תביעה להחזיר שכר לימוד בגין השתתפות בקורס "מכינה קדם אקדמית"

תביעה כספית להשיב את מלוא שכר הלימוד ששולם על ידה בגין השתתפות בקורס "מכינה קדם אקדמית" (להלן: "המכינה"), ובגין שנת הלימודים הראשונה, לקראת תואר אקדמי בתחום עיצוב פנים, ובתוספת ריבית והוצאות. בפתח הדברים אציין כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה לפיה פסק הדין יינתן על סמך כתבי הטענות של הצדדים לרבות תצהירים (ללא חקירות) וסיכומים בכתב. עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובעת פנתה למכללה בסמוך לחודש 03/12 והתעניינה בלימודים לקראת תואר בעיצוב פנים; לתובעת הוסבר כי לצורך קבלת תואר בעיצוב פנים עליה לעבור מכינה קדם אקדמית; התובעת שילמה למכללה שכ"ל בסך כולל 26,700 ₪, שחלקו (9,450 ₪, כולל מע"מ) בגין השתתפות בקורס המכינה, והיתרה (17,250, כולל מע"מ) בגין שכ"ל לשנת הלימודים הראשונה בתואר; רק בחודש 09/12, או בסמוך לכך, נודע לתובעת שהלימודים לתואר עיצוב פנים אינו מהווה תואר אקדמי בפני עצמו, אלא המדובר בהתמחות, וכי בתום המסלול במכללה עליה להשלים את התואר האקדמי בחו"ל; נטען כי באף אחת מהפגישות שהתקיימו בין התובעת לנציגי תלתן עובר להרשמתה ו/או לקבלתה למכללה, לא הביאה המכללה לידיעת התובעת כי אין הלימודים במסלול ובתחום אליו נרשמה התובעת מקימים לה זכאות לתואר אקדמי ונדרשת השלמת התואר בחו"ל; עם היוודע עובדות אלה, פנתה התובעת לסמנכ"ל גוזלן, והעלתה את טענותיה בפניו. התובעת טוענת כי הונחתה על ידו להגיש בקשה לסיים את הלימודים מסיבות אישיות. שבוע לאחר מכן, שיגרה התובעת מכתב למכללה המפרט את הנסיבות שהובילו אותה להפסקת הלימודים וביקשה את מלוא כספה חזרה; בתאריך 16.10.12, או בסמוך לכך, קיבלה התובעת הודעה מהמכללה בדבר אישור ביטול הרשמתה ללימודים, בה ציינה המכללה, כי היא מסכימה להשיב לתובעת החזר כספי חלקי בסך 12,075 ₪, המהווה 70% מגובה שכר הלימוד ששילמה התובעת בגין שנה א' ללימודים, כאשר במקביל, נציג המכללה, שולח מסרון לתובעת לפיו: "מזל שהיה לי שכל לא להחתים אותך על האמנה"; התובעת לא הסכימה לקבל החזר חלקי שכן לשיטתה היא זכאית להשבת מלוא כספה. המכללה מיאנה לעשות כן, ומכאן התביעה. תלתן טענה כי התובעת נרשמה בחודש מרץ 2012 לקורס "מכינה לתוכנות גרפיות", אותו סיימה עד תום, ואף קיבלה ביום 13.2.13 תעודת השתלמות ב-"גרפיקה מחושבת לדפוס" מטעם משרד התמ"ת; תלתן מכחישה כי התובעת נרשמה ל"לימודי עיצוב פנים" וטוענת כי בחודש אפריל 2012, עוד במהלך הלימודים במכינה, ובעקבות מבחני התאמה וראיון אישי שנערכו, אושר לתובעת כי תוכל להמשיך וללמוד, עם סיום המכינה, במסלול "עיצוב רב שנתי", לקראת תואר אקדמי. המסלול נמשך 3 שנות לימוד אקדמיות במכללה ושנת לימודים נוספת הנערכת במוסד אקדמי בחו"ל, נפתח בשנה א' משותפת לכלל התלמידים (עיצוב גרפי) ורק בסיום שנה א', בוחרים התלמידים, באישור הגורמים המקצועיים במכללה, את מסלול ההתמחות הספציפי, אותו ימשיכו התלמידים בלימודי שנה ב' ו-ג' במכללה; בין ההתמחויות המוצעות ע"י המכללה, נמצא גם מסלול עיצוב פנים, אותו ביקשה התובעת ללמוד, אולם ממילא נלמד מסלול ספציפי זה רק החל משנת הלימודים השנייה, ואילו התובעת כלל לא החלה את לימודי שנה א', וביטלה את הרשמתה ללימודים בהודעה שמסרה פחות מ- 59 ימי עבודה, לפני תחילתם המיועדת, ולכן טענתה שגויה בעליל. המכללה מודה בסכומים ששולמו ע"י התובעת אך טוענת כי סה"כ שכר הלימוד ששולם אינו תשלום בגין "תואר" כי אם תשלום בגין חצי שנה של לימודי מכינה ובגין שנה א' של הלימודים במסלול אליו נרשמה התובעת; המכללה מכחישה את טענת התובעת לפיה מסלול הלימודים אליו נרשמה התובעת "נודע" לתובעת רק במהלך חודש 09/12. נטען כי התובעת סיימה את המכינה בחודש 09/12 והייתה אמורה להמשיך, על פי המסלול, ללימודי שנה א' במכללה, אולם "מסיבות אישיות" בחרה התובעת לעזוב את המכללה מרצונה ולא להמשיך במסלול, ועל רקע זה נשלח המכתב מיום 6.9.12. כשבוע לאחר מכן, במכתב מיום 12.9.12, שינתה התובעת את גרסתה הראשונית ובחרה להאשים את המכללה בכך שלא יידעה אותה בנתונים שונים הקשורים במסלול הנבחר (טענה המוכחשת מכל); המכללה אישרה במכתבה מיום 12.9.12 את קבלת בקשת התובעת לביטול רישומה לשנה א' אשר אמורה הייתה להיפתח ביום 21.10.12, והודיעה כי העניין הועבר לבדיקת הוועדה האקדמית של המכללה; נטען כי מכל מקום הודעת התובעת מיום 6.9.12 על כוונתה לבטל את ההרשמה נמסרה כ- 31 ימי עבודה בלבד טרם תחילת שנת הלימודים, ובנסיבות אלה, קובעת אמנת הלימודים כי הסטודנט יחוב במלוא שכר הלימוד הכולל לאותה שנת לימודים; ביום 16.10.12 שלחה המכללה מכתב לתובעת המאשר את ביטול המשך לימודיה ומזכה אותה, לפנים משורת הדין, בהחזר של 70% משכר הלימוד ששילמה עבור שנה"ל הראשונה במכללה, בסך 12,075 ₪. משביכרה התובעת שלא לקבל את ההצעה הנ"ל, ותחת זאת החליטה לנהל הליכים משפטיים כנגד המכללה, הצעה זו בטלה ומבוטלת. עוד נטען, בבחינת מעבר לדרוש, כי המסרון המוזכר בסעיף 10 לכתב התביעה, ככל שאכן נשלח, נובע כל כולו, ממערכת יחסים (אישיים) שניהלו התובעת ועובד המכללה דאז, כפי שניתן ללמוד מתוכן ההודעה ומנימת התוכן. בכל מקרה, המסרון לא נמסר לתובעת כחלק מפעילות המכללה או במסגרת תפקידו הרשמי של נציג המכללה; התובעת אינה מצביעה על כל התחייבות אותה הפרה לכאורה המכללה. דווקא התובעת היא זו המנסה להתעשר על גב המכללה, כאשר היא תובעת החזר כספי מלא למרות שסיימה את המכינה ואף הגדילה עשות ונבחנה בסיום לימודי המכינה, בין כותלי המכללה, במבחנים רשמיים של משרד התמ"ת, על מנת לקבל תעודת השתלמות מקצועית בלימודי גרפיקה ממוחשבת שלמדה במכללה במסגרת המכינה; התובעת אינה מפרטת בתביעתה כיצד התרשלה המכללה כלפיה ובמה גרמה לה "נזק" לכאורה, ועל כן דין תביעתה ברכיב זה להידחות, בהיותה כללית ובלתי מפורטת כנדרש; כמו כן, כל המידע המפורט והמדוקדק הנוגע למסלולי הלימודים המוצעים ע"י תלתן, מפורסם הן בידיעון המכללה שקיבלה התובעת לידיה כבר בשלב בו פנתה להתעניין בלימודים במכללה והן באתר האינטרנט של המכללה, והן בתוכניות הלימודים המפורטות שנמסרו לתובעת עוד קודם לתחילת לימודיה. חזקה שהתובעת בדקה וקראה האמור, כפי שהיה נוהג סטודנט סביר ובאם לא, אין לה אלא להלין על עצמה. אין חולק בין הצדדים על העובדות הבאות: התובעת שילמה למכללה את מלוא שכר הלימוד בסך 26,700 ₪ עבור השתתפותה בקורס המכינה בנושא "גרפיקה ממחושבת לדפוס" (שהחל בחודש מרץ 2012) ובגין לימודי שנה א' במסלול הלימודים הנבחר (ראו: נספח 3 לכתב התביעה, נספח ו' לכתב ההגנה); התובעת השתתפה בקורס המכינה עד תום ועמדה בכל הדרישות האקדמיות, לרבות השתתפות בהשתלמות מטעם משרד התמ"ת בנושא המכינה (ראו: נספחים א' ו- ב' לתצהיר עדות ראשית ארז ישכרוב); התובעת הודיעה למכללה, בתחילת חודש 09/12, ובטרם התחילה שנת הלימודים הראשונה שעתידה הייתה להתחיל במחצית השנייה של חודש אוקטובר 2012, על רצונה לבטל לחלוטין את הרשמתה ללימודים במסלול הנבחר ושלא להתחיל ללמוד את שנת הלימודים הראשונה, וכן לקבל החזר כספי על מלוא שכר הלימוד ששילמה לרבות עבור קורס המכינה (ראו: נספח 4 לכתב התביעה); המכללה דנה בבקשת התובעת לביטול הרישום ללימודי שנה א' ובקשתה להחזר מלוא שכר הלימוד והודיעה לה במכתב מיום 16.10.12, כי החליטה לזכותה, לפנים משורת הדין, בהחזר כספי בסך 70% מגובה שכ"ל בגין לימודי שנה א' (ראו: נספח 5 לכתב התביעה); בסופו של יום, התובעת לא התחילה בפועל את שנת הלימודים הראשונה במכללה, וסירבה לקבל את ההחזר החלקי שהוצע לה ע"י המכללה. הצדדים חלוקים בעיקרם של דברים בסוגיה הבאה: האם נסיבות הפסקת לימודי התובעת במכללה הקנו לה זכאות להחזר מלוא שכר הלימוד ששולם, לרבות שכ"ל עבור המכינה? לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר הקיים בתיק ביהמ"ש, ובזיקה להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, נחה דעתי לקבל את התביעה בחלקה, וזאת, בין היתר, מהנימוקים הבאים: נסיבות ביטול ההרשמה לשנה א': התובעת טוענת בסעיף 6 לתצהיר עדותה הראשית כי רק בחודש 09/12 (סמוך למועד סיום המכינה וכחודש וחצי לפני תחילת שנת הלימודים) נודע לה שהלימודים לתואר עיצוב פנים אינם מהווים תואר אקדמי כשלעצמו אלא מדובר בהתמחות, ורק אז הובהר לה ע"י המכללה, כי בתום הלימודים במכללה עליה להשלים את לימודי התואר בבולגריה. נטען בהקשר לזאת, כי התובעת הוטעתה ע"י המכללה בכך שנאמר לה בתחילה שהלימודים במכללה, במסלול שבו התעניינה, יקנו לה תואר אקדמי, והתובעת נרשמה ללימודים אך ורק על סמך אותו מצג, ואשר אילולא כן, לא הייתה נרשמת ללימודים במכללה לרבות למכינה, שהייתה תנאי מקדים להמשך הלימודים, כך לפחות הוסבר לה ע"י המכללה (סע' 12-13 לתצהיר עדות ראשית התובעת). מנגד טוענת המכללה כי נסיבות ביטול הרשמתה של התובעת ללימודים במסלול הנבחר שונות בתכלית מהנטען. לטענת תלתן, מלבד הרישום למכינה, נרשמה התובעת למסלול "עיצוב רב שנתי", לקראת תואר אקדמי. המסלול הנ"ל במכללה הוא תלת שנתי וכולל שנת לימודים נוספת במוסד אקדמי בחו"ל. שנה א' במסלול הנ"ל משותפת לכלל התלמידים ורק עם סיומה בוחר כל סטודנט, באישור המכללה, מסלול התמחות ספציפי בו ימשיך הסטודנט בשנים ב' ו-ג', כך שטענת התובעת לפיה היא נרשמה מראש ללימודי תואר בעיצוב פנים היא שגויה, שכן מסלול התמחות בתחום ספציפי זה אפשרי רק משנה ב' ואילך. לטענת המכללה, התובעת הייתה מודעת מראש (הן באמצעות המידע שנמסר לתובעת ע"י המכללה באמצעות נציגיה ו/או יועציה בעת הרישום ו/או במהלך המכינה, והן באמצעות ידיעון המכללה ו/או אתר האינטרנט של המכללה) לגבי כל מידע רלבנטי הדרוש לה לצורך תכנון הלימודים במסלול ובתחום שבו חפצה לרבות הצורך בהשלמת שנת לימודים בחו"ל, והרקע לביטול הלימודים, קשור בכלל בנסיבותיה אישיות, כפי שמעיד תוכן המכתב מיום 6.9.12, ועל רקע יחסים אישיים עם עובד המכללה דאז (נספח 4 א לכתב התביעה, נספח נ/8 לתצהיר עדות ראשית התובעת). לטעמי, מדובר במחלוקת אשר לצורך קביעת התשתית העובדתית יש צורך בשמיעת ראיות. כך למשל, יש צורך להכריע מן ההיבט העובדתי האם נסיבות מסירת ההודעה על ביטול הרישום לשנה א' והודעה כל כוונה שלא להתחיל כלל בלימודי המסלול הנבחר, אכן קשורים לנסיבות אישיות כלשהן של התובעת שאינן בשליטת המכללה ו/או לאירוע כלשהו במערכת יחסים, אשר עפ"י הנטען, התקיימה בין התובעת לעובד המכללה, אשר קשור בקשר סיבתי, להחלטת התובעת להביא להפסקת לימודיה במכללה. מן הצד השני, יש צורך להכריע מבחינה עובדתית מתי נודע לתובעת לראשונה כי מסלול הלימודים במכללה אינו מזכה אותה בתואר אקדמי ונדרשת שנת השלמה בחו"ל, וכן האם נתון מהותי זה הובא לידיעתה בטרם נרשמה ללימודים במכללה, ועוד. דא עקא, לאור ההסדר הדיוני לפיו התיק יוכרע על סמך החומר הקיים בתיק ביהמ"ש לא ניתן לקבוע, כעניין שבעובדה, באילו נסיבות ומהו המניע שבעטיו ביקשה התובעת להפסיק את לימודיה במכללה. למעלה מן הדרוש יצוין, כי על אף הרלבנטיות לסוגיה הנ"ל, נמנעה המכללה מהגשת תצהיר עדות ראשית מעובדה לשעבר, אשר עפ"י הנטען, קיים מערכת יחסים עם התובעת, במועדים הרלבנטיים לתביעה, כתמיכה לטענתה בדבר מניעי התובעת. היחסים החוזיים בין הצדדים: המכללה טוענת בסעיף 5 לסיכומיה כי "...התובעת היא זאת אשר החליטה על דעת עצמה לנטוש את לימודיה ולהתחמק בחוסר תו"ל משווע, מהתחייבויותיה החוזיות שנטלה על עצמה, בעת שכלל הנתונים הדרושים לה היו ידועים לה ו/או היו בשליטתה". עוד נטען בסעיפים 8-10 לסיכומי תלתן, כי התובעת חתמה על "אמנה" (נספח ה' לתצהיר עדות ראשית ישכרוב) ביום 25.3.12 למכינה, ואשר מתייחסת גם להמשך הלימודים של התובעת, ובה אישרה כי הוסברה לה תוכנית הלימודים של הקורס/מסלול אליו נרשמה, טרם חתימתה על האמנה. כן מילאה בכתב ידה את "האמנה" לשנה"ל הראשונה (נספח ו' לתצהיר עדות ראשית ישכרוב), והתברר לתלתן בדיעבד כי התובעת נמנעה לחתום על נספח ו' במתכוון, וכי האמנות דנן, הינן מסמך התקשרות חוזי מחייב את הצדדים. אכן האמנות הנ"ל, כשהן חתומות ע"י הצדדים, אמורות היו לעגן את מערכת היחסים החוזית שבין הצדדים. דא עקא, שעיון בנספח ו' (אמנת המסלול/הלימודים) מלמד כי התובעת אינה חתומה עליו ורק פרטיה האישיים מופיעים על גביו בכתב יד. יתרה מכך, גם פרטי הקורס/המסלול הספציפי אשר נבחר/אושר לתובעת לרבות מועד פתיחתו אינם מצוינים באמנת המסלול. בנסיבות אלה, נשמט הבסיס תחת טענת המכללה, ככל שהיא מנסה להיבנות על תנאי אמנת המסלול (נספח ו') כמסמך חוזי מחייב בין הצדדים. המכללה טוענת כאמור כי נספח ה' (אמנת המכינה), מתייחסת גם להמשך הלימודים של התובעת. אף טענה זו, ככל שהיא מכוונת, להיות אמנת המכינה, מסמך חוזי מחייב גם במישור היחסים שבין התובעת למכללה בקשר ללימודי המסלול (להבדיל מלימודי המכינה) דינה להידחות, בין היתר מארבעה טעמים עיקריים: ראשית, אם אמנת המכינה נועדה להסדיר גם את מערכת היחסים החוזית שבין הסטודנט למכללה בקשר ללימודי המסלול, הרי שמסמך אמנת המסלול (נספח ו') לכאורה מיותר. שנית, תנאי אמנת המכינה, מתייחסים באופן ספציפי למכינה בנושא גרפיקה ממחושבת לדפוס, ואף נקבעו בה תנאים שונים ביחס לתנאי אמנת המסלול לרבות בנושא שבמחלוקת (ביטול הרשמה/הפסקת לימודים, לכן ברור שמדובר בשני מסמכים נפרדים שנועדו להסדיר תנאי התקשרות בקורסים/מסלולי לימוד שונים. שלישית, לא סביר בעיניי שהצהרת הסטודנט בסעיף 3 לאמנת המכינה לפיה הוא מאשר כי הוסברה לו תוכנית הלימודים של הקורס/מסלול אליו נרשם טרם חתם על התחייבות זו (הכוונה לאמנת המכינה), תהיה תקפה גם לקורס המכינה וגם למסלול הלימוד הייעודי שאושר לתובעת, ובעיקר שמסלול הלימוד הייעודי אינו מקנה לסטודנטים תואר אקדמי אלא הלימודים במסלול מוגדרים, עפ"י הנטען, כלימודים "לקראת תואר אקדמי, אשר כדי לזכות בו על הסטודנט להשלים שנת לימודים נוספת בחו"ל, על כל הכרוך והמשתמע מכך. רביעית, לא הובאו ראיות מספיקות מצד המכללה לכך שהימנעות התובעת לחתום על אמנת המסלול נעשתה במתכוון ו/או על רקע מערכת היחסים שבין התובעת לבין עובדה לשעבר,כנטען. זכאות התובעת להחזר מלא/חלקי של שכר הלימוד: אין חולק כי התובעת שילמה את מלוא שכ"ל לשנה א' והפסיקה את לימודיה במכללה ללא שהחלה את שנת הלימודים הראשונה במסלול הנבחר. אין חולק כי התובעת שילמה את מלוא שכר הלימוד של המכינה והשלימה את לימודי המכינה עד תומם. התובעת טוענת כי לאור המצג המטעה שנמסר לה בשלב הרישום ע"י תלתן בעניין זכאותה לתואר אקדמי במסלול הנבחר, ובלא שהובהר לה מראש כי לצורך קבלת זכאות לתואר נדרשת שנת השלמה בחו"ל, היא זכאית למלוא החזר שכר הלימוד. טענה זו הנני דוחה. כפי שצוין לעיל, לאור ההסדר הדיוני שהושג, ומאחר ולא נשמעו ראיות הצדדים, לא ניתן להכריע בשאלה, האם כל המידע הרלבנטי בקשר ללימודים במכללה נמסר לתובעת ע"י המכללה ו/או מי מטעמה מבעוד מועד (בשלב הרישום) או נודע לתובעת בדיעבד (לקראת סיום לימודי המכינה). אומנם יש טעם בטענת התובעת לפיה לא הייתה נרשמת מלכתחילה למכינה אילו ידעה כי הלימודים במכללה לא יזכו אותה בתואר אקדמי (ראו: נספח ד' לתצהיר עדות ראשית ישכרוב שמולא ע"י התובעת במהלך המכינה שם צוין ע"י התובעת ביחס לשאלה: "מדוע את/ה מעוניין ללמוד בתלתן: אני חולת אומנות! ואני רוצה תואר כמה שיותר משולב עם המון התמחויות.."). עם זאת, בנסיבות תיק זה, מקובלת עלי טענת המכללה, לפיה מאחר והתובעת השלימה את לימודי המכללה במלואם, לרבות השתתפות בהשתלמות חיצונית של משרד התמ"ת לרבות קבלת תעודה מקצועית בתחום הנלמד במכינה, אין התובעת זכאית להחזר שכ"ל בגין לימודי המכינה. עם זאת, לא מקובלת עלי טענת המכללה לפיה התובעת אינה זכאית להחזר שכ"ל כלשהו מאחר והמועד שבו הודיעה למכללה על רצונה לפרוש מהלימודים הינו כ- 31 ימי עבודה בלבד טרם תחילת שנת הלימודים, ובנסיבות אלה קובעת אמנת הלימודים של המכללה כי הסטודנט יחויב במלוא שכר הלימוד הכולל לאותה שנת לימודים (סעיף 14 לסיכומי תלתן). טיעון זה של המכללה מתבסס על סעיף 6 ד' לאמנת המסלול (נספח ו' לתצהיר עדות ראשית ישכרוב) אשר כאמור לעיל, נעדר חתימת התובעת ופרטים מהותיים נוספים, וכפי שהובהר לעיל חסר תוקף משפטי. אמנת המכינה, ככל שהיא מתייחסת לתנאי ביטול ההרשמה/הפסקת הלימודים של קורס המכינה אינה רלבנטית מאחר והיא מסדירה את יחסי הצדדים ביחס למכינה בלבד. מאחר והתובעת שילמה את מלוא שכ"ל בגין שנה א' למסלול מראש, ללא שהמכללה ו/או נציגה לשעבר, שהיה יועץ הלימודים של התובעת השכילו להסדיר את תנאי ההתקשרות בהסכם מחייב, זכאית התובעת להשבת מלוא שכר הלימוד בגין שנת הלימודים הראשונה, אותה לא התחילה, וכל שכן סיימה במכללה. סיכום: מכל האמור לעיל אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה ופוסק לתובעת החזר כספי בסך 20,000 ₪ כשווים להיום. הנתבעת תשלם לתובעת את הסך 20,000 ₪. כ"כ תשלם הנתבעת לתובעת החזר אגרת משפט נומינאלית וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ כולל מע"מ. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. השכלה גבוההביטול קורס / החזר שכר לימודשכר לימוד