בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגש נגד "הנתבע הלא נכון"

בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגש נגד "הנתבע הלא נכון" 1. התובעת מבקשת להתיר לה לתקן את כתב-התביעה על-ידי הוספת נתבע נוסף - בנו של הנתבע, (להלן הבן), ותוך מחיקת התביעה נגד הנתבע. הנתבע מתנגד לתיקון המבוקש ועותר לדחות את ההליך נגדו תוך חיוב התובעת בהוצאותיו. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה - כמו גם בכתבי-הטענות שהוגשו בהליך דנן. 2. דין הבקשה להידחות. להלן יובאו הטעמים לכך. 3. למעשה גלום בבקשה אישורה של התובעת לכך שהגישה את התביעה נגד הנתבע ללא עילה בדין וכי את טענות כתב-התביעה היה עליה להפנות נגד הבן - שעמו, ועמו בלבד, התקשרה התובעת בהסכם לצורך רכישה של מוצרים או מתן שירותי רדיו טלפון סלולריים. עצם העובדה כי הבן השתמש, במסגרת התקשרותו עם התובעת, באמצעי תשלום של הנתבע - כל זאת שלא בידיעת הנתבע וללא אישורו - אין בה כדי לשנות מכך. 4. הבקשה הוגשה באיחור ניכר, ולאחר שלחובת התובעת נזקפים מחדלים מהותיים ודיוניים: (א) התובענה הוגשה בסדר דין מהיר בתאריך 20.3.2013. נתבע בה סך של 9,757 ₪. בסעיף 3 לכתב-התביעה נרשם כך: "הנתבע/ת התקשר/ה עם התובעת בהסכם/ים לצורך רכישה של מוצרים ו/או שירותי רדיו טלפון סלולריים והתחייב/ה לשלם לתובעת סכומים שונים [...]". טענה זו אומתה בתצהירה של עובדת התובעת, גב' אשרת יוספי, שניתן לתמיכת התובענה על-פי תקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן התקנות). בסעיף 3 לתצהיר אומת תוכנו של סעיף 3 לכתב-התביעה לפי מיטב ידיעתה ואמונתה של המצהירה, בהתבסס על המסמכים והרישומים שמצויים אצל התובעת. למקרא הבקשה שלפני ברי כי האמור בסעיף 3 לכתב-התביעה אינו נכון באשר אין בנמצא הסכם בו התקשר הנתבע עם התובעת. לכך שהתובעת תמכה את התביעה בתצהיר שהאמור בו אינו אמת, כל זאת בהתייחס לעובדה מהותית שניצבת ביסוד התביעה, נודעת חומרה יתרה. (ב) כאמור, הצהרתה של עובדת התובעת ניתנה בהסתמך על מסמכים ורישומים המצויים אצל התובעת. על-פי תקנה 214ח לתקנות היה על התובעת לגלות בגילוי מוקדם את הסכם ההתקשרות בינה לבין הנתבע, שלקיומו טענה בסעיף 3 לכתב-התביעה, ולצרף את ההסכם לעיון. התובעת לא עשתה כן; ההסכם נפקד מתצהיר הגילוי ומנספחי כתב-התביעה. כך מורה תקנה 214ח: (א) לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה. (ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי. בכתב-התביעה ובתצהיר שניתן לתמיכתו לא צויין שההסכם עם הנתבע, לקיומו טענה התובעת, איננו ברשותה; על כן מוחזקת התובעת כמי שההסכם האמור היה מצוי ברשותה, אלא שהיא בחרה לא לגלותו ולא לצרפו - חרף היותו מסמך מהותי שעליו נסמכו טענותיה נגד הנתבע. (ג) בכתב-הגנה שהוגש ביום 9.5.2013 הטעים הנתבע שמעולם לא הייתה כל התקשרות או עסקה בינו לבין התובעת והדגיש כי התובעת נמנעה מלצרף את הסכם ההתקשרות שנערך כביכול עמו. לכתב-ההגנה צורף מכתבו של בא-כוח הנתבע לתובעת מיום 10.4.2013, בו נדרשה התובעת להמציא לתובע את הסכם ההתקשרות שעליו נסמכת התביעה. היה אפוא ביכולתה של התובעת לברר ולהיוודע, בשלב מוקדם של ההליך ואף טרם הגשתו, כי אין באמתחתה עילה כדין נגד הנתבע - ודאי לא על-פי כתב-התביעה כפי שהוגש. ד) ביום 16.5.2013 ניתנה החלטה שהורתה על הגשת ראיות הצדדים בתצהירים, התובעת עד יום 3.7.2013 ואילו הנתבע עד 13.10.2013. ההחלטה הומצאה לתובעת ביום 21.5.2013. התובעת לא הגישה תצהירים נוספים במועד שנקצב בהחלטה, אף לא בחלוף המועד. על כן היא מוחזקת כמי שבחרה להסתמך על התצהיר התומך שהוגש כחלק מכתב-התביעה. ודוק: בהליך בסדר דין מהיר הגשת תצהירים נוספים על-פי תקנה 214ט היא זכות ולא חובה; בעל-דין רשאי להימנע מהגשתם ולהסתפק בתצהיר התומך שהגיש לפי תקנה 214ג. רק לאחר שהוגשו תצהירי הנתבע ובנו הוגשה הבקשה שלפני - אף זאת לא בתכוף לאחר הגשת תצהירי הנתבע אלא זמן קצר קודם לדיון שהיה קבוע ליום 2.12.2013. 5. בניגוד לנטען בבקשה, מרכז הכובד שלה אינו בצירוף נתבע נוסף שהינו בעל-דין דרוש על-פי תקנה 24 לתקנות - באמצעות צירוף הבן להליך, אלא דווקא סילוק התביעה נגד הנתבע לאחר שזו הוגשה נגדו ללא עילה כדין. צירוף הבן תחילה וסילוק התובענה נגד הנתבע לאחר מכן הוא מלאכותי וחוטא לעיקר; העיקר הוא בדחיית התובענה נגד הנתבע, משהתחוור שלטענות כתב-התביעה שהועלו נגדו אין בסיס אמיתי. על כן יש לדחות את התביעה נגד הנתבע; עם דחיית התביעה יתמצה ההליך ואין עוד כתב-תביעה שניתן לתקנו, בין על דרך צירוף נתבע ובין בדרך אחרת. 6. אף הכללים שחלים על תיקון כתב-תביעה מוליכים לאותה תוצאה עצמה. שאלת נחיצותו של התיקון המבוקש לבירור שאלה ממשית השנויה במחלוקת אינה חזות הכול; חרף המדיניות הליברלית שחלה בכל הקשור לתיקון כתבי-טענות יש ליתן את הדעת לא רק לאינטרס של מבקש התיקון אלא גם לאינטרס הציבור בניהול ההליך ובניצול הזמן השיפוטי שהוקצה לו בצורה יעילה והוגנת. עוד יש לבחון אם הבקשה הוגשה בהזדמנות הראשונה תוך שמבקש התיקון פועל בשקידה ראויה [רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998); שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)]. מהתנהלות התובעת כתיאורה לעיל עולה שהיא לא פעלה בשקידה ולא מילאה חובותיה לעת הגשת התביעה, אף לא נדרשה לבחינה רצינית של טענות הנתבע אשר הועלו בכתב-ההגנה. אין מקום למרק מחדלים אלה בדרך של התרת התיקון המבוקש. הדברים יפים במיוחד בשים לב לכך שלפני התובעת סלולה הדרך להגיש תביעה נגד בעל-דברה הנכון בהליך נפרד. 7. אני דוחה אפוא את הבקשה לתיקון כתב-התביעה. התביעה נגד הנתבע נדחית. על-יסוד האמור לעיל תישא התובעת בהוצאות הנתבע לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ בסכום כולל של 3,500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין שאם לא כן יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד מועד התשלום בפועל. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכים