טען כי לא קיבל מהבנק התראה לפני מכתב ההגבלה

טען המערער כי לא קיבל מהבנק התראה לפני מכתב ההגבלה, למרות דרישת החוק ולטענתו הבנק לא עדכן אותו שהוא עומד להגביל את חשבונו ולא אפשר לו לדאוג להפקדה שתמנע זאת.

3. תמצית טענות המשיב:
לטענת המשיב, המערער לא עמד במסגרת האשראי שנתנה לו. המערער חתם על הסכם האשראי ביום 24.6.10 (נספח א' לתשובת המשיב) בו נקבע בסעיף 1.1 כי המסגרת עומדת על סך של 60,000 ₪. בכל המועדים בהם סורבו שיקים המערער חרג מהמסגרת שאושרה לו. על המשיב לא חלה כל חובה לאפשר חריגה מהמסגרת , גם אם לפנים משורת הדין עשה זאת מפעם לפעם.
חובתו של המשיב לפי הוראות בנק ישראל להקפיד שלא תהיה חריגה מהמסגרת ובהתאם לכך פעל הבנק.
לטענת המשיב הוא שלח למערער מכתב התראה כנדרש בחוק לכתובת המצוינת במסמכי פתיחת החשבון ביום 5.1.12 בו פורטו חמישה שיקים שסורבו עד לאותו מועד (נספח ב' לתשובת המשיב). כמו כן המערער עודכן גם בע"פ , כך שלא ניתן לקבל את טענתו שהדבר נעשה מבלי שעודכן ומבלי שנתנה לו האפשרות להזרים כסף לחשבון, או להגיע להסדר אחר עם הבנק כמו הלוואות שהוצעו לו .

4. דיון והכרעה:
סעיף 10(א) לחוק קובע את זכות הערעור של לקוח על החלטת הבנק לסרב לכבד שיקים, החלטה אשר לאחר סירוב המתייחס ל10 שיקים מביאה להגבלת חשבנו.
סעיף זה קובע את רשימת המקרים לגריעת השיקים מרשימת השיקים המסורבים, כאשר התוצאה של ביטול זה יגרום לביטול ההגבלה על החשבון.
הסעיף מונה רשימה סגורה של מקרים, ולענייננו רלוונטי הנימוק המפורט להלן:

"(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:....
(3)ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו"...

5. לטענת המערער , יש לראות בהנהלות הצדדים במשך השנים כהסכמה בפועל להגדיל את מסגרת האשראי מעבר לזו הרשמית והכתובה, ועל פי נוהל זה עבדו הצדדים במשך שנים, כשמערער מקפיד לבצע הפקדות מיד לאחר שחרג. סירוב המשיב לכבד את השיקים מהווה שינוי חד צדדי בהסכמת הצדדים, אשר פגעה במערער וגרמה נזק לעסקיו.

המשיב לעומתו חזר וטען שפעל בהתאם להוראות בנק ישראל, אשר באו לשמור על הציבור מפני התופעה של מתן שיקים ללא כיסוי. לטענת המשיב גם אם לפנים משורת הדין נהג בעבר לכבד שיקים של המערער כשהיה בחריגה ממסגרת האשראי , אין זה מחייב אותו להמשיך בכך כאשר הוא סבור שמצב החשבון אינו מתאים לכך.

מבדיקת חשבון הבנק של המערער בהתאם למסמכים שצורפו לכתבי הטענות עולה כי בכל אחד מהמקרים בהם סורבו השיקים חרג המערער ממסגרת האשראי שנקבעה לו על ידי הבנק. המערער היה מודע לכך ששיקים סורבו, אך לא פעל לשינוי מסגרת האשראי או מציאת פתרון אחר, אלא המשיך לתת שיקים ללא כיסוי, תוך שהוא מסתמך על כך שהבנק יכבד אותם. במקרה הנדון המשיך המערער בהתנהלות זו מבלי להגיע עם הבנק להסדר חדש ואין הוא יכול היום לדרוש מהבנק לפעול בניגוד להוראות בנק ישראל. לקוח שממשיך לחרוג ממסגרת האשראי צריך לקחת בחשבון שהבנק עורך הערכות חדשות ופועל לפני הנחיות, אשר יכול ויביאו לסירוב הבנק לכיבוד שיקים החורגים ממסגרת האשראי. על המערער הייתה החובה להסדיר זאת עם הבנק ולא לסמוך על "הסכם שבעל פה" המנוגד להסכם שבכתב.
מסגרות אשראי מטבען מתחדשות כל תקופה הנקבעת על ידי הבנק , כך שגם כאשר קיימת מסגרת מאושרת בכתב עורך הבנק הערכות לחשבון ומגדיל או מקטין את המסגרת בהתאם למצב העכשווי של החשבון. דהיינו, גם מסגרת אשראי מוסדרת איננה ללא הגבלת זמן, אלא נתונה לבדיקה קבועה של הבנק, קל וחומר חריגה ממסגרת אשר ניתנה לפנים משורת הדין. דברים אלו נכתבו ב"רחל בתך הקטנה" בהסכם האשראי סעיף 5.3 הקובע כדלקמן: "מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 5.2 לעיל, הבנק יהיה רשאי, בכפוף לכל דין, לכבד מעת לעת, כל הוראת חיוב חורגת וזאת , לפי שיקול דעתו. כיבד הבנק הוראת חיוב חורגת כלשהי, לא יתפרש הדבר כהסכמה מצדו לעשות כן בעתיד"

6. עיון במסמכי הבנק מעיד כי בכל המועדים בהם סורבו השיקים היה החשבון בחריגה ממסגרת האשראי. במקרה הנדון לא מדובר בשיקים שסורבו מסיבות טכניות , אלא מהסיבה המהותית של "העדר כיסוי מספיק".

7. לטענת הבנק נשלחה למערער התראה לכתובת המופיעה במסמכי פתיחת חשבון הבנק (נספח ב' לתשובה) , ובכך היא עמדה בדרישת החוק. מעבר לכך המערער שהיה מודע לכך שקיימת חריגה ממסגרת האשראי המאושרת היה צריך לעמוד על המשמר ולפנות לבנק כדי למנוע את המצב שנוצר ביום 31.12.12 כאשר הופקדו חמישה שיקים שגרמו לחשבון להיות בחריגה של מעל ל- 40,000 ₪.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הערעור ומבטלת את הצו הזמני לעיכוב ההגבלה בחשבון שניתן על ידי כבוד השופטת עירית הוד מיום 14.1.13.

המערער ישלם למשיב סך של 3,000 ₪ הוצאות מתוך הפיקון שהופקד על ידו עם הגשת הבקשה. יתרת הפיקדון תוחזר למערער.









לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת לקוח בנק

  2. לקוח בנק מועדף

  3. עורך דין נגד בנק

  4. אי כדאיות כלכלית

  5. חוק הבנקאות רישוי

  6. תביעה נגד בנק יהב

  7. התיישנות תביעת בנק

  8. פקודת הבנקאות, 1941

  9. הצעת חוק בנק מח עצם

  10. תביעה נגד בנק איגוד

  11. תביעה נגד בנק לאומי

  12. התניית שירות בשירות

  13. העברה בנקאית בטלפון

  14. היתר עיסקא בנק לאומי

  15. חוק שירות לקוחות בנק

  16. סמכות המפקח על הבנקים

  17. חיוב כפול של לקוח בנק

  18. תביעה נגד בנק דיסקונט

  19. הברחת נכס משועבד לבנק

  20. תנאי מקפח בחוזה בנקאי

  21. סירוב בנק לפריסת חובות

  22. עורך דין לענייני בנקאות

  23. בקשת בנק לפסק דין חלקי

  24. עורך דין לענייני בנקים

  25. התיישנות תביעה נגד בנק

  26. התיישנות תביעה נגד בנק

  27. אחריות הבנק כלפי ערבים

  28. העברה בנקאית ע''י מתחזה

  29. דחיית טענת מרמה נגד בנק

  30. הודעת הבנק ללקוח באיחור

  31. מחיקת המילים למוטב בלבד

  32. מכתב הצהרת כוונות מהבנק

  33. אי מתן שירות בנקאי במועד

  34. עצימת עיניים מצד לקוח בנק

  35. תביעה נגד בנק ערבי ישראלי

  36. התניה פסולה של שירות בנקאי

  37. תביעת בנק נגד ערב של חברה

  38. מניעת מכירת רכב ע''י הבנק

  39. חוב לבנק על מסחר באופציות

  40. זכויות מוכר מול זכויות בנק

  41. העברה בנקאית ללא מסמך בכתב

  42. העברת עובדת בנק לתפקיד אחר

  43. תביעה לתשלום יתרת חוב לבנק

  44. תקופת צינון למפקח על הבנקים

  45. חיוב הבנק (צד ג') בחוב הפסוק

  46. מימוש בטוחות - תביעה נגד בנק

  47. הלוואה חוץ בנקאית ללא הסכם בכתב

  48. בקשה לחייב לחתום על מסמכים בבנק

  49. איך מוכיחים התניית שירות בשירות

  50. הקפאת הרשאה לביצוע עסקאות מט''ח

  51. האם הבנק התנה קבלת שירות בשירות ?

  52. צו הבנקאות (אגרות), התשמ"ג-1983

  53. תביעה של בנק הפועלים על יתרת חוב

  54. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  55. תביעת בנק על חוב בחשבון עובר ושב

  56. הודעה בדבר מסירת פרטי זיהוי לבנק

  57. פיצוי מהבנק על דיווח ל-BDI על חוב

  58. תביעת בנק בגין חוב בחשבון של חברה

  59. תקלה באתר בנק לאומי - תביעת פיצויים

  60. עורכי דין המתמחים בתביעות נגד בנקים

  61. הודעה על מתן הוראות ניהול בנקאי תקין

  62. תביעה של בנק בגין חובות אישיים של ערבים

  63. צו הבנקאות (מוסדות כספיים), תש"ל-1970

  64. בקשת מנהל מיוחד למימוש נכס משועבד לבנק

  65. הודעה על תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין

  66. התניית שירות בנקאי בפתיחת תוכנית חיסכון

  67. טען כי לא קיבל מהבנק התראה לפני מכתב ההגבלה

  68. לאיזה בית משפט מגישים תביעה נגד לקוח של בנק

  69. צו הבנקאות (פיקדונות ללא תנועה), התש"ס-2000

  70. כללי הבנקאות (הביקורת הפנימית), התשנ"ג-1992

  71. נטען כי הבנק ראה את שני החשבונות כאובליגו אחד

  72. חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 9), תשכ"ט-1969

  73. רכישת אופציות על מדד המעו''ף - תביעה נגד בנק

  74. הודעה על שינוי במועד תחולת הוראות ניהול בנקאי תקין

  75. טענו שהבנק הסתיר את המסמכים הרלבנטיים לשאלת ההתיישנות

  76. הוראות הבנקאות (הצגת דו"ח כספי שנתי ופרסומו), התשנ"ב-1991

  77. בקשה שבית המשפט יכריז כי השעבוד גובר על השעבוד לטובת בנק לאומי לישראל

  78. כללים חשבונאיים לחישוב נזילות חובה ונזילות בפועל של תאגידים בנקאיים

  79. תקנות מס הכנסה (הנחה ממס על פקדון במטבע ישראלי בתאגיד בנקאי), התשמ''א-1981

  80. כללי הבנקאות (רישוי) (הגדרת הון תאגיד בנקאי לענין סעיף 23א לחוק), התש"ן-1990

  81. צו הבנקאות (שירות ללקוח)(ביטול הפיקוח על שירותים בנקאיים מסוימים ושינויו במקרים אחרים), התשס"ח-2008

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון