הפסיקה דנה בחשיבות רישום הערת אזהרה לטובת הקונה מיד בסמוך לאחר חתימת חוזה המכר וכך נקבע: "לאחר הבדיקה הראשונית, ולאחר שעורכי הדין ווידאו כי אין לאחרים זכויות בנכס (ואם יש כאלה הביאו זאת לידיעת הרוכשים), חובה על עורכי הדין לרשום הערת אזהרה, שאם לא יעשו כן יוכלו המוכרים לעשות דיס פוזיציות בנכס לאחר המכירה. לפי ההלכה והפרקטיקה הנוהגת קיימת חובה על עו"ד המטפל ברישום לרשום הערת אזהרה לטובת הרוכשים כחלק מרישום הזכויות". (ע"א (ת"א) 2108/03 עו"ד סאמרלי נ' מינדה כץ (טרם פורסם) עוד נאמר בעניין חשיבות רישום הערת אזהרה: "בשל חשיבותה של הערת האזהרה, פרקטיקה מקובלת היא, שבסמוך לאחר החתימה על הסכם הכולל התחייבות לעשות עסקה, מי שמטפל ברישום העסקה דואג לרישום הערת אזהרה על מנת למנוע רישום עסקה סותרת. עורך דין המקבל על עצמו טיפול ברישום העסקה חייב לדאוג לרישומה של הערה כזו. כך נדרש מכל עורך דין הפועל בשקידה סבירה. עורך דין אשר אינו נוהג כך אינו ממלא את חובתו כעורך דין" (ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו נ' שטיל יהודית, פ"ד נ"א (4) 769 (1997)). עוד נקבע בפסיקה לעניין חשיבות רישום הערת אזהרה: "מאחר שעורך הדין קיבל על עצמו לרשום את הדירה על שם כהן, ומאחר שקיומה של הערת אזהרה קודמת ,שבוצעה על ידי עורך דין ממשרדו, הוא מכשול מהותי השולל את אפשרות רישומה של הדירה על שם כהן, אין ספק שהחובה לבדוק את הרישום ואת המשמעות של הערת האזהרה ולהביא את העובדות לידיעת כהן, היא חובה אלמנטרית הנגזרת מחובת הנאמנות של עורך דין כלפי רוכש דירה שעל שמו על עורך הדין להעביר אותה, גם כשהרוכש איננו נחשב ללקוחו" (ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל).הערת אזהרה