לבית המשפט הוגשה תביעה של חברת השכרת רכב בגין נזקים לרכב בתאונת דרכים בצומת כפר קרע: 1. התובעת הינה חברה להשכרת רכב שהיתה בכל עת רלוונטית לתובענה נשוא תיק זה הבעלים של רכב מס' רישוי 21-667-64 מסוג יונדאי גיטס (להלן: "היונדאי"), אשר היה מושכר ביום 23/5/10, לטענתה, למר זרעיני ויסאם (להלן: "מר זרעיני"). 2. בכל עת רלוונטית לתובענה נשוא תיק זה, הנתבעת היתה החברה המבטחת של השימוש ברכב מס' רישוי 17-776-64 (להלן: "הרכב הפוגע"). 3. התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת, בה נטען שביום 23/5/10 מר זרעיני נהג ביונדאי ובהגיעו לצומת כפר קרע, עצר את היונדאי ברמזור שלפניו, כאשר לפניו עצר רכב אחר ותוך כדי עצירה הגיע הרכב הפוגע מאחוריו ופגע ביונדאי ודחף אותה אל הרכב שעצר לפניה, ובכך היונדאי נפגעה גם מהצד האחורי וגם מהצד הקדמי. 4. לטענת התובעת, היא פנתה אל הנתבעת ביום 23/1/11 ודרשה ממנה לפצותה בגין הנזקים שנגרמו ליונדאי, אשר הסתכמו בסך 15,513 ₪ וכי הנתבעת שילמה לה אך ורק סך של 4,357 ₪ ולפיכך היא תבעה מהנתבעת בתביעה זו תשלום ההפרש בסך 11,156 ₪. 5. התובעת צירפה לכתב התביעה העתק מהדרישה שנשלחה לנתבעת, אליה צורף העתק מחוו"ד של השמאי בדארנה סמיר מיום 30/5/10 (להלן: "השמאי") מיום 30/5/10. 6. הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה וטענה שהיא פיצתה את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה המתוארת, וכי היונדאי פגעה ברכב שעצר לפניה ורק אז הרכב הפוגע פגע ביונדאי קלות. 7. בדיון שהתקיים ביום 22/1/14, נחקר השמאי על תוכן חוו"ד והעיד, בין היתר, כדלקמן: א. הוא בדק את היונדאי פעם אחת בלבד לפני התיקון והוא לא ראה את היונדאי כשהיא מפורקת ואף לא לאחר התיקון. ב. השמאי הסביר בעדותו מדוע המליץ על חלקים מקוריים לחלק מהחלקים שהוחלפו, ומדוע ירידת הערך הינה בסך 2,879 ₪, ואיך חישב את שעות העבודה שנקבעו בחוות הדעת, והוא העריך שהשקיע בהכנת חוו"ד כ-5 שעות עבודה. 8. מר זרעיני העיד באותה ישיבה, בין היתר, כדלקמן: א. לא אני ששכרתי את הרכב, חברי שכר אותו ואני לקחתי אותו ממנו, מדובר ברכב מסוג רנו קליאו (בניגוד למה שנטען ע"י התובעת בתביעתה). ב. הוא צילם באמצעות הטלפון את הרכב מקדימה ומאחורה, אולם, הטלפון שלו נפל לים לאחר כשנה, במהלך עבודתו כימאי ולכן אין תמונות. ג. מר זרעיני הודיע על התאונה לחברו ולא לתובעת. ד. מר זרעיני העיד שהוא לא קיבל את הפרטים של הרכב שעצר לפניו ולא פרטי הנהג של הרכב הנ"ל. 9. ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כדלקמן: א. הנתבעת פיצתה את התובעת על מלוא נזקיה בעקבות התאונה, והכוונה לתשלום סך 4,357 ₪ מיום 29/8/12. ב. התובעת השתהתה בהגשת המסמכים ובהגשת ההודעה על התאונה, ובאורח פלא לאחר הגשתם, לא היה ניתן לבדוק את היונדאי מטעם הנתבעת, מאחר וניזוק באופן טוטאלי בשנת 2011. ג. החשבונית שהוגשה לתיק אינה נושאת חותמת מקור, או חותמת רואה חשבון, לא צורפה לכתב התביעה והיא הומצאה אך ורק שבוע לפני הדיון בתיק, בנוסף לכך, התובעת לא צירפה לכתב התביעה קבלה המעידה על ביצוע התשלום. ד. עדות השמאי לא מקצועית, מאחר והוא לא בדק את היונדאי לאחר הפירוק ולא בדק אותה לאחר התיקון, ואף השמאי אינו יכול להעיד אם הרכב תוקן בפועל ואף לא ניתנה סיבה מספקת מדוע הותקנו ברכב חלפים מקוריים ולא משומשים. ה. נטען גם שהערכתו של השמאי בכל הקשור לירידת הערך היא גלובלית ואינה מבוססת על בדיקות לאחר הפירוק. ו. ידוע שחברות הליסינג עובדות עם מוסכים קבועים, ולאור הראיות החסרות, ברור שקיים נסיון להתעשר על חשבון הנתבעת. דיון והכרעה: שאלת האחריות: 10. ביהמ"ש סבור שעצם הסכמת הנתבעת לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה מהתאונה (4,357 ₪) מהווה הודאה באחריותה לאירוע התאונה ולגרימת הנזק. 11. בנוסף לכך, עדותו של מר זרעיני המתארת את נסיבות אירוע התאונה אמינה עלי. 12. להוסיף לכל, שהנהגת המבוטחת של הנתבעת לא מסרה גרסה אחרת, ואף לא התייצבה לדיון. 13. לאור האמור לעיל, אני מחליט שהאחריות לאירוע התאונה והאחריות לנזקים שנגרמו לנתבעת מוטלת על הנהגת של הרכב הפוגע, וכי הנתבעת אחראית, כחברה מבטחת, לפצות את הנתבעת בגין הנזקים אשר נגרמו לה בעקבות התאונה הנ"ל. שאלת גובה הנזק: 14. כאמור לעיל, התאונה אירעה ביום 23/5/10 והדרישה הראשונה לנתבעת נעשתה אך ורק ביום 23/1/11 והתביעה הוגשה ביום 25/2/13, כאשר היונדאי היתה מעורבת בתאונת דרכים אחרת בשנת 2011 והוכרזה כאובדן כללי ולא נותרה אפשרות לנתבעת לבדוק את היונדאי על מנת לעמוד על הנזקים שנגרמו לה, עקב התאונה נשוא תיק זה. 15. יוצא כי השיהוי בשליחת הדרישה ובהגשת התביעה גרם לנזק ראייתי לנתבעת המתבטא בכך שלא יכלה לבדוק את הנזקים הנטענים ע"י התובעת ואם הם תוקנו בפועל. 16. התובעת תבעה מהנתבעים את הנזקים הבאים: א. נזק רכוש עפ"י השמאות בסך 10,708 ₪ ב. ירידת ערך היונדאי עפ"י חוו"ד השמאי בסך 2,879 ₪ ג. אובדן ימי השכרה בסך 720 ₪ ד. שכר שמאי בסך 1,200 ₪ בסה"כ 15,513 ₪ בקיזוז הסכום ששולם בסך 4,357 ₪ יתרה נתבעת בסך 11,156 ₪ 17. בסיכומי ב"כ התובעת הוא ויתר ע"י התביעה בגין התקופה של אי השכרת היונדאי המסתכם בסך 720 ₪, סכום שיש להפחיתו מסכום התביעה. 18. מתוכן חוו"ד עולה כי מדובר ברכב להשכרה שהיה בבעלות התובעת העוסקת בהשכרת רכבים שנת יצור 2008 שנרכש ע"י התובעת ביום 9/9/07 וכבר נסע 98,192 ק"מ. 19. בדיקת הרכב ע"י השמאי נעשתה בחצרי התובעת ולא בהיות הרכב במוסך לצורכי תיקון. (כפי שצויין בגוף חוו"ד). 20. חלק לא מבוטל מהחלקים שצויינו בחוו"ד של השמאי חושב על בסיס עלות חלקים מקוריים. 21. חשבונית המס שהוגשה וסומנה ת/1 אינה מקורית ואף אינה צילום לחשבונית "מקור", בנוסף, לא הוצגו קבלות או מסמכים כלשהם המעידים כי סכום החשבונית אכן שולם ע"י התובעת. 22. השמאי לא בדק את הרכב לאחר פירוק, במהלך התיקון ולא בסיומו. 23. גורלה של היונדאי היה אובדן טוטאלי, עקב תאונה נוספת שאירעה בשנת 2011, דבר שיש לו השלכות על גובה ירידת הערך אשר נקבעה ע"י השמאי, אשר נראית ממילא כגבוהה. 24. לאור כל האמור לעיל, נראה לביהמ"ש שהיתה הגזמה והפרזה בנזקים שנטענו ונתבעו ע"י התובעת ואני מעריך את ההגזמות הנ"ל בשיעור 30% מכל הנזקים שנתבעו ויש להפחיתן מסה"כ הנזקים. 25. לפיכך, הנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות התאונה הינם כדלקמן: א. נזקי רכוש עפ"י חוו"ד 10,708 ₪ ב. יריד תערך היונדאי 2,879 ₪ ג. שכ"ט שמאי 1,200 ₪ סה"כ הנזקים: 14,793 ₪ ד. בקיזוז 30% 4,438 ₪ יתרה: 10,355 ₪ ה. בקיזוז הסכום ששולם 4,357 ₪ יתרה מגיעה: 5,998 ₪ 26. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. סך של 5,998 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה (25/2/13) ועד למועד התשלום המלא בפועל. ב. אגרת משפט בסך 746 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ג. סך של 1,200 ₪ בגין שכ"ט עו"ד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ד. סך של 650 ₪ בגין השתתפות בהוצאות העדים שנפסקו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ה. הסכומים שנפסקו בפסק דין זה ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת העתק מפסק דין זה ע"י הנתבעת. 27. התובעת תשלם את המחצית השניה של האגרה תוך 10 ימים מיום קבלת העתק מפסק דין זה לידי התובעת. משפט תעבורהרכבתאונת דרכיםשכירותהשכרת רכבצומת