נתבעו נזקיה של המבוטחת בלבד בגין דמי השתתפות עצמית, כינון פוליסה, טרחה ועגמת נפש והפרשי הצמדה וריבית, והכל כמפורט בסעיף 5 לכתב התביעה, נספח א' לכתב ההגנה כאן. הסדר הפשרה בין הצדדים נערך ביום 20.6.11. בהסדר אישרה המבוטחת כי קיבלה מידי הנתבע סך 1,336 ₪ בגין הנזקים שגרם לרכבה. כן נרשם בהסכם, כי המבוטחת מצהירה כי בקבלת הכסף יש כדי לסגור את תביעתה כנגד הנתבע וכי לא יהיו לה כנגד הנתבע תביעה או דרישה או טענה בגין התאונה. בנוסף צורף מסמך (ת/1), אשר אין חולק שנכתב על ידי הנתבע, מיום חתימת ההסדר בינו לבין המבוטחת (20.6.11), שנערך במקביל לחתימה על ההסדר. באותו מסמך נרשם מפורשות כי הנתבע משלם למבוטחת את הסכום המלא בגין אותה תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות. באותו מסמך מפורט כי התשלום מבוצע בגין השתתפות עצמית, כינון פוליסה, טרחה ועגמת נפש והפרשי הצמדה וריבית. גם באותו מסמך נרשם כי המבוטחת מתחייבת שלא יהיו עוד תביעות מצידה בגין אותה תאונה וכי במעמד חתימת המסמך מסתיימת ההתקשרות בין הנתבע למבוטחת בגין התביעה והתאונה מיום 5.9.10. 5. מכל האמור עולה כי ההסדר בין הנתבע למבוטחת התייחס כל כולו לנזקי המבוטחת עצמה בגין השתתפות עצמית וכינון הפוליסה ולא בגין נזקי הרכב הישירים. סעיף הוויתור והסילוק הסופי בין הצדדים, הן בהסדר הפשרה והן במסמך ת/1, עניינו ביחסים שבין המבוטחת עצמה לנתבע. אמנם, נרשם בראש ההסכם כי מדובר בתביעה שהוגשה בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטחת, ואולם, שני הצדדים התייחסו למהות התביעה וסכום ההסדר אף תאם לנזקיה של המבוטחת עצמה. הנתבע מלין על כך שהתובעת צרפה לתביעתה בבית המשפט לתביעות קטנות מסמכים שרלוונטיים לנזק שנגרם לרכב, ולפיכך, לטענתו, סבור היה כי בהסדר היה כדי לסלק גם את נזקי הרכב הישירים. מעבר לכך, שהנתבע לא נקט בהליך לביטול אותו הסדר בינו לבין המבוטחת, כמפורט לעיל, הנתבע מודע היה למרכיבי סכום התביעה ולמרכיבי הסדר הפשרה, אשר לא כללו את דמי תיקון הנזק לרכב. האסמכתאות לעניין זה צורפו לתביעת המבוטחת מחמת היותם רלוונטיים לתביעתה, שהינה בגין התאונה. 6. יצוין עוד, כי התובעת טענה בכתב תשובתה כי פנתה בדרישה לנתבע לפיצויה בגין תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחת כבר ביום 13.10.10. הנתבע הכחיש קבלת מכתב זה. בהעדר אסמכתא לאופן משלוח המכתב לנתבע או לקבלתו על ידו, אתייחס לכך במסגרת החיוב בהוצאות. 7. מכל האמור עולה, כי ההסכם בין הנתבע למבוטחת עניינו בנזקי המבוטחת בלבד. ממילא, מששילמה התובעת למבוטחת את תגמולי הביטוח, עוד קודם להסכם עם הנתבע, קמה זכות התיחלוף של התובעת לתבוע את הנתבע בגין נזק זה. 8. באשר לסכום הנתבע - התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה וכן אסמכתאות בגין התשלומים ששילמה למבוטחת. הללו לא נסתרו. 9. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך 3,894 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 13/10/10. נוכח טענת הנתבע כי התובעת לא פנתה אליו בדרישה מוקדמת לתשלום הסכום הנתבע, בהעדר אסמכתא להמצאת הדרישה לנתבע ובנסיבות המקרה דנן, אעמיד את סכום ההוצאות בגין אגרת ההליך ושכ"ט עו"ד ע"ס כולל של 1,000 ₪. הסכומים האמורים ישולמו ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון בהם יחל ביום 25/11/13 . זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. כינוןעוגמת נפש / נזק לא ממוניהשתתפות עצמיתפוליסה