התובע טוען כי מדובר בחוב עמלות שנוצר בעבר טוענת הנתבעת כי מדובר בשקים שנמסרו לתשלום שכר חודשי מוסכם וניתנו מראש משום שהתובע היה זקוק לשקים כבטחונות למסגרת אשראי שקיבל בבנק. מאחר והתובע לא עבד אצל הנתבעת בתקופה הרלוונטית בגינה ניתנו השקים - אינו זכאי לתשלומם. טענת הנתבעת כאן היא טענת הודאה והדחה שכן התנאי הנטען על ידה לפירעון השקים הוא עבודתו של התובע אצלה בחודשים בהם היו אמורים השקים להיפרע. מאחר והתנאי אינו מופיע על גבי השטר, נטל הראיה להוכיח קיומו של התנאי הנלווה לשטר מונח על כתפי הנתבעת. ראה ע"א 623/88 משה (מוקי) גולדנברג נ' המשביר המרכזי בע"מ פ"ד מד (803 (2. 10. דיון והכרעה הראיה למטרתם של השיקים וקיומו של התנאי מכללא מופיע לטענת הנתבעת במסמך שהונפק בהנהלת החשבונות של הנתבעת ביום 10.4.12. כותרתו של המסמך היא "רשימת תשלומים" ומפורטים בו בטבלה מודפסת פרטי 4 שיקים בסכומים שונים וכן תאריכי ערך ותאריכי מסמך (כך נרשם בכותרות עמודי התאריכים). כמו כן, פורט ביצוע שלושה ניכויי מס במקור שניים מהם ביום 7.3.12 והשלישי ביום 8.3.12. מתחת לטבלה מופיע בצד ימין טור מספרים ומשמאל כיתוב במילים בכתב יד כדלקמן: "10/4 14,210 10/5 14,210 10/6 14,500 קיבלתי מחב' סוקוניק צ'קים דחויים למשכורת 10/7 14,500 12,500 + מע"מ 5, 6, 7, 8, 9 בשנת 2012 10/8 14,500 -חתימה- 10/9 14,500 יאשה לא מתלהב לתת עוד" 11. התובע אינו חולק על כך שמסמך רשימת התשלומים נמסר לו ונחתם על ידו. לטענתו טור המספרים הרשום בימין המסמך לא היה מצוי שם עת חתם על המסמך (סעיף 23 סיפא לתצהיר עדותו הראשית). אין באמירה זו כדי להועיל לו מאחר ואין בה כדי להסביר את המילים בכיתוב שנרשם מעל חתימתו המעידה על כך כי השקים מהווים משכורת לחודשים מאי עד ספטמבר 2012 והוא מתיישב טוב יותר עם טענת הנתבעת כי השקים נמסרו לתשלום שכר עתידי. התובע אף אינו מכחיש כי השקים נמסרו לו כשקים דחויים על מנת לסייע לו במתן אשראי בחשבונו בבנק. בסעיף 18 סיפא לתצהיר עדותו טוען התובע כי בתחילת שנת 2012 הועלתה הצעה מצד הנתבעת כי חוב העמלות ישולם בשיקים דחויים במקביל לתשלום השכר החודשי. בסעיף 19 מציין התובע כי לצורך תשלום החוב הציעה הנתבעת לקבל שיקים כ"מקדמה" על חשבון שכר הבסיס מתוך הנחה שהנתבעת תתחיל לפרוע בעתיד הקרוב את חובה כלפיו בגין כלל הפרויקטים שבוצעו לע.ש. טכנולוגיות, ועמלות נוספות שיגיעו לו בהתאם להסכם העבודה החדש. בסעיף 20 אומר התובע כי הצעה זו לא בוצעה וכי הנתבעת השתמשה בשקים לתשלום שכר בסיס ללא תשלום ע"ח חוב העמלות וכי מדי חודש שולמו לידיו רק עמלות חלקיות בגין פרוייקטים אחרים. בסעיף 21 אומר התובע והנני לצטט: "מכיון שהם יצרו לי נזק כלכלי, נאלצתי לבקש מהחברה להמשיך ולשלם את חובה כלפי באותו פורמט עד לפירעון החוב במלואו כדי שלפחות אציג משהו בבנק (וניתנו לי למיטב זכרוני עוד שני שקים). יודגש כי השיקים שהם טוענים שקיבלתי כ"מקדמה" היו על פי חישוב שכר הבסיס רק למען הנוחות, הם לא כללו עמלות ונועדו אך ורק עד לפירעון החוב ע"י חברת סוקוניק". (הדגשות בקו תחתי הן שלי - ו.ש.). עד כאן, מודה למעשה התובע כי השקים נמסרו לשם פירעון תשלום שכר הבסיס, דהיינו, התשלום החודשי שהגיע לתובע בהתאם למסמך רשימת התשלומים לא כללו תשלום עבור עמלות. כיצד בא לידי ביטוי טענתו כי יש בתשלומים אלו כדי לפרוע את החוב בגין עמלות המגיעות לו עבור עבודה שביצע בע.ש. טכנולוגיות - לא ברור ולא מתיישב עם התשתית העובדתית לה טען. 12. החל מסעיף 22 לתצהיר עדותו מתאר התובע את פגישתו עם יאשה במהלכה חתם על מסמך "רשימת התשלומים" ואומר בפסקה השנייה: "..לפיכך הסכמנו שימסור לידי 2 שיקים נוספים על בסיס המשכורת הבסיסית כפי שהתנהלנו בעבר וזאת תוך סיכום שאת כלל החוב העומד כלפי תסלק סוקוניק עד סוף חודש מאי 2012". (הדגשה בקו תחתי שלי - ו.ש.). דהיינו, אף עתה מסכים התובע כי השקים שנמסרו לו, בעבר ובאותו מועד נועדו לתשלום עבור משכורת בסיס ולא עבור חוב שהצטבר. לעומת זאת, בסעיף 24 טוען התובע כי השיקים ניתנו בהתאם למשכורות הבסיס רק למען הנוחות וכדי להקל על ההתחשבנות בין הצדדים כך שמדי חודש נותר רק להתחשבן על העמלות וכך מדי חודש היתה הנהלת החשבונות בוחנת מה האחוז שהיה מגיע לו ולפי זה ומוציאה את השק המשלים בניכוי משכורת הבסיס. גם בהתאם לנוסח סעיף זה עולה כי השקים שנמסרו לתובע היו שקים בגין שכר בסיס ולא בגין עמלות. 13. אין כל תיאור או הסבר מדוע סבר התובע כי השקים הדחויים שניתנו לו מראש היו על חשבון חוב עמלות שנצבר בעבר שהרי אין מחלוקת כי בהתאם להסכם העבודה עמו היה מגיע לו בכל מקרה שכר חודשי בסיסי בנוסף לעמלות שצבר בהתאם למכירותיו או מכירות הנתבעת בשלב מאוחר יותר. סכומי השקים אף תואמים את סכום השכר החודשי שהגיע לתובע בהתאם לסיכום עמו. התובע לא השכיל להראות כי עם פירעון השקים הראשונים על פי מסמך "רשימת התשלומים" שולם לו סכום נוסף המהווה את שכר הבסיס המוסכם בדרך אחרת. אדרבא, התובע טוען כי הנהלת החשבונות שילמה לו את סכום העמלות המגיע לו בהתחשבנות חודשית ובניכוי שכר הבסיס ששולם לו באמצעות השיק שניתן לו מראש. 14. רק החל מסעיף 31 לתצהיר התובע ומעיון בתכתובת מייל בין הצדדים ניתן להבין את טענתו המשפטית של התובע. כעולה מסעיף 31 לתצהירו נשלח אליו מייל מיום 7.6.12 אשר היווה לטעמו הודעת הפיטורין הסופית וכן הצעת פשרה לפיה עם פירעון יתרת השקים נשוא התביעה, לא תהא לו כל תביעה כנגד הנתבעת. ואכן, ניתן לראות בנספח 9 לתצהיר התובע כי ביום 7.6.12 שלח אבי לתובע מייל שכותרתו "הסכם לחתימה" ומילותיו: "היי עודד, אנא קרא ואשר. צריך להדפיס את זה על דף ולחתום לצד שם ותאריך: "אני הח"מ עודד נצר מאשר בזאת בחתימתי כי לאחר פירעונם של הצ'קים ע"ס 14,500 ₪ כ"א זמן פירעון 10/7, 10/08, 10/9/12 לא תהיינה לי כל דרישות/טענות כנגד חברת סוקוניק בע"מ בגין התקופה במהלכה נתתי לה שירותים". הנני מאשר את ידיעתי כי הצ'קים יפרעו וכי סכומם ישולם לידי כנגד מתן אישורי כאן, בנוסף אתן חשבונית מס כנגד כל צ'ק". דהיינו, באמצעות הצעה זו בוצע שינוי במטרת השיקים כפי שהיתה עת נמסרו לתובע ובמקום שכר חודשי בסיסי, באים שקים אלו לפירעון חוב המגיע לתובע ואף פחות ממנו לטענת התובע. 15. לטענת התובע השיב בחיוב להצעה זו באמצעות מייל ששלח ביום 10.6.12 ולו צירף מכתב מנוסח על ידו ברוח הדברים שנשלחו לו על ידי אבי כאמור לעיל וכן מכתב המלצה אשר נוסחו צורף אף הוא לאותו מייל. לטענת ב"כ התובע הייתה הצעה והיה קיבול של התובע להצעת הנתבעת. ב"כ התובע נשען על מייל ששלח אבי לתובע בתשובה לשאלתו מדוע אין הנתבעת חותמת על המסמכים "אין הרבה מה לחשוב אתה צודק. פשוט הייתי ממש עסוק עם עניין אחר שיש לי בעיות בו. אטפל בזה מיד". במקביל מתנהלת תכתובת בין התובע לדני, מנכ"ל הנתבעת, ובה מפנה דני את התובע לאבי לשם סיכום ענייני סיום עבודתו של התובע אצל הנתבעת ורוב התכתובת עמו מתרכזת בשאלת המצאת חשבוניות בגין תשלומי העמלות ששולמו לתובע עד לאותה עת. 16. המבנה המשפטי הנדרש עתה הוא שאלת גמירות הדעת של הצדדים לכריתתו של הסכם. שכן אם אכן נכרת בין הצדדים הסכם לפיו תפרע הנתבעת את השקים העתידיים ובכך יסתתמו תביעותיו וטענותיו של התובע בכל הנוגע לכספים המגיעים לו בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת, הרי ששונתה מטרת השקים וניתן לראות בהם ביצוע ההסכם ככתבו ולשונו. התובע למעשה בתביעתו לביצוע השקים, מבקש לאכוף את ההסכם בין הצדדים וניתן לראות בתשלומם (אם וכאשר יבוצע) כסיום הסכסוך בין הצדדים על כל היבטיו. 17. לפיכך השאלה היא האם אכן נכרת בין הצדדים הסכם מחייב. אחד היסודות לקביעה אם נכרת הסכם אם לאו היא גמירות הדעת. בספרה של גבריאלה שלו "דיני חוזים - חלק כללי", תשס"ה-2005 בעמ' 136 נאמר: "המבחן שלפיו ייקבע קיומה או העדרה של כוונה ליצירת יחסים משפטיים במשפטנו הוא כאמור המבחן האובייקטיבי. מבחן זה מסייג את הכוונה האמיתית ,הסובייקטיבית , באשר הוא מעדיף את הגילוי החיצוני של ההסכמה על פני הכוונות הפנימיות המלוות אותה. לפיכך, כוונת הצדדים ליצור (או לא ליצור יחסים משפטיים נלמדת מהשתקפויותיה החיצוניות, בעיקר התבטאויות הצדדים, בכתב ובעל פה, התנהגותם, תוכן ההסכמה ונסיבותיה. המבחן האובייקטיבי אינו תובע אפוא כוונה אמיתית ליצירת יחסים משפטיים-חוזיים אלא השתקפות חיצונית, הצהרת רצון של כוונה זו. תוקפו והגיונו של המבחן האובייקטיבי נובעים מההנחה האמפירית שלפיה קיימת בדרך כלל זהות בין הרצון הפנימי לבין הצהרתו החיצונית . גם דיני הראיות תומכים בהקשר זה במבחן האובייקטיבי, באשר ידוע כי קשה להיוודע בדיעבד מה היתה כוונתם ומה היו רצונותיהם האמיתיים של הצדדים. ולבסוף, גם ההגנה על אינטרס ההסתמכות של צד להסכם תומכת במבחן האובייקטיבי. כאשר צד מתנהג בדרך המעידה על כוונתו להתקשר בחוזה מחייב, יש לאפשר לצד שהסתמך על התנהגות זו לכבול את הצד האחר בתוצאות התנהגותו ". 18. לאחר שעיינתי בראיות ובעדויות שוכנעתי כי אכן נכרת בין הצדדים הסכם כאמור. הראיות החיצוניות לכך הם תכתובת המיילים בין הצדדים והיתר הוא הגיון הדברים. אין מחלוקת בין הצדדים כי המייל של אבי מיום 7.6.12 בשעה 8:54 (נספח 9 לתצהיר התובע) היא ההצעה במיוחד כאשר כותרת המייל היא "הסכם לחתימה". הצדדים נחלקו באשר לקיבול מצדו של התובע. לטענת ב"כ הנתבעת תשובתו של התובע מיום 10.6.12 שעה 3:30 (נספח 9) למייל הנ"ל אינה מעידה על קיבול לפי ההצעה אלא הצעה חדשה הדורשת קיבול מאת הנתבעת - קיבול שלא ניתן. אכן הקיבול מצדו של התובע סויג במילים: "אבל ניסחתי אותו מחדש כי הוא צריך להיות הדדי ולא כפי ששלחת לי" והשאלה האם סיוג זה מהווה שינוי ההצעה באופן כה מהותי ההופך את הקיבול להצעה חדשה הדורש קיבול מדויק מצידה של הנתבעת. מהשוואת הצעתה של הנתבעת מיום 7.6.12 עם המסמכים שצורפו למייל של התובע מיום 10.6.12 בהם נוסחה מחדש הצעת הנתבעת (ראו נספח 10 לתצהיר התובע) עולה כי השינוי הוא דרישתו של התובע כי מנהלי הנתבעת יאשרו כי אין להם כל דרישות או תביעות הדדיות מהתובע וכי יחתמו על מכתב המלצה עבורו. למייל זה אין תשובה חד משמעית ובתשובה למייל של התובע מיום 12.6.12 בשעה 4:21 (נספח 9) שנשלח לדני ובו שאלה לגבי המסמכים שטרם נחתמו אומר דני במייל תשובה: "חושבים לגביהם עוד קצת ואבי ידבר איתך בקשר לזה..". התובע עונה בשעה 4:45 עם העתק לאבי: "מה יש לחשוב כל כך הרבה? קיבלתם מה שרציתם. אתם משלמים את מה שרציתם וכמו שרציתם. וכמו שאמרת, על מכתב המלצה אתה תחתום בכל עת. לא מבין את ההתנהלות שלכם." דני עונה בשעה 4:50: "בואו קודם נסגור את הדברים שאנחנו צריכים כמו חשבוניות שלא נתת לי עדיין שלך ושל הדס.. ותן לנו לעשות את החושבים שלנו.." במקביל עונה אבי בשעה 5:07 לעותק המייל של התובע משעה 4:45: "אין הרבה מה לחשוב אתה צודק. אני פשוט הייתי ממש עסוק עם עניין אחר שיש לי בעיות בו. אטפל בזה מייד". עונה לו התובע בשעה 5:19: "סבבה. לא זה מה שהשתמע ממה שדני כתב. מחכה לקבל את הניירות ששלחתי אליך חתומים ואחזיר חתום ממני". מייל נוסף של התובע לדני בשעה 5:46: "את החשבוניות החסרות של הדס תקבל מחר בבוקר.." ועוד מלל לא רלוונטי לענייננו בעניין החשבוניות ולבסוף: "כמובן שבמידה ונמצא תיעוד אמיתי שכסף כזה התקבל אצלי אתם תקבלו כנגדו חשבונית (אין ולא היתה לגבי זה כל שאלה)." רק ביום 14.6.12 מתקבל אצל התובע מייל של דני המתייחס רק לחשבוניות שטרם התקבלו. 19. עולה מכל האמור לעיל, כי דני כמנכ"ל הנתבעת הסמיך את אבי לנהל מו"מ לעניין סיום עבודתו של התובע אצל הנתבעת וכי הנתבעת, כמו גם התובע, ראתה בסיכום שהושג כסופי ומחייב גם לאחר שנשלח ניסוח השונה במקצת במהותו מנוסחה של הנתבעת להסכם. הדבר עולה מדברי אבי לפיו לא נדרשת כל מחשבה נוספת לצורך המשך ניהול המו"מ. ניתן לראות בדברי אבי במייל מיום 12.6.12 בשעה 5:07 כתשובה חיובית וסופית לעניין כריתתו של ההסכם. אם היתה באמירה זו כוונה אחרת מזו העולה מהכתוב היה צורך בעדותו של אבי על מנת להבהיר אך המבקשת בחרה שלא להביא עדות זו ולהותיר לבית המשפט להחליט מה משתמע מכך. דווקא העדרה הבולט של עדות מר אבי סוקוניק, שהיה זה שניהל את המו"מ עם התובע לכריתתו של ההסכם דנן המאפשר את תביעתו לפירעון השקים נשוא התובענה, פועל בתמיכה לגרסתו של התובע. 20. במאמר מוסגר יצוין כי העדר חתימה על המסמכים מטעם הנתבעת אינו מפחית מהתחייבותה. ראו האמור ב ע"א 5511/06 יעקב (ג'קי) אמינוף נ' א. לוי השקעות ובנין בע"מ מיום 10/12/08: "ראה לצורך העניין נוסיף, כי העדר חתימה כשלעצמו אינו שולל כנודע תוקפו של חוזה (ראו למשל ע"א 571/79 דירות מקסים בע"מ נ' ג'רבי, פ"ד לז(1) 589, 597605; ע"א 692/86 יעקב בוטקובסקי ושות' - חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' גת, פ"ד מד(1) 57, 6871; דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א 448456 (1991))." כל זאת במיוחד כאשר התובע טוען לתוקפו של הסכם אשר מהווה את הצעת הנתבעת עצמה כך שאין הנתבעת היום יכולה להתכחש לכריתתו של ההסכם משום שהקיבול מצד התובע להצעתה לא היה שלם לחלוטין מאחר והוסף בו תנאי של העדר תביעות מצד הנתבעת כלפיו כדרישה להדדיות ההתחייבויות. 21. טוען ב"כ הנתבעת טענה תמוהה למדי בעניין מיילים שלטענתו לא הוצגו בכוונה תחילה על ידי התובע במסגרת תצהיר גילוי המסמכים אך מנגד לא הוצגו על ידו במסגרת גילוי המסמכים מטעם הנתבעת. ב"כ הנתבעת מנסה לעשות שימוש באי גילוי מיילים אלו כתומכים בטענת הנתבעת שלא נכרת הסכם כנטען. אך "הפוסל במומו פוסל". דווקא אי גילוי קיומם של מיילים אלו המצויים ברשותה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמה - פועל לרעת הנתבעת. לו אכן היו מיילים אלו תומכים בגרסתה מדוע לא גילתה את קיומם בתצהיר גילוי המסמכים ומדוע לא הביאה לעדות את השחקן הראשי בניהול המו"מ לכריתתו של ההסכם עם התובע - אבי סוקניק? בנסיבות אלה, לא ניתן להימנע מההנחה כי מיילים הללו ועדות אבי סוקניק לא היו תומכים בגרסתה של הנתבעת. 22. עובדה נוספת התומכת בגרסתו של התובע כי הנתבעת ראתה לנכון לשנות יעודם של השקים נשוא התובענה לשם תשלום חוב עמלות המגיע לו היא הודאתה של הנתבעת במכתב בא כוחה מיום 24.6.13 (נספח 13 לתצהיר התובע) בדבר קיומו של חוב עמלות בסך של 18,486 ₪ רק לחודש מאי 2012. אשר לטענת התובע כי לא שולם לו חוב עמלות בגין עבודתו עבור ע.ש. טכנולוגיות - טענה זו לא הוכחשה למעט עצם החבות בתשלום לפיו לא קמה לנתבעת חובת התשלום בגין שירות שהלקוח לא שילם עבורו בפועל. טענה זו לא נלוותה בראיות כלשהן והסכמת הנתבעת לפרוע לידי התובע באמצעות השקים נשוא התובענה סכום הגבוה מסכום חוב העמלה בו הודתה, סותר את טענתה כי הנתבעת אינה חבה לתובע חוב עמלות למעט הסכום בו הודתה. אם לא היה חוב המגיע לתובע, מדוע הוצע לו על ידי הנתבעת להסתפק בפירעון אותם שיקים נשוא התובענה? לא נמסר לכך כל הסבר מטעם הנתבעת. 23. טוענת הנתבעת כי הינה זכאית לקזז סך של 6,259.81 ₪ - סכום ששולם לתובע ביתר כאשר לא בוצע בטעות "ניכוי מס במקור" בעת ביצוע תשלומים שונים משכרו של התובע. כראיה צורף לתצהיר עדות ראשית של הנתבעת כרטסת הנהלת חשבונות של התובע אצל הנתבעת. מעיון בכרטסת לא ברור כלל מדוע הוצגה כראיה לעניין זה מאחר ואין בה כל חיוב בגין ניכוי מס במקור. אומנם סיכום הכרטסת הוא במינוס 6,259.81 ₪ אך הדבר נובע מסיכום טור חובה וטור זכות שלא ברור כיצד בוצע ובגין מה. אין כל פירוט אלו תשלומים בוצעו לתובע ואשר בגינם לא בוצע ניכוי מס במקור ומהו סכום המס בגין כל תשלום ותשלום וראיה על תשלום המס על ידי הנתבעת. רק במעמד החקירה הנגדית טען מנהל הנתבעת כי התשלום בוצע על ידי הנתבעת לאחר שהתובע נדרש להמציא אישור מס הכנסה על אפס אחוז ניכוי מס במקור אך המציא אישור על ניכוי מס במקור בשיעור 2% אותם שילמה הנתבעת במקום התובע. למותר לציין כי לא נטען ולא הוצג כל מסמך המעיד על דרישת תשלום כלשהיא מהתובע במהלך המו"מ בין הצדדים לכריתתו של ההסכם הסופי בין הצדדים ובמועד כלשהוא עד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר על ידי הנתבעת. יתירה מכך, מעיון במסמך "רשימת תשלומים" עולה כי בחודש מרץ 2012 בוצע ניכוי מס במקור בסך 792 ₪ העומד בסתירה לטענת הנתבעת כי לא בוצע ניכוי מס כאמור. בנסיבות העניין, לא הוכח החוב הנטען כלפי התובע והנני דוחה את טענת הקיזוז. 24. סוף דבר הוא כי שוכנעתי שנכרת הסכם בין הנתבעת לתובע לפיו ישמשו השקים העתידיים נשוא התובענה דנן והוחזקו על ידי התובע, לשם תשלום חוב העמלות שהגיע לתובע במסגרת עבודתו אצל הנתבעת ולפיכך, התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובע את סכום השיקים הנתבע בתיק ההוצאה לפועל. לשם כך הנני מורה על המשך ההליכים בתיק הוצאה לפועל 01-07908-34-2. הנתבעת תשלם לתובע סך של 6,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.חשבון בנקבנקחוב