מתמונות הנזק שהוצגו לא ניתן לקבוע מי מבין השניים לא ציית לרמזור אדום, שכן מוקדי הנזק מתאימים לשתי הגרסאות. יחד עם זאת, לא רק שעדותו של עיסא כי חצה את הצומת באור ירוק, הינה עדות יחידה העומדת בניגוד לעדויות - 3 העדות מטעם הנתבעת ולפיכך, בהעדר טעם נוסף, לא מצאתי להעדיף את עדותו על עדותן, אלא שאף עדות כאמל תומכת בגרסת הנתבעת. עיסא טען כי לא היו רכבים מאחוריו. גרסה זו אינה מתיישבת עם גרסת העד מטעמו, מר כאמל, הן בחקירת האחרון במשטרה והן בחקירה בבית המשפט. בעדות במשטרה אישר כאמל שמכיוון טובא יצאו רכבים. אומנם, בהמשך ציין כי אינו זוכר האם היו רכבים לפני עיסא או בנתיב הימני, אך בשלהי חקירתו השיב: "הוא היה ראשון, הוא לבד פנה שמאלה". אם עיסא היה "ראשון" מובן שאחריו היו רכבים. העובדה שלמרות זאת, הוא "לבד" פנה שמאלה מטילה ספק בגרסתו, כי בנתיב נסיעתו היה אור ירוק שכן אילו כך היה המצב, ברי כי גם המכוניות שאחריו היו פונות שמאלה. 9. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיש את תכנית הרמזורים במקום. אי צירוף תכנית הרמזורים יש לה השלכה ראייתית לחובת התביעה הנושאת כאמור בנטל השכנוע. המדובר במסמך מהותי וחיוני להוכחת הסוגיה שבמחלוקת. התובעת לא טענה ולא הוכיחה כי ניסתה להשיג את התוכנית ולא הצליחה בהשגתה. לפיכך, אי הצגת תכנית הרמזורים עומדת כנגד גרסת התובעת: החזקה הראייתית בדבר הימנעות מהבאת ראיה רלוונטית, קובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גרסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מ"ד (4) 595. 10. בנוסף, בעדות כאמל יש לתמוך בגרסה כי בכיוון נסיעת עיסא היה ברמזור אור אדום. כאמל טען שהוא עובד בקיבוץ מחניים וכל יום הוא עובר בצומת. לשיטתו, בבואו לפנות שמאלה, בעת שלו מופיע ברמזור אדום, לאלה הנוסעים ישר בכביש 90 דרומה בנתיב הימני שלצידו- מופיע אור ירוק. כאמל אישר שהרמזור לאלה הממשיכים ישר ונוסעים מצידו הימני, היה ירוק. (עמ' 6 שורה 32). וראה דבריו בהמשך: "כשעמדתי היה ירוק. זה לא אומר שכל הזמן הזה היה ירוק, אבל היה ירוק כי עברו מכוניות לידי, כי איפה שאני עומד ברמזור הזה, אז זה רמזור ארוך" (עמ' 7 שורות 4-3) ברי, כי אם לאלה שבנתיב הימני לצידו של כאמל הופיע רמזור ירוק, הרי שלרכב הגולף לא יכול היה להופיע גם רמזור ירוק שכן, אור ירוק הן לעיסא והן לנוסעים בנתיב הימני מימין לכאמל, יגרום להתנגשויות בעת שהפונים שמאלה מכיון נסיעת הגולף, ישתלבו בנסיעת הנוסעים ישר בכביש 90 (ודוק, מתמונות הנזק המופיעות בתיק המשטרה עולה כי אין במקום מסלול השתלבות נפרד). כל עוד היה לאלה שנוסעים מימין לכאמל אור ירוק, לא ייתכן כי למכוניות הפונות שמאלה מכיוון כפר הנשיא (כולל עיסא) היה גם אור ירוק. 11. אבהיר כי למרות הניסיון לערער את עדות הנתבעת והעדות הנוספות לא מצאתי כי אלה נסתרו. אומנם נכון הוא שהנתבעת נשאלה במשטרה כדלקמן: ש. האם היו רכבים נוספים בנתיב הימני? והשיבה: ת. לא היו מאחורי. אולם, תשובה זו היא דו משמעית. ניתן להבין שאולי כוונתה של הנתבעת הייתה כי בנתיב הימני לא היו רכבים אבל דווקא מאחוריה כן היו רכבים. פרשנות אחרת היא שפשוט לא היו רכבים מאחוריה. מכל מקום בעדותה בבית המשפט אישרה הנתבעת כי הייתה תנועה ערה מאחוריה. גם לאמיס אשר בשעת התאונה ישבה ליד הנהגת טענה, כי הרמזור היה ירוק בעת שהקאיה חצתה את הצומת. אכן בחקירה במשטרה לא הבהירה לאמיס שהקאיה נכנסה לצומת למופע אור ירוק. דא עקא, בחקירה במשטרה לאמיס כלל לא נשאלה כל כך. לא מצופה ממי שניכר כי השפה העברית אינה שגורה בפיו לנדב למשטרה תשובות על שאלות שלא נשאל. אם לא די באמור, הרי עדה נוספת- נאדיה העידה הן בחקירה במשטרה והן בפני, שלנתבעת הופיע אור ירוק ברמזור. נאדיה העידה כי ישבה במושב האחורי מצד ימין. עדותה תואמת את עדותה במשטרה אשר ניתנה בסמוך למועד האירוע (14.5.12). גם על פי הודעתה של הנוסעת הנוספת בקאיה, כפי שנמסרה במשטרה (הודעת נבילה) עולה כי לנתבעת היה אור ירוק. ב"כ התובעת ניסה לייחס קשר משפחתי לכל הנוסעות ברכב הקאיה הואיל ושם המשפחה של כולן הוא סועאד. אולם לא רק שטענה זו לא הוכחה (ראה תשובת נדיה), אלא שגם אם המדובר בעדות קרובות, אין בכך בלבד די כדי לתמוך בגרסת התובעת אשר כשלעצמה לא הוכחה. 12. לאור כל האמור, בעיקר מאחר שלא מצאתי לקבוע כי יש להעדיף את גרסת עיסא על גרסת הנתבעת ולפיכך,התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה וגם מאחר שמצאתי כי מבחינת מאזן ההסתברויות גרסת הנתבעת סבירה יותר, דין התביעה להידחות וכך אני מורה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת,לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪. משפט תעבורהתמרורים