בקשה לתיקון הפרוטוקול כי תבוצע הפרדה בין השאלות ששאל כב' הרשם בדיון, שהן שאלות בימ"ש ובין חקירתו של המבקש בבקשת רשות להתגונן, הוא המשיב בפניי ותוך הפניית בימ"ש לסעיף 68א' לחוק בתי המשפט. סעיף 68א' לחוק בתי המשפט מתייחס לכך, כי כאשר מבוצעת חקירה בבית המשפט אין סמכות לבצע למעשה פרוטוקול הכולל עיקרי דברים והפרוטוקול צריך לשקף בדיוק את מהלך ההתרחשות בדיון, לרבות התייחסות למי השואל את השאלות ועניין זה לא התקיים, לטענת המערער, במקרה שלפנינו. על כך הגיב המשיב בתגובתו, כי יש לדחות טענה זו של המערער וכי הפרוטוקול שיקף נאמנה את אשר ארע בפועל. המשיב הגדיל לעשות וטען, כי ב"כ המערערת מנסה באמצעות תיקון הפרוטוקול להכין תשתית להגשת ערעור על החלטת כב' הרשם, כפי שציין בסעיף 5 בבקשה לתיקון הפרוטוקול ומנסה להסיר "אבני נגף" מדרכו לערעור. נדמה לי שלאחר שנתתי אפשרות והארכתי מועד בהגשת הערעור וקיבלתי את עיקרי הטיעון כעיקרי טיעון בערעור, ממילא התייתרו טענות אלה של המשיב. ואולם, לגופו של עניין וגופה של בקשה אציין - כפי שהראה לי בכ"כ המערער בעצמו, הלכה למעשה טרם הכריע הרשם בבקשת הרשות להתגונן והחלטתו מיום 18.3.13 ציינה, כי הבקשה בשלב זה נדחית ואולם, יש לתת אפשרות תגובה למבקש, הוא המשיב בפניי, אשר נתן את תגובתו ואשר הלכה למעשה לאחר מתן תגובתו לא ניתנה החלטה בבקשה. משכך, הדרך הראוייה היא לפנות לרשם אשר ניהל את הדיון ולבקש ממנו לתת החלטה סופית בעניין התיקון. ואולם, לא זה העיקר. העיקר הינו החלטת הרשות להתגונן. זה למעשה "הנושא" העומד לבדיקה והדברים האחרים תפלים לו ואולי אף יותר משקפים את תחושתו של ב"כ המערער בעמידה מול הלקוח שלו. כאן מפנה ב"כ המערער לכך שהלכה למעשה לא ניתן בתצהירו של המשיב סיבות אמיתיות לאפשר את הרשות להתגונן. וכך מצוין בתצהיר המשיב בבקשת הרשות להתגונן בסעיפים 12-15: "לא זו אף זו, תמוה בעיני עיתוי פתיחת התיק לאחר 8 שנים מיום מסירתו. שיק הביטחון למעלה מ- 7 שנים מיום ההתקשרות העסקית בין הצדדים וזה אומר דרשני. השיק חתום על ידי ושאר הכיתובים והמספרים לא מולאו על ידי כלל ועיקר. על פי יעוץ משפטי שקיבלתי שיק ביטחון מבהיר מפורשות כי האוחז לא רשאי לממשו אלא אם כן התקיים אירוע מוגדר שהסכימו לו שני הצדדים". משהוברר שזו חתימתו של המשיב וכי ניתנה התחייבות מפורשת שלו, לא מוצא ב"כ המערער, כעולה מטיעוניו, הצדקה למתן רשות להתגונן. המשיב לעומת זאת טוען, כי המבקש הופתע עד מאוד כאשר צויין באוזניו, כי שיק הביטחון הזה אשר יש שיהוי רב בהגשתו להוצל"פ נטען על ידי המערער, כי הוא נועד לכיסוי התחייבויות של אחיו מוחמד שהינו קבלן ולא התחייבויות שלו בקבלת דלקים. עניין זה מופיע בהחלטת הרשם במפורש והפתיע את המשיב. על כך משיב ב"כ המערער, כי פנה במכתב למשיב ואפשר לו להתייצב על מנת לקבל את מלוא האינפורמציה על דרישות המערער, אך הוא בחר לא לעשות כן. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני בדיעה שדין הערעור להתקבל בסוגייה זו אך בחלקה בלבד. אסביר את עמדתי: למשיב יש הגנה בתיק זה, זאת לאור העובדה שמדובר אמנם בשיק שהינו "שיק ביטחון" ואשר הוכנס להוצל"פ בשיהוי ניכר, דבר המחייב הסבר מצידו של המערער, כאשר את הסכום ואת התאריך מילא המערער בלבד. הטענה שמדובר בשיק ביטחון שניתן אל מול התחייבויות של אחיו של המשיב מוחמד, שהינו קבלן, דבר שמחייב להערכתי בדיקה והסבר, לאור ההכחשות מצידו של המשיב ולכן אני בדיעה שיש מקום לתת רשות להתגונן, אך יש לזכור שתצהירו של המשיב כלל לא התייחס לכך ולמעשה לא התייחס כלל למקור שמכוחו ניתנה אותה התחייבות בחתימתו הלא מוכחשת על שיק ביטחון. אני סבור שלאור התצהיר המאוד "אנמי" לטעמי של המשיב ושל הסבריו כפי שניתנו לרשם ולאור העובדה שהמשיב אינו מכחיש את חתימתו ולא נתן פרטים מספיקים בנוגע לערבותו והתחייבויותיו, הגם שהיה יכול לקבל את מלוא האינפורמציה בקלות מהמערערת, לאור מכתבו של ב"כ המערערת אליו ולא עשה כן, ולכן יש מקום להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה כספית. גם אם לא צוין הדבר במפורש בעיקרי הערעור של המערער, לביהמ"ש לטעמי בתיקים שכאלה זכות טבועה ושיקול דעת להורות על הפקדה כספית להבטחת הוצאות המערערת ומקצת מחיובי פסה"ד, ככל שיידחו טענות המשיב. המשיב סובל מחיסרון כיס על פי עמדת בא כוחו ואין בכוונתי למנוע ממנו את היכולת להגיע ולהציג את הגנתו ע"י הפקדת סכום בלתי פרופורציונאלי ליכולותיו. לכן, אני מאזן וקובע הפקדה כספית של 10,000 ₪ בלבד, תנאי לבקשת הרשות להתגונן (וזאת כאשר הובהר כי יק ההוצל"פ הגיע כבר לסכום של כ- 200,000 ₪). סכום זה אני מורה על הפקדתו בתוך 45 יום, והוא תנאי למתן הרשות להתגונן. לגבי תיקון הפרוטוקול - יש לפנות עם החלטה זו לרשם ולקבל ממנו החלטה סופית. לאור האמור דלעיל, אסתפק בתוצאה האמורה. אין צו להוצאות. פרוטוקול דיוןתיקון פרוטוקול דיוןמסמכיםפרוטוקול