בקשת עיכוב הליכים במהלך הגשת עיקרי טיעון בגלל מו"מ

במהלך הגשת עיקרי הטיעון הודיעו ב"כ הצדדים על מו"מ המתקיים בניהם ובגינו עתרו לעיכוב ההליכים בתיק הערעור, עד אשר הודיעו לאחרונה כי המו"מ לא הניב הסכם ויש להמשיך בבירור הערעור. הערעור כולו במישור הדיוני ויש להצטער על כי לא השכילו ב"כ הצדדים לגבש ולו הסדר דיוני שהיה מאפשר בירור המחלוקות לגופן ולא המשך התנצחות דיונית. הנה כי כן חלפה למעלה משנה וחצי מאז הוגשה התביעה ועדיין מצויה בשלביה הטרום מקדמיים. 3. חשוב לציין כי ההחלטה נשוא הערעור איננה ההחלטה הראשונה בנדון שכן נתנו החלטות קודמות, שיפורטו להלן, ובהחלטה נשוא הערעור משנה הרשם את המתווה שבהחלטה קודמת שאף אושררה על ידו. המערער הגיש בקשה למחיקת כותרת ולהארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן והמשיבה נתנה הסכמתה להארכת המועד. בתאריך 24.9.12, החליטה כב' הרשמת (כתוארה אז) ורדה שוורץ להאריך את המועד ולהעביר את הבקשה למחיקת כותרת והתגובה לבקשה להחלטת רשמת. 4. הבקשה הגיעה לכב' הרשם גבאי שהחליט בתאריך 2.12.12 שלא להתערב בהחלטת הרשמת שוורץ לעניין הארכת המועד ובאשר לבקשה למחיקת כותרת, לקבל את תשובת המערער לתגובת המשיבה. למרות שהיו בפני הרשם הנכבד הבקשה למחיקת כותרת, תגובת המשיבה וכן תשובת המערער ולמרות שהמועד להגשת בקשה למתן רשות להגן הוארך בהחלטתה של הרשמת שוורץ ובהחלטתו שלו ובהסכמת המשיבה, לא דן בבקשה והורה למערער להגיש בקשה למתן רשות להגן, ובגין החלטה זו הערעור. בהמשך עתר המערער לעיון מחדש בהחלטה, בקשה שהוגשה בהסכמת ב"כ המשיבה שאף הוא סבר שיש להכריע בעתירה למחיקת כותרת, בשלב ראשון וטרם הגשת בקשה למתן רשות להגן, ככל שיש צורך בהגשתה לאור ההחלטה בבקשה למחיקת כותרת. 5. למרות ההסכמה הדיונית של בעלי הדין החליט הרשם ביום 30.12.12, לדחותה ובין היתר ציין כי ההחלטות הקודמות היו החלטות ביניים בלתי מחייבות וניתן לשנותן וכי השתכנע כי ההסכמה לא תואמת את ההלכה הפסוקה ולכן ניתנה החלטתו נשוא הערעור. דא עקא שלא הבהיר הרשם הנכבד בהחלטתו את הסתירה שבין שתי החלטותיו האחרונות לבין החלטתו מיום 2.12.12, ומדוע כבר אז לא ניתנה ההחלטה מיום 18.12.12, כאשר כל העובדות והטיעונים כבר היו בפניו (למעט תשובת המערער שאין בה כדי לשנות מעמדתו בבקשה למחיקת כותרת). 6. ההלכה של ביהמ"ש העליון מנומקת באינטרס של "יעילות דיונית כוללת", לפיה עדיף ששתי הבקשות תמצאנה בפני ביהמ"ש באותה עת ובאותו דיון. בהיותו של ביהמ"ש ער לתקנות סדר הדין האזרחי לעניין תביעות המוגשות בסדר דין מקוצר ולזכותו של בעל דין לעשות שימוש בתקנות המגינות על אינטרסים שלו, קבע ביהמ"ש שני תנאים מצטברים אשר בהתקיימם ראוי להאריך המועד להגשת טענות ההגנה לגופא. תנאי ראשון שנראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית של מחיקת כותרת, והתנאי השני כי הנתבע חייב יהיה להשקיע משאבים רבים ביותר שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. 7. בכל הכבוד אני סבור כי יש לבחון בזהירות המתבקשת את קיומם של התנאים האמורים כדי שלא יחויב נתבע לגלות את פרטי הגנתו בתצהיר בהליך תביעה שלא הוגש בסדר דין הראוי וכדי שלא לאפשר לתובע "לנצל" את ההלכה המשפטית כדי להגניב לתביעות בסדר דין מקוצר תביעות שאינן ראויות להיות מוגשות ככאלה, וכבר היו דברים מעולם וזו חובתו הראשונית של רשם ביהמ"ש לנפות תביעות כאלו כאשר מוגשת בקשה למחיקת כותרת ולא להשאירה לביהמ"ש. בהחלטתו נשוא הערעור קבע הרשם כי לא השתכנע בקיומו של התנאי השני אך איננו מתייחס לתנאי הראשון ולהזכיר מדובר בשני תנאים מצטברים. מההחלטה עולה כי הרשם הנכבד כלל לא עיין בכתב התביעה ונספחיו ולא בחן, ולו לכאורה, האם יש סיכוי סביר כי הבקשה למחיקת כותרת תתקבל. 8. מכל האמור לעיל, ולאור ההחלטות הראשונות שנתנו במישור הדיוני לא היה מקום לסטות מהן ולשנותן ודינה של ההחלטה להתבטל. שקלתי לדון בעצמי בבקשה למחיקת כותרת ובכך לסיים את המחלוקת הדיונית המיותרת, ואולם בסופו של יום החלטתי שלא לעשות עבודתו של הרשם, בין היתר כדי שלא יעשה השימוש בהלכת בובליל כדבר שבשגרה. אשר על כן מתקבל הערעור. התיק יוחזר לכב' הרשם יוחנן גבאי על מנת שייתן החלטה לגופא בבקשה למחיקת כותרת. מוארך למערער המועד להגשת כתב הגנה או בקשה למתן רשות להתגונן עד 30 ימים ממועד ההחלטה בבקשה למחיקת כותרת. בנסיבות אין צו להוצאות. עיכוב הליכיםעיקרי טיעוןמסמכיםמשא ומתן