מטרת ההסכם היתה למחזר הלוואת משכנתא קיימת של הנתבעת ובעלה בבנק לאומי סניף קריית שמונה דהיינו, ליטול הלוואת משכנתא בתנאים טובים יותר מאלו של הלוואת המשכנתא הקיימת ולשם פירעונה באמצעות ההלוואה החדשה. בתמורה לטיפול זה ע"י התובעת התחייבו הנתבעת ובעלה לשלם לתובעת שכר טרחה בסך 29,000 ₪ כולל מע"מ. אין מחלוקת כי לאחר החתימה על ההסכם, הנתבעת ובעלה בליווי נציגי התובעת התייצבו בסניף הבנק וחתמו על הסכם הלוואת משכנתא חדשה ובאותו מעמד נמסר השיק נשוא התובענה לידי נציגי התובעת. בפועל לא בוצעה הלוואת המשכנתא החדשה והנתבעת סירבה לשלם לתובעת את סכום השיק. 2. טענות הנתבעת: החתימה על ההסכם הוא תוצאה של הצעת התובעת לשפר את תנאי המשכנתא ובכך לחסוך עשרות אלפי שקלים. המו"מ לקראת כריתתו של ההסכם נערך עם נציג התובעת בשם אמיר פינטו ואף נחתם בפניו. מר פינטו ציין בפניהם מפורשות כי סכום שכר הטרחה יתווסף לסכום ההלוואה החדשה כך שלא יאלצו לשלמו באמצעות הלוואה נוספת. עוד טענה הנתבעת כי מר פינטו ציין בפניה ובפני בעלה כי במידה והתובעת לא תצליח למחזר את המשכנתא באופן שיהיה חסכון משמעותי בתשלומי המשכנתא, יבוטל המחזור והתובעת תשיב להם את הסכום ששילמו עד לאותה עת (סעיפים 4, 5, 8 ו 9 לתצהירי עדות הנתבעת ובעלה). הנתבעת מציינת כי בשלב מאוחר יותר הודיעה להם התובעת כי לא ניתן לכלול את סכום שכר הטרחה בסכום ההלוואה החדשה ומשום כך יאלצו להסדיר את התשלום בדרך אחרת (סעיף 10 לתצהירי הנתבעת ובעלה). הפגישה בסניף הבנק נקבעה מספר שעות לפני נסיעתם של הנתבעת ובעלה לחו"ל וכי בטרם הפגישה לא העבירה התובעת לידי הנתבעת ובעלה כל הצעה שהיא למחזור ההלוואה הקיימת לשם בדיקתה. רק במעמד הפגישה הנ"ל הסתבר לנתבעת ובעלה כי החיסכון המושג באמצעות ההלוואה החדשה יעמוד על סך של כ 35,000 ₪ כך שאין בהלוואה החדשה כדי חסכון ממשי לאחר תשלום שכר הטרחה לתובעת. לפיכך, טוענים הנתבעת ובעלה, הודיעו לנציגי התובעת כי אין בכוונתם לחתום על הסכם ההלוואה החדשה. אלא שנציגי התובעת ניצלו את מצוקתם והפעילו על הנתבעת ובעלה לחץ ולפיכך מסרו לנציגי התובעת את ההמחאה נשוא תובענה זו ודרשו מהתובעת לא לפדות את ההמחאה עד חזרתם ארצה ובדיקה לעומק של הנושא. לבסוף טענו הנתבעת ובעלה כי הלוואת המשכנתא הקיימת לא מוחזרה וכי עד היום עומדת בתוקפה. 3. לטענת ב"כ הנתבעת לא חלה על הנתבעת החובה לפרוע את השיק משום שלא התמלא התנאי המחייב בתשלום שכר הטרחה על פי ההסכם. מאחר ובהתאם להוראות ההסכם התשלום לתובעת הוא על בסיס "הצלחה" בלבד ומשום שלמעשה לא צמחה לנתבעת ובעלה כל תמורה כספית לאחר קיזוז סכום החיסכון הנובע מהמחזור עם סכום שכר הטרחה אשר עליהם לשלם לתובעת, הרי שהתובעת לא "הצליחה" במשימתה ואין היא זכאית לשכר טרחה. 4. טענות התובעת: הנתבעת ובעלה פנו לתובעת על מנת לקבל ייעוץ אשר יביא לשיפור תנאי ההלוואה הקיימת. בהתאם להוראות ההסכם שנכרת בין הצדדים, החובה לתשלום שכר טרחת התובעת חלה עם מתן האישור העקרוני על ידי הבנק למתן ההלוואה החדשה לאחר בחינת חתם הבנק ובמעמד החתימה על הסכם ההלוואה החדשה בבנק. לטענת התובעת בחינת והקמת ההלוואה החדשה יבוצעו על ידי התובעת בלבד. התובעת ביצעה חיפוש ומחקר מקיף אחר ההצעה המתאימה ביותר כהלוואת מחזור של הלוואת המשכנתא הקיימת עבור הנתבעת ובעלה תוך עדכונם בזמן אמת בדבר ההצעות שהתקבלו כתוצאה מפעילותה זו של התובעת. לאחר שהתובעת הביאה לידיעת הנתבעת ובעלה כי הצעת סניף הבנק היא ההצעה הטובה ביותר ומביאה לחסכון של עשרות אלפי שקלים גם לאחר ניכוי עמלת פירעון מוקדם של ההלוואה הקיימת, אישרו הנתבעת ובעלה את ההצעה. לאחר שניתן אישור עקרוני לביצוע ההלוואה החדשה על ידי הבנק, תואם מועד לפגישה לצורך חתימה על מסמכי ההלוואה. במעמד הפגישה הסבירו נציגי התובעת לנתבעת ובעלה את משמעות מחזור ההלוואה ופרטיה. לאחר שהנתבעת ובעלה הביעו הסכמתם לביצוע המחזור - חתמו על מסמכי ההלוואה החדשה. באותו מעמד בקשו נציגי התובעת את יתרת התמורה המגיעה לתובעת אך הנתבעת ובעלה סירבו בתחילה לשלם בעקבות ייעוץ שקבלו מהאיש שנלווה אליהם לפגישה אך בסופו של דבר העבירו לידי התובעת את השיק נשוא התובענה. עד למועד מתן השיק לא העלו הנתבעת ובעלה כל טענה בדבר השירות שסופק להם על ידי התובעת. רק לאחר שבקשה התובעת להמשיך בביצוע ההלוואה החדשה, התברר לה כי הנתבעת נתנה הוראה להקפאת מחזור המשכנתא. הנני לציין כי כל האמור לעיל עולה מתצהירי עדות מתוקנים מטעם מנכ"ל התובעת ומנהלת תחום בנקאות אצל התובעת מיום 28.8.13. בכל מקום בו יוזכרו תצהירי עדות של עדים אלו, הכוונה לתצהירים המתוקנים שהוגשו על ידם. 5. לטענת ב"כ התובעת, לא הרימה הנתבעת את הנטל להוכיח כי התובעת אינה זכאית לתשלום שכר טרחתה בהתאם להסכם. לטענתו התובעת הצליחה במשימה שנטלה על עצמה וכי לכל היותר בפי הנתבעת טענה בדבר טעות בכדאיות העסקה שאינה מצדיקה התנערות מהתחייבותה על פי ההסכם. 6. דיון והכרעה: בפנינו שאלה מתחום דיני החוזים והנוגעת להתקיימותו של התנאי המחייב את הנתבעת ובעלה בתשלום שכר הטרחה ומכאן המחייב את הנתבעת בפירעון השיק נשוא התובענה. בהתאם להסכם והנני לצטט מגוף ההסכם: "החברה תהיה זכאית לשכר טרחה על בסיס הצלחה בלבד. כלומר אישור של הבנק/ים למתן הלוואה לאחר בחינת חתם הבנק." (ההדגשה במקור - ו.ש.). בעוד שלטענת הנתבעת לא הצליחה התובעת במשימתה טוענת התובעת כי הצליחה גם הצליחה ועל כן זכאית לשכר טרחתה. על מנת להכריע אם אכן הצליחה התובעת במשימתה, יש לבחון תחילה מהי אותה הצלחה הן על פי לשון ההסכם והן על פי כוונת הצדדים ככל שלא ניתן לאתרה בלשון ההסכם. אינני סבורה כי מתן אישור עקרוני על מתן הלוואה הוא המדד לבחינת הצלחת התובעת במשימתה כטענת ב"כ התובעת. הבנק נותן אישור עקרוני לביצוע ההלוואה רק לאחר מו"מ בין הלווים הפוטנציאלים לבין הבנק כאשר האישור העקרוני מהווה ביטוי לגמירות הדעת של הבנק ליתן ללווים את ההלוואה בתנאי ההלוואה המוצעים. לו היתה משימתה של התובעת רק לטפל בנטילת הלוואת משכנתא כלשהיא לפי בחירת הלקוח, היה מתן האישור העקרוני על ידי המלווה אכן מדד להצלחה. אך על פי הסכם זה ועל פי נסיבותיו הספציפיות של ההסכם כאן, מדד ההצלחה האמיתי הוא הצלחת התובעת להתאים את ההלוואה על בסיס צרכיו ויכולתו של הלקוח כאמור בסעיף 1 בפרק "החברה מצידה תטפל בנושאים הבאים:" בהסכם, דהיינו, חסכון בתשלומי הכספים המשולמים לבנק על חשבון ההלוואה. כל יתר הסעיפים המנויים באותו הפרק אינם אלא התחייבות לביצוע הפעולות לשם הקמת ההלוואה והליווי של התובעת בכל שלבי ביצוע ההלוואה. שאלת שיעורו של שכר הטרחה צריך לבוא בחשבון בתחשיב שיעור החיסכון הנדרש כמדד להצלחה. לא יעלה על הדעת כי את כל סכום החיסכון המושג במחזור הלוואת המשכנתא ישלמו הנתבעת ובעלה לידי התובעת כשכר טרחה. ביצוע מחזור באופן זה אינו מתאים לצרכי הלקוח ואינו משיג את מטרת העסקה כולה. 7. פרשנות זו אף נסמכת בעדויות הצדדים ונסיבות העניין. הנתבעת ובעלה לא היו זקוקים להלוואת משכנתא אלא לשיפור תנאי הלוואת המשכנתא הקיימת באמצעות נטילת הלוואה חדשה בתנאים טובים יותר הפורעת את הלוואת המשכנתא הקיימת, ובדרך זו הקטנת סך כל ההחזר של סכום ההלוואה. ראה עדותם של הנתבעת ובעלה בדבר דברי נציג התובעת, מר אמיר פינטו במהלך המו"מ לקראת חתימתו של ההסכם כמפורט בסעיף 2 פסקה ראשונה לעיל - עדות שלא נסתרה. ראה גם סעיפים 37 ו- 38 לתצהיר עדותו של מנכ"ל התובעת, יוסי אליאס ולתצהיר עדותה של מנהלת תחום הבנקאות אצל התובעת, יולי בבנקוב התומכת בפרשנות זו. 8. האם הצליחה התובעת במשימתה זו? התובעת לא הביאה כל ראיות לכך ונסמכת היא על נטל הראיה המוטל על הנתבעת להראות כי לא הושגה מטרת ההסכם ועל העובדה כי הנתבעת ובעלה חתמו על הסכם ההלוואה החדשה בבנק ואף מסרו שיק לתשלום שכר הטרחה. הנתבעת מצידה מניחה את התשתית העובדתית לטענת העדר ההצלחה באמור בסעיף 22 לתצהירה: "לטענת נציגי התובעת יכולנו לחסוך כ 35,000 ₪ אולם את הסכום הנ"ל שלכאורה היה בו כדי להביא לחסכון השתווה לעמלה אותה דרשה התובעת לקבל במזומן, כך שבהצעת התובעת לא היה כל חסכון ממשי". התובעת לא סתרה גרסה זו של הנתבעת כאשר בתצהירי מנכ"ל התובעת ומנהלת תחום הבנקאות הסתפקו העדים באמירה כללית של חסכון בעשרות אלפי שקלים ותו לא. 9. אין ספק כי בתחשיב אריתמטי פשוט אף לפי גרסת הנתבעת לאחר ניכוי שכר טרחת התובעת עדיין חסכו הנתבעת ובעלה סך של 6,000 ₪ כך שטענת הנתבעת כי קיים שוויון בין שעור החיסכון המושג לבין שעור שכר הטרחה העומד על סך של 29,000 ₪ אינו עומד במבחן המציאות וכל גרסה אחרת לא הוכחה. לכך יש להוסיף את האמור בעדותו של פקיד הבנק ממנו עולה הגרסה האמיתית יותר לאירועים באותו היום בבנק. לגרסת פקיד הבנק חתמו הנתבעת ובעלה על הסכמי ההלוואה לאחר שהסביר להם את משמעות ההליך לרבות נושא הריביות והמסגרות בהתאם לסיכום עם התובעת. רק לאחר מכן התעורר ויכוח בין הנתבעת ובעלה לבין התובעת. אומנם פקיד הבנק טען כי הויכוח התעורר בשאלה על מה חתמו ומה נחסך אך המשך תיאור הדברים אינו עולה בקנה אחד עם ויכוח בעניין החיסכון שחסכו הנתבעת ובעלה בתהליך המחזור. מספר פקיד הבנק כי לאחר מכן קיבל שיחת טלפון מפקידת הבנק השוכנת בקומה השנייה של הבנק והיא סיפרה לו שהנתבעת ובעלה מבקשים למשוך סכום כסף גדול ובקשה לדעת, וכלשון העד: "אם אכן על מחזור גובים סך של 26,000 ₪". על כך השיב לה העד: "זה נראה לי המון אבל זה לא ענייני". ובהמשך אומר העד: "מבחינתי הם סיימו לחתום והם יצאו החוצה ולא חזרו אלי..הם טסו לחו"ל וכך סיכמנו שהבן יבוא לחתום ונשלח את התיק לביצוע..." (עמ' 3 לפרוטוקול יום 2.1.14 שורות 6 עד 14). דהיינו, עולה מגרסה זו, שיש להניח כי הינה קרובה יותר למציאות מכל עדות של הנוגעים בדבר, כי היה מנוי וגמור עם הנתבעת ובעלה לבצע את הליך המחזור וכי התעורר אצלם ספק באשר להתחייבותם לשלם לתובעת את שכר הטרחה המוסכם שנראה להם לפתע גבוה מדי (אולי בעקבות הערות הפקידים בבנק). הטענה כי הסתבר להם שהחיסכון אינו כדאי ואינו מתאים לצרכיהם אינה עולה בקנה אחד עם התנהגותם באותו יום בבנק ואף הטענה כי בפועל אין חיסכון אמיתי בביצוע תהליך המחזור לא הוכחה על ידם. יש לציין כי הנתבעת ובעלה לא סמכו על התובעת והביאו עימם את מר חנן רוטשילד לפגישה בבנק על מנת שיבחן את התועלת בביצוע המחזור, ולמרות זאת חתמו על מסמכי ההלוואה. בתצהיר עדותו אין מר רוטשילד מסביר מדוע חתמו הנתבעת ובעלה על מסמכי ההלוואה למרות דעתו כי המחזור המוצע אינו מביא לחיסכון ולמרות שיעץ לבני הזוג שלא לקבל את הצעת התובעת. מר רוטשילד אף אינו מפרט את הבסיס לדעתו זו ויתר האמור בתצהירו הוא כי הופעל לחץ על הנתבעת ובעלה ליתן המחאה בסכום יתרת שכר הטרחה וזאת באמצעות הרמת קול ועמידה על דרישתם לתשלום שכר טרחתם. בנסיבות העניין, לא מצאתי לייחס משקל רב לעדותו. 10. הנתבעת בחקירתה הנגדית אומרת בעמ' 7 לפרוטוקול שורות 19-20: "מבחינתי העובדה ששכ"ט שאנו צריכים לשלם לכם היה עולה לנו בערך כמו הרווח מהמחזור, בגלל זה מבחינתי זה מה שמנע את המחזור." אלא שגרסה זו אינה מסבירה מדוע חתמו הנתבעת ובעלה על מסמכי ההלוואה ומדוע מסרו הנתבעת ובעלה שיק על סכום יתרת סכום שכר הטרחה. התנהגותם זו של הנתבעת ובעלה היא המטילה עליהם את חובת ההוכחה כי בפועל לא הצליחה התובעת להביא לחסכון כלשהוא במחזור הלוואת המשכנתא הקיימת. בתחשיב פשוט על פי הנתונים המצויים בפני לפי גרסת הנתבעת ובעלה, היו נחסכים סך של 6,000 ₪ לפחות ודי בכך כדי לקבוע כי התובעת הצליחה במשימתה. רק בחקירתה הנגדית טענה הנתבעת כי נזקקה להלוואה לשם תשלום שכר הטרחה לתובעת וכי הלוואה זו היתה אמורה לעלות לה 38,000 ₪ עם הריביות. אלא שגרסה זו עלתה באיחור ואף לא נתמכה בראיות כלשהן. 11. אשר על כן, הנני קובעת כי התובעת הצליחה במשימתה על פי ההסכם בין הצדדים וזכאית לתשלום מלוא שכר טרחתה ומכאן כי התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את מלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪. הליכי ההוצאה לפועל בתיק 01-14285-01-13 ימשכו כסדרם. חוזהמשכנתאמקרקעין