במהלך ניהול החשבון היו תנועות כספים רבות לא מוסברות, כאשר מצד אחד המערער מושך שיקים בסכומים של אלפי ₪ ועשרות אלפי ₪ בכל פעם, ומצד שני מפקיד הוא לחשבון סכומים באלפי ₪ ובעשרות אלפי ₪. בנוסף יש הפקדות שונות לחשבון של אלפי ₪ ועשרות אלפי שקלים ע"י צדדים שלישיים קבועים, ששמותיהם, בין היתר: שדמי חיים, אוחנה מיכאל, בן סימון אברהם, שטרית אבי ושטינהרטר דוד; ביום 23.9.12 משך המערער מחשבונו את הסך 48,401.42 ₪ במזומן, ולמעשה החשבון נותר ללא כספים. לאחר משיכת הכספים בוטלו הוראות הקבע שהיו בחשבון לטובת מוסדות תורניים. לאחר כן החזיר הבנק שיקים שנמשכו על החשבון. החשבון נסגר ביום 17.10.12. 4. ביום 16.12.12 שלח המשיב למערער הודעה על הגבלת חשבונו החל מיום 31.12.12 מאחר וחזרו לו 10 שיקים מהחשבון, כדלקמן: שיק מס' 010447 על הסך 1,500 ₪ שהוצג לפרעון ביום 12.12.12; שיק מס' 010339 על הסך 1,400 ₪ שהוצג לפרעון ביום 10.12.12; שיק מס' 010446 על הסך 1,500 ₪ שהוצג לפרעון ביום 14.11.12; שיק מס' 010743 על הסך 1,500 ₪ שהוצג לפרעון ביום 11.11.12; שיק מס' 010539 על הסך 1,500 ₪ שהוצג לפרעון ביום 01.11.12; שיק מס' 010445 על הסך 1,500 ₪ שהוצג לפרעון ביום 12.10.12; שיק מס' 010744 על הסך 1,500 ₪ שהוצג לפרעון ביום 10.10.12; שיק מס' 010337 על הסך1,400 ₪ שהוצג לפרעון ביום 10.10.12; שיק מס' 010538 על הסך 1,400 ₪ שהוצג לפרעון ביום 02.10.12; שיק מס' 010748 על הסך 26,424 ₪ שהוצג לפרעון ביום 10.8.12. טענות הצדדים: 5. ביום 13.2.13 הגיש המערער את ערעורו וביקש לגרוע מרשימת השיקים שסורבו את תשעת השיקים שסורבו החל מיום 2.10.12, בטענה שביון 24.9.12 דרש ממנו המשיב לסגור את החשבון. כשביקש להשאיר את החשבון פתוח עד לאחר שיחלוף מועד הפרעון של שיקים שמסר לצדדים שלישיים, סירב המשיב. לכן משך את הכספים שהיו בחשבון. השיקים הוחזרו על ידי הבנק מאחר והחשבון נסגר ולא הייתה בו יתרת זכות. 6. טוען הבנק שלאחר שנוכח לדעת שיש פעילות חריגה בחשבון, היתרה בנק במערער בדבר הפעולות התמוהות בחשבון, שאינן עולות בקנה אחד עם הצהרתו שמדובר בחשבון משכורת עד לסך 2,500 ₪. המשיב ביקש הסברים מהמערער להתנהלות בחשבון, והמערער השיב כי הוא מנהל "פיצוציה", שלעת עתה היא בשמו של אחר, אך לאחר פסח 2012, יעבור העסק על שמו. רק בחודש יוני 2012 העביר המערער למשיב תעודה ממע"מ על פתיחת עסק חדש, תעודה שהוצאה רק בחודש מאי 2012, ללא קשר לפעילות של המערער קודם לכן. לאחר שהמערער לא שעה לאזהרות הבנק, והסבריו של המערער לא הניחו את דעתו של המשיב, פעל המשיב לסגירת החשבון, ביטל הבנק למערער את מסגרת האשראי, והודיע למערער שיש לו 3 חודשים להסדיר את כל ענייניו בחשבון, מכיוון שבתוך 3 חודשים בכוונת הבנק לסגור לו את החשבון. המערער לא שעה לאזהרות אלו, המשיך התנהגותו החריגה והמוזרה בחשבון. לכן נאלץ המשיב לסגור את החשבון למערער, והחשבון נסגר ביום 17.10.12. הדיון בערעור: 7. ביום 30.5.13 התקיים דיון בערעור, הצדדים חזרו על טענותיהם, ואף אחד מהם לא ביקש לחקור את חבירו על התצהיר או על התשובה. דיון ומסקנות: 8. כפי שעולה מדפי החשבון, אכן הייתה למערער פעילות חריגה בחשבון, שלעתים הכניסה את החשבון ליתרות חובה של עשרות אלפי שקלים. גם אם אקבל את טענת המערער שהיה מנהל "פיצוציה", עדיין אין הדבר מסביר את הפקדות הכספים לחשבון בסכומים של אלפי ₪ ועשרות אלפי ₪, והמערער גם לא ניסה לעשות כן. אכן יש טעם של ממש בטענות המשיב שמדובר בהתנהלות חריגה בחשבון, דבר שחייב תשומת לב רבה מצד המשיב בניהול החשבון. 9. ב-ה"פ (מחוזי נצרת) 20680-02-12 צקר בונה הצפון לעבודות בנהי ושיפוצים בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ ( 21.2.13) נאמר: " ... בד-בבד עם התנהלותו העסקית מבצע התאגיד הבנקאי אף תפקידים בעלי גוון מנהלי המוטלים עליו עפ"י דין. בביצוע תפקידיו אלה מצוי התאגיד הבנקאי תחת פיקוחה של רשות מנהלית וכפוף לביקורת מצדה והפעלתם צריכה להיעשות מתוך שיקול דעת בנקאי סביר. בין תפקידים אלו מוטלת על התאגיד הבנקאי, בין היתר, החובה לעקוב אחר פעילות בחשבון של לקוח ולבחון "באופן מוגבר" האם קיים הגיון כלכלי או עסקי בפעולות מורכבות או פעולות הנבנות באופן בלתי רגיל. סוגי פעולות שעשויות להיחשב בלתי רגילות כוללות, בין היתר, פעולה הנעדרת הגיון כלכלי או עסקי והפקדה במזומן של סכומים שאינם מתיישבים עם הפעילות הצפויה בחשבון הבנק. (ר' סעיף 14 להוראות המפקח על הבנקים - ניהול בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות) (להלן: "הוראות המפקח על הבנקים לענין הלבנת הון"). הבנק רשאי סרב לאפשר את ניהולו של חשבון בנק של לקוח מסוים אם היה לו יסוד סביר להניח כי הלקוח מבצע בחשבונו פעולות הקשורות להלבנת הון. (ר' סעיף 24 להוראות המפקח על הבנקים לעניין הלבנת הון)." (ההדגשה שלי - י.ז.) סבור אני שבחשבון אכן הייתה פעילות חריגה, כפי שציינתי לעיל, ועל כן היה הבנק זכאי וחייב להורות למערער לסגור את החשבון. הבנק לא סגר את החשבון מייד, אלא עשה זאת בהדרגה, כאשר תחילת התהליך הייתה בהודעה למערער על כוונת המשיב לסגור החשבון, ותחילת מימוש כוונה זו היה בביטול מסגרת האשראי למערער. המערער לא שעה לאזהרות המשיב, והמשיך לנהל החשבון באופן חריג ביתר שאת. בנסיבות אלו לא היה דופי בהחלטת הבנק לסגור החשבון. 10. המערער לא הביא כל ראיה מתי משך כל שיק ושיק, וכי משך את השיקים לפני יום 24.9.12. על המערער היה לפרט בבקשתו ובתצהירו מתי משך כל שיק ושיק, על מנת שבית המשפט יבחן את נכונות טענותיו. החלטה בעניין זה נתתי כבר ביום 27.2.13, עת הגיש המערער בקשה לעיכוב כניסת ההגבלה לתוקף. תוכן ההחלטה היה: "יש לנמק הבקשה באופן שתתייחס לכל שיק ושיק שטוענים שיש לגרוע אותו מרשימת השיקים שסורבו." 11. מאחר וניתנה למערער תקופת זמן להסדיר ענייניו הבנקאיים, לא היה על המשיב להמתין עד שהמערער יואיל בטובו להסדיר ענייניו הבנקאיים. בכל אופן, אם המערער ידע שיש שיקים מעותדים שנתן לצדדי ג', היה עליו להשאיר בחשבון כספים שיספיקו לפרעון השיקים שמסר לצדדי ג', תוך שהוא מודיע לבנק בכתב את מספרי השיקים שמסר לצדדי ג' וסכומיהם, על מנת שהבנק יידע שאת אשר צפוי לקרות בחשבון לקראת סגירתו הסופית. זאת לא עשה המערער. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור של המערער כנגד המשיב. המשיב ישלם למערער את הוצאות הערעור בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. מאחר והמשיב לא היה מיוצג ע"י עו"ד, אינני פוסק שכ"ט עו"ד למשיב. בנקניהול חשבון