לשון הרע במכתבי התראה הקשורים להליך המשפטי ולמשא ומתן המשפטי

סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע- "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי- (5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשתה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;..." בע"א (ת"א) 2271-09 רועי הרם נ' יצחק זקס, עו"ד (פורסם במאגרים) קבע בית המשפט המחוזי כי הגנת הסעיף לא חלה אך בקשר לפרסומים שנעשו תוך מהלך הדיון המשפטי, כי אם אף ביחס לפרסומים שקדמו לו, ובין היתר- מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים: "נדרשנו לסוגיית סעיף 13(5) לחוק בהיבט של היקף "ההגנה" במספר מקרים... מכל מקום, בהתאם לדעת הרוב, הרי מדובר בהגנה מוחלטת או יותר נכון בכעין חסינות. דהיינו, פרסום החוסה תחת האמור בסעיף 13(5) לחוק, וכפי שמפורט ברישא של הסעיף האמור, "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי". בלשון אחרת אם אכן ייקבע כי הפרסום נכלל בגדר הסעיף האמור, אזי אין להידרש לשאלה הנוספת ודי יהיה בכך לדחות את התביעה. השאלה שבמחלוקת, במקרה דנן, עניינה האם הקביעות האמורות חלות גם בעת שמדובר במכתבי התראה של עורכי דין, וכן האם במקרה דנן מדובר בשלב טרום משפטי, אשר בגינו יחול הסעיף האמור, אם לאו..." ובהמשך- "אולם כבר בע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(2) 620 (להלן:"זיידמן"), נקבע כי סעיף זה משתרע גם על פנייה במכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט ואף לקראתו. בית המשפט שם קבע כי פירוש מילולי מצומצם של "בפניהם " הוא צר מדי ואינו עונה לצרכים הלגיטימיים של ניהול משפט תקין באורח חופשי ללא מורא ופחד וללא חשש של הסתבכות במשפט פלילי או אזרחי. ואכן, האסמכתאות מראות שהחיסוי משתרע על כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה..." (עמ' 624, ההדגשות לא במקור- י.ש.) . מהפן העקרוני, מאותם הנימוקים שפורטו בפרשת זיידמן כך גם בפסיקה הנוספת, יש מקום להחיל את החסינות האמורה, גם במכתבי התראה הקשורים להליך המשפטי ולמשא ומתן המשפטי. אותו עקרון שיש להסיר מורא הגשת תביעה בגין לשון הרע במסגרת ההליך המשפטי עצמו, והחל גם על כל כתב המוגש לבית המשפט, יש להחילו גם ביחס למכתב התראה הקשור בצורה זאת או אחרת להליך המשפטי או לקראת הליך משפטי, ובלבד שאכן הוא קשור להליך משפטי ונעשה במהלך הרגיל ומשמשו כהלכה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף גם נוכח טענת ב"כ המשיב, אודות אותם מקרים בהם יכול ותוגש תביעה כנגד עורך דין שאזי כללי האתיקה מחייבים פנייה קודמת בכתב (סעיף 31 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א- 1961). אך גם כשלא מדובר בגדר פנייה שכזאת, אכן מהראוי כי קודם להגשת תביעה יפנה צד למשנהו במכתב התראה ודרישה... יתר על כן, אם לא נאמר כן, הרי אם תוגש תביעה בעקבות מכתב שכזה ובסופו של יום יתברר כי אשר נטען בתביעה אינו אמת, אזי חרף זאת שלא ניתן יהיה להגיש תביעה בהתאם לחוק בגין הפרסום שבכתב בי-ד ין, ניתן יהיה להגיש תביעה כאמור, בגין מכתב ההתראה או הדרישה. הנה כי כן המסקנה העולה כי גם מכתב התראה או דרישה, חוסה בצילו של הסעיף האמור. מעת שקבענו שכזאת, הרי אין מקום לטענה כאילו ההלכה כפי שנקבעה בפרשת עו"ד חיר לא תחול על מכתב התראה שכזה. בפרשת חיר נקבעה אותה חסינות מוחלטת ועל כן כל אשר חוסה תחת אותה חסינות, אף אם מדובר במכתב טרום משפט, יש להחיל לגביו את ההלכה האמורה. .."מסמכיםמשא ומתןלשון הרע / הוצאת דיבה