשה על בסיסם של כתבי הטענות בלבד וקיפח זכותם המהותית במקרה זה, של הצדדים להעלות בפניו את טיעוניהם, כמו גם לחקור את המצהיר מטעמו של המבקש, אשר יתכן ועדותו הייתה מסייעת למתן החלטה מושכלת בעניין זה. המשיב טען בפני מותב זה, לעניין התצהיר אשר נילווה לכתבי הטענות של המבקש ולא ראוי היה לקפח זכותו המהותית לחקור את המצהיר מטעם המבקש ולפטור את עניינם של הצדדים בהחלטה על בסיסם של כתבי הטענות בלבד. שומא היה על רשם ההוצאה לפועל הנכבד, אף אם סבר כי על פני הדברים אין הבקשה מצויה בגדר סמכותו, לזמן את הצדדים לטיעונים בפניו, לאפשר להם לחקור את המצהירים איש מטעמו של רעהו ויכול היה אף למקד טיעוניהם לעניין הסמכות בלבד. אלא שרשם ההוצאה לפועל בחר שלא לעשות כן. כאשר הוגשה בפני בקשה למתן הוראות מטעמו של המבקש, רשם ההוצאה לפועל קבע כי הבקשה אינה בגדר סמכותו וניתנה החלטתי ברע"צ 29297-01-13 לפיה תוגש בקשה בהתאם להוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל אשר על רשם ההוצאה לפועל להכריע בה. בנסיבות אלו היה על רשם ההוצאה לפועל לבחון היטב טענותיהם של הצדדים לעומקן ולברר אותן ברר היטב. מיטיב היה רשם ההוצאה לפועל לעשות, לו היה קובע דיון בעניין זה בפניו. בכל הכבוד הראוי, סבורני כי אכן שגה רשם ההוצאה לפועל הנכבד בקביעתו כי "לרשם ההוצאה לפועל סמכות לחייב כונס בנזק שגרם עקב מימוש המשכון לפי סעיף 58". סמכותו של רשם ההוצאה לפועל הנובעת מנוסחו של סעיף 58 הינה לחייב בפיצוי, כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל. ברור כי החובה לשלם את המיסים הנובעים מעסקת המכר דוגמאת מס שבח והיטל ההשבחה החל על הנכס אשר בכינוס, הינה חלק מחובותיו של כונס הנכסים בהתאם להוראותיו של סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל. יודגש, איני קובעת מסמרות בשאלה האם אכן מילא כונס הנכסים עוה"ד סגל, אחר חובתו זו - כטענתו או שמא לא מילא אחר חובתו, כטענת המבקש. עניין זה הוא במובהק - עניין לרשם ההוצאה לפועל לבררו ואיני רואה כיצד ניתן לעשות זאת בלא לשמוע את הצדדים בדיון אשר יערך בפני רשם ההוצאה לפועל. איני מקבלת את הקביעה כי היות ומדובר במערכת היחסים בין כונס הנכסים והבנק אין לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לדון בטענות הללו. כונס הנכסים, מרגע שמונה בידי רשם ההוצאה לפועל, הופך לזרועו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל ובתפקידו זה אין הוא עוד בא כוחו של הבנק בלבד. חלות עליו החובות המיוחדות הקבועות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל וכל אימת שהוא אינו ממלא אחריהן, רשאי כל צד מעוניין להביא את הדבר בפני רשם ההוצאה לפועל. לעניין זהותו של הרשאי להעלות טענות בהתאם להוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל נדרשתי בהרחבה בהחלטתי בעניין כונס הנכסים עוה"ד אבו ריא, החלטה אשר נדונה בעש"א 509/08 מפי כבוד השופטת תמר שרון נתנאל (ניתן ביום 15/1/12). נקבע בבית המשפט המחוזי כי בהתאם ללשונו המפורשת של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, רשאי להעלות את הבקשה, כל צד מעוניין. אכן, ככל שלמבקש טענות בכל הנוגע לרשלנות כונס הנכסים, הסמכות הינה לבית המשפט ולא לרשם ההוצאה לפועל וככל שתוגש תביעה שכזו, יהא על המבקש להתמודד עם טענת ההתיישנות או לכל הפחות טענת השהוי אשר העלה המשיב. לא נעלם מעיני כי המבקש פנה אל הכונס שנים ארוכות לאחר אישור המכר ואף שנים ארוכות לאחר שהכונס כבר השיב לידי המבקש את התיקים אשר היו בטיפולו. על כל אלה ידרש וודאי המבקש ליתן הסבריו בפני הערכאה המתאימה לכשתוגש התובענה המתאימה. אלא שכאן מדובר בחובותיו של כונס הנכסים בעת מימוש הנכס וזהו בדיוק תפקידו של רשם ההוצאה לפועל לקבוע, האם מילא כונס הנכסים - עוה"ד סגל אחר חובותיו בהתאם להוראותיו של סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל והאם אכן שילם את המיסים הנובעים מן העסקה מתוך קופת הכינוס בהתאם לחובתו ככונס נכסים. ככל שלא מילא הכונס אחר חובותיו בהתאם להוראותיו של סעיף 54, יהא על הרשם הנכבד לבחון האם עשה הכונס כן מתוך הצדק סביר אם לאו ומתוך ההכרעה בשאלה זו תעלה השאלה האם נגרם נזק למבקש ומהו היקפו. בעניין זה ראה אף את אשר נקבע בת.א (פ"ת) 10637-02-09 אביטל בניה והשקעות בע"מ נ. עוה"ד ברגרזון כונס נכסים (ניתן ביום 16/8/11) ולפיו כאשר הטענות נוגעות לתפקודו של כונס הנכסים אשר מונה מכוחו של תיק ההוצאה לפועל במסגרת הליכי מימוש זכויות בתיק הוצאה לפועל, הסמכות לבחון טענות אלו הינה לרשם ההוצאה לפועל. במקרה שם, המדובר היה על הליכים במסגרת תביעת פירוק שיתוף וכך קנה בית המשפט את סמכותו לדון בטענות כנגד כונסי הנכסים. אין הדבר כן במקרה אשר בפני ולפיכך יש מקום להתערב בקביעתו של רשם ההוצאה לפועל בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. אף הקביעה כי טענותיו של המבקש הינן טענות בדבר מערכת היחסים שבין כונס אחד למשנהו ולפיכך אינן בגדר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל, אינה יכולה להיוותר על כנה. מדובר בקביעה כללית שאינה בוחנת כלל לעומקם של דברים את האמור בכתבי הטענות של הצדדים. מגיש הבקשה הוא המבקש ולא בא כוחו, אשר אכן מונה ככונס נכסים מטעמו. בחינת טענות הצדדים מעלה כי שני הצדדים ממקדים טענותיהם במילוי תפקידו של כונס הנכסים מטעמו של המבקש ועניין זה כפי שכבר קבעתי לעיל, בהתאם להוראותיו של סעיף 58 מצוי אף מצוי בגדר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל. אכן ס' 58 לחוק הוצאה לפועל אינו המסגרת היחידה לתביעה כנגד כונס נכסים אשר הפר חובתו או נהג ברשלנות ובחוסר זהירות, ראה בע"א (מרכז) 12103-05-09 ח. אבי בע"מ נ. שי דן בע"מ (ניתן ביום 22/11/09) אך אף בפסיקה אותה ציטט המשיב בכתבי טענותיו בעניין בריטיש אלברט נ. שלזינגר נקבע כי רשם ההוצאה לפועל מחובתו לדון בהפרת החובות המנויות במפורש בסעיף 54 ובגין החובות החלות עליו על פי הדין הכללי, הסמכות היא לדיון בפני בתי המשפט הכלליים. הנה כי כן, יש מקום להתערב בהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 19/4/13 ובקשת המבקש בהתאם להוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל תושב בפני רשם ההוצאה לפועל, על מנת שיעשה שימוש בסמכות השיפוטית אשר העניק לו המחוקק ויערוך דיון בבקשה, בנוכחות הצדדים ובמסגרתו, יהיו הצדדים רשאים לטעון טענותיהם ולחקור איש את עדי רעהו בהתאם להוראות סדר הדין האזרחי הרלבנטיות. בסיום הדיון, על רשם ההוצאה לפועל לקבוע באם אכן פעל כונס הנכסים- עוה"ד סגל, בהתאם להוראותיו של ס' 54 לחוק ההוצאה לפועל ופרק ה' לחוק. היה ויקבע כי לא עשה כן בלא הצדק סביר, על רשם ההוצאה לפועל לנקוט כנגדו בסנקציה הנקובה בהוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל. בנסיבות ולאחר ששקלתי היטב בדבר, איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. הוצאה לפועל