בקשה בדרך של טען ביניים, להורות על אופן חלוקת הכספים המוחזקים בידיו בישיבת יום 10/03/13, נקבע מועד נוסף, על מנת לאפשר לכל הטוענים להגיש הודעות פרטים, ולאפשר להם לצרף תצהיר ומסמכים התומכים בטענותיהם לזכאותם בכספים. בישיבת יום 05/06/13, נקבע כי הטוענים 5-25, לא התייצבו לדיון, למרות שב"כ המבקש הציגה אישורי מסירה כדין לטוענים אלה, ועל כן, נקבע כי יש לראות את הטוענים 5-25 כמי שהגישו הודעות הסתלקות מטעמם. בהחלטת יום 05/06/13, נקבע כי ב"כ הטוענת 1 הודיע כי איננו יכול להופיע לדיון בשל מחלתו, ובנסיבות אלה, על הטוענת 1 להגיש תצהיר ערוך כדין מטעמה, המפרט את גובה החוב העדכני בתיק המזונות, וזאת לאחר ביצוע הקטנות קרן, בגין כל תקבול שהתקבל בתיק ההוצל"פ, וכן פירוט כל תקבול שהתקבל מחוץ לתיק ההוצל"פ. עוד נקבע בהחלטת יום 05/06/13 כי ב"כ הטוענת 1, יגיש את התצהיר לתיק בית המשפט, בתוך 30 יום, דהיינו עד יום 05/07/13. לתיק בית המשפט הוגשה הודעה בהסכמת הטוענים 2-4, ובקשה לאשר את חלוקת הכספים בין הטוענים 2-4. בדיון דהיום, התייצב ב"כ הטוענת 1, וטען כי לא שם לב לעובדה שבית המשפט קבע שעל הטוענת 1 להגיש תצהיר בעניין חוב המזונות. ב"כ הטוענת 1 עתר להגשת התצהיר, וביקש אורכה נוספת, וחזר וטען שלא שם לב לכך שיש צורך בתצהיר. ב"כ הטוענים 2-4 התנגדו ועתרו לאישור ההסכמה ביניהם בעניין חלוקת הכספים. ב"כ המבקש עתר לקבלת הוצאות, ובעניין זה, הוגשה בקשה ותגובה בכתב לתיק. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון, ועיינתי בבקשה, בהודעות הפרטים על נספחיהם, וכן בבקשות ובתגובות שהוגשו לתיק, אני קובעת כי יש מקום לאשר את ההסדר בין הטוענים 2-4, ואין מקום להיעתר לבקשה של הטוענת 1 לקבלת אורכה נוספת להגשת התצהיר. החובה להגשת תצהיר מוטלת כבר בתקנות סדר הדין האזרחי, והוטלה על הטוענת 1 בהחלטת יום 05/06/13, אשר קבעה כי הטוענת 1 תגיש תצהיר לתיק בית המשפט. בהחלטת יום 05/06/13 קבע בית המשפט שתצהיר הטוענת 1 יפרט את גובה החוב העדכני בתיק המזונות, ואת ביצוע הקטנות הקרן בגין כל תקבול שהתקבל, הן בתיק ההוצל"פ, והן מחוצה לו. בית המשפט גם קצב את המועד להגשת התצהיר, וזאת בתוך 30 יום, דהיינו עד יום 05/07/13. נוסף על כך, קבע בית המשפט כי היה ולא יוגש תצהיר מטעם הטוענת 1, תיחשב הטוענת 1 כמי שהגישה הודעת הסתלקות, דהיינו, גם הסנקציה באי הגשת התצהיר, הייתה ידועה לטוענת 1. הטוענת 1 לא הגישה תצהיר מטעמה במועד שקבע בית המשפט, וב"כ הטוענת 1 הגיש הודעה מטעמה, וביקש להורות שהטוענת 1 לא הסתלקה מטענותיה, וכן ביקש ליתן אורכה נוספת להגשת התצהיר מטעם הטוענת 1. בהחלטת יום 01/09/13, קבע בית המשפט כי ניתנת אורכה נוספת להגשת התצהיר, תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה. תצהיר מטעם הטוענת 1 לא הוגש, לא במועד שקבוע בתקנות, לא במועד שקבע בית המשפט בהחלטת יום 05/06/13, ולא במועד שקבע בית המשפט, אשר אישר את האורכה בהחלטת יום 01/09/13. יצוין, כי גם לא הוגש התצהיר, אפילו לא בערב הדיון. לא ברור מדוע לא הגישה הטוענת 1 תצהיר מטעמה בעניין חוב המזונות לו היא טוענת, למרות האורכות שניתנו לה, ואף לא ביום הדיון. כל שנדרש מצד הטוענת 1 הינו הגשת תצהיר קצר ופשוט, ולא הובררה הסיבה מדוע לא פעלה הטוענת 1 להגשת התצהיר, על מנת לשמור על זכויותיה בעניין הכספים, כאשר הייתה מודעת לסנקציה שנקבעה לאי הגשת התצהיר, שאז תיחשב כמי שהגישה הודעת הסתלקות. אין מקום לקבל את טענת ב"כ הטוענת 1, שלא שם לב להחלטה הקובעת את החובה להגיש תצהיר, וזאת מהטעם שב"כ הטוענת 1 בעצמו, הגיש בקשה למתן אורכה נוספת להגשת התצהיר, וכן ביקש לקבוע כי הטוענת 1 לא הסתלקה מטענותיה. מכאן עולה, שב"כ הטוענת 1 ידע שעל הטוענת 1 להגיש תצהיר, והיה מודע לסנקציה שאי הגשת התצהיר מביאה בעקבותיה. כאמור לעיל, הבקשה נענתה בחיוב, וניתנה אורכה של 30 יום נוספים, אולם, הטוענת 1 לא הגישה כל תצהיר, ולא הגישה בקשה, המפרטת טעם מיוחד למתן אורכה נוספת. ב"כ הטוענת 1 טען לעניין מצבו הבריאותי, אלא שלא הוצג כל אישור רפואי בפני בית המשפט בעניין מצב רפואי. יתר על כן, מעיון בבקשה של ב"כ הטוענת 1, עולה כי קיימים במשרד ב"כ הטוענת 1 עורכי דין נוספים, ועל כן, ניתן היה להגיש את התצהיר במועד הנדרש ולכל הפחות במועד האורכה שניתנה. ב"כ הטוענת 1 טען כי מדובר בקדם משפט ולא בהוכחות, אולם, אין בכך הסבר מוצדק או ראוי לאי הגשת התצהיר בעניין החוב הנטען על ידי הטוענת 1 בכל מועד שקבע בית המשפט, ואף לא בדיון. בנסיבות אלה, אין מנוס, אלא מלראות את הטוענת 1 כמי שהגישה הודעת הסתלקות בהעדר מילוי אחר הוראת בית המשפט להגשת התצהיר, למרות האורכות שניתנו. אכן, התוצאה קשה מבחינת הטוענת 1, אך אין מקום בנסיבות המקרה דנן להשלים עם מצב של התעלמות מהחלטות מפורשות של בית המשפט, ועל הטוענת 1, לו חפצה לשמור על זכויותיה, היה לפעול בהתאם להחלטות בית משפט. הטוענים 2-4, הגישו בקשה לחלוקת הכספים, אשר חתומה על ידי ב"כ הטוענים 2-4, ובנסיבות העניין, אני מאשרת את הסכמת הצדדים, ונותנת לה תוקף של פסק דין. המבקש יעביר את הכספים לטוענים 2-4, באמצעות באי כוחם, בהתאם לסכומים שהוסכמו ביניהם בהודעה שהגישו לתיק בית המשפט, וזאת בתוך 45 ימים מהיום. ניתן בזה צו גודר כלפי כל הטוענים לגבי הכספים נשוא הבקשה. כל צד יישא בהוצאותיו. טען בינייםחלוקת כספים