המונח "החלטה של רשות" הוגדר בסעיף 2 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים "החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל". פרט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק, קובע גם כן את סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירה על החלטה של רשות מקומית: 8. רשויות מקומיות - (א)החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים; לענין זה, "אישור" - בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר. בענייננו, בכתב התביעה מבוקש צו הצהרתי לפיו: "13. (א) אין באפשרות הנתבעת לגבות חובות של החברה מהתובע בגין הנכס ברחוב העצמאות 15 חיפה. 13.(ב) מתן צו מניעה קבוע אשר ימנע מהנתבעת בעתיד לנקוט בכל הליך כנגד התובע בשל חובות החברה בגין הנכס הנ"ל". הסעדים להם עתר המבקש בתובענה הינם הצהרה בדבר אי חבותו בארנונה אותה ביקשה העירייה לגבות, כמו גם שיוך אסור של חוב הארנונה של החברה למבקש. סעדים אלה הינם "ענייני ארנונה" על פי התוספת הראשונה בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. מדובר בתקיפה ישירה של החלטת רשות, ולכן הסמכות לדון בסעד זה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. לנושא זה התייחס בית המשפט העליון בפסק דין שניתן ברע"א 11224/04 המועצה המקומית פרדסיה נגד בלונדר פ"ד נט(5) 473, שם נדונה שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט להכריז על בטלות דרישת תשלום על סך של כ - 676,400 ש"ח בגין היטל פיתוח כבישים ומדרכות, בשל חוסר סמכות. בית המשפט העליון קבע, כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים והטעים בעמ' 480 פסקה ב' כי "הסמכות לדון בהשגות על פעולות מנהליות של רשות מקומית נתונה, בסייג הקבוע בפרט 8(א) לתוספת ובהעדר הסדר מיוחד, לבית המשפט לעניינים מנהליים, והיא אינה נתונה לבתי המשפט האזרחיים...". מהאמור לעיל אנו למדים כי כל פעולה, מעשה או מחדל, של הרשות המקומית שעניינה ארנונה נתונה לסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים. סוגיית שיוך חוב הארנונה ובוודאי טענת המבקש כי העירייה אינה רשאית לגבות ממנו ארנונה בגין השנים 2002 ועד לשנת 2006 שכן החברה לא הייתה פעילה והנכס נותר ריק בשנים אלו - הן טענות הנתונות לבירור תחת סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים. אין המדובר בסעד כספי, שאז הסמכות הייתה נתונה לבית המשפט השלום לפי גובה הסכום הנתבע, אלא תביעה לסעד הצהרתי ותו לא (ראה לעניין זה: רע"א 6590/05 עיריית אשדוד נ' שמעון צרפתי בע"מ (מיום 19.9.05)). סביר להניח כי לו היה מבוקש סעד כספי, היה בית משפט זה קונה לו סמכות עניינית. הסעד ההצהרתי המבוקש אינו במסגרת סמכות בית משפט זה אלא בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. אשר על כן, אני מורה על מחיקת התובענה. עם זאת הנני מאריכה את תוקפו של צו המניעה הארעי שניתן על ידי ביום 1.5.13 בעוד 30 יום על מנת לאפשר למבקש להגיש עתירה מתאימה בפני ביהמ"ש לעניינים מנהליים. חוק בתי המשפטבית המשפט לעניינים מנהליים