שלושת הרכבים הנ"ל היו מעורבים בתאונה. אין גם חולק כי סדר הנסיעה והמנח של הרכבים האחד ביחס לשני ברגע התאונה היה בצורה של שרשרת, כך שהפרטית הייתה ראשונה בשרשרת, המשפחתית הייתה שנייה בשרשרת והאוטובוס היה שלישי בשרשרת. בנוסף אין חולק כי לנהג רכב הפרטית אין אחריות ותרומה לקרות התאונה, והמחלוקת ניטשת רק בין הנתבעים לבין עצמם בשאלה, האם, כגרסת הנתבעים 1+2, המשפחתית נעמדה עובר לתאונה מאחורי הפרטית העומדת בכביש ואז התנגש האוטובוס במשפחתית מאחור והדפה אל עבר הפרטית, או האם, כגרסת הנתבעים 3+4 (בכתבי ההגנה הנפרדים שהגישו השניים), עובר לתאונה סטתה המשפחתית מנתיב ימני אל נתיב שמאלי בו נסעו הפרטית והאוטובוס (האחרון אחרי הראשונה) ונדחקה המשפחתית מלפני האוטובוס ולתוך הרווח שבין האוטובוס לבין הפרטית, באופן שגרם להתנגשות האוטובוס והמשפחתית, וכתוצאה מכך, גם להתנגשות עם הפרטית. המחלוקת בשאלת זיקתה של הנתבעת 4 לתביעה הנתבעת 4 טוענת בכתב הגנתה כי האוטובוס נמכר על-ידיה, עוד בטרם מועד התאונה, לחברת סולדאר הסעות ושרותים כללים בע"מ (להלן - "חברת סולדאר") (צורפו אישורי העברת בעלות של משרד הרישוי מיום 27.11.11), ולכן הנתבעת 4 לא הייתה בעלת האוטובוס במועד התאונה. יצוין כי הנתבעת 4 לא טוענת באף מקום בכתב הגנתה כי הנתבע 3 (נהג האוטובוס) לא עבד אצלה במועד התאונה ולא היה שלוח ומורשה שלה במועד התאונה. זאת ועוד: בסעיף 7 לכתב ההגנה של הנתבעת 4 מתארת הנתבעת 4 עצמה את נהג האוטובוס כך: "הנהג מטעם הנתבעת 4", בשני מקומות שונים בסעיף. יצוין כי גם בסיכומי הנתבעת 4 היא מעמידה את המחלוקת אך על שאלת היות האוטובוס בבעלותה במועד התאונה. הנתבע 3 טוען בכתב הגנתו כי הינו "עובד שכיר בחברת סולדאר הסעות בע"מ" וכי "לנתבע אין כל קשר שילוחי מול נתבעת 4". בסיכומי הנתבע 3 מדווח הנתבע 3 על מצוקה בה הוא נתון ("מצוי בין הפטיש לסדן"), בשל כך שהוא מנוע מלשלוח הודעה לצד שלישי נגד מעסיקתו, מאחר שאם יעשה כן הוא יסכן את מקור פרנסתו, ובשל כך שללא הודעה לצד שלישי כזו הוא חשוף לחיוב אישי בתביעה זו. הנתבע 3 מציין עוד בסיכומיו, כי הינו עובד שכר של חברת סולדאר וכי נהג באוטובוס בזמן התאונה כחלק מעבודתו. היעדר מחלוקת במישור הנזק המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים כתבי הטענות, על נספחיהם. הודעה על התאונה שנמסרה לתובעת (מוצג ת/1). תמונות בשחור לבן של נזקי הפרטית (מוצג ת/2). במהלך הישיבה הוצגו לעיוני גם תמונות של נזקי המשפחתית בחלקה האחורי. התמונות הוצגו בהסכמה באמצעות מכיר טלפון נייד ולא הוגשו פיסית כראיות (ראו הערת ביהמ"ש בעמ' 3 לפרוטוקול). הודעה על התאונה שנמסרה לנתבעת 2 (מוצג נ/1). מסמכי תיק משטרה רלוונטי, הכוללים הודעות של נהג ושל נוסע הפרטית (מוצג נ/2). הסכם מיום 26.9.11 למכירת האוטובוס בין הנתבעת 4 לבין חברת סולדאר (מוצג נ/3). עדויות עדי מטעם הצדדים בישיבת בפניי ביום 11.12.13: מטעם התובעת - נהג הפרטית ונוסע הפרטית; מטעם הנתבעים 1+2 - נהג המשפחתית (הנתבע 1); מטעם הנתבע 3 - נהג האוטובוס (הנתבע 3); ומטעם הנתבעת 4 - מנהל הנתבעת 4. הכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות ולראיות הצדדים, מצאתי לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 1+2 ולקבלה כנגד הנתבעים 3+4. הכרעה במחלוקת בשאלת האחריות מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעים 1+2 לגבי נסיבות קרות התאונה על פני גרסת הנתבעים 1+4, מן הנימוקים הבאים, המובאים בתמצית: מצאתי את עדויות נהג ונוסע הפרטית וכן את עדות נהג המשפחתית מהימנות ומשכנעות ומסתברות יותר מאשר עדות נהג האוטובוס. אני קובע אפוא כי נהג האוטובוס אחראי באופן בלעדי לקרות התאונה ולכל נזקיה. נהג האוטובוס העיד כי נהג האוטובוס אמר לאחר התאונה שהוא לא שם לב לעצירת הרכבים לפניו ולכן התנגש בהם. גם נהג המשפחתית העיד כי נהג האוטובוס, כשנשאל לאחר התאונה ע"י נהג המשפחתית ואחרים שנגשו אליו מדוע התנגש בהם, עשה תנועת גוף של "אין מה לעשות" ואף אמר שהוא מצטער ולא שם לב. בעדות זו ניכרו אותות האמת. נהג ונוסע הפרטית מסרו בהודעותיהם במשטרה גרסה דומה למדי, לפיה המשפחתית התנגשה בפרטית, עקב הדיפתה ע"י האוטובוס שפגע בה מאחור בתאונת שרשרת. תמונות הנזק של הפרטית ושל המשפחתית מלמדות על כך ששלושת הרכבים נסעו בטור והפגיעה הייתה של פגוש אל פגוש, דבר התומך במסקנה שמדובר בתאונת שרשרת "קלאסית" ולא כפי הנטען ע"י הנתבעים 3+4. ניכר מעדותו של נהג האוטובוס שביקש למעט בדברים ובתיאור התאונה (הוא אף השתמש במילים "אין לי מה להוסיף"), באופן שיצר את הרושם שהוא מבקש להימנע מלהיכנס לפרטים ומבקש להסתירם. נהג האוטובוס לא עורר את אמוני כשאמר שלא בדק בעקבות התביעה האישית שהוגשה נגדו אם יש איזו חברת ביטוח שאמורה לטפל בתביעה בשמו. הדבר לא סביר, כאשר מדובר בחשיפה אישית של הנהג לחיובו האישי בסכום תביעה לא קטן, דווקא לאור דברי הנהג בסיכומיו, לפיהם משכורתו דלה והוא חושש מאוד מחיובו האישי בתביעה. הכרעה במחלוקת בשאלת זיקת הנתבעת 4 לתביעה מצאתי להעדיף את גרסת התובעת לגבי שאלת זיקת הנתבעת 4 לתביעה על פני גרסת הנתבעים 3+4, מן הנימוקים הבאים, המובאים בתמצית: שוכנעתי כי הנתבעת 4 הייתה בעלת האוטובוס במועד התאונה וכן בעלת זיקה ברורה לנהג האוטובוס, באופן הקושר את הנתבעת 4 לתביעה, לתאונה ולאוטובוס. תמוה שהנתבעת 4 בכתב הגנתה ציינה, כאמור, שנהג האוטובוס נהג באוטובוס במועד התאונה מטעם הנתבעת 4. טענה זו לא מתיישבת כלל עם טענת ההגנה של הנתבעת 4 בדבר אי-היותה בעלת האוטובוס במועד זה, כאשר המצג שהציגו הנתבעים 3+4 הוא שנהג האוטובוס נהג בו בזמן התאונה כעובד של חברת סולדאר, שרכשה את האוטובוס מהנתבעת 4, בטרם מועד התאונה. מהמסמכים שהוצגו ניכר שלנתבעת 4 זיקה של ממש לאוטובוס ולנהג האוטובוס במועד התאונה: הוצגה (במצורף לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 4 עצמה) תעודת ביטוח חובה (ביטוח נזקי גוף) של האוטובוס, לפיה המבוטחת במועד התאונה (!) הינה הנתבעת 4 בלבד (ולא חברת סולדאר). עד הנתבעת 4 העיד אמנם בדיון בפניי כי ביטוח זה בוטל על-ידיו, אך עובדה היא שהנתבעת 4 לא מצאה לצרף כל אסמכתא על הביטול, ובנסיבות אני מתקשה לקבל את עדות עד זה לגבי הביטול. לחובת הנתבעת 4 נזקפת גם העובדה, לפיה, למרות שעפ"י לשון הסכם המכר מיום 26.9.11 של האוטובוס היה על חברת סולדאר לדאוג לביטוח האוטובוס, הרי שבפועל הנתבעת 4 היא זו שעשתה ביום 30.10.11 (לאחר מועד ההסכם הנ"ל!) ביטוח חובה כאמור (עפ"י הרשום בתעודת החובה הנ"ל). הדבר מלמד שהנתבעת 4 עצמה מספקת ראיה לכך שאין להתייחס ברצינות יתרה ללשון ההסכם הנ"ל עליו היא מבססת את טענת ההגנה שלה. לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 4 צורפו צילום תעודת זהות של נהג האוטובוס וכן טופס הודעה שנמסר למבטחת על התאונה, שבה נרשמו פרטי נהג האוטובוס וכן שמה של הנתבעת 4 כמבוטחת. מכאן, שיש ללמוד על קשר ענייני הדוק למדי בין הנתבעת 4 לבין הנתבע 3 וגם על כך שהנתבעת 4 רואה עצמה כמבוטחת בפוליסת הביטוח של האוטובוס, ולכן גם כבעלת זיקה לאוטובוס, לתאונה ולתביעה. התרשמתי כי הנתבע 3, אכן, כטענתו, אולץ לטעון ולהתנהל בתיק זה כפי שעשה, כנראה בשל עניינים ואילוצים שלא נחשפו במלואם במסגרת בירור התביעה. התנהלותו יוצאת הדופן של הנתבע 3 יכולה להיות מוסברת גם היא ע"י הזיקה בין הנתבעים 3 ו-4 לבין עצמם ובין הנתבעת 4 לבין האוטובוס במועד התאונה. סיכום התביעה נדחית כנגד הנתבעים 1+2, והתובעת תשלם לנתבעים 1+2 שכ"ט עו"ד בשיעור 3,000 ₪. התביעה כנגד הנתבעים 3+4 מתקבלת במלואה, ונתבעים 3+4 ישלמו, יחד ולחוד, לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 31,980 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 21.1.13 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 6,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. בשיעור שכה"ט הנ"ל לקחתי בחשבון גם את חיובה הנ"ל של התובעת לשלם לנתבעים 1+2 שכ"ט עו"ד בגין דחיית התביעה נגדם. רכב