ערעור בגין הכרזת המבקשת כלקוחה מוגבלת, והגבלת חשבונה בבנק להלן יובאו טענות המבקשת בקצרה: עיסוקה של המבקשת הינו איסוף פסולת תעשייתית ממפעלים וייצואו לחו"ל, כאשר מאופי זה של פעילותה העסקית, נכללו בגדר חשבונה, חשבון שקלי וחשבון מט"ח, שניהם תחת אותו מספר חשבון. המבקשת מסבירה, כי לאור העובדה שמרבית פעילותה העסקית מתנהלת במט"ח, הכנסותיה מכך התקבלו בחשבון המט"ח (באמצעות העברות Swift), ולאחר מכן זרמו אל החשבון השקלי לצורך התנהלותה העסקית השוטפת. המבקשת טוענת, כי לאחר "חיזוריו" של המשיב אחריה, החליטה להעביר את פעילותה הבנקאית לסניף הבנק/המשיב והמשיכה בפעילות תקינה. המבקשת מציינת, כי לפני כשנתיים התחלף מנהל הבנק במנהלת חדשה, אשר שמה הינו ורד דינור (להלן: "ורד"), כאשר בתחילה, המשיכה הפעילות מול ורד באותו אופן שהתנהלה אל מול מנהל הבנק הקודם, אך לפני כשנה וחצי, השתנתה הפעילות אצל המבקשת באופן דרסטי. עוד טוענת המבקשת, כי בהתנהלות הרגילה שלה אל מול המשיב, קרה לא פעם שהיתה חריגה ממסגרת האשראי ועסקיה המשיכו כרגיל, כאשר המשיב כיבד את כל התחייבויות המבקשת. זאת ועוד, לטענתה פעמים רבות קרה שהיו קיימים כספים במט"ח שהועברו, ואשר המרתם אורכת יומיים - שלושה. דהיינו, כל קבלת הכספים נראתה תחילה בחשבון המט"ח ולאחר מספר ימים נראתה בחשבון השקלי, כאשר בוצעה ההעברה. לטענתה, למרות שהיה מט"ח בחשבון, המשיב העמיד מסגרת חד-צדדית למספר ימים, אז דרשו העברת כספים בהעברה בנקאית למספר ימים עד העברת המט"ח. המבקשת מדגישה, כי שני החשבונות היו בשליטת המשיב, שפיקח וצפה בשניהם. לטענת המבקשת, הוקנה לה אשראי בסך 150,000 ₪ כנגד חיסכון נזיל שהיה משועבד לבנק בסכום של 125,000 ₪, אך על מנת להתייעל ולהפחית הוצאות, הוחלט בפגישה אצל המשיב להעביר מן החיסכון 100,000 ₪, כאשר בחיסכון ישארו 25,000 ₪ וינתן למבקשת אשראי בגובה 50,000 ₪. המבקשת מדגישה, כי כל השיקים שנמשכו מן החשבון כוסו על ידה. מר אליעזר שריקי, בעליה של המבקשת (להלן: "מר שריקי") טען בבית המשפט, כי פקידי הבנק נתנו לו את התחושה כי הם עושים לו "דווקא" בהתנהלותם מולו, כאשר הם יכלו לראות כי הופקד שיק של המבקשת אצל ספק, להתקשר אליו בשעות הבוקר, ולדרוש שבו ברגע יפקיד כספים. לטענתו, גם כאשר אמר כי תוך כמה שעות הכסף יהיה בבנק, נציגיו לא חיכו מספר שעות להחזרת השיק, אלא החזירו אותו מיד. עוד טוענת המבקשת, כי מרבית השיקים שחזרו הינם שיקים שנמסרו בתאריכים מוקדמים בהרבה מתאריך השיק, דהיינו היו שיקים מתועדים ולא שיקים שנמשכו על בסיס ידיעה על מצב החשבון בבנק. המבקשת מפנה לדף חשבון, בו לטענתה רואים כי ביום 20.09.12, רק עשרה ימים לפני שסורב השיק הראשון ברשימה במכתב המעיד על ההגבלה, המבקשת היתה בחריגה ממסגרת האשראי של 37,000 ₪, אולם לטענתה בכל זאת כובדו שיקים. לטענתה, דפי החשבון שצורפו מעידים, כי בתקופה הרלוונטית, לאחר מתן הצו, הבנק נהג פעמים רבות לאפשר למבקשת לחרוג מהאשראי של 50,000 ₪, לעיתים אף בעשרות אלפי שקלים. זאת ועוד, לטענתה ניתן לראות מדפי החשבון, כי בעת רצון, המשיב מסתמך על המט"ח, המצוי בחשבון, ואשר יום הערך שלו מופיע יום או יומיים לאחר החריגה מן האשראי. לטענת מר שריקי, נראה, כי יש יד מכוונת מטעם הבנק, אשר מטרתה לטרפד את עסקיה של המבקשת ולא ברור לו כלל מדוע. לטענתו, בניגוד להתנהלות רבת השנים, החליט המשיב להוציא מכתב ביום 11.09.12 (להלן: "המכתב"), ובו הודיע המשיב, כי הוא משנה באופן חד צדדי את אופן התנהלות הצדדים עד אז. לטענתה, על מנת שלא להודות בשינוי תנאי החשבון, הוגדר המכתב "הבהרה", אך כלל לא היה מדובר בהבהרה אלא בשינוי מדיניות חד-צדדי. המבקשת טוענת, כי המשיב הוציא תחת ידו מכתב זה בחוסר תום לב, מאחר וידע על התנהלות המבקשת לעניין העברת המט"ח, כלומר ידע מספר ימים לפני החריגה, כי יושבים וממתינים בחשבון המט"ח כספים שנועדו לכסותה. המבקשת מסבירה, כי במסגרת המכתב, מבהיר הבנק למבקשת כי היתרה הקובעת לעניין כיבוד השיק היא היתרה בסוף יום העסקים בו הוצג השיק בחשבון, וכי לא מקובלת עליו השיטה לפיה מופקדים כספים לכיסוי החריגה ביום בו על הבנק להחזיר את השיק. לטענת הבנק, התנהלות זו של המבקשת יוצרת מצב בו על הבנק להעמיד אשראי זמני נוסף, אשר אין מחובתו של הבנק לתיתו. המבקשת מבהירה, כי על פי האמור במכתב, שינוי המדיניות נכנס לתוקף החל מיום 21.09.12, אך מצביעה על מספר רב של מקרים בין התאריכים 03-20.09.12 בהם הוצגו שיקים לפרעון בסכומים שונים, אשר כובדו, למרות שיתרת החובה בחשבון היתה בחריגה. לטענתה, ימים בודדים לאחר שכובדו אותם שיקים הועברו כספים מהמט"ח, המכסים את אותה חריגה זמנית ממסגרת האשראי. אליבא דה המבקשת, מתאריכים אלו ניתן להיווכח, כי בתקופה קצרה בת שבועיים התנהל הבנק 12 פעמים בניגוד לאותה מדיניות "שהבהיר" במכתב כי איננה מקובלת עליו. לטענתה, המכתב מהווה חזרה חד-צדדית של המשיב ממדיניות אותה הנהיג מולה לאורך שנות פעילותם המשותפת, ואשר המבקשת הסתמכה עליה ופעלה לפיה, בשל אופי פעילותה העסקית מול השווקים בחו"ל. זאת ועוד, נטען כי למרות האמור במכתבו של המשיב, בפועל, מדיניותו והתנהלותו כלפיה לא בוטלה ו/או השתנתה. המבקשת מפנה בסיכומיה למספר רב של תאריכים בדפי חשבון, לאחר 21.09.12 (היום בו על פי מכתב המשיב חלה מדיניותו החדשה), בהם לטענתה רואים, כי הבנק פעל בניגוד לאמור במכתב והמשיך לכבד שיקים על אף העובדה, כי החשבון היה מצוי בחריגה. לטענתה, המשיב פעל בצורה זו מאחר וידע, כי בעשותו כך אינו נוטל כל סיכון, זאת מפני שתזרים הכספים בחשבון המט"ח היה גלוי מספר ימים לפני שנראה בתדפיסי החשבון השקלי, כך שהבנק ידע, כי אותה חריגה זמנית ממסגרת שהתקיימה עם כיבוד השיק המצוי בחריגה, תתכסה במהרה. המבקשת מדגישה, כי התנהלותו של המשיב כלפיה לאורך שנות ניהול החשבון, יצרה אצלה הסתמכות לגבי אופן המשך התנהלותה מולו, ויצרה למעשה בניהם הסכם מכח התנהגות (הגם שאינו כתוב), אשר אותו מנסה הבנק לשנות באמצעות מכתבו. מנגד טוען המשיב, כי המבקשת משכה עשרות שיקים ללא כיסוי, תוך התעלמות מוחלטת מההתראות והאזהרות החוזרות ונשנות מצידו, לרבות מכתב ההבהרה שנשלח אליו ביום 11.09.12 וכי כל השיקים סורבו כדין. זאת ועוד, לטנתו מלבד השיקים שסורבו, אשר בגינם הוחלה ההגבלה מיום 18.01.13 נשוא בקשה זו, הרי בתקופה 27.01.13-30.06.13 סורבו בחשבון 15 שיקים נוספים וחשבון המבקשת הוגבל בשנית. לטענת הבנק, ההגבלה הנוספת מקבלת משנה תוקף הואיל והתרחשה בעת שבגין החשבון תלוי ועומד צו עיכוב ההגבלה, כאשר עד למועד זה סורבו בחשבון סה"כ 27 שיקים. המשיב שב ומדגיש, כי כל 27 השיקים סורבו כדין בחשבון, הואיל וביום הצגתם לא היתה יתרה מספקת לפרעונם, ופרעונם היה גורם לחריגה ממסגרות האשראי שסוכמו עם המבקשת. במענה לכך טוענת המבקשת, כי שיקים נוספים חזרו אף לאחר מתן צו עיכוב ההגבלה, מאחר והמשיב המשיך בהתעמרותו בה ובהתנהלותו כלפיה בניגוד להסכמות בין הצדדים, ולמרות שהמבקשת המשיכה להזרים כספים, אשר הופיעו בחשבון השקלי רק לאחר מספר ימים לאור המרת המט"ח. לטענתה, שינוי מדיניות פתאומי זה מצד הבנק אינו מאפשר לה פשוט לפנות אל כל ציבור לקוחותיה בחו"ל ולשנות חד-צדדית את הסכמיה מולם באשר למועדי התשלומים. דיון והכרעה: לאחר שקראתי את כתבי טענות הצדדים, את סיכומיהם ועיינתי בנספחים שצורפו להם וכן בפרוטוקולים, אני קובע כי דין הערעור להידחות. להלן נימוקיי: חוק שיקים ללא כיסוי נועד למנוע את תופעת מושכי שיקים, ללא כיסוי מתאים בחשבונם ומטרתו להקשיח את עמדת הבנק כאשר קיימת התנהלות קלוקלת מצד לקוח בניהול חשבונו על ידי פיזור שיקים ללא כיסוי. כאמור, מכח הסכמים כתובים בין המבקשת למשיב, עד למועד 02.12.12 הוקצתה למבקשת מסגרת אשראי בסך 150,000 ₪, וביום 02.12.12 הוקטנה המסגרת לסכום של 50,000 ₪, וזאת בעקבות בקשת המבקשת למשוך בטחונות מהחשבון. צודק הבנק/המשיב בטענתו, כי כלל אינו מחוייב לפרוע שיקים שפירעונם גורם לחריגה ממסגרות אלו ו/או כאשר אין יתרה לכיסויים בחשבון, וזאת בהתאם להסכמים הכתובים בין הצדדים המחייבים אותם. על אף האמור לעיל, ומתוך רצון להתחשב במצוקת המבקשת אשר לא נעלמה מעיניי, ערכתי בדיקה דקדקנית של דפי החשבון המתייחסים להגבלה, נשוא ערעור זה. המבקשת טוענת כאמור, כי נוצר הסכם בהתנהגות בין הצדדים, לפיו המשיב כיבד שיקים שנמשכו על אף חריגה מן מסגרות האשראי המוסכמות, לאור הסתמכותו על המט"ח המצוי בחשבון, ואשר יום הערך שלו מופיע יום או יומיים לאחר החריגה מן האשראי. מהשוואת דפי החשבון השקלי אל מול דפי חשבון המט"ח בתאריכים הרלוונטיים עולה בבירור, כי ביום הצגת השיקים לא היתה יתרה מספקת בחשבון לצורך פרעונם, וכי פרעונם בפועל היה גורם לחריגה ממסגרת האשראי אשר סוכמה עם המבקשת. זאת ועוד, בניגוד לטענתה המרכזית של המבקשת, בתאריכי הצגת השיקים לפרעון, לא היתה יתרה מספקת במט"ח, אשר אפשרה המרת המט"ח לתשלום השיקים החוזרים. אציין, כי הבנק כלל אינו מחוייב להמתין יומיים-שלושה להמרת מט"ח לצורך כיסוי השיקים, ואף מבדיקה ספציפית שנערכה לגבי השיקים נשוא ההגבלה, כלל לא נמצאו יתרות שכאלה תוך מועד נטען זה. עוד אציין, כי היום הקובע הינו מועד הצגת השיק לפרעון, דהיינו יום הערך. העובדה שהבנק מתעדכן לעניין זה רק ליום למחרת אינה משנה את המועד הקובע, בו על המבקשת היה לדאוג, כי בחשבונה קיימת יתרה מספקת בהתאם למסגרות המאושרות ועל דרך של ניהול חשבון בנק תקין. על כן, אני דוחה בזאת את טענת המבקשת להסכם בהתנהגות עם הבנק, ביחס לקיומן של יתרות מט"ח לכיסוי השיקים נשוא ההגבלה וכיבודם. 3. נקודה חשובה נוספת אותה יש להדגיש, היא כי למבקשת ניתנה מסגרת אף בחשבון המט"ח שעמדה על 15,000 דולר. גב' כהן מטעם הבנק העידה בדיון שהתקיים, כי מסגרת זו ניתנה למבקשת על מנת לגשר על שלושה הימים שיש להמתין להמרת המט"ח, להם טוענת המבקשת. מעיון בדפי חשבון המט"ח עולה, כי צודק המשיב בטענתו, כי מסגרת זו מנוצלת עד תומה ויותר. דפי החשבון השקלי והמט"ח מראים בבירור, כי המבקשת ניהלה את חשבונה תוך בדיקת גבולותיו של המשיב ולא בצורה תקינה. עלי לציין, כי מדפי החשבון אף נראה, כי בחלק מהפעמים הלך הבנק לקראת המבקשת וכיבד שיקים על אף אי קיום יתרה מספקת בחשבון. אך יחד עם זאת, גם אם הבנק עשה זאת מידי פעם ופעם ונהג בחסד עם המבקשת, אין הדבר מהווה "אור ירוק" למבקשת לנהוג בחשבונה כרצונה ובניגוד להסכמים הכתובים בין הצדדים. על אחת כמה וכמה כאשר נשלח מכתב ההבהרה מיום 11.09.12, בו הבהיר הבנק למבקשת בצורה ברורה, ובטרם החיל את ההגבלה על החשבון, כי התנהלותה של המבקשת אינה מקובלת עליו. מר שריקי חתום על מכתב זה וכל טענותיו כי לא ידע ו/או הבין על מה חתם נדחות בזאת. מכח מכתב זה המבקשת למעשה הכפיפה את עצמה ל"כללי משחק", אשר אסרה חריגה בחשבון גם אם היתה קיימת התנהלות אחרת קודמת ובהתעלמותה ממנו אין לה להלין אלא על עצמה. עם זאת עלי לציין והערה זו היא מתייחסת להתנהלותו של המשיב, כי תמוהה בעיניי התנהלותו של הבנק אשר לא גילה עקביות וחד-משמעיות במדיניותו בעניין חוק שיקים ללא כיסוי והתנהלותו אף הקלה עם המבקשת. אך לאור בדיקת מכלול הנתונים כאמור לעיל, התנהלותו זו לא עלתה לכדי הסכם בהתנהגות מחייב בין הצדדים, שהמבקשת היתה רשאית להסתמך עליו. הערה זו היא בין השאר תשפיע על ההוצאות שיפסקו בתיק זה. 4. בנוסף, הבנק הציג בפני בית המשפט רשימה של שיקים נוספת אשר משכה המבקשת לאחר מתן הצו הזמני לעיכוב ההגבלה, ושלא כובדו על ידי המשיב. בעשותה כן, פעלה המבקשת בחוסר תום לב והמשיכה בהתנהלותה הלא תקינה חרף דרישות הבנק ובניגוד לצו הזמני שניתן לבקשתה. 4. לאור כל האמור לעיל, משפעלה המבקשת בניגוד להסכמות הצדדים, לדרישותיו של הבנק ולמכתבו מיום 11.09.12, ולאחר שקבעתי כי לא היה קיים הסכם בהתנהגות בין הצדדים, לא נותר לי אלא לקבוע כי השיקים נשוא ההגבלה סורבו כדין. על כן אפוא, הערעור נדחה והצו הזמני שניתן על ידי לעיכוב ההגבלה מבוטל בזאת. לעניין ההוצאות- את הפקדון שהפקידה המבקשת יש להעביר למשיב ובנוסף תשלם המבקשת הוצאות שמהוות הוצאות נמוכות לאור הערותיי דלעיל בשיעור של 1,250 ₪ + מע"מ למשיב. סכום זה ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הפקדון יועבר תוך 30 יום על ידי המזכירות למשיב. חשבון מוגבלחשבון בנקבנקערעורלקוחות