טען כי קיבל תביעה ובה יתרת חוב בלתי מוסברת מפלאפון

טען כי קיבל תביעה ובה יתרת חוב בלתי מוסברת כאשר נציגי פלאפון כשלו מלהסביר לו ממה היא נובעת. 2. במעמד הדיון טענה ב"כ התובעת כי מדובר בהוראת קבע שחזרה וחויבה בכרטסת חיובי הלקוח אצל התובעת. הנתבע הציג במעמד הדיון העתק חשבונות חיובי כרטיס אשראי לחודשים יוני עד דצמבר 2012 ולא נמצאה כל ראיה לכך כי החיוב לא שולם והוחזר כטענת ב"כ התובעת. לפיכך, ניתנה לתובעת הזדמנות להבהיר את פשר החיוב הנתבע נוכח תשלום יתרת חוב על ידי הנתבע במשרדי התובעת ביום 25.6.12, הוא מועד ההתנתקות משירותי התובעת. 3. ב"כ התובעת הגישה כבר באותו יום הסבר וצירפה דו"ח תנועות לקוח של הנתבע וטענה כי הנתבע לא שילם את חיוביו בגין חודש יוני 2012 (החודש האחרון לחיוב) משום שהוראת הקבע שנשלחה בגינם לחברת האשראי ביום 10.6.12 בסך 587.95 ₪ ואמורה היתה להיות מחויבת בכרטיס האשראי של הנתבע ביום 2.7.12 לא חויבה מעולם כעולה מהעתק דף חשבון כרטיס האשראי של הנתבע מחודש זה. כראיה לטענתה זו, מציגה התובעת העתק דף חשבון כרטיס האשראי של הנתבע מיום 2.6.12 ממנו עולה כי החיוב אשר בוצע בו לזכות התובעת מתייחס לחיוב שנשלח על ידי התובעת לחברת האשראי ביום 10.5.12 ובסך 566 ₪. העדר חיוב לזכות התובעת בכרטיס האשראי ביום 2.7.12 מעיד על אי תשלום חיוב בגין שירותי התובעת שנשלח לחברת האשראי ביום 10.6.12. 4. גרסה זו של התובעת אינה עולה בקנה אחד עם תשלום ששילם הנתבע במשרדי התובעת ביום 25.6.12 בסך 864 ₪. מהו מקומו של תשלום זה בטיעוני ב"כ התובעת ואיזה חוב פרע תשלום זה - לא ידוע ולא מוסבר בטיעוני ב"כ התובעת. מגרסת הנתבע עולה כי לא היה צורך בחיוב כרטיס האשראי לזכות התובעת בגין חודש יוני 2012 משום שהנתבע שילם חוב זה ביום 25.6.12 במשרדי התובעת ועל פי דרישתה במועד הודעתו של הנתבע על הפסקת שירותי התובעת. 5. לאחר עיון נוסף בכרטסת חיובי הלקוח שצורפה לתגובה ומהאמור בסעיף 11 לתגובה הצלחתי לבסוף לרדת לסוף דעתה של ב"כ התובעת בטיעוניה. האמור בסעיף 1 לתגובה ב"כ התובעת עומד בסתירה לאמור בסעיף 11 לתגובה ומכאן אי ההבנה הנופלת בתחשיב המבוצע. בעוד שבסעיף 1 טוענת ב"כ התובעת כי החשבון התקופתי בגין חודש יוני 2012 לא שולם הרי שבסעיף 11 לתגובה נטען כי החשבון התקופתי בגין חודש מאי 2012 לא שולם. הגירסה הנכונה וההגיונית היא כי החיוב בגין שימוש בשירותי התובעת בחודש מאי 2012 בסך 587.95 ₪ נשלח אל חברת האשראי ביום 10.6.12 ומחויב בכרטיס האשראי של הנתבע רק ביום 2.7.12, שהרי ביום 10.6.12 אין לתובעת כל ידע מה תהיה עלות השימוש בגין יתרת חודש יוני. ראיה לכך ניתן לראות בהקבלה בסכום החיוב בחשבון כרטיס האשראי של הנתבע מיום 2.6.12 עם החיוב שבוצע בכרטסת חיוב לקוח ביום 10.5.12 ובגין השימוש בשירותי התובעת בחודש אפריל. לעומת זאת, התובעת מזכה את הנתבע בגין חיוב זה בדו"ח תנועות הלקוח כבר ביום בו נשלחת הוראת החיוב לחברת האשראי, דהיינו, ביום 10.6.12. הנתבע שילם במשרדי התובעת את החיובים שהצטברו בגין חודש יוני 2012 וכפי שניתן לראות בדו"ח תנועות הלקוח של הנתבע, בעת ביצוע תשלום זה על ידי הנתבע, היה דו"ח תנועות הלקוח שלו מזוכה בגין חשבון תקופתי של מאי שנשלח לחברת האשראי בתחילת יוני 2012. מאחר והוראת הקבע בוטלה בסוף יוני 2012, לא כיבדה חברת האשראי את החיוב בגין חשבון תקופתי של חודש מאי אשר נשלחה אליה בתחילת חודש יוני וחשבון כרטיס האשראי מיום 2.7.12 אכן חסר חיוב כאמור. לפיכך, בעת ביקורו של הנתבע במשרדי התובעת ביום 25.6.12 יתרת חובו עמדה רק על החשבון התקופתי בגין שימוש בשירותי התובעת בחודש יוני וסכום זה אכן שולם על ידו באותו מועד. רק ביום 5.8.12 הודיעה חברת האשראי לתובעת כי החיוב שנשלח ביום 10.6.12 והיה אמור להתבצע ביום 2.7.12 הוחזר ללא פירעון וכרטסת חיובי הלקוח של הנתבע חויב בשנית בסכום זה כפי שניתן לראות בדו"ח תנועות הלקוח. 6. עולה מהאמור לעיל כי הנתבע לא שילם לתובעת את החיוב בגין שימוש בשירותי התובעת בחודש מאי 2012 ובסך 587.95 ₪. התובעת הגישה תובענה לסכום קצוב בסך 884.52 ₪ למרות שצירפה לכתב התביעה מסמך המעיד על מצב חשבון הלקוח ביתרת חוב בסכום 587.95 ₪ נכון ליום 28.1.13 בלבד. התובעת הצדיקה את התוספת בחיוב בגין הוצאות גבייה בסך 277 ₪ מכוח ההסכם לטענתה. אין כל הסבר מה הן הוצאות הגבייה ואין כל הפניה לסעיף הרלוונטי בהסכם לצורך חיוב זה ולפיכך הנני דוחה את התביעה בכל הנוגע לרכיב זה גם משום העדר תשתית ראייתית מספיקה והן משום שלא היה מקום לנקוט כנגד הנתבע הליכים לצורך גבייה כפי שיפורט להלן. 7. אין ספק כי אין לחייב את הנתבע בהוצאות הדיון. טענתו של הנתבע כי נציגי התובעת לא הצליחו להסביר לו ממה נובע החיוב הנוסף לו נדרש על ידם מתקבלת על דעתי. מותר היה לנתבע להניח כי בתשלום שביצע במשרדי התובעת ביצע את התשלום האחרון והממצה לתובעת וכך אף כנראה אף הושלה להאמין על ידי נציג התובעת בעת ביצוע התשלום ביום 25.6.12. אומנם, כטענת ב"כ התובעת, לא יכולה היתה התובעת לדעת כי החיוב שנשלח לחברת האשראי ביום 10.6.12 לא יכובד בחיובי כרטיס האשראי של הנתבע בחודש יולי, אך צריכה היתה לדעת זאת בשל אופן ניהול כרטסת חיובי הלקוח על ידה כאשר זיכתה את הכרטסת בטרם הופקדו הכספים בפועל בחשבונה באמצעות חברת האשראי. צריכה היתה התובעת למסור בידי הנתבע את המידע הרלוונטי כי עליו לכבד את הוראת הקבע המחויבת בכרטיס האשראי שלו ביום 2.7.12 ולא להשלותו להאמין כי סיים את חובותיו כלפי התובעת. אף ב"כ התובעת לא השכילה להסביר באופן משביע רצון בבית המשפט במעמד הדיון את פשר החיוב שבוצע בדו"ח תנועות הלקוח לאחר יום 25.6.12 והסברה בכתב אף הוא לקה בחסר, כך שהנני מאמינה לנתבע כי לא קיבל הסבר מניח את הדעת על החיוב הנדרש. דהיינו, לו היתה התובעת פועלת ומסבירה לנתבע מראש את הכשל האפשרי בתשלומיו ואף בדיעבד כמפורט לעיל, לא היתה תביעה זו נולדת מלכתחילה. לפיכך, לא מצאתי כי התובעת זכאית להוצאות גבייה והוצאות משפט. 8. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 587.95 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה בלבד מיום 2.7.12 ועד ליום התשלום בפועל. הנתבע ישלם את הסכום הנ"ל תוך 10 ימים מיום שתומצא לו החלטה זו. לא ישולם הסכום במועד - יצטרפו לו הפרשי הצמדה וריבית חוקית החל ממועד התשלום ועד ליום התשלום בפועל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 800 ₪ והתובעת תהא רשאית לעדכן יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל כאמור לעיל ולהמשיך בהליכים לגביית החוב בתיק הוצאה לפועל 01-09237-13-0. פלאפוןסלולר (תביעות)חוב