טענה כי התנהלות הכונס הביאה דווקא לירידת ערך הנכס

טוענת כי היא שפעלה למימוש הנכס ומכירתו וכי התנהלות הכונס הביאה דווקא לירידת ערך הנכס כך שנמכר במחיר נמוך מהצפוי. לדבריה פעולות הכונס התמצו בתפיסת הנכס ושמירתו ואין הדבר מצדיק שכ"ט כפי שנפסק בהחלטת הרשמת.

20. בין היתר נסמכת המבקשת על פסיקה מדיני החברות ביחס לפרשנות תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 (להלן: "תקנות החברות"). לטענתה יש להחיל או להשליך לענייננו את האמור בתקנה 13 לתקנות החברות המקנה לבית המשפט שיקול דעת להגדיל או להפחית את שכ"ט הכונס ויש להבחין בין כונס אשר מימש את הנכס ובין כונס שלא עשה כן.

לכל היותר מסכימה המבקשת כי היה מקום לפסוק לכונס שכ"ט בהתאם לתקנה 2 בגין הגשת הבקשה למימוש ולפי תקנה 3 משטרם חלפו 90 ימים.

21. במישור הדיוני קובלת המבקשת על כך שהרשמת לא מצאה לנכון לזמן את הצדדים לדיון בעניין זה ולא התנתה את אישור בקשת שכ"ט בתצהיר בהתאם לתקנה 86(ב) לתקנות ההוצל"פ.

המשיבים

22. מנגד טוענים המשיבים כי בדין ניתנה החלטת הרשמת וכי יש להחיל את הוראת תקנה 4 לתקנות על נסיבות התיק שלפנינו. המבקשת פרעה את החוב בחלוף למעלה מ - 90 ימים מיום פתיחת תיק הכינוס ובמהלך תקופה זו גררה לדידם את הכונס להליכי שווא. המשיבים טוענים כי פעלו מכוח שתי עילות שונות למימוש הנכס – האחת מיום 10.11.09 והיא חדלות הפירעון של בעלה של המבקשת. עילה זו אושרה בפסק דינו של בית המשפט העליון כמפורט לעיל. העילה השנייה היא הפרת המבקשת את תנאי פירעון ההלוואה השנייה אשר הורתה בחודש יוני 2010. עילה זו אושרה אף היא על ידי הרשם ביום 16.8.10. נוכח כל האמור היה מקום להפעלת תקנות 2 ו 4 והחלטת הרשמת ניתנה כדין.

23. אשר להשלכת קיומם של הצווים הזמניים טענו המשיבים כי ביחס לעילה הראשונה וודאי שאין בצווים כדי לעצור את מרוץ 90 הימים, שהרי טענת המבקשת מנוגדת לתכלית התקנות הבאה לעודד חייב להימנע מהליכי סרק ולעכב את המימוש. אשר לעילה השנייה נטען כי לא ניתן בגינה צו מניעה וממילא לא הייתה מניעה מהליכי מימוש לפיה. בכל מקרה צווי המניעה אינם עוצרים את המועד הקבוע בתקנות אשר נמנה מיום מינוי הכונס ועד פירעון החוב וכי המבחן היחיד הוא מועד המינוי וחלוף הזמן עד הפירעון. בסופו של יום אף התברר למפרע כי לא היה מקום ליתן את הצווים אשר נסמכו על טענות שווא של המבקשת אשר נדחו על ידי הערכאות השונות. בהקשר זה יש מקום אף לדחות את טענות המבקשת בדבר אי פעולת הכונס או היקף פעולתו המצומצם יחסית שכן המבקשת היא ש"גררה" אותו להליכים מיותרים.

24. אשר לתחולת תקנות החברות טוענים כי התקנות מהוות הסדר ספציפי ביחס לכונסי דירות מגורים ואין לסטות מהאמור אלא בנסיבות חריגות אשר לא התקיימו בענייננו.

דיון

25. כבר עתה אציין כי בהתאם לדיון שהתקיים בבקשה ובהתאם להוראות סעיף 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, אני מחליטה לתת רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
26. תקנה 2 לתקנות הנ"ל אשר כותרתה "שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתא" קובעת:

"שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע המשכנתה, לרבות אם פרע החייב את החוב שבפיגור או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס נכסים, יהיה בשיעור של 10% מהחוב שבפיגור, ואולם הוא לא יפחת מ-1,881 שקלים חדשים ולא יעלה על 12,541 שקלים חדשים".

תקנה 3 אשר כותרתה "שכר כונס נכסים טרם נמכרה הדירה" קובעת:

"פרע החייב את החוב שבפיגור והתוספות כאמור בסעיף 81ב1(ב)(4)(א)(1) או (2) לחוק או פרע את מלוא חוב ההלוואה, לאחר שמונה כונס נכסים וקודם שחלפו 90 ימים מיום המינוי, זכאי כונס הנכסים לשכר טרחה בשיעור של 10% מסכום החוב שבפיגור, כשהוא מחושב ליום הפירעון, או מסכום החוב שנפרע בפועל, הנמוך מביניהם, ואולם הוא לא יעלה על 12,541 שקלים חדשים; היה כונס הנכסים עורך הדין כאמור בתקנה 2, זכאי כונס הנכסים לשכר טרחה לפי תקנה זו נוסף על שכר הטרחה לפי תקנה 2".

תקנה 4 אשר כותרתה "שכר כונס נכסים טרם נמכרה דירה בחלוף 90 ימים" קובעת:

"פרע החייב את מלוא חוב ההלוואה לאחר שחלפו 90 הימים מיום מינוי כונס הנכסים, ואולם בטרם הוכרז על קונה בהליכים למכירת הדירה נושא המשכנתה (להלן – הדירה), לפי החוק, זכאי כונס הנכסים לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל, כמפורט להלן:
(1) לגבי 438,926 השקלים החדשים הראשונים – 4.8%;
(2) לגבי 627,036 שקלים חדשים נוספים – 5.6%;
(3) לגבי כל שקל חדש נוסף – 6.4%".

27. עיון בתקנות מלמד כי קיים מדרג בקביעת שכר הטרחה. תקנה 2 קובעת את שכ"ט עו"ד בשלב הגשת הבקשה למימוש המשכנתא. בהתאם לאמור, שכ"ט עו"ד עד למינוי כונס יהיה 10% מסכום החוב שבפיגור. תקנה 3 – עניינה בפירעון החוב שבפיגור או פירעון מלוא חוב ההלוואה לאחר שמונה כונס וטרם שחלפו 90 ימים מיום מינוי הכונס. נקבע כי שכ"ט יהיה 10% מסכום החוב שבפיגור או החוב שנפרע בפועל; תקנה 4 קובעת את שכ"ט הכונס כאשר חלפו 90 ימים מיום מינויו ומלוא חוב ההלוואה נפרע על ידי החייב עצמו. במקרה זה ייגזר שכ"ט הכונס באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל בהתאם לפירוט שבתקנה.

28. פסק הדין העקרוני בסוגיה זו ניתן על ידי בית המשפט העליון במסגרת רע"א 7287/06, שלמה ובר, כונס נכסים נ' יעקב יונה ואח' (12.6.08).הרקע לחקיקת התקנות כנסקר ע"י ביהמ"ש טמון בחוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה), התשס"ב – 2002 (שפורסם ביום 21.3.02 )אשר תכליתו היתה להקל על יחידים שנטלו הלוואות לרכישת דירת מגורים, נקלעו לקשיים בפירעון תשלומי המשכנתא ונפתחו נגדם הליכי גביה בהוצאה לפועל. במסגרת החוק הנ"ל חוקק סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל המתווה את אופן מימוש המשכנתא על דירת מגורים ובו הוסמך שר המשפטים להתקין תקנות שהותקנו ביום 15.7.02.

במסגרת פס"ד ובר נדרש בית המשפט לתכלית חקיקת התקנות (פסקה 18 לפסה"ד), ואמר:

"תקנות ההוצאה לפועל באו להקל עם החייבים ולהסדיר את מצב מימוש המשכנתאות והמשכונים של יחידים. חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור קבע מערך מדורג של פעולות עד לשלב האחרון של מימוש הנכס על ידי כונס הנכסים...תכלית חקיקת סעיף 81ב1(ד) היתה ליצור סדר בתחום שכר הטרחה של עורכי דין וכונסים במימוש משכנתאות, ולהקל עם החייבים על ידי קביעת שכר טרחה מדורג".

בפסק דינו מציין כב' הש' ג'ובראן כי מתקין התקנות חפץ, בין היתר, למנוע יצירת תחרות בין החייב והכונס ,שכן הכונס מודע לכך ,שאם החייב יפרע את החוב לפני שיעלה בידיו למכור את הדירה ,הרי ששכר טרחתו ייגזר מסכום נמוך יותר. תחרות מעין זו עלולה למנוע מהכונס להשיא את מחיר התמורה עבור הנכס – תוצאה אשר וודאי אינה רצויה.

עוד נקבע (פסקה 21 לפסה"ד):

"לשם נטרול התחרות קבעו התקנות מסלול המחולק לשניים. האחד עד 90 יום מיום מינוי הכונס, בהם רשאי החייב למכור את הדירה ולשלם שכר טרחה מופחת לכונס הנכסים, והשני לאחר 90 יום מיום מינוי הכונס, כאשר ב"תקופה השנייה" קטן הפער בין שכר הטרחה שיקבל הכונס באם ימכור את הדירה ובין השכר שיקבל באם יפרע החייב את החוב".

יוטעם כי משהותקנו תקנות ספציפיות, שעניינן שכ"ט כונס בגין מימוש דירת מגורים בהליכי הוצל"פ איני מוצאת מקום להתייחס לאמור בתקנות החברות. יש לדבוק בכללי היסוד של שיטת משפטנו לפיו הסדר חוקי ספציפי הגובר בהכרח על הסדר כללי. למעלה מן הצורך אציין, כי וודאי קיים שוני משמעותי ומהותי בין מימוש נכסי חברה בע"מ הנקלעת לחדלות פירעון ובין מימוש דירת מגורים של יחיד. ברי, כי מחוקק המשנה בקש להתקין הסדר חוקי עצמאי וייחודי לסיטואציה האחרונה קל וחומר לאור העובדה כי אלו נחקקו מאוחר לתקנות החברות.

29. לאור? של תכלית זו יש לבחון את טענות המבקשת.
המבקשת טענה כאמור כי קיומם של הצווים הזמניים עצר את מרוץ 90 הימים המנויים בתקנה 4. לשון התקנה קובעת כי יש למנות 90 ימים מיום מינוי הכונס – והרי חובות ואחריות הכונס חלות מיום מינויו שנכנס לתוקף עם הסכמתו לקבלת התפקיד והפקדת התחייבות עצמית מפני נזקים עתידיים.
על כן עיכוב הליכים, גם אם ניתן, אינו משתק בהכרח את פעילות הכונס. יתר על כן, קבלת עמדת המבקשת - לפיה כל יום שחולף מיום מינוי הכונס ללא שננקטה בו פעילות למימוש הנכס אינו ראוי להימנות על מנין 90 הימים - תעודד כונסים לפעול ללא שהות למימוש הנכס וממילא תפגע בחייב אשר זקוק לשהות זו כדי להתארגן ולמצוא פתרונות למצב כלכלי משפטי החדש.

30. בפס"ד שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו במסגרת בר"ע 2999/05, גולדבלט זאב נ' בנק אוצר החייל בע"מ (4.2.07) הסביר בית המשפט כי מדברי ההסבר להצעת החוק עלה שמטרתו היא קביעת שכר טרחת כונס באופן שאינו תלוי בשיקול דעתו של הרשם כאשר שכ"ט מדורג וקבוע מראש ונגזר מסכום החוב (פסקה ה לפסה"ד):

"..ואולם, יתרונה של קביעה מדורגת זו, באיזון שהיא משקפת, בין הצורך לתגמל את כונס הנכסים על עבודתו והאחריות שנטל על עצמו עם מינויו ככונס; בין השאיפה למנוע את האמרת סכומי החוב המוטלים על החייב; ובין הרצון לעודד את החייב לפרוע את חובו, בשלב מוקדם ככל האפשר..".

דהיינו, מיום מינויו של הכונס נוטל הוא על עצמו אחריות כבדת משקל להליך הכינוס כולו לרבות תפיסת הנכס, שמירתו, תחזוקו ומכירתו. קיומה של חובת הנאמנות של הכונס ואחריותו כי רבה חלה מיום מינויו והיא אינה דבר של מה בכך. אחריות זו אינה מתאיינת במהלך תקופת עיכוב הליכי המימוש בשל קיומם של הצווים השונים.
עם מינוי הכונס ביום 10.11.09 פעל האחרון בהתאם לכתב מינויו ולהוראות מאוחרות יותר של הרשם לרבות תפיסת הנכס, שמירתו והחזקתו. במסגרת נספחי כתבי הטענות ניתן להיווכח לדוג' כי בין יתר פעולותיו פנה הכונס לחברת ביטוח אשר בטחה את הנכס וחידש פוליסה מיום 1.12.10 אשר חלק מתנאיה היה ביקור אחת לשבועיים בנכס לשם בדיקת מצבו. עוד פעל הכונס ככל שהותר לו ופרסם את הנכס.
על כן, יש לדחות את טענת המבקשת, כי הכונס שהיה מנוע כביכול לפעול למימוש לא השקיע מזמנו ומרצו למילוי תפקידו.

31. אשר לעילת המימוש השניה. כאמור ביום 8.8.10 הגישו המשיבים בקשה להוספת עילת המימוש השניה לתיק המימוש וביום 17.8.10 אושרה עילת המימוש השניה על ידי הרשם. משצורפה עילת המימוש השניה לתיק המימוש הקיים, הרי שיהיה זה נכון למנות את מניין 90 הימים מיום אישור הרשם להמשך הליכי מימוש בהתבסס על העילה השניה קרי מיום 17.8.10. 90 ימים ממועד זה מסתיימים ביום 15.11.10 כאשר המבקשת סילקה את החוב ביום 5.12.13 – דהיינו בחלוף מספר שבועות ממועד זה. לא מצאתי לנכון לאמץ מועדים אחרים לשם מניית הימים הנ"ל, כפי שהציעה המבקשת בתגובתה לטיעון המשלים מטעם המשיבים (שהוגשו לאחר הדיון), שכן מועד חתימת הסכם המכר או מועד הודעת המבקשת לכונס על כך אינו מהווה סילוק החוב שבפיגור כפי שנדרש בתקנה היות שחתימת הסכם המכר אינה מבטיחה בהכרח פירעון החוב.

32. אין חולק, כי המבקשת בחרה במסלול של מכר עצמי והשאלה היא, האם בנסיבות אלו טענתה כי הכונס לא תרם למכירת הנכס מצדיקה הפעלת שיקול הדעת לסטות מהנקבע בתקנות.
שאלה מקדמית היא דבר סמכותו של הרשם להפעיל שיקול דעת ולסטות מהתקנות הנ"ל.
מסעיף 81ב1(ד)(1) לחוק עולה כי שיקול הדעת המוקנה לרשם בסעיפים 10 או 59 לחוק אינו רלוונטי בהכרח בקביעת שכ"ט כונס שמונה לשם מימוש דירת מגורים.

בבר"ע 2999/05 הנ"ל עומד ביהמ"ש המחוזי על המקרים להתערבות בקביעת שכה"ט ומסביר כי:

"קביעת שיעורי שכר טרחה מדורגים וקבועים מראש, הנגזרים מסכום החוב, פנים לה לכאן ולכאן; שכן, יש בקביעתם גם משום שלילת האפשרות להתערבות בשיעורם, למעט בנסיבות חריגות ויחודיות, בה, בהן תחושת הצדק אינה משלימה עם שיעור שכר הטרחה שנפסק..".

בברע"א (ת"א) 3307/04 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' צאלים החזקות בע"מ (7.5.08) חזר ביהמ"ש המחוזי על קביעה זו, התערב בשיקול הדעת בקביעת שכה"ט ומנה את השיקולים ביסוד התערבות כנ"ל כמו היחס בין שווי הנכס לגובה החוב, הפעולות שהתבצעו ע"י הכונס, והשכר הגבוה שנפסק בפתיחת תיק ההוצל"פ.

33. אינני מקבלת את טענת המבקשת כי יש להפחית את שכה"ט משום אי תרומתו של הכונס למכר. טענה זו קוראת תמיד להתערבות בקביעת שכה"ט בעת ביצועו של מכר עצמי ולא לכך התכוון מתקין התקנות.
יחד עם זאת,בנסיבות שלפני כמתואר מצאתי, כי שכה"ט שנפסק גבוה באופן חריג ביותר ואינו עומד במתאם נכון לכלל הפעולות שהתבצעו ע"י המשיב 2 .כשאני נותנת דעתי גם למהלכים הלגיטמיים של המבקשת גם אם תוצאתם הובילה לדחיית טענותיה לרבות ביצוע התשלום עוד בטרם פקע עיכוב ההליכים הכולל, נראה כי יש יסוד לקיומה של עילת ההתערבות בפסיקת שכה"ט .

אוסיף ואציין כי ,לא מצאתי לנכון להתייחס בפסק דין זה לטענות המבקשת בדבר אופן פעולת הכונס ונזקים שגרם לטענתה לנכס עצמו במועד תפיסתו, החזקת המיטלטלין או השאת תמורת מכירתו. איני סבורה כי טענות אלו הינן מעניינו של הליך זה ואם חפצה המבקשת היה עליה לנקוט בהליך המתאים בפני הפורום המתאים לתקיפת התנהלות הכונס ככל שתוכח על ידה.

34. מן המקובץ אני קובעת, כי יש מקום להתערב בהחלטת הרשמת ולהעמיד את שכה"ט בסך של 650,000 ₪ בלבד.
אינני עושה צו להוצאות בנסיבות.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הליך מתן הוראות

  2. מינוי כונס נכסים

  3. קבלת בקשת צו כינוס

  4. מה זה כונס נכסים ?

  5. צו כינוס נכסים לערב

  6. אישור 324 כונס נכסים

  7. צו כינוס בהסכמת הכונ"ר

  8. האשמות נגד כונס נכסים

  9. מינוי כונס נכסים זמני

  10. חוב מס שבח לכונס נכסים

  11. שחרור מייצוג כונס נכסים

  12. בקשה למתן צו כינוס זמני

  13. חזרה מהצעה בכינוס נכסים

  14. פטור ממס שבח כונס נכסים

  15. צו הכינוס לאחר קניית רכב

  16. ערובה להוצאות חברה בכינוס

  17. סמכות חקירה של כונס נכסים

  18. משרד עורכי דין כינוס נכסים

  19. צו כינוס נכסים בפשיטת רגל

  20. כיסוי ביטוחי בכינוס נכסים

  21. בקשת כונס נכסים לנתק חשמל

  22. בקשת כונס נכסים לאישור מכר

  23. התנאים למתן צו כינוס נכסים

  24. מינוי כונס נכסים על מקרקעין

  25. בקשת כונס נכסים לאישור הסכם

  26. פיקוח מפרק חברה על כונס נכסים

  27. פטור מס שבח מינוי כונס נכסים

  28. מינוי כונס נכסים מטעם הנושים

  29. סמכות כונס נכסים לפטר עובדים

  30. בקשה לביטול מכר בכינוס נכסים

  31. התיישנות תביעה נגד כונס נכסים

  32. פינוי דירה שכורה בכינוס נכסים

  33. חיוב קופת כינוס בתשלומי ארנונה

  34. דמי תיווך על דירה בכינוס נכסים

  35. צו כינוס לנכסים עקב הסתבכות מעסק

  36. דחיית בקשה למתן צו כינוס נכסים

  37. ביטול צו כינוס בהליכי פשיטת רגל

  38. פעולות כונס נכסים ללא הצדק סביר

  39. בקשה לדחות מתן תשובה לכונס נכסים

  40. תיקון ליקויי בטיחות בכינוס נכסים

  41. צו לכינוס נכסים בגין חובות מוצהרים

  42. התנגדות הכונ"ר למתן צו כינוס נכסים

  43. חוב מס רכוש של חברה בכינוס נכסים

  44. זכות טיעון לפני מינוי כונס נכסים

  45. תביעה נגזרת של חברה בכינוס נכסים

  46. העברת כספים מקופת הכינוס לנושה מובטח

  47. בקשה להצטרף כנושה לבקשה למתן צו כינוס

  48. העברת כספי פטור ממס שבח לכונס הנכסים

  49. מינוי שותף במשרד עורכי דין לכונס נכסים

  50. פירוק שיתוף בדירת מגורים על ידי כונס נכסים

  51. מינוי כונס נכסים אך ורק לצורך רישום בית משותף

  52. בית המשפט נתן צו לכינוס נכסים על פי בקשת החייב

  53. לא ראוי לשחרר כספים לחייב טרם שהושלם הליך הכינוס

  54. בקשת כונס להימנע מלמלא אחרי הוראות צווי העיקול

  55. טענה כי התנהלות הכונס הביאה דווקא לירידת ערך הנכס

  56. נקבע כי יש להמשיך בהליכי הכינוס חרף סילוק החוב לנושה המובטח

  57. כל עוד לא אושרה ההצעה בידי כונס הנכסים עדיין היא בגדר הצעה בלבד

  58. כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם) התשמ"ה-1985

  59. האם ביהמ"ש המחוזי קבע סכום הוצאות כולל אשר התייחס גם לשכ"ט הכונס

  60. נטען כי הדירה נשוא צו הכינוס נפרצה ושופצה במהלך הליך המכירה בלי רשות

  61. תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ''א-1981

  62. נטען כי בקשת הכינוס הוגשה שלא כדין שכן טרם חלפו 6 חודשים ממועד התשלום הראשון

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון