טענת אי קיום פסק דין המורה להעתיק קו הולכת ביוב

טענת אי קיום פסק דין המורה להעתיק את קו הולכת הביוב המונח בחלקת התובע בגוש 18720 חלקה 89 מאדמות הכפר יאנוח-גת, בתוך 12 חודשים שימנו מיום 7.7.07, קרי לא יאוחר מ- 7.7.08 (להלן: "פסק הדין"). 4. משהמשיבה לא פעלה בהתאם לפסק הדין פנה המבקש ביום 9.11.08 ללשכת ההוצל"פ ופתח בהליך הוצל"פ לביצוע פסק הדין. 5. עקב אי ביצוע פסק הדין פנה המבקש גם בהליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט בבית המשפט השלום בקריות. ביום 21.7.11 ניתנה החלטה בבקשה לביזיון, לפיה אושרה, בהסכמת הצדדים, אורכה נוספת לביצוע פסק הדין עד ליום 31.12.11, כאשר נקבעה סנקציה כספית בסך 2,500 ₪ בגין כל שבוע של איחור בביצוע פסק הדין. 6. אין חולק כי עד היום לא בוצעה העתקת קו הביוב על ידי המשיבה ולא קוים פסק הדין, כאשר לטענת המשיבה אין בידה לבצע את פסק הדין עקב העברת סמכויותיה לאל עין תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ (להלן: "תאגיד המים") החל מ- 1.6.11, ועקב היעדר תקציב. 7. ביום 28.3.12 הגיש המבקש בקשה להגדלת חוב בסך 30,000 ₪, עקב אי ביצוע פסק הדין ואיחור של 12 שבועות בביצועו. ביום 1.5.12 הגישה המשיבה תגובה לבקשה, בה טענה כי אין בידה לבצע את פסק הדין מאחר והיא נטולת סמכויות וכספים וכי תאגיד המים הוא החליף המשפטי תחתיה. הבקשה נדונה ביום 19.9.12 בפני כב' הרשמת רביע ג'באלי ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים וסיכומים, הורתה כב' הרשמת על הגדלת החוב כמבוקש, תוך דחיית טענת המשיבה, אשר במהותה הינה טענת פרעתי (החלטה מיום 14.10.12). 8. ביום 18.11.12 הגיש המבקש בקשה נוספת להגדלת החוב בתיק ההוצל"פ ל- 75,500 ₪. ביום 25.11.12 התקבלה החלטת כב' הרשמת ברטהולץ, נשוא הבקשה שלפניי, המורה על העברת הדיון בחזרה לבית המשפט השלום בקריות לשם הבהרת פסק הדין, זאת עקב שינוי נסיבות אצל המשיבה. 9. ביום 3.1.13 הגישה המשיבה בקשה לקיום דיון חוזר ונוסף בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ובקשה לצירוף התאגיד כמשיב נוסף להליך, לבית משפט השלום בקריות, במסגרת ת"א 889/06, בפני כב' השופטת עידית וינברג. 10. ביום 30.5.13 התקיים דיון בבר"ע, במעמד הצדדים, אשר טענו טיעוניהם בפניי. טענות הצדדים בתמצית: 11. לטענת המערער, לא ניתנה לו זכות טיעון עת לא היתה לו באפשרות להגיב לטענת המשיבה באשר לשינוי הנסיבות. לדידו, כב' הרשמת שגתה עת החזירה עניין שכבר הוכרע על ידי כב' הרשמת ג'באלי, אשר לא הוגש עליו ערעור, לבית המשפט השלום אשר נתן בו פסק דין שהינו חלוט. עוד נטען, כי כב' הרשמת שגתה עת הסתמכה על קיומן של נסיבות חדשות אשר כבר נדונו והוכרעו על ידי כב' הרשמת ג'באלי. 12. לטענת המשיבה, עקב שינוי נסיבות מהותי אשר נוצר בעקבות הצטרפותה לתאגיד והיות התאגיד חליפה של המשיבה, ועקב הפיכת המשיבה לנטולת סמכויות ותקציבים לביצוע פסק הדין, החלטת כב' הרשמת ברטהולץ בדין יסודה. לדידה, אין מקום להותיר את החלטת כב' הרשמת ג'באלי על כנה בדבר הגדלת החוב בתיק ההוצל"פ, שעה שהמשיבה מנועה מלבצע את פסק הדין מחמת היעדר תקציב. החלטת כב' הרשמת ברטהולץ הינה החלטה נפרדת מקודמתה ולכל רשם אשר דן בבקשת הגדלת החוב נתונה הסמכות להחליט בה בהתאם לדין ולשיקול דעתו. החלטת כב' הרשמת ברטהולץ אינה מתעלמת מהחלטת כב' הרשמת ג'באלי, אלא ניתנה לאחר עיון בפסק הדין של בית משפט השלום ובהחלטות שבתיק ההוצל"פ, ומצאה כי שינוי הנסיבות מצדיק פניה לבית המשפט בבקשה להבהרה. דיון: 13. לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בפסק הדין ובהחלטה של בית המשפט השלום בת"א 889-06 ובהחלטות שבתיק ההוצל"פ, סבורני די דין הבקשה להידחות. 14. עיון בתיק ההוצל"פ מלמדני כי הבקשה להגדלת החוב בה דנה כב' הרשמת ברטהולץ הינה בקשה נפרדת ונוספת לבקשה הראשונה שהגיש המבקש להגדלת החוב בתיק ההוצל"פ, זו שנדונה בפני כב' הרשמת ג'באלי. מכאן, שכב' הרשמת ברטהולץ לא היתה כבולה בהחלטה קודמת של כב' הרשמת ג'באלי. יתרה מזו, כב' הרשמת ברטהולץ ציינה במפורש בסיפא החלטתה, כי היא עיינה בבקשות ובהחלטות הקודמות שניתנו במסגרת תיק ההוצל"פ, כמו גם בפסק דינו של בית המשפט השלום, כך שהייתה ערה להחלטה שכבר ניתנה ע"י כב' הרשמת ג'באלי. לכל רשם שיקול דעת כיצד לפעול בבקשה המונחת לפתחו, ואין לכבול את כב' הרשמת ברטהולץ בבקשה החדשה המונחת בפניה להחלטה שניתנה קודם לכן בבקשה אחרת על ידי רשם אחר. 15. בסופו של יום, מה שהביא את כב' הרשמת ברטהולץ להחלטתה, כלשונה, הוא שינוי נסיבות במצבה של המשיבה, אשר לאורו מצאה היא לנכון לפנות בבקשת הבהרה לבית המשפט השלום שנתן את ההחלטה בבקשה לביזיון, לאור הסנקציה המוטלת שם בגין איחור המשיבה בביצוע פסק הדין. 16. צודק המבקש כי טיעונים אלה שבפי המשיבה, בדבר נסיבות חדשות שנוצרו, כבר נטענו ונדונו על ידי כב' הרשמת ג'באלי בדיון מיום 19.9.12, ועל אף קיומן, נעתרה כב' הרשמת ג'באלי לבקשה והגדילה את סכום החוב בתיק ההוצל"פ. עם זאת, אין להתעלם מהתארכות "ההפרה", אשר הביאה להגדלת סכום החוב בתיק ההוצל"פ באופן משמעותי, וביססה יותר טענת המשיבה כי נבצר ממנה לקיים פסק-הדין. המשך "הנבצרות" יכניס את המשיבה לחוב "מפלצתי" שמן הראוי להביאו לבחינה מחודשת. 17. במאמר מוסגר, אומר, כי לאור קיומה של בקשה תלויה ועומדת של המשיבה, לדיון חוזר בהחלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, במסגרת ת"א 889/06 (שלום קריות), יתכן והענין יבוא על תיקונו בדרך זו, ללא שיהא צורך בבוא העת לדון בבקשת רשם ההוצאה לפועל להבהרת פסק הדין. 18. לאור האמור, אינני מוצא טעם המצדיק התערבות בהחלטת כב' הרשמת ברטהולץ ודין הבקשה להידחות. בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות. אי קיום פסק דיןביוב